שענין קטן וגדול זהו מצד הגבלת הכלים שזה משיג יותר ועובד יותר וזה פחות שכ"ז אינו שייך אלא בבחי' הגבלה אבל למעלה מהגבלת הכלי אינו שייך כלל חילוקי' אלו ונמצא כי קטן וגדול שוה בזה, ולכן ה"ז בחי' העלאות מ"ן לבחי' שופט צדק שמשוה קטן וגדול כו', וזהו דכתי' ממעמקי' קראתיך ה'12, שבעשי"ת טוב לומר מזמור זה, כי עומק בגימ' רי"ו14, שבכ"י מעשי"ת מתעורר עומק א'15 מעשרה עומקים הנז' בס"י16, כמ"ש בסידור האריז"ל13, והיינו ע"י התשובה מעומקא דליבא שז"ע ממעמקי' קראתיך מתוך עומק פנימיות נקודת לבבי משם קראתיך כו'.
כמו בג' רגלים שיש יחוד זו"נ שהוא יחוד מ"ה וב"ן כידוע אבל ברוב העתים שם מ"ה דז"א פרצוף בפ"ע ושם ב"ן דנוק' פרצוף נפרד לעצמו כו' כידוע.
דע"י וא"א ואו"א וזו"נ כו' ע"כ יש ביכולתה באתעדל"ת בב' עומקי' הנ"ל דבכל נפשך ובכל מאדך לעורר למעלה שיהי' ג"כ העלא' מ"ן דאו"א למעלה בע"י וא"א ויהי' נמשך אח"כ מ"ה וב"ן דע"י שהן ב"פ אנכי כנ"ל.
אינן חוזרין כו' והוא מטעם שא"א לו לעשות תשובה שם ובכאן בהיות הנפש בגוף יכולה לשוב בתשובה שלימה וכמו ראב"ד שיצא נשמתו67 כו' והרי הי' ביכולתו להתהפך ולעלות מקצה התחתון שהי' רועה זונו' ולהתקשר בקצה העליון במעלה ומדרגה גבוה כ"כ עד שגם ר' בכה עליו ואמר יש קונה עולמו בשעה א' כו' ואין זה הכח לנפש אלא כאן בזה העולם, והעיקר לכ"ז הו"ע הנ"ל לפי שע"י האדם בגופו הנה להיותו כולל כל ההשתל' כנ"ל יהי' ביכולת על ידו להיות נעוץ תחב"ס כו' כנ"ל וע"כ ביכולתו ג"כ להיות עולה מן הקצה לקצה ממש כי נעוץ סוב"ת כו' ולא נחלק ונבדל אצלו כל הדרגות עד שיהי' כ"א על מקומו דוקא ולא יתערב בשל זולתו אלא אדרבה יהי' במדריגת בחי' ההתכללות של זה בזה כו' מטעם נעוץ תחלתן כו' וא"כ גם יהפוך מרע לטוב בתשו' ובהיפך בבחירה שלו יהפוך מטוב לרע כו', אבל בעוה"ב שאינו אלא מדרגה פרטי' ולא כללית כמו האדם כאן לכך הנה שם כאו"א על מקומו דוקא ולא יוכל איש לשנות מדרגתו לא מטוב לרע ולא מרע לטוב כלל כו' וע"כ רשעים אפי' על פתחו של גיהנם אינן חוזרין כי בלתי אפשר להם לחזור מטעם זה, משא"כ האדם בזה העולם שהוא כלול מכללות כל ההשתל' כמ"ש נעשה אדם כו' ע"כ ביכולתו להפוך ממדרגה למדרגה כו'.
1) וכל מאמינים: הוא דרוש השלישי מסדרה של ד' מאמרים שבהם נתבאר מאמר ד"ה להבין וכו' כי המצוה שנאמר ע"י כ"ק אדה"ז בשנת תקס"ו, ונדפס במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקלה ואילך. ובשינויים באוה"ת נצבים ע' א'רכט ואילך. ונאמר גם ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש בראשית שנת תרכ"ז ונדפס בסה"מ תרכ"ו ע' רמב ואילך (עם הוספה, וקיצור נדפס שם ע' רנד ואילך).
במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתעו נדפס גוף המאמר שפתיחתו היא כי המצוה הזאת והוא משבת פ' נצבים תקס"ה (ומקבילו נדפס בלקו"ת נצבים מה, ב). וביאור ראשון (שפתיחתו היא להבין שרשי הדברים) נדפס שם בע' תתפג. וביאור שני (שפתיחתו היא להבין וכו' ע"פ כי המצוה) נדפס שם ע' תתקלה. ומאמר דידן מיוסד על ביאור שני כנ"ל.
מאמר דידן מבאר פרק ד וחלק מפ"ה מהמאמר דתקס"ו (ע' תתקמג — תתקמו שבמאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל).
הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה להלן בחלק ההנחות. ומשם לוקח התאריך המופיע בריש המאמר (פרט לתיבת בס"ד).
הבא בתוך חצאי עיגול בפנים המאמר הם הגהות מכ"ק אדמו"ר מהר"ש פרט באם צויין אחרת.
מאמר זה נזכר לקמן במאמר ד"ה שהמ"מ על יד הערה 3. ד"ה וידבר כו' אלה הם מועדי על יד הערה 76.
הפתיחה־ ההגהות והסיום נכתב בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
הדרוש נמצא גם בכת"י מעתיקים והם: א 363 ע' רעו בכותרת: בס"ד ר"ה תרל"ט. ב 545 ע' קמד. ג 690 ע' קטו בכותרת: בס"ד ר"ה תרל"ט [וההמשך קשה לפענח]. ד 2083 ע' קג כת"י הר"ש סופר. ה מאסקבא 127 ע' 21 בכותרת: בס"ד ר"ה.
2) וכל מאמינים שהוא שופט צדק: חרוז בפיוט (לימים נוראים) ”האוחז ביד מדת משפט".
3) שיסד השוה: אוצ"ל: שיסד הפייטן השוה.
5) אני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
4) השוה ומשוה. . קטן וגדול: חרוז בהמשך לוכל מאמינים הנ"ל.
7) אשר לא ישא פנים: עקב י, יז.
8) התשובה אינה על עבירות דוקא: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה על חומותיך ובהערה 100.
9) מ': משיח — ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ד ובהערה 307.
10) מ' אתי לאתבא: ראה זהר רע"מ בהעלותך קנג, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רפא. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, ב. וש"נ.
11) בכל מאדך: ואתחנן ו, ה.
12) ממעמקי' קראתיך הוי': תהלים קל, א.
14) עומק בגימ' רי"ו: סידור קול יעקב (ושם: עמוק) ור"ש רשקוב־ שער הכוונות דרושי ר"ה קודם דרוש א־ פע"ח שער תפילות ר"ה שכ"ה, פ"ז־ ועד"ז במשנת חסידים מסכת יום ר"ה פ"ב, מ"א.
15) שבכ"י מעשי"ת מתעורר עומק א': סידור ר"ש רשקוב ופע"ח שם.
16) מעשרה עומקים הנז' בס"י: פ"א, מ"ה.
13) שבעשי"ת טוב לומר מזמור זה. . בסידור האריז"ל: לר"ש רשקוב במקומו (תפלת הבריאה — שחרית — אחר ברכו). וסידור קול יעקב לר' יעקב קאפיל כוונת תפלת יום ב דר"ה (ע' קנו). ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתמא ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתסט וש"נ. תו"ח בשלח רכט ב וש"נ.
17) ולהבין: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תתקמג: ד) ועתה יש להבין. וכן העתיק הר"ש סופר (בלי ציון הפרק). ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים.
18) התשובה. . תשוב ה"י: ראה זהר רע"מ נשא קכב, א.
21) הוא: ניתוסף בגוכתי"ק.
19) ה"י במלוי יו"ד: ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פי"ט ובהערה 676.
20) ה"י במלוי יו"ד. . ב' יסודות. . דממעמקים: ראה לקמן מאמר ד"ה שיר המעלות ממעמקים בתחלתו שמציין בסידור האריז"ל. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתפד.
22) כמ"ש בשל"ה הוא ר"ת: בית ה' ד, א.
23) עד שנה"ע: ראה פדר"א פ"ג. תו"ח וארא ח"א נג, ב הערה 6.
24) ובעה"ק עד. . אצי' העליון: חלק היחוד פ"ב [ושם: קודם שנאצל האצילות הנעלם]. אוה"ת יתרו ע' תתלט.
25) שא"ק נק' אדם דבריאה: ראה ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"א. לעיל המשך חייב אדם לברך פל"ז ובהערה 1538.
26) ואצי' דכלליות: ראה מאמר ד"ה מה רבו מעשיך תרמ"ד נדפס בקונט' בר מצוה תרנ"ג ע' נא.
27) בס' זהר הרקיע. . דט"ו: לזהר בראשית. ובדפי הספר יט, ב. ראה לקו"ת מסעי צה, ב. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שצז.
29) ש' הוי' במילוי אלפין: ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"א.
30) כולל: כ"ה גם בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רמז. ובמאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תתקמד: ליתא.
32) כלל כ"א: ניתוסף בגוכתי"ק.
33) מ"ה וב"ן: ראה הערה במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן.
34) כנ"ל: ראה לעיל מאמר ד"ה אנכי אנכי ובהערה 51.
35) כתר. . ממוצע בין עולם הא"ס לעולם הנאצלי': ראה גם לעיל המשך כי תשא פ"ח על יד הערה 192. חייב אדם לברך פ"א על יד הערה 11. מאמר ד"ה על חומותיך על יד הערה 56.
36) וכנ"ל: ראה לעיל מאמר ד"ה אנכי אנכי ובהערה 60.
37) תרין ריעין: ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
38) וכנ"ל: כ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן.
39) וכחדא שריין: ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 58.
40) האור עוד: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן־ ובסה"מ תרכ"ו כאן: עוד האור.
41) יותר: בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רמח: ליתא.
42) קטן וגדול שם הוא: איוב ג, יח.
43) (ונק': הסוגר נמצא במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן.
44) אלוה: כ"ה גם בסה"מ תרכ"ו כאן. ובמאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: אלקי.
45) אלקי הראשוני' והאחרונים: פיוט נשמת.
46) שאל נא לימים ראשונים: ואתחנן ד, לב.
47) א"א וע"י: כ"ה גם בסה"מ תרכ"ו כאן. ובמאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תתקמה: ע"י וא"א.
48) דבכל נפשך: ואתחנן ו, ה. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 73.
49) מבואר למעלה: בראש ההמשך מאמר ד"ה להבין וכו' כי המצוה.
50) וזהו: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן־ ובסה"מ תרכ"ו כאן נרשם: פ"ה.
51) כי המצוה הזאת: נצבים ל, יא.
53) מי: במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן־ ובסה"מ תרכ"ו כאן: פי' אנכי מי.
54) אנכי מי שאנכי: ראה תניא מהדו"ק ספמ"ט. לקו"ת להאריז"ל תולדות כז, יט בשם הזהר. אבן עזרא תולדות שם. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יד. פרשיות התורה ח"א ע' רט ובהנסמן במ"מ לשם.
55) אנכי מי שאנכי. . עתיק: ראה גם לעיל מאמר ד"ה אנכי אנכי על יד הערה 49.
52) כי המצוה הזאת. . מצות התשובה: ראה רמב"ן נצבים ל, יא. לקו"ת נצבים מה, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתעו. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 112 הערה 24.
56) הנ"ל: בראש ההמשך מאמר ד"ה להבין וכו' כי המצוה.
57) נעשה אדם: בראשית א, כו.
58) נעשה. . לשון רבים: ב"ר פ"ח, ח.
59) נעוץ תחב"ס וסוב"ת: ראה ס"י פ"א, מ"ז. סידור שער הת"ת צח, ג ואילך. סה"מ תר"ל ע' שכ. וראה גם לעיל מאמר ד"ה ומקנה רב על יד הערה 27.
60) ומה: כ"ה גם בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רמט. ובמאמרי אדה"ז תקס"ה כאן: וזה.
61) מבלתי ימצא ראש וסוף: ע"פ קהלת ג, יא.
63) אדם אדמה לעליון: ישעי' יד, יד. ראה עבוה"ק ח"א חלק היחוד פי"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכב. וש"נ. בראשית ע' קסב. וש"נ. תו"ח בראשית יח, ג. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 81.
64) אדם. . . כשהנשמה מלובשת בגוף: ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' תעא. תרל"ב ח"א ע' רסו. הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח ר"ע ב. תער"ב ח"א ר"ע תכח.
62) וכ"ז נמצא. . במ"א: הוספת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
65) אין התשובה אלא עכשיו: ראה סידור שחרית לב, א. לד, ב. לקו"ת פינחס עה, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתכג. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ז, א. וש"נ.
66) ברשעים דאפי' על פתחו של גיהנם: ערובין יט, א.
67) ראב"ד שיצא נשמתו: ע"ז יז, א. ראה סה"מ תרמ"ו ע' יט.
68) וע"י: מכאן ואילך הוספת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
70) שאם: כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50.
71) בנה הגדול ובנה הקטן: תולדות כז, מב.
72) שהי' שומר לפרי: ראה של"ה בית ישראל יט, ב. לעיל המשך חייב אדם לברך פי"ט ובהערה 707.