הדבורים והקולות בפעם אחת אלא מעט מעט וכל דבור וקול שומע האזן בהבדל מדבור זולתו וא"א לב' דבורים שישמעו בבת אחת36 וכמארז"ל37 בענין זכור ושמור38 בדבור א' נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האזן יכולה לשמוע, ונמצא הדבור והשמיעה וכן הריח לא יתפוס הכל בבת אחת אלא חלקים חלקים דוקא, משא"כ חוש הראי' אינו כן שהרי אנו רואים בכל מי שיביט ויסתכל על איזה דבר שטח מה הנה מיד כרגע יתפוס כח הראות אותו כללות השטח בבת אחת ממש בלתי קדימה לראיית העין על חלק א' ממנו מעל חלק זולתו כלל אלא הכל נסקר בסקירה אחת בעין הראות, מפני שכח חוש הראי' הוא בא ונמשך בבחי' אור מקיף כלומר לפי שהוא תופס בבחי' עגול והיקף לאותו דבר הנתפס בכחו עד שכאלו אותו הדבר שהוא מביט עליו הוא באמצעית וכח ראייתו מקפת אותו ומסבבת מכל צדדיו39, וא"כ מובן שאין בבחי' הראי' חלקים אלא הכל בהשואה אחת ופעם אחת כו', וממילא מובן שאין בה תחלה וסוף ולא מעלה ומטה40 (ומה שאנו רואים שכאשר יביט הרואה על איזה דבר שיש בה ציורים עד"מ ציצים ופרחים שאם41 היות שמביט על כלליות הדבר בסקירה אחת כו' כנ"ל, עכ"ז לא ירגיש לראות בדברים הדקים מן הדקים שיש בציור הזה בפרטיות הציצים והפרחים או ברשומות הדקים שבם, כ"א עד לאחר זמן שיביט בדבר ההוא הרבה אז ימצא כל הפרטי' הדקים וירגיש בהם כו', ולכאו' ה"ז כמו שארי הכחות שאינם באים בב"א שהובא לעיל, אמנם באמת אינו כן שזהו רק כמו כלל ופרט, שאין בפרט אלא מה שבכלל42 שכאשר כלל זה כולל פרטי' אלו בהכרח לאמר שישנם בבחי' הכלל כו' דאל"כ אינו כלל מכל פרטי' אלו כו', ואינו דומה לכח השמיעה שאזן מילין תבחן43, ומעט מעט נרגש דבור המספר עד שיודע הדבר שמספר לו, משא"כ הרואה הרי רואה בב"א כנ"ל אלא שרואה הכלל והפרטי' הנראי' לעין כל, ולא פרטי' הדקי' שזה יכול להיות מב' טעמי' או שמקיף העין אינו מתחלק כ"כ לפרטי' דקי' עד שיעמיק היטב, או מפני שגם כח הראי' מוגבלת היא שעד פה תבוא44 כו', אבל עכ"ז תפיסת כח הראי' ה"ה בב"א אלא שבא בבחי' הכלל, והרי מצינו שארז"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות45, שנת' פי' שמאמר אחד כולל כלליות ע"מ והוא מאמר דבראשית46, נמצא עכ"פ הי' יכול להיות ההתהוות כמו שהיא עתה גם ממאמר בראשית שהוא כלל שכולל כל המאמרות כו' (דאם נא' שהי' בלתי פרטי' א"כ א"ז נק' יכול להבראות שהרי הי' באו"א, וגם הלא לא לבד מטעם כדי
להפרע כו' אלא מפני שרצה שיהי' בפרטיות הדברי' כמו שהן עתה כו'), אלא מפני כדי להפרע כו' ברא בע"מ וכדפי' במד"ש47 שהכלי שעולה לו יו"ד זהובי' יקר יותר כו', וגם יובן ממה שנודע שהמח' היא כלל ודבור הוא פרט48 כו' ובתחלה כשעלה במח' להבראות תיכף כשעלה במח' להבראות נבראו כל העולמות אלא שזהו בכלל וברוחניות ודקות, וחזר ופרטן בדבור בכדי שיהיו בגשמיות כמ"ש עתה, ונמצא כי יש עוד יתרון מעלה לכלל לגבי הפרט כו', ומה שי"ל שלא הי' רק רוחני' לבד הלא הוא כל יכול וכשהי' רוצה שיהי' ממח' גשמי' הי' מתהוה ג"כ כו', ועכ"פ מובן שהכלל כולל כל מה שבא אח"כ בפרט. ובאמת אין הנדון דומה לראי' כלל שבנ"ד הרי הפרטי' כבר ישנן, אלא שבסקירתו הנה ע"י ראייתו ה"ה רואה וסוקר הכלל מהדבר והפרטי' שבו שנראי' לעין ומ"מ כבר ישנם בזה גם הפרטי' ג"כ, והנם פועלים בדבר הנראה גם שאינם מורגשי' שהרי הדבר הנראה מתייפה ע"י הרשומי' הדקי' שאינם נראי' לעין להדי', ונמצא כי גם מהם יש תועלת בראיית העין בהדבר ההיא כו'. ויובן זה ע"פ משנ"ת בכ"ד שענין ראיית העין הוא ג"כ ע"ד כמו מה שרואי' במראה49 שהוא ע"י שמחפי' הזכוכי' בחיפוי דק הנה עי"ז אינו נראה דרך בה כ"א שהדבר שמחזיקי' או עומדת נגדה מצטיירת בזכוכית החפויה הנ"ל, ועד"ז הוא בכלי העין ג"כ שבעצם נקודת העין מה שבתוך הקרומי' המחפים עליה הנה דופן האחרון שבה היינו מה שלצד הראש הוא חשוך שזהו כמו הסתר הציפוי הנ"ל וכל דפנותי' בעיגולה הם בהירים (ולרוב בהירותם צריכים כיסוי והיינו הקרומי' שהם כגלדי בצלים זעג"ז כו', ולכן למי שנחשך כח הראות קורין סגי נהור50, לפי שבאמת כן הוא שהקרומי' נעשו דקי' או נעברו לגמרי וע"י בהירות אור הנקודה שהוא סגי נהור בלתי אפשר לראות שאינו מרגיש הציור כמשי"ת) מאד, והדבר שרואה אותה מצטיירת בכלי העין51 וה"ה מקפת לגמרי הדבר הנראה, ולפ"ז מובן שגם דברים הדקי' מצטיירים שם כמו שמצטיירים במראה הנק' שפיגל בל"א, ומה שאינו מרגיש אותם בפרטיות כ"א רק בכלל והוא מה שמתייפה הדבר ההיא י"ל שזה אינו שייך לכח הראי' כלל כ"א להשגת הרואה עצמו, ובאמת בהכרח לומר כן שהרי במראה בודאי נצטייר הכל בב"א, והיתכן שכלי העין שזהו ג"כ כענין המראה יוגרע שזהו א"א כלל כו', אלא שזהו שייך להמשיג כו', וכמו שיש הפרש בין מי שיש חוש52
להבין היטב מה שהוא רואה, למי שאין לו חוש כ"כ, שמי שיש לו חוש להבין מתפעל באו"א לגמרי ממי שאין חוש בזה כ"כ, וקרוב הדבר שמי שיש לו חוש טוב הנה הוא מרגיש יותר במהירות גם בראיית דברי' הקטנים והדקים, ונמצא כי עיקרו בבחי' ההשגה שבא ע"י הראי', אבל הראי' תופסת ומקפת כל הדברים רק שבכלל מתגלה תיכף גם בהשגה והפרטי' הדקי' מתגלי' לאחר זמן ולפי ערך המשיג כנ"ל שזה אינו שייך כלל לעצם כח הראי' כו'. וגם אנו רואי' ההבדל בין ראי' לשמיעה שבשמיעה לבד מה שבא לא בפ"א כ"א מעט מעט, הנה בשמיעה בא הפרט תחלה ואח"כ מבין כלליות הענין לאן הדברים מגיעים וכוונתם, ומקור נביעתם, והכרח המדבר המבקשו עד"מ או כוונת המספר, משא"כ בראי' בא הכלל תחלה ואח"כ הפרט, והיינו מפני שהוא חלוק בעצם להיותו בחי' מקיף שהוא כלל כו') [והנמשל מזה יובן למעלה דבחי' הארת המקיף עליון נק' ואל זה אביט כו'].
לאו אורחא למיכל כו' ע"ש) ושם בא ההארה בבחי' או"מ בהשואה מכל צד, וזהו הסליחה והמחילה שם הוא דוקא לפי שבבחי' הראי' בעיגול שאינה בגדר חלקי' חלקי'104 לא יתפס מקום כלל מה שיש עון ופגם באיזה חלק קטן מן השטח הגדול כו' מאחר שהאור בא בבחי' מקיף כו'. ועוד לפי שהראי' וההבטה הזאת הוא בבחי' מקיף העליון האמיתי שאין שם אפי' בחי' מעומ"ט ובחי' ראש וסוף כלל כנ"ל, וע"כ הוא נושא עון ועובר על פשע כו' כי שם אין נוגע כלל וכמ"ש בביאור ענין י"ג מדה"ר105 למעלה באריכות ע"ש.
1) אני לדודי: מאמר זה הוא דרוש הרביעי (מההמשך) שמבאר הסיום מביאור הראשון (על מאמר ד"ה השמים כסאי) ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל שנדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ע' תשכה — תשכח. והוא דרוש השמיני מההמשך שבו נתבארו הדרושים דהשמים כסאי וביאוריו שנאמרו בשנת תקס"ה כמצויין לעיל ברד"ה ואשא אתכם.
המאמר (מלבד הפתיחה והסיום, וכן הערות שבתוך ההחצע"ג שנכתבו בגוכתי"ק) הוא לשון מאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל עם הגהות הצ"צ שבאים בתוך חצאי ריבוע. וההגהות שבהחצע"ג הם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. והדברים המובאים בתוך חצאי עיגול שהם בתוך חצאי מרובע [( )] הם מכ"ק אדמו"ר האמצעי שנכתבו במאמרי אדה"ז הנ"ל בין חצאי עיגול. אמנם היוצא מהכלל זה, הוא הבא לקמן בפיסקא ”[(אך" שעל יד הערה 53 שמאמר אדה"ז בא בין [( )]. ועל יד הערה 55 החצע"ג של כ"ק אדה"א בא רק בין ( ). וכן החצע"ג שבפיסקא ”ועם" שעל יד הערה 102. כאמור לעיל [בריש מאמר ד"ה ואשא אתכם בהערה] הנה בבוך 1162 בסופו נמצא מאמר אדה"ז עם הגהות הצ"צ, אמנם במאמר דידן נמצאים שם 2 דפים* שהונחו שם לאחרי כתיבת המאמר, היינו שבהמאמר המקורי כפי שסדרו הצ"צ לא הי' הוספה זו. והוא העתק עוד קטע ממאמר אדה"ז והגהה מכ"ק אדמו"ר מהר"ש.
המאמר — מלבד הפתיחה והסיום — נדפס גם בלקו"ת לג"פ ט, ג. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2074 ואילך (פ"ו).
הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות (ומשם נעתקה הכותרת שמופיע בריש המאמר — פרט לתיבת בס"ד).
מאמר זה נזכר לקמן במאמר ד"ה זה עני על יד הערה 48.
2) אני לדודי ודודי לי: שה"ש ו, ג.
3) אני לדודי. . ר"ת אלול: ראה אבודרהם סדר תפלת ר"ה ופירושה בשם הדרשנים. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שלב. וש"נ. שע"ת מט, א הערה 3.
4) ושושנים. . תליסר עלין: ראה זהר בהקדמה א, א. ביאורי הזהר שם. ולהצ"צ כרך ב ע' תקצט ואילך. לעיל המשך חייב אדם לברך פל"ט ובהערה 1709.
5) שבחדש אלול מאירים יגמה"ר: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכב. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכג, סע"ב ואילך. וש"נ.
6) יגמה"ר. . ה"ה [ב: ה' ה']: ראה לעיל מאמר ד"ה על חומותיך ובהערה 109. לקמן מאמר ד"ה זה עני על יד הערה 108.
7) ה"ה אל רחום וחנון: תשא לד, ו.
8) מי אל כמוך: מיכה ז, יח.
9) שיגמה"ר דמיכה. . בא"א ודמשה הם בז"א: ראה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן. אוה"ת ראה ע' תתז. לקו"ת ראה לד, ב. סידור שער האלול רכט, ג ואילך. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' כט. תקס"ז ע' שנא. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תל.
10) שנת' בסידור. . ההמשכה מז"א: שחרית נב, א.
11) שבכדי שיומשך למטה: ראה גם לעיל מאמר ד"ה על חומותיך ובהערה 19.
12) ויגמה"ר דמשה זהו לחיי הגוף. . הנשמות: ראה לקו"ת סידור וכו' שבהערה 9.
13) נושא עון. . לשארית נחלתו. . בה: מיכה שם. ראה ר"ה יז סע"א ואילך. ראה גם אוה"ת נצבים ע' א'רפג. מיכה כרך א ס"ע תצ ואילך. סה"מ קונטרסים ח"ב ע' תכז.
14) אמת א' אל יברא: ב"ר פ"ח, ה.
15) ונקה. . מנקה הוא לשבים: תשא לד, ז. ראה יומא פו, א.
16) פ' בראשית: פי"ד, ט. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכח.
17) שמוחא לבא וכבדא הם כלים לנר"נ: ראה אבן עזרא משפטים כג, כה. יסוד מורא — להנ"ל — ש"ז. לעיל מאמר ד"ה על חומותיך ובהערה 49.
18) חי' יחידה אין להם כלים: ראה שעה"י קכח, ב ובהערה 51. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רנג. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה זה עני על יד הערה 57.
19) נשמה שנתת בי: ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
20) טהורה. . טהירא עילאה: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ס"ע תנח ואילך. שע"ת ל, ב ובהערה 17. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 39. ד"ה ומקנה רב על יד הערה 164. ד"ה בנים אתם על יד הערה 22.
21) ויפח באפיו: בראשית ב, ז.
23) כ"ז הוא בבחי' או"פ: מכאן הוא לשון מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשכה.
24) השמים כסאי והארץ הדום רגלי: ישעי סו, א.
25) ואת כל אלה ידי עשתה: ישעי' שם, ב.
26) בתשב"כ ותושבע"פ שנק' שמים וארץ: ראה לעיל מאמר ד"ה ומקנה רב ובהערה 107.
27) עשי' ודיבור כנ"ל: ראה לעיל מאמר ד"ה גדול יהי' על יד הערה 46. ד"ה על חומותיך בתחילתו.
28) ואל זה אביט: המשך הכתוב ואת כל אלה. במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשכה: אל — ראה גם לעיל מאמר ד"ה על חומותיך ובהערה 96.
29) וכמשנת"ל: במאמר ד"ה גדול יהי' אחר הערה 48. ד"ה על חומותיך על יד הערה 96. ובחלק ההנחות שם.
30) נעוץ סוב"ת: ראה ס"י פ"א, מ"ז.
31) שהמל' היא כתר מלמטה למעלה: ראה לקו"ת שה"ש כ, ב. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שעה, ב. וש"נ.
32) קורא אני אליהם: ישעי' מח, יג.
33) בת"א. . יתרו בד"ה. . המרכבה: עג, ב ואילך ד"ה וזהו.
34) שידוע: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: שמבואר בספרי הטבע.
35) שאין בהסתכלות. . תחלה וסוף: ראה גם סה"מ תרס"ח ע' ריא שמעתיק מכאן.
36) אחת: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשכו ניתוסף: כמאמר תרי קלי לא משתמעי — רש"י מגילה כא, ב ד"ה ובלבד. ר"ה כז, א.
37) וכמארז"ל: שם: וכמפורש ברז"ל.
38) בענין זכור ושמור: ראה ר"ה כז, א. שבועות כ, א (כגי' הע"י).
39) צדדיו: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ישנו קטע נוסף.
40) ומטה: שם ניתוסף: ולא צדדי וד"ל.
41) שאם: כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.
42) שאין בפרט אלא מה שבכלל: ראה גם סהמ"צ להצ"צ נח, ב.
43) שאזן מילין תבחן: איוב יב, יא.
44) שעד פה תבוא: איוב לח, יא.
45) והלא במאמר אחד יכול להבראות: אבות רפ"ה. ראה אוה"ת בהר כרך ג ע' תתעח. סה"מ תרכ"ז ס"ע רפב ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תעז. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פא, ג והערה 634.
46) מאמר דבראשית: בראשית א, א. ר"ה לב, א.
47) וכדפי' במד"ש: ראה אבות שם ד"ה והחסיד. סה"מ תרכ"ז ע' רפב.
48) שהמח' היא כלל ודבור הוא פרט: ראה סה"מ תרכ"ז ע' רפג ובהנסמן בריש המאמר שם.
49) ראיית העין. . שרואי' במראה: ראה המשך וככה תרל"ז פנ"ז (ע' פז). מאמר ד"ה משה קבל תר"ם ע' 5.
50) סגי נהור: ראה המשך וככה שם פע"ג (ע' קיז). סה"מ תרס"ח ע' לב. המשך תער"ב ח"א ע' ערה. ח"ב ע' א'כד ואילך.
51) והדבר. . מצטיירת בכלי העין: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה גדול יהי' ובהערה 79.
52) שיש חוש: באוה"ת כאן ע' 2076: שיש לו חוש.
53) [(אך: לשון מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשכו. וראה הנרשם בריש המאמר כאן אודות פיסקא זו.
54) בזה ג"כ הכרח: שם: מהכרח ג"כ.
55) (גם: כל הסוגר נמצא במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן. וראה הנרשם אודות זה בריש המאמר כאן.
56) שהן: באוה"ת בראשית כאן ע' תתרלט: שאין.
57) (ונמצא: סוגר זה הוא מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. וראה הנרשם בריש המאמר כאן.
58) יכולני לשער כמה טיפים יש בים: ראה הוריות י, סע"א. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 60. סהמ"צ להצ"צ ר"ע 182. המשך מים רבים תרל"ו פקנ"ב (ע' קסח). סה"מ תרכ"ט ע' צט. וש"נ. תרל"ב ח"ב ע' תקסו. לקו"ש יתרו כרך כו ע' 121. שיחת ש"פ קרח תשמ"א (סמ"ד)־ סע"ד ואילך. רשימות חוב' קסו.
59) שיעור עצמו בכח: ראה מק"מ לזהר בראשית טו, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רא. וש"נ.
60) כח הראי'. . ס' מילין: ראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שלו. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' שעד. וש"נ. תרל"ב ח"א ע' שלב.
61) (והנמשל: כל הסוגר נמצא במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשכז. וראה הנרשם אודות זה בריש המאמר כאן.
62) צופה ומביט: ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
63) שהלובש ב' מלבושים כא' קשה לשכחה: ראה ספר הכונות (קארץ תקמ"ד) ה, ב. שו"ע אדה"ז חאו"ח ס"ב, ס"ג במהדו"ק ובמהדו"ת. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קיד. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נח, ד. וש"נ.
64) כח הזכרון. . אור מקיף: ראה גם (בנוסף למאמרי אדה"ז תקס"ה כאן) תו"ח תרומה ח"ב שי, סע"ג ואילך.
65) מעט: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ניתוסף: כי כלה מעט מעט כח הכלי להכיל השכל מפני שקבלו בתחלה בהגבלה וצמצום גדול וכו'.
66) הגבלה: שם ניתוסף: כ"כ.
67) הזמן: שם ניתוסף: מאחר שלא הי' דבר מגביל להיות גורם בו הגרעון והוא השכחה כו'.
69) בפ' קדש שהוא חכ': בא יג, א ואילך. ראה זהר ואתחנן רסב, א.
70) ולזכרון בין עיניך: בא יג, ט.
71) חכ' היא בחי' חיה: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"ז. לקו"ת ראה כה, א. יוה"כ ע, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכח. וש"נ. שמות ח"ב ע' תקמח. וש"נ. מאמרי אדמו"ר הצ"צ תרי"ד ע' ה.
72) והחכ' תחיה: קהלת ז, יב [ושם: החכמה — ראה לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ד הערה 292].
68) ולכך. . והחכ' תחיה: שם: וד"ל.
73) שאורות המקיפים שורים על הלבושים: ראה ספר הכונות שם. ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"ג. פע"ח שער התפלה ש"א, פ"ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע יא ואילך. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קפ, ג. וש"נ.
74) דוקא: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ניתוסף: וע"כ הלובש את מלבושיו דוחה את השכחה מטעם שאין שכחה במקיפים כנ"ל.
76) אין אור. . לידי שכחה: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשכח: דוחה אור המקיף כמבואר בע"ח וע"כ קשה לשכחה וד"ל.
75) אמנם. . [ועמ"ש: באוה"ת כאן ע' 2078: [אמנם. . ועמ"ש.
79) ובלק"ת: פ' במדבר יח, ג.
80) ובפרד"ס: כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך חייב אדם לברך פ"ט ובהערה 293.
81) ובפרד"ס ערך שכחה וערך זכירה: שעה"כ שכ"ג, פכ"א ופ"ז.
82) בתוס': ד"ה שלש עשרה מדות בהגה"ה.
83) בזכרי' סי' ט': פסוק ט. מכאן ועד הערה 95 הועתק גם באוה"ת בראשית כרך ג ע' תעח.
84) ע"פ אוסרי לגפן עירה: ראה אוה"ת ויחי כרך ה תתרח, ב.
85) פל"ו: ראה לעיל מאמר ד"ה ומקנה רב על יד הערה 148 מציין: רפל"ו.
86) ובזח"ב פקודי דרמ"א א': ראה לעיל מאמר ד"ה ומקנה רב על יד הערה 101.
87) נשא פי"ב קרוב לר"פ דרמ"ו ג': בדפוס אמשטרדם שנת ת"א-ב. ולפנינו ס"ג. ראה גם לעיל שם על יד הערה 148.
88) שאמר הקב"ה: וכ"ה באוה"ת ישעי' כרך א ע' שיד. ובמדרש שם: שאמר לו הקב"ה.
89) ברבות בראשית פי"ב: ס"ב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה על חומותיך על יד הערה 37.
90) ברבות ויקהל פמ"ח: ס"ב.
91) ברבות משפטים פל"א קרוב לס"פ ע"פ את העני עמך: סי"ג. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ומקנה רב הערה 147.
92) בזח"ב פ' יתרו דפ"ה סע"ב: ראה גם לעיל מאמר ד"ה גדול יהי' על יד הערה 71.
93) פנחס. . ודרמ"ג סע"ב: וכ"ה באוה"ת ישעי' שם ר"ע שטו. אבל שם ע' שיב דרמ"ג ב'.
94) ת"ז בתחלתו דף א' ע"א: דפוס אמשטרדם תקכ"ח. ולפנינו בהקדמה א, ב. וראה לעיל מאמר ד"ה בנים אתם על יד הערה 119.
95) בשל"ה ר"פ תרומה: שכד, א. ע"כ הועתק באוה"ת — ראה הערה 83.
96) בהביאור ע"פ ועשית בגדי קדש: ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' שטו ואילך. אוה"ת תצוה ע' א'תרז ואילך. שם כרך ח ע' ג'עב.
97) לא הביט און ביעקב: בלק כג, כא.
98) עיניך יונים: שה"ש א, טו. ד, א.
99) כמשל יונה. . בהסתכלות: ראה גם לעיל מאמר ד"ה על חומותיך הערה 92.
100) עיניו כיונים: שה"ש ה, יב.
101) עין בעין: ישעי' נב, ח.
102) (וכמ"ש: באוה"ת בראשית כאן ע' תתרמ: [(וכמ"ש. כל הסוגר נמצא במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן. וראה הנרשם אודות זה בריש המאמר כאן.
103) ע"פ באתי לגני: שה"ש ה, א. ראה זהר פינחס רמא, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קמג.
104) חלקי': באוה"ת כאן ליתא.
105) בביאור ענין י"ג מדה"ר: לעיל מאמר ד"ה על חומותיך פיסקא וזהו.
106) שהמן לא ירד בשבת: בשלח טז, ה. כב ואילך. ראה תו"א בשלח סו, ד. וראה גם תו"א שבהערה הבאה.
107) וברדת הטל: בהעלותך יא, ט [בדילוג]. ראה תו"א ויקהל פט, א ואילך.
108) המן. . לחם אבירים כו' שנבלע באיברים: תהלים עח, כה. ראה יומא עה, ב.
109) לחם מן השמים: בשלח טז, ד. ראה גם שע"ת ו, א.
110) ששרש בחי' המן. . עקודי': ראה תו"א בשלח סו, ב. ד. לקו"ת עקב טז, ב.
111) שעקוד בכלי אחד: ראה ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"א. תו"א נח י, ג ואילך. תו"ח וארא ח"א נב, ד. וש"נ. סה"מ תרנ"ב ע' ק.
112) במ"א. . שהכלי. . אחד: ראה גם לעיל המשך כי תשא קיצור לפ"י. וש"נ.
113) עקודי' נקודים וברודים: ויצא לא, י. יב. ראה ע"ח ותו"א שם.
114) דבורו. . שחשיב מעשה: ראה ב"ר פמ"ד, כב. רש"י לך טו, יח.
116) סעודה שלישי' היא רעדכ"ר: ראה זהר יתרו פח, סע"ב.
117) סעודה שלישי'. . א"צ סעודה גמורה: ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סרצ"א, ס"ז. פסקי דינים להצ"צ שנז, ב ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכז ואילך. היום יום כב אד"ר. לקו"ש בשלח כרך כא ע' 84 ואילך ובהנסמן שם.
118) סעודה שלישי'. . ויוצא גם בד"ת: ראה זהר אמור צה, א ובאוה"ח שם. מג"א הל' פסח סתמ"ד, סק"ב. ובשו"ע אדה"ז שם לא הביאו. סה"ש תרפ"ט ע' 30 ואילך ובהנסמן שם. תרצ"ז ע' 217 ואילך. וראה ג"כ שו"ע אדה"ז הל' שבת סר"צ, ס"ד. הל' ת"ת פ"ד, ה"ד.
119) בהגהות עד"ה אכלוהו היום: ראה אוה"ת בשלח ס"ע תרכ ואילך (ע' תרג ואילך).
120) היום לא: בשלח טז, כה. שבת קיז, סע"ב. (וראה שו"ע אדה"ז ר"ס עדר). ראה לבוש מלכות סרצ"א, ס"ה. פסקי דינים שם. אוה"ת בשלח ע' תרלא (מאה שערים ע' מד). בהערה שלפ"ז. סה"מ תרל"ב ח"א ע' רעח. תרס"ו ע' תקמב. תער"ב שם. מאמר ד"ה אתה אחד ט' כסלו תשכ"ט (קונט' ט'-יו"ד כסלו תש"נ — סה"מ מלוקט ד ע' ע).
121) מתנה טובה: שבת י, ב. ראה לקו"ת שה"ש כד, ב. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שסד.
122) אתעדל"ע. . אתעדל"ת: ראה זהר לך פח, א. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.
123) וע' בפ' בשלח: בתו"א סו, ד.
124) מי שטרח בע"ש: ע"ז ג, א.
125) בבחי' מה: כ"ה בגוכתי"ק.
126) ושמרו. . לעשות את השבת: תשא לא, טז. ראה תו"א יתרו ע, א. לקו"ת בהר מד, ג. ש"ש סח, ב. שה"ש כד, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' שיב.
127) המתנה אינם נותנים אלא למי שראוי: ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.
128) דהשמי'. . תורה והארץ מהמ"צ: ראה תו"א בראשית א, ב. ג. לעיל מאמר ד"ה ואשא אתכם־ ד"ה ומקנה רב־ רד"ה גדול יהי'. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 27־ ד"ה ומקנה רב על יד הערה 39.
129) דהשמי'. . תורה והארץ. . תושבע"פ: ראה ערה"כ לבעל סדה"ד מערכת שמים. לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ד ובהערה 884.
130) מקיף דמצות. . מקיף הקרוב: ראה תו"א שמות נה, ב. אוה"ת ראה ע' תשפה. שה"ש ח"ב ע' תקנג. ע' תקנו. סה"מ תרכ"ו ע' רכו. תר"ל ע' ער.
131) השתחואה. . שהראש שוה לרגל: ראה גם לעיל מאמר ד"ה גדול יהי' ובהערה 51.
132) ח"י מקיף הפרטי ומקיף הכללי: ראה גם שע"ת נב, א ובהערה 13.
133) בד"ה לחם משנה: ראה תו"א בשלח סו, ד.
134) אל תקרי שושנים אלא ששונים: ראה זח"ב תוספות עדר, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קפח. וש"נ. סידור שער האלול רכז, ג. אוה"ת ראה ע' תשפה. וע' תשצא. שה"ש ח"ב ע' תקנג וע' תקנו. סה"מ תרכ"ו ע' רכה. תרכ"ז ע' חצר. תרכ"ט ע' רל. תר"ל ע' רסט. תרל"ו ח"ב ע' שנ. המשך יונתי תר"ם ע' כט. עטר"ת ע' תסט. מאמר ד"ה עשרה שיושבין י"ג תמוז תשמ"ב (קונט' י"ב י"ג תמוז תש"נ — סה"מ מלוקט ח"ד ע' שט. וש"נ).
135) ואנכי עמדתי בהר: עקב י, י.
136) מה הראשונים ברצון: ראה רש"י עקב ט, יח. י, י. לקו"ש בין המצרים כרך יג ע' 266 בהערה.
137) על כ"ד. . פרחה נשמתן: ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב.
139) אותנו: כ"ה בגוכתי"ק.
138) והחי'. . להחיות את המתים: שבת שם.
140) ויחן ישראל נגד ההר: יתרו יט, ב (בדילוג]. ראה לקו"ש יתרו כרך כא ע' 104.
141) ועשי"ת מאירים יגמה"ר: ראה הנסמן לעיל בהערה 5.
142) אני לדודי. . ועלי תשוקתו: שה"ש ז, יא. ראה לקו"ת ראה לד, ב.
143) וס"ת אני לדודי. . הם ד' יודין: ראה ר"ח שער התשובה פ"ד קטו, ב ד"ה עוד יש. אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תקמו.