תורת שמואל - תרל"ח - [וידבר כו' אלה הם מועדי]

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/index.htm">תורת שמואל</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/638/index.htm">תרל"ח</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharash/tsh/638/48/index.htm">[וידבר כו' אלה הם מועדי]</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>[וידבר כו' אלה הם מועדי]</h3><div class=pageno>שלב</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>בס"ד יום א' של חגה"ס ל"ט</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>[יום א' של חגה"ס]</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>וידבר</span><a name="_ftnref_4379" href="#_ftn_4379" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4379')">1</a> ה' אל משה לאמר<a name="_ftnref_4380" href="#_ftn_4380" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4380')">3</a>, דבר אל בנ"י כו'<a name="_ftnref_4381" href="#_ftn_4381" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4381')">2</a> מועדי ה' כו' אלה הם מועדי<a name="_ftnref_4382" href="#_ftn_4382" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4382')">4</a>. וצ"ל כפל הלשון מועדי הוי' ומועדי<a name="_ftnref_4383" href="#_ftn_4383" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4383')">5</a>, וכמו"כ צ"ל מ"ש במ"א מצות הוי'<a name="_ftnref_4384" href="#_ftn_4384" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4384')">7</a> ומצותי<a name="_ftnref_4385" href="#_ftn_4385" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4385')">6</a><a name="_ftnref_4386" href="#_ftn_4386" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4386')">8</a>, גם צ"ל מ"ש כאן ברוב המועדי' וכן בכמה מקומות בתורה<a name="_ftnref_4387" href="#_ftn_4387" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4387')">9</a> אני הוי' שלשון זה לא יתכן לומר כ"א על מי שהוא ידוע ונראה והוא אומר שאני הוא פ' הידוע כו', אבל מאחר ששם הוי' נעלם שאינו ידוע ענין בחי' שם הוי' מי הוא, וא"כ מהו ענין שאומר ומודיע לנו שאני הוא הוי' שגם שם הוי' אינו ידוע לנו<a name="_ftnref_4388" href="#_ftn_4388" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4388')">10</a>.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלג</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> הענין הוא דהנה הרמב"ן בהקדמתו לפי' החומש<a name="_ftnref_4389" href="#_ftn_4389" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4389')">11</a> הקשה מה<a name="_ftnref_4390" href="#_ftn_4390" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4390')">12</a> שבכל הד' ספרים הראשונים<a name="_ftnref_4391" href="#_ftn_4391" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4391')">13</a> נאמר וידבר הוי' אל משה ולא נא' מי הוא המדבר ומספר זאת דאם משה הוא המספר הי' לו לומר כמו כל הנביאים יחזקאל<a name="_ftnref_4392" href="#_ftn_4392" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4392')">14</a> וירמי'<a name="_ftnref_4393" href="#_ftn_4393" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4393')">15</a> שנא' בהם ויאמר ה' אלי<a name="_ftnref_4394" href="#_ftn_4394" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4394')">16</a> ואשמע קול<a name="_ftnref_4395" href="#_ftn_4395" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4395')">17</a>, ואראה ואפול על פני<a name="_ftnref_4396" href="#_ftn_4396" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4396')">18</a>, ואם הקב"ה הוא המספר הל"ל ואומר אל משה או ודברתי אל משה כמו מ"ש ונועדתי לך שם<a name="_ftnref_4397" href="#_ftn_4397" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4397')">19</a> ודברתי אתך מעל כו' ובכל התורה נא' רק וידבר כו' ולא נא' מי הוא המספר זולת במשנה תורה נא' שמשה מפי עצמו אמרם<a name="_ftnref_4398" href="#_ftn_4398" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4398')">20</a> כמ"ש ואתפלל<a name="_ftnref_4399" href="#_ftn_4399" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4399')">21</a> ואתנפל<a name="_ftnref_4400" href="#_ftn_4400" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4400')">22</a> כו' ואתחנן אל ה'<a name="_ftnref_4401" href="#_ftn_4401" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4401')">23</a>, רק בתחלת ספר משנה תורה נא' אלה הדברים אשר דיבר משה<a name="_ftnref_4402" href="#_ftn_4402" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4402')">24</a> שלשון זה הוא ג"כ כמו כל הד' ספרים שלא נא' מי אמרן (שהוא כמו שלישי המדבר) והנה הוא תירץ שהתורה קדמה אלפים שנה לעולם<a name="_ftnref_4403" href="#_ftn_4403" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4403')">25</a> וגם אז הי' נאמר וידבר ה' אל משה לכן אינו שייך שיאמר משה ויאמר ה' אלי שגם קודם הי' כן כו'. וזהו תירוץ. אמנם יש לתרץ עוד דהנה צ"ל עוד ענין א'<a name="_ftnref_4404" href="#_ftn_4404" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4404')">26</a> שמפני מה הוא כל התו' כמו סיפור דברים שמספר שצ"ל כך וכך ולא דינים ציוים<a name="_ftnref_4405" href="#_ftn_4405" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4405')">28</a> זולת פ' משפטים הוא כמו ספר דינים שמדבר לנוכח כי תקנה עבד עברי<a name="_ftnref_4406" href="#_ftn_4406" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4406')">29</a> כו', משא"כ בכל התורה הוא רק סיפור דברים<a name="_ftnref_4407" href="#_ftn_4407" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4407')">30</a> בעלמא<a name="_ftnref_4408" href="#_ftn_4408" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4408')">27</a>.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויובן</span> זה בהקדם דברי חז"ל<a name="_ftnref_4409" href="#_ftn_4409" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4409')">31</a> שמבטלין מצוה שאפשר להתקיים ע"י אחרים מפני תלמוד תורה<a name="_ftnref_4410" href="#_ftn_4410" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4410')">32</a>, ולכאו' צ"ל הלא כל התורה היא רק פי' וביאור המצוה כמו ציצית ותפילין ושבת והיתכן לומר שהוא יעסוק בפי' ביאור איך יעשה המצוה והוא עצמו לא יעשנה כ"א אחר וכמו הפרשת תרומה שאפשר לקיים ע"י אחרים, <a name="_ftnref_4411" href="#_ftn_4411" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4411')">34</a> ומ"מ הנה אמרו מצוה בו יותר מבשלוחו<a name="_ftnref_4412" href="#_ftn_4412" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4412')">35</a> והאיך יהי' שהוא עצמו ילמד איך מפרישין תרומה וכמה צריכים להפריש והמצוה עצמה יעשנה אחר והיינו שלוחו כו'<a name="_ftnref_4413" href="#_ftn_4413" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4413')">33</a>. אמנם הענין הוא דהנה המצות הם בזמן ומקום<a name="_ftnref_4414" href="#_ftn_4414" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4414')">36</a> כמו ז' ימי הפסח שהם דוקא בז' ימים אלו דוקא מן ט"ו בניסן עד ך"א<a name="_ftnref_4415" href="#_ftn_4415" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4415')">37</a> בו וכן ז' ימי הסוכות וכמו שבת שרגע א' לפני יום השבת ורגע שלאחר יום השבת אינו כלום ולא יתחייב כלל העושה בו מלאכה, רק יום השבת דוקא הוא הציווי באיסור מלאכה ל"ט מלאכות<a name="_ftnref_4416" href="#_ftn_4416" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4416')">38</a> כו', הרי כי הם מלובשים תחת הזמן, וכן במקום שהקרבת הקרבנות הי' צ"ל בירושלים בבהמ"ק<a name="_ftnref_4417" href="#_ftn_4417" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4417')">39</a> דוקא ושחיטת חוץ<a name="_ftnref_4418" href="#_ftn_4418" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4418')">40</a> כו' שהמצות מלובשים בזמן ומקום, משא"כ התורה היא למעלה מבחי' זמן ומקום, ולכן ארז"ל כל העוסק בתורת עולה<a name="_ftnref_4419" href="#_ftn_4419" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4419')">41</a> כאלו הקריב עולה הגם שעכשיו שאין לנו בהמ"ק, וגם בלימוד התורה כשילמוד הלכות פסח בסוכות<a name="_ftnref_4420" href="#_ftn_4420" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4420')">42</a> או הלכות הסוכה בפסח הרי הקב"ה קורא ושונה כנגדו<a name="_ftnref_4421" href="#_ftn_4421" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4421')">*43</a> שוה כמו אם הי' לומד הלכות פסח בפסח והלכות סוכה בסוכות רק שדבר בעתו יותר טוב ועז"נ</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלה</div></p> <p class=bodytext>דבר בעתו מה טוב<a name="_ftnref_4422" href="#_ftn_4422" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4422')">43</a>, אבל מ"מ הנה גם בל"ז הקב"ה קורא ושונה כנגדו כו'. וגם מצות לימוד התורה היא להיות והגית בה יומם ולילה<a name="_ftnref_4423" href="#_ftn_4423" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4423')">45</a> בלתי התחלקות הזמן ע"ד כמו עבודת המלאכי' שאומרים קדוש ביום, וברוך בלילה דוקא כמ"ש בילקוט ס"פ תשא<a name="_ftnref_4424" href="#_ftn_4424" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4424')">46</a>, והיינו להיותם בבחי' התחלקות הזמן, משא"כ תו' שהיא בעצם למעלה מזמן ומקום לכן מצותה והגית בה יומם ולילה כו'<a name="_ftnref_4425" href="#_ftn_4425" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4425')">44</a><a name="_ftnref_4426" href="#_ftn_4426" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4426')">47</a>. והענין הוא דהנה נודע שרמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא<a name="_ftnref_4427" href="#_ftn_4427" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4427')">48</a> שכמו באדם הנה האברים הם כלים להשראת הנפש כמו"כ המצות הם כלים<a name="_ftnref_4428" href="#_ftn_4428" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4428')">49</a> להשראת אוא"ס ב"ה שהם רמ"ח אברין דמלכא. </p> <p class=bodytext><span class=cup>וביאור</span> הענין דהנה בד"כ באדם הם ט' בחי' כללי' שבהראש הוא בחי' ג' מוחין, והגוף ותרין דרועין הם ג' ותרין רגלין ואות ברית הם ג' שהם ט' בחי' כללי' שהם כוללי' כל ציור האדם, ועד"ז יובן למעלה דכתי' ועל דמות הכסא<a name="_ftnref_4429" href="#_ftn_4429" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4429')">50</a> דמות כמראה אדם עליו מלמעלה שבחי' אדם זהו בחי' ז"א דאצי' שהוא בעל ט' ספי'<a name="_ftnref_4430" href="#_ftn_4430" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4430')">51</a>, ובפרטיות יש בו רמ"ח אברין שהם רמ"ח אברי' דמלכא שטפ"ט היינו מה שכל ספי' כלולה מזולתה הם פ"א ורת"ס שיש בכל בחי' עולה רמ"ג וה"ח המגדילים הם רמ"ח<a name="_ftnref_4431" href="#_ftn_4431" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4431')">52</a> וז"ע שרש רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כו' והם מלובשים תחת הזמן ומקום לפי של' כלים דז"א<a name="_ftnref_4432" href="#_ftn_4432" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4432')">53</a> (שהמצות הם בכלים דז"א שהוא בחי' אברי' דמלכא כמו האבר שהוא כלי להשראת הנפש כו' ולמעלה הוא כלים של ט"ס דז"א) מתלבשי' בג' עולמות בי"ע יו"ד כלים הפנימי' בבריאה ויו"ד כלים התיכוני' ביצי' ויו"ד כלים החיצוני' בעשי', ומפני כי הם מתלבשי' בבי"ע לכן הם בבחי' זמן ומקום וגם כי שרש בי"ע הוא מבחי' מל' כמ"ש מלכותך מלכות<a name="_ftnref_4433" href="#_ftn_4433" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4433')">54</a> כו' ובחי' המל' הוא בחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלו</div></p> <p class=bodytext>מלך מלך ימלוך<a name="_ftnref_4434" href="#_ftn_4434" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4434')">56</a> שהוא שרש ומקור הזמן ומקום<a name="_ftnref_4435" href="#_ftn_4435" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4435')">55</a> כידוע ממ"ש במ"א באריכות כו'. אבל התורה היא מבחי' מח' הקדומה כי אורייתא מח"ע נפקת<a name="_ftnref_4436" href="#_ftn_4436" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4436')">57</a> (וע'<a name="_ftnref_4437" href="#_ftn_4437" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4437')">58</a> לקמן שחכ' דא"ק היינו בחי' מח' הקדומה מאיר באצי'<a name="_ftnref_4438" href="#_ftn_4438" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4438')">59</a> שהוא בחי' חכ' עילאה) שח"ע היא קדש מלה בגרמי'<a name="_ftnref_4439" href="#_ftn_4439" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4439')">60</a> פי' מלה בגרמי' שאינו שייך לעולמות דהנה המדות הם שייכי' לעולם<a name="_ftnref_4440" href="#_ftn_4440" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4440')">61</a> דוקא שאם לא העולם לא הי' שייך לומר בחי' חסד או רחמים שבחי' חסדן או רחמן אינו שייך כ"א על זולתו ואם לא הי' העולם לא שייך שהוא חסדן כי אין שום דבר שיעשה לו חסד או שירחם עליו, אבל בחי' החכ' שייך גם בלעדי העולם כמשל החכם שיוכל לישב בעצמו ולהשכיל השכלות הגם שלא ישפיע לזולתו כו', ועד"ז יובן ענין ח"ע שהיא קדש מלה בגרמי' שאינו שייך כלל לעולמות ומשם הוא שרש התורה שהיא גבוה מאד נעלה מבחי' המצות שמלובשים תחת הזמן כנ"ל. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ולכן</span> בכל התורה לא נא' בדרך ציווי רק בדרך סיפור דברים בעלמא, כי ענין הציווי אינו שייך אלא לבחי' מלך שמצוה לעבדיו שיעשו לו כך וכך, אבל התורה לפי ששרשה גבוה מאד מבחי' ח"ע שקדש מלה בגרמי' כנ"ל, לכן היא רק בדרך סיפור, וה"ז כמשל הבע"ב שמסדר את חפציו שיעמדו בביתו זה כאן וזה כאן שאינו מצוה כלל רק שמסדר שדבר זה יעמוד כאן ודבר זה כאן, ועד"ז יובן בענין התורה שנא' אם בחוקתי תלכו<a name="_ftnref_4441" href="#_ftn_4441" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4441')">62</a> כו' ובפרטי עניני המצות שהציצית יהיו כך דוקא ובל"ז לא יהי' נעשה בה וע"י המשכת אוא"ס ב"ה וכמו"כ התפילין וכל פרטי המצות שהוא בדרך סידור בעלמא שמסדר שהתפילין כו' והציצית יהיו על ד' כנפי בגדיהם<a name="_ftnref_4442" href="#_ftn_4442" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4442')">63</a> כו', ועד"ז בכל המצות כו'. וז"ע מ"ש ואהי' אצלו אמון, שפי' אמון ל' אומן<a name="_ftnref_4443" href="#_ftn_4443" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4443')">64</a> והיינו מפני שהתורה היא אצלו לכן הוא בחי' אומן לסדר כל דבר כו'. ומעתה יובן ג"כ ענין מפני מה לא נא' בכל ד' ספרים<a name="_ftnref_4444" href="#_ftn_4444" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4444')">*65</a> התורה מי הוא המספר, כי המספר את התורה הוא בחי' עצמיות המאציל שלמעלה מבחי' ש' הוי', ומפני כי גדלה מעלת התו' בבחי' מח' הקדומה וכנ"ל בענין בחי' ח"ע שקדש מלה בגרמי', לכן מבטלין מצוה שאפשר לקיים ע"י אחרים מפני ת"ת כי המצות הם בבחי' זמן ומקום כנ"ל אבל התו' היא למעלה מן הזמן ומקום<a name="_ftnref_4445" href="#_ftn_4445" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4445')">65</a>.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלז</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ובכ"ז</span> יובן ענין ופי' אני הוי' הנא' בסיום כ"פ, שאני קאי על בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה המספר בחי' התורה שהוא למעלה מבחי' ש' הוי' כי ש' הוי' הוא בחי' שרש ומקור המחי' ומהוה העולמות<a name="_ftnref_4446" href="#_ftn_4446" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4446')">66</a>, ואם<a name="_ftnref_4447" href="#_ftn_4447" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4447')">67</a> כי ש' הוי' הוא בחי' שם העצם<a name="_ftnref_4448" href="#_ftn_4448" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4448')">68</a> משא"כ כל השמות הם כינוי' ש' אל הוא בחסד<a name="_ftnref_4449" href="#_ftn_4449" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4449')">69</a> וש' אלקי' בגבו'<a name="_ftnref_4450" href="#_ftn_4450" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4450')">70</a>, אבל ש' הוי' הוא שם העצם שגבוה משאר השמות, מ"מ בחי' אני הוא עצמיות אוא"ס שלמעלה מבחי' ש' הוי' כו'. ונאמר אני הוי' שאע"פ שאני עצמיות המאציל גבוה למעלה הרבה מבחי' ש' הוי' מ"מ אני הוי' שאני והוי' כולא חד<a name="_ftnref_4451" href="#_ftn_4451" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4451')">71</a> כו' ולכן בסיום כמה פרשיות שבתו'<a name="_ftnref_4452" href="#_ftn_4452" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4452')">72</a> נא' שאני הוא בחי' ש' הוי' המדבר למשה בחי' מצוה זו כו', וזהו ג"כ ענין מועדי הוי' ונכפל עוד לומר מועדי כי ענין המועד הוא בחי' עת שאז מתגלה בחי' אוא"ס ב"ה ביתר שאת והם ג' מועדות שהם ג' זמנים שאז מתגלה הארה חדשה כו', ויש ב' בחי' בבחי' המועדי' שיש שנק' מועדי הוי', ויש בחי' מועדי שהם גבוהים יותר שהם מועדי' שלי היינו של עצמותו ית' וכמארז"ל במד"ר משפטים פ"ל<a name="_ftnref_4453" href="#_ftn_4453" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4453')">74</a> ע"פ מגיד דבריו ליעקב<a name="_ftnref_4454" href="#_ftn_4454" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4454')">75</a> חוקיו כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, הוא דוקא עושה, וע' בפי' הוא בד"ה וכ"מ<a name="_ftnref_4455" href="#_ftn_4455" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4455')">76</a> שהוא שופט צדק בפי' הוא מוחה פשעיך<a name="_ftnref_4456" href="#_ftn_4456" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4456')">73</a>, ועד"ז ה"ע מצות הוי' ומצותי ג"כ ע"ד הנ"ל. וזהו וידבר הוי' אל משה, הוי' הוא בחי' אוא"ס ב"ה שהוא הי' הוה ויהי'<a name="_ftnref_4457" href="#_ftn_4457" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4457')">77</a> אל משה הוא בחי' ונחנו מ"ה<a name="_ftnref_4458" href="#_ftn_4458" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4458')">78</a> בחי' ביטול יסוד אבא<a name="_ftnref_4459" href="#_ftn_4459" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4459')">79</a>, לאמר שיהי' גילוי זה בבי"ע, ואיך יהי' הגילוי ע"י דבר אל בנ"י, בנ"י הם בחי' למודי הוי' כמ"ש וכל בניך למודי הוי', וע"פ הקבלה הוא בחי' נו"ה<a name="_ftnref_4460" href="#_ftn_4460" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4460')">80</a> ושייכות בחי' נו"ה לבחי' בנ"י, כי ישראל הוא בחי' ז"א<a name="_ftnref_4461" href="#_ftn_4461" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4461')">81</a> ובנ"י הם נו"ה<a name="_ftnref_4462" href="#_ftn_4462" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4462')">82</a> כי כל א' מישראל צריך לקיים המצות בבחי' נצחון הגם שאינו רוצה וכמו"כ בבחי' הוד הגם שאינו מבין כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלח</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>והמספר</span> הוא בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' ש' הוי' כנ"ל. ואפ"ל שהמספר הוא ש' הוי' כמו שהוא כלול בעצמותו<a name="_ftnref_4463" href="#_ftn_4463" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4463')">83</a> וזהו מ"ש הוי' הוי'<a name="_ftnref_4464" href="#_ftn_4464" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4464')">84</a> כו' כמ"ש במ"א, ולגבי בחי' ש' הוי' שבסדר השתל' נק' בחי' עצמיות אוא"ס ב"ה כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> לפי משנת"ל שהמספר הוא עצמיות המאציל צ"ל מ"ש ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו<a name="_ftnref_4465" href="#_ftn_4465" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4465')">85</a> שקאי על א"ס ב"ה שלמעלה מש' הוי' מהו בחי' זו הלא לא יתכן לומר שקאי על המספר שהי' צ"ל אכפר, לכן אפ"ל עוד פי' שהמספר הוא בחי' המל' שבחי' מל' מספר שהוי' דיבר אל משה כו'. אך באמת אפשר לתרץ בלא זה שהמספר הוא עצמיות המאציל ב"ה ואעפ"כ לא יקשה מלפני הוי' תטהרו, דהנה נת' במ"א בד"ה ביום השמע"צ שלא נדפס<a name="_ftnref_4466" href="#_ftn_4466" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4466')">86</a> שפי' שם ענין ממכ"ע וסוכ"ע שממכ"ע הוא בחי' מו"ס וסוכ"ע הוא בחי' גלגלתא וז"ע ב' ראשין והם בחי' תומ"צ שבחי' מו"ס הוא בחי' תורה והמצות שרשן בגלגלתא, ואעפ"כ לא יקשה שכאן נת' שהמצות הם בבחי' זמן ומקום כמ"ש ביאור ענין<a name="_ftnref_4467" href="#_ftn_4467" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4467')">87</a> בלק"ת פ' במדבר<a name="_ftnref_4468" href="#_ftn_4468" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4468')">88</a> בביאור ע"פ וידבר אלקי' דעשה"ד, והנה המחבר בחי' סוכ"ע וממכ"ע הוא בחי' ב' ראשין הנ"ל הוא בחי' רדל"א כמ"ש שם באריכות, לכן אפ"ל שבחי' רדל"א הוא המכפר וזהו לפני הוי' כו', ומבחי' רדל"א נמשך סליחות<a name="_ftnref_4469" href="#_ftn_4469" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4469')">*89</a> העוונות על המצות כי שרש המצות הם בגלגלתא, והכפרה נמשך מבחי' רדל"א כו' וזהו תטהרו בגימ' כתר<a name="_ftnref_4470" href="#_ftn_4470" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4470')">89</a>, והמספר כל התורה גם מ"ש לפני הוי' מספר בחי' עצמיות המאציל שלמעלה גם מבחי' רדל"א. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כ"ז הוא בחי' ד' ס' הראשוני', אבל ס' משנה תו' נא' ל' שמשה אומר מפי עצמו כנ"ל ועכ"ז כ' התוס'<a name="_ftnref_4471" href="#_ftn_4471" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4471')">90</a> וברוח הקדש, וצ"ל זה איך הוא מפי עצמו וברוה"ק, אך הענין יובן בהקדם התורה, דהנה איתא בפע"ח שבאצי' מאיר בחי' חכ' דא"ק, משא"כ בבריאה מאיר בחי' בינה דאצי'<a name="_ftnref_4472" href="#_ftn_4472" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4472')">91</a>, וזהו ההפרש שבין ד"ס הראשוני' לבחי' משנה תורה שד"ס הראשוני' הוא כמו באצי' ששם מאיר בחי' חכ' דא"ק, משא"כ משנה תורה הוא כמו בבחי' בריאה ששם מאיר רק בחי' בינה דאצי' ולא מבחי' חכ' דא"ק, ובחי' בינה הוא המסך<a name="_ftnref_4473" href="#_ftn_4473" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4473')">92</a> והיינו כי הבינה הוא בחי' לבוש להלביש כו' (ואפ"ל שז"ע משה זכה לבינה<a name="_ftnref_4474" href="#_ftn_4474" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4474')">93</a> לכן בחי' משנה תורה הוא שמאיר</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שלט</div></p> <p class=bodytext>ע"י הבינה). (אך צ"ע הלא חו"ב הם תרדל"מ<a name="_ftnref_4475" href="#_ftn_4475" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4475')">94</a> ומאחר שבחכ' מאיר בחי' חכ' דא"ק הנה הם תרדל"מ והי' צ"ל בבריא' ג"כ ע"י הבינה שגם בה מאיר חכ' דא"ק מאחר שהם תרדל"מ כנ"ל וצ"ע. ואולי יש לתרץ ע"פ מ"ש בס"י<a name="_ftnref_4476" href="#_ftn_4476" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4476')">96</a> הבן בחכ' וחכם בבינה<a name="_ftnref_4477" href="#_ftn_4477" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4477')">97</a>, שע"י בחי' הבן שיש בחכ' היא נעשית בבחי' תרדל"מ עם בינה היינו עם בחי' חכם שיש בבינה, אבל מה שמאיר בבריאה י"ל שזהו מעצם הבינה ולא מבחי' חכם בבינה ששם תרדל"מ עם החכ', (וכמו כל השפעה שהיא רק חלק היותר אחרון<a name="_ftnref_4478" href="#_ftn_4478" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4478')">98</a> ע"ד כמו בחי'<a name="_ftnref_4479" href="#_ftn_4479" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4479')">99</a> מל' שבבחי' המשפיע כו') וא"כ לא יקשה מידי שהגם שבחכ' דאצי' מאיר חכ' דא"ק וכן י"ל גם בחכם דבינה להיותה תרדל"מ כנ"ל מ"מ מה שנמשך מעצם הבינה היינו ממל' דבינה בבריאה לא יש מבחי' חכ' דא"ק כ"א מבחי' בינה דאצי' בעצם כו')<a name="_ftnref_4480" href="#_ftn_4480" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4480')">95</a> לכן בס' משנה תורה נא' כאלו משה מפי עצמו אמרן כו', ואעפ"כ בתחלת ספר משנה תורה נא' אלה הדברים כו' שלא נא' מי הוא המספר, והיינו מפני שבעשה"ד<a name="_ftnref_4481" href="#_ftn_4481" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4481')">100</a> נא' וידבר כו' כל הדברים האלה<a name="_ftnref_4482" href="#_ftn_4482" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4482')">101</a>, ופי' שכל הדברים נכללי' בעשה"ד גם בחי' משנה תו' ותושבע"פ כמ"ש בד"ה וידבר אלקי' בלק"ת בפ' במדבר<a name="_ftnref_4483" href="#_ftn_4483" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4483')">102</a> יעו"ש, לכן נא' בתחלת הספר כמו בספרים הראשונים, והתחיל אלה הדברים לרמז על תיבת הדברים שנא' בפסוק וידבר כו'<a name="_ftnref_4484" href="#_ftn_4484" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4484')">103</a>. </p> <p class=bodytext><span class=cup>וביאור</span> ענין איך משה מפי עצמו וברוה"ק, הנה יובן זה ממ"ש בפע"ח שער הק"ש<a name="_ftnref_4485" href="#_ftn_4485" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4485')">104</a> שבחי' המשכת אור חדש נמשך מבחי' אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' חו"ב בבחי' השתל' עו"ע, והיינו שאותו האור ממש נמשך בהשתל' כו', אבל לבחי' חידוש הישינות נמשך ההמשכה רק מבחי' חו"ב עצמם. ולכאו' יפלא הלא כתי' ובטובו מחדש<a name="_ftnref_4486" href="#_ftn_4486" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4486')">105</a> בכ"י תמיד מע"ב, אך הענין דבחי' ההמשכה שנמשך להחיות העולמות שהוא בחי' חידוש הישינות עם כי בחי' זה הוא ג"כ מבחי' אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' חכ' מ"מ לא נמשך כ"א הארה מועטת לחדש הישינות לכן נק' המשכה זו המשכה מבחי' חו"ב כו', וע' בלק"ת בביאור השני ע"פ יונתי בחגוי הסלע, בלק"ת<a name="_ftnref_4487" href="#_ftn_4487" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4487')">106</a> בשה"ש<a name="_ftnref_4488" href="#_ftn_4488" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4488')">107</a>, ועד"ז ה"ע משה מפי עצמו וברוה"ק שהגם שהוא ברוה"ק מ"מ</p> <p class=bodytext><div class=pageno>שמ</div></p> <p class=bodytext>נק' ע"ש משה כאלו הם מפי עצמו כו'. והנה אעפ"כ אפ"ל שגדלה מעלת משנה תורה יותר מבחי' ד"ס הראשוני', דהנה ארז"ל<a name="_ftnref_4489" href="#_ftn_4489" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4489')">108</a> ע"פ שמש בגבעון דום<a name="_ftnref_4490" href="#_ftn_4490" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4490')">109</a> נטל יהושע ס' משנה תורה וא' כשם שלא דממתי מזה כך דום מלפני, ולכאו' צ"ל מפני מה משנה תורה דוקא. אך הענין הוא ע"ד משארז"ל עריבים עלי ד"ס<a name="_ftnref_4491" href="#_ftn_4491" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4491')">110</a> יותר מיינה של תורה שעכ"פ לא פחות הוא בחי' משנה תורה מד"ס, וביאור הענין דהנה יש בחי' סופר וספר וסיפור<a name="_ftnref_4492" href="#_ftn_4492" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4492')">111</a>, והנה התורה היא בחי' ספר תורה, אבל דברי סופרים<a name="_ftnref_4493" href="#_ftn_4493" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4493')">112</a> נמשך מבחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר כו' ולכן עריבים ד"ס כו' כמ"ש באריכות בלק"ת<a name="_ftnref_4494" href="#_ftn_4494" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4494')">113</a> בד"ה ושאבתם מים בששון השני, ואפ"ל מפני כי סופר הוא<a name="_ftnref_4495" href="#_ftn_4495" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4495')">115</a> בחי' מל'<a name="_ftnref_4496" href="#_ftn_4496" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4496')">114</a> ובבחי' מל' יש כח להוות מאין ליש<a name="_ftnref_4497" href="#_ftn_4497" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4497')">116</a> שכח הזה הוא מעצמיות אוא"ס ב"ה<a name="_ftnref_4498" href="#_ftn_4498" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4498')">118</a> כנודע, וכמו"כ הוא במשנה תורה<a name="_ftnref_4499" href="#_ftn_4499" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4499')">117</a>, ולכן נטל יהושע ס' משנה תורה דוקא ואמר כשם שלא דממתי מזה כך דום מלפני כמ"ש שמש בגבעון דום, גם י"ל שזהו ע"ד מ"ש בחנה בענין ש' צבאות<a name="_ftnref_4500" href="#_ftn_4500" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4500')">119</a> שזהו מפני שותתפלל חנה על הוי'<a name="_ftnref_4501" href="#_ftn_4501" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4501')">120</a> המשיכה בחי' הוי' צבאות כו', כמ"ש בת"א פ' בא<a name="_ftnref_4502" href="#_ftn_4502" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4502')">122</a> בד"ה בעצם כו' צבאות ה'<a name="_ftnref_4503" href="#_ftn_4503" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_4503')">121</a>.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4379> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4379" href="#_ftnref_4379" class='ftn'>1</a>) <span class=haorodiburmaschil>וידבר וכו' אלה הם מועדי</span>: מיוסד על מאמר ד"ה זה מכ"ק אדמו"ר הצ"צ, וממנו ישנם ד' הנחות והם: א) הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נדפסה באוה"ת אמור כרך ג ע' תתלז [ההנחה נמצאת בבוך 2111 ע' סז בכותרת: ”ב"ה א"ח שבועו' ר"ך". וכן צ"ל: באוה"ת אמור שם מהדורת תשנ"ג בע' 42. סה"מ תרכ"ו ע'] ב) הנחה אחרת נדפסה באוה"ת אמור כרך ד ע' א'עה [בכותרת: א"ח שבועות שנת תר"ך]. ג) הנחת ר' הלל יודפס בעזה"י בספרו פלח הרמון פ' אמור. ד) ועוד הנחה נמצאת בבוך 2064 ע' עב [בכותרת: רשימות משנת כת"ר אסרו חג של שבועות בליבווויץ]. </p> <p class='ftntext'>המאמר שבאוה"ת הנ"ל מיוסד על מאמר ד"ה זה משבת חה"מ פסח שנדפס במאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קנט [נדפס גם באוה"ת אמור כרך ג ע' תתמא]. ונאמר — המאמר שבאוה"ת — ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש בהוס' הגהה בסה"מ תרכ"ו ע' רעג. ובשינויים וכו' נדפס באוה"ת דברים ע' א ואילך ושם הפתיחה אלה הדברים [וקיצורים נדפסו באוה"ת אמור כרך ג ע' תתמז]. מאמר דידן נדפס גם בסה"מ תרנ"ו ע' רעא. וראה גם מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשכ"ז. </p> <p class='ftntext'>הנחה מדרוש זה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן בחלק ההנחות ומשם נעתקה הכותרת שבריש המאמר (פרט לתיבת בס"ד). </p> <p class='ftntext'>המאמר נכתב בכת"י הר"ש סופר עם הגהות ותיקונים בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש. ונמצא גם בכת"י מעתיק בבוך א 363 רפ, ב בכותרת: בס"ד חה"ס תרל"ט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4380> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4380" href="#_ftnref_4380" class='ftn'>3</a>) <span class=haorodiburmaschil>וידבר ה' אל משה לאמר</span>: אמור כג, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4381> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4381" href="#_ftnref_4381" class='ftn'>2</a>) <span class=haorodiburmaschil>וידבר ה'. . כו'</span>: התחלת המאמר בכת"י הר"ש סופר הוא: אלה מועדי, ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש ותיקן כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4382> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4382" href="#_ftnref_4382" class='ftn'>4</a>) <span class=haorodiburmaschil>דבר אל בנ"י כו' מועדי ה' כו' אלה הם מועדי</span>: שם כג, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4383> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4383" href="#_ftnref_4383" class='ftn'>5</a>) <span class=haorodiburmaschil>כפל הלשון מועדי הוי' ומועדי</span>: ראה גם (בנוסף להערה 1) לקמן בפיסקא ובכ"ז. אוה"ת לך כרך ד ס"ע תרצג ואילך. אמור כרך א ע' שכז. דברים ע' ב. תצא ע' תתקלג. מאמר ד"ה להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט בסופו (ד"ה עוד מענין הנ"ל — הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ) יודפס בעה"י בפלח הרמון ויקרא. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4384> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4384" href="#_ftnref_4384" class='ftn'>7</a>) <span class=haorodiburmaschil>מצות הוי'</span>: ויקרא ד, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4385> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4385" href="#_ftnref_4385" class='ftn'>6</a>) <span class=haorodiburmaschil>מ"ש במ"א מצות הוי' ומצותי</span>: ראה גם (בנוסף להערה 1) לקמן בפיסקא ובכ"ז. לקו"ת במדבר ט, ג. סידור שער הציצית ד, ד. ה, ג. אמ"ב שם פו, א. אוה"ת שלח ע' תקפח. בלק כרך ה ע' א'תרסט [ובמהדורת תשנ"ח ע' תתקנא]. תצא כרך ו ע' ב'שסד ואילך. פלח הרמון ויקרא שם. וש"נ. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תמא. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4386> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4386" href="#_ftnref_4386" class='ftn'>8</a>) <span class=haorodiburmaschil>ומצותי</span>: תולדות כו, ה. בשלח טז, כח. יתרו כ, ו. ועוד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4387> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4387" href="#_ftnref_4387" class='ftn'>9</a>) <span class=haorodiburmaschil>כאן. . בתורה</span>: בכת"י הר"ש סופר: בסיום כל פרשה. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4388> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4388" href="#_ftnref_4388" class='ftn'>10</a>) <span class=haorodiburmaschil>אני הוי'. . שהוא ידוע. . אינו ידוע לנו</span>: לך טו, ז. ויצא כח, יג. ועוד. שמות ו, ב. ו. ז. ח. ועוד. ראה (בנוסף להערה 1) אוה"ת יתרו יתרו ע' תתקיד וע' תתקלט. לעיל מאמר ד"ה אנכי אנכי ובהערה *10. לקמן בהנחה כאן על יד הערה 13. ולפנ"ז בהנחה ד"ה אנכי אנכי ובהערה *15. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4389> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4389" href="#_ftnref_4389" class='ftn'>11</a>) <span class=haorodiburmaschil>הרמב"ן בהקדמתו לפי' החומש</span>: ראה פתיחת הרמב"ן על התורה. בנוסף להערה 1 ראה גם אוה"ת דברים ע' א. יתרו ע' תשעא. ע' תתקלח. ע' תתקלט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4390> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4390" href="#_ftnref_4390" class='ftn'>12</a>) <span class=haorodiburmaschil>מה</span>: בכת"י הר"ש סופר העתיק כאן לשון האוה"ת. ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים. ונמצא הלשון שבאוה"ת בסמוך בפנים על יד הערה 27. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4391> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4391" href="#_ftnref_4391" class='ftn'>13</a>) <span class=haorodiburmaschil>שבכל הד' ספרים הראשונים</span>: כ"ה גם בחלק המקומות שבהערה 1. ואוצ"ל הג'. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4392> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4392" href="#_ftnref_4392" class='ftn'>14</a>) <span class=haorodiburmaschil>יחזקאל</span>: ברמב"ן שם מביא הכתוב: ויהי דבר ה' אלי לאמר בן אדם — יחזקאל ג, טז-יז־ ו, א-ב־ יא, יד-טו־ יב, א-ב (חיבור ב' כתובים. בדפוסים הנפוצים מובא הכתוב בהשמטת תיבת: לאמר, אבל ראה מהדורת שעוועל ע' ב). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4393> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4393" href="#_ftnref_4393" class='ftn'>15</a>) <span class=haorodiburmaschil>וירמי'</span>: ברמב"ן שם מביא: ויאמר ירמיהו הי' דבר ה' אלי לאמר — ירמי' לב, ו. [כ"ה בד"ר — ראה גם מהדורת שעוועל שם. בדפוסים הנפוצים הובא הכתוב : ויהי דבר ה' אלי לאמר — ירמי' א, ד. יא. ב, א. ועוד. באוה"ת אמור כרך ד כאן ע' א'עו ודברים שם מביא את זה על יחזקאל (נסמן בהערה שלפנ"ז) וכן בירמי']. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4394> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4394" href="#_ftnref_4394" class='ftn'>16</a>) <span class=haorodiburmaschil>ויאמר ה' אלי</span>: ירמי' א, ז. ט. יב. יד. ועוד. יחזקאל כג, לו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4395> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4395" href="#_ftnref_4395" class='ftn'>17</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואשמע קול</span>: יחזקאל א, כח. וראה שם כד. ג, יב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4396> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4396" href="#_ftnref_4396" class='ftn'>18</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואראה ואפול על פני</span>: יחזקאל א, כח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4397> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4397" href="#_ftnref_4397" class='ftn'>19</a>) <span class=haorodiburmaschil>ונועדתי לך שם</span>: תרומה כה, כב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4398> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4398" href="#_ftnref_4398" class='ftn'>20</a>) <span class=haorodiburmaschil>במשנה תורה. . מפי עצמו אמרם</span>: ראה מגילה לא, ב. זהר ואתחנן רסא, א (ובמקדש מלך ואור החמה שם). (בנוסף להערה 1) לקמן בפיסקא והנה כ"ז. ו (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 67. תו"ח יתרו ח"ב רסד, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלא. לקו"ש דברים כרך יט ע' 9 ואילך. וש"נ. ר"ח שבט כרך לו ע' 42. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4399> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4399" href="#_ftnref_4399" class='ftn'>21</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואתפלל</span>: עקב ט, כ. כו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4400> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4400" href="#_ftnref_4400" class='ftn'>22</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואתנפל</span>: עקב ט, יח. כה. וכ"ה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 20. כתוב זה לא הובא ברמב"ן שם. ושם סדר הפסוקים: ואתחנן ואתפלל אל ה'. ועד"ז הוא באוה"ת אמור כרך ד כאן (ע' א'עו). פלח הרמון ויקרא כאן. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4401> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4401" href="#_ftnref_4401" class='ftn'>23</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואתחנן אל ה'</span>: ואתחנן ג, כג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4402> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4402" href="#_ftnref_4402" class='ftn'>24</a>) <span class=haorodiburmaschil>אלה הדברים אשר דיבר משה</span>: דברים א, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4403> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4403" href="#_ftnref_4403" class='ftn'>25</a>) <span class=haorodiburmaschil>שהתורה קדמה אלפים שנה לעולם</span>: ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4404> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4404" href="#_ftnref_4404" class='ftn'>26</a>) <span class=haorodiburmaschil>וזהו תירוץ. . א'</span>: ניתוסף בגוכתי"ק עה"ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4405> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4405" href="#_ftnref_4405" class='ftn'>28</a>) <span class=haorodiburmaschil>ציוים</span>: בסה"מ תרנ"ו כאן: וציווים. אבל באוה"ת וסה"מ תרכ"ו כאן כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4406> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4406" href="#_ftnref_4406" class='ftn'>29</a>) <span class=haorodiburmaschil>כי תקנה עבד עברי</span>: משפטים כא, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4407> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4407" href="#_ftnref_4407" class='ftn'>30</a>) <span class=haorodiburmaschil>בכל התורה הוא רק סיפור דברים</span>: הגם שכתוב בלשון ציווי כמו דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה כו' או כי תבואו אל הארץ ושבתה כו' מ"מ כיון שתחלת הדברים הוא וידבר הוי' כו' נראה הל' שאין עיקר הכוונה הציווי רק עיקר הכווונה הוא הסיפור לספר איך ציווה ה' אל משה לדבר אל בנ"י וכנ"ל שהל' הוא כשלישי המדבר כו' לבד פ' משפטים אין כתוב בתחלת' וידבר כו' והל' נכתב בדרך ציווי ואזהרה — פלח הרמון ויקרא כאן. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4408> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4408" href="#_ftnref_4408" class='ftn'>27</a>) <span class=haorodiburmaschil>שמפני. . בעלמא</span>: קטע זה הובא לעיל (בהדרושים שבהערה 1) ראה לעיל הערה 12. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4409> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4409" href="#_ftnref_4409" class='ftn'>31</a>) <span class=haorodiburmaschil>ויובן. . חז"ל</span>: בסה"מ תרכ"ו כאן ע' עדר: אך באמת י"ל דהנה ארז"ל. וכן העתיק הר"ש סופר ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש ותיקן כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4410> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4410" href="#_ftnref_4410" class='ftn'>32</a>) <span class=haorodiburmaschil>שמבטלין מצוה. . מפני תלמוד תורה</span>: ראה מוע"ק ט, ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ה"ד. טושו"ע יו"ד הל' ת"ת סרמ"ו, סי"ח. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד, ה"ג. בהערה הבאה. וראה גם לקו"ש כ' מ"ח כרך טו ע' 138 ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4411> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4411" href="#_ftnref_4411" class='ftn'>34</a>) <span class=haorodiburmaschil>הפרשת תרומה. . ע"י אחרים</span>: ראה תרומות פ"ד, מ"ד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4412> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4412" href="#_ftnref_4412" class='ftn'>35</a>) <span class=haorodiburmaschil>מצוה בו יותר מבשלוחו</span>: קדושין מא, א. ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סר"נ, ס"ד ובקו"א שם. תבואת שור סכ"ח, סקי"ד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4413> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4413" href="#_ftnref_4413" class='ftn'>33</a>) <span class=haorodiburmaschil>ולכאורה. . כו'</span>: ראה (בנוסף להערה 1) לקו"ת במדבר טו, ד. אחרי כו, ד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4414> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4414" href="#_ftnref_4414" class='ftn'>36</a>) <span class=haorodiburmaschil>המצות הם בזמן ומקום. . התורה. . זמן ומקום</span>: ראה לקמן בהערה 42. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4415> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4415" href="#_ftnref_4415" class='ftn'>37</a>) <span class=haorodiburmaschil>ז' ימי הפסח. . עד ך"א</span>: ראה בא יב, יח. אמור כג, ו ואילך. פינחס כח, יז ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4416> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4416" href="#_ftnref_4416" class='ftn'>38</a>) <span class=haorodiburmaschil>ל"ט מלאכות</span>: ראה שבת עג, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4417> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4417" href="#_ftnref_4417" class='ftn'>39</a>) <span class=haorodiburmaschil>הקרבנות. . בבהמ"ק</span>: ראה פ' ראה יב, ה ואילך. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות רפי"ח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4418> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4418" href="#_ftnref_4418" class='ftn'>40</a>) <span class=haorodiburmaschil>ושחיטת חוץ</span>: ראה אחרי יז, ג ואילך. רמב"ם שם ה"ב ואילך. תו"ח ויקהל ח"ב תכז, ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4419> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4419" href="#_ftnref_4419" class='ftn'>41</a>) <span class=haorodiburmaschil>כל העוסק בתורת עולה</span>: ראה מנחות קי, א. לקו"ש מסעי כרך יח ע' 413. וש"נ. ערב פסח כרך לב ע' 37. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4420> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4420" href="#_ftnref_4420" class='ftn'>42</a>) <span class=haorodiburmaschil>כשילמוד הל' פסח בסוכות</span>: ראה גם (בנוסף להערה 1) לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 37. לקו"ת במדבר יג, א. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רד. ח"ב ע' תמו ואילך. ע' תמח ואילך. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקצד. תו"ח ויקהל ח"ב שצג, א. אוה"ת שבועות ע' קנט. סה"מ תרכ"ז ע' שלו (בשולי הגליון). המשך תער"ב ח"א ע' שמב. ולהעיר ממאמרי אדה"ז תקס"ט ר"ע קל. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4421> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4421" href="#_ftnref_4421" class='ftn'>*43</a>) <span class=haorodiburmaschil>הקב"ה קורא ושונה כנגדו</span>: ראה תדא"ר רפי"ח. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפז. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נח, ג. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4422> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4422" href="#_ftnref_4422" class='ftn'>43</a>) <span class=haorodiburmaschil>דבר בעתו מה טוב</span>: משלי טו, כג [ושם: ודבר]. ראה ערובין נד, א וברש"י שם. סנהדרין קא, א. אוה"ת משלי כרך א' ע' תרא ואילך. במדבר ע' סז ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4423> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4423" href="#_ftnref_4423" class='ftn'>45</a>) <span class=haorodiburmaschil>והגית בה יומם ולילה</span>: יהושע א, ח [ושם: בו — ראה (בנוסף להערה 1) מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שמח. תו"ח מקץ רכז, א ובהערה 18. תצוה ח"ב שכב, א. סה"מ תרכ"ט ע' שלה. המשך תער"ב ח"א ע' צב]. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4424> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4424" href="#_ftnref_4424" class='ftn'>46</a>) <span class=haorodiburmaschil>קדוש ביום וברוך בלילה. . בילקוט ס"פ תשא</span>: ראה גם לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ח ובהערה *134. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4425> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4425" href="#_ftnref_4425" class='ftn'>44</a>) <span class=haorodiburmaschil>מצות. . כו'</span>: בסה"מ תרכ"ו כאן ס"ע עדר בשינוי (וכן העתיק הר"ש סופר) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4426> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4426" href="#_ftnref_4426" class='ftn'>47</a>) <span class=haorodiburmaschil>נודע</span>: באוה"ת כאן ע' תתלח־ סה"מ תרכ"ו כאן: איתא בספרים (וכן העתיק הר"ש סופר) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4427> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4427" href="#_ftnref_4427" class='ftn'>48</a>) <span class=haorodiburmaschil>שרמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא</span>: ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4428> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4428" href="#_ftnref_4428" class='ftn'>49</a>) <span class=haorodiburmaschil>המצות הם כלים</span>: ראה גם לקו"ת במדבר יג, א. לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ב על יד הערה 247 ואילך ובהערה שם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4429> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4429" href="#_ftnref_4429" class='ftn'>50</a>) <span class=haorodiburmaschil>ועל דמות הכסא</span>: יחזקאל א, כו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4430> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4430" href="#_ftnref_4430" class='ftn'>51</a>) <span class=haorodiburmaschil>ז"א. . בעל ט' ספי'</span>: בלקו"ת שה"ש יח, א מציין: ”כמ"ש במ"א בד"ה אלפי שנאן בפ' יתרו [תו"א יתרו עב, א] ועיין בזהר נח דס"ה א' ובע"ח שער א"א פ"ב". </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4431> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4431" href="#_ftnref_4431" class='ftn'>52</a>) <span class=haorodiburmaschil>שטפ"ט. . רמ"ג. . רמ"ח</span>: ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה פי"ב ובהערה 245. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4432> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4432" href="#_ftnref_4432" class='ftn'>53</a>) <span class=haorodiburmaschil>של' כלים דז"א </span>: ראה ע"ח שער הפרצופים ש"ל, דרוש א. שער השמות שמ"ד. תו"ח שמות ח"א כד, ב. וש"נ. תצוה ח"ב שכ, ג ובהערה 84. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4433> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4433" href="#_ftnref_4433" class='ftn'>54</a>) <span class=haorodiburmaschil>מלכותך מלכות</span>: תהלים קמה, יג. ראה גם סה"מ תר"ל ע' שה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4434> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4434" href="#_ftnref_4434" class='ftn'>56</a>) <span class=haorodiburmaschil>מלך מלך ימלוך</span>: ראה זהר בראשית לד, א. אוה"ת סידור ע' פג ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4435> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4435" href="#_ftnref_4435" class='ftn'>55</a>) <span class=haorodiburmaschil>המל'. . ומקור הזמן ומקום</span>: ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קלה. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רלד, א. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4436> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4436" href="#_ftnref_4436" class='ftn'>57</a>) <span class=haorodiburmaschil>אורייתא מח"ע נפקת</span>: זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4437> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4437" href="#_ftnref_4437" class='ftn'>58</a>) <span class=haorodiburmaschil>(וע'</span>: החצע"ג ניתוסף בגוכתי"ק עה"ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4438> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4438" href="#_ftnref_4438" class='ftn'>59</a>) <span class=haorodiburmaschil>לקמן שחכ' דא"ק. . מאיר באצי'</span>: ד"ה והנה כ"ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4439> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4439" href="#_ftnref_4439" class='ftn'>60</a>) <span class=haorodiburmaschil>קדש מלה בגרמי'</span>: זהר אמור צד, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4440> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4440" href="#_ftnref_4440" class='ftn'>61</a>) <span class=haorodiburmaschil>המדות הם שייכי' לעולם</span>: ראה לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ב"ה אלקי ישראל ובהערה 20. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4441> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4441" href="#_ftnref_4441" class='ftn'>62</a>) <span class=haorodiburmaschil>אם בחוקתי תלכו</span>: בחוקותי כו, ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4442> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4442" href="#_ftnref_4442" class='ftn'>63</a>) <span class=haorodiburmaschil>והציצית יהיו על ד' כנפי בגדיהם</span>: תצא כב, יג. שו"ע אדה"ז הל' ציצית ס"י, ס"א ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4443> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4443" href="#_ftnref_4443" class='ftn'>64</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואהי' אצלו אמון. . אומן</span>: משלי ח, ל. ב"ר בתחילתו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4444> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4444" href="#_ftnref_4444" class='ftn'>*65</a>) <span class=haorodiburmaschil>ספרים</span>: בסה"מ תרכ"ו כאן: ספרי. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4445> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4445" href="#_ftnref_4445" class='ftn'>65</a>) <span class=haorodiburmaschil>ומקום</span>: בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רעו ניתוסף: וד"ל (וכן העתיק הר"ש סופר כאן) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4446> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4446" href="#_ftnref_4446" class='ftn'>66</a>) <span class=haorodiburmaschil>ש' הוי'. . ומהוה העולמות</span>: ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פ"ד ובהערה לשם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4447> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4447" href="#_ftnref_4447" class='ftn'>67</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואם</span>: כ"ה בכ"מ — ראה לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ג ובהערה 50. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4448> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4448" href="#_ftnref_4448" class='ftn'>68</a>) <span class=haorodiburmaschil>הוי'. . שם העצם</span>: ראה כ"מ לרמב"ם הל' ע"ז פ"ב, ה"ז. פרדס שער שם בן ד' שי"ט, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' תכו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4449> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4449" href="#_ftnref_4449" class='ftn'>69</a>) <span class=haorodiburmaschil>אל הוא בחסד</span>: ראה זהר אחרי סה, א. תו"ח נח סד, ג הערה 39. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4450> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4450" href="#_ftnref_4450" class='ftn'>70</a>) <span class=haorodiburmaschil>וש' אלקי' בגבו'</span>: ראה זהר יתרו פג, ב. הנסמן בתו"ח שם הערה 41. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4451> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4451" href="#_ftnref_4451" class='ftn'>71</a>) <span class=haorodiburmaschil>שאני והוי' כולא חד</span>: ראה גם (בנוסף להערה 1) המשך תער"ב ח"ב ר"ע תתקיט: דאני הוי' אני והוי' כולא חד. שם ע' תתקכג: וכמ"ש אני הוי' אני והוי' כולא חד. זהר בראשית בהקדמה ו, א [בפי' אני הוי']: אקרי אני. . יי' וכלא חד. אוה"ת ויקרא כרך א ע' רלד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4452> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4452" href="#_ftnref_4452" class='ftn'>72</a>) <span class=haorodiburmaschil>כמה פרשיות שבתו'</span>: בסה"מ תרכ"ו כאן: כ"פ (וכן העתיק הר"ש סופר כאן) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4453> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4453" href="#_ftnref_4453" class='ftn'>74</a>) <span class=haorodiburmaschil>במד"ר משפטים פ"ל</span>: ראה שם ס"ט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4454> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4454" href="#_ftnref_4454" class='ftn'>75</a>) <span class=haorodiburmaschil>מגיד דבריו ליעקב</span>: תהלים קמז, יט. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4455> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4455" href="#_ftnref_4455" class='ftn'>76</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה וכ"מ</span>: שנדפס לעיל (בהחצע"ג שבד"ה ולהבין). </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4456> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4456" href="#_ftnref_4456" class='ftn'>73</a>) <span class=haorodiburmaschil>וכמארז"ל. . פשעיך</span>: ניתוסף בגוכתי"ק עה"ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4457> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4457" href="#_ftnref_4457" class='ftn'>77</a>) <span class=haorodiburmaschil>הוי'. . הי' הוה ויהי'</span>: ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. תו"ח מקץ ריט, ד הערה 62. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4458> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4458" href="#_ftnref_4458" class='ftn'>78</a>) <span class=haorodiburmaschil>משה. . ונחנו מ"ה</span>: נסמן לעיל מאמר ד"ה ישמח משה הערה 5. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4459> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4459" href="#_ftnref_4459" class='ftn'>79</a>) <span class=haorodiburmaschil>משה. . יסוד אבא</span>: ראה גם לקו"ש שמות כרך ו ע' 244 ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4460> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4460" href="#_ftnref_4460" class='ftn'>80</a>) <span class=haorodiburmaschil>וכל בניך למודי הוי'. . נו"ה</span>: ישעי' נד, יג. ראה אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תתלו. וש"נ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4461> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4461" href="#_ftnref_4461" class='ftn'>81</a>) <span class=haorodiburmaschil>ישראל הוא בחי' ז"א</span>: ראה ע"ח שער פרטי עי"מ שכ"ז, ספ"ד. שער הקליפות שמ"ח, פ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצב. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 48. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4462> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4462" href="#_ftnref_4462" class='ftn'>82</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובנ"י הם נו"ה</span>: ראה ת"ז רתמ"ח. לעיל מאמר ד"ה פי' פתחה בחכמה ובהערה 17. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4463> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4463" href="#_ftnref_4463" class='ftn'>83</a>) <span class=haorodiburmaschil>ש' הוי'. . כלול בעצמותו</span>: ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה ספי"ד ובהערה 321. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4464> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4464" href="#_ftnref_4464" class='ftn'>84</a>) <span class=haorodiburmaschil>הוי' הוי'</span>: תשא לד, ו. זהר אד"ר נשא קלח, רע"א. ראה גם לעיל המשך אם כסף תלוה ספי"ד ובהערה 319. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4465> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4465" href="#_ftnref_4465" class='ftn'>85</a>) <span class=haorodiburmaschil>לפני הוי' תטהרו</span>: אחרי טז, ל. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4466> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4466" href="#_ftnref_4466" class='ftn'>86</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה ביום השמע"צ שלא נדפס</span>: ראה אוה"ת שמע"צ ע' א'תשפא ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4467> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4467" href="#_ftnref_4467" class='ftn'>87</a>) <span class=haorodiburmaschil>ענין</span>: אוצ"ל הענין. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4468> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4468" href="#_ftnref_4468" class='ftn'>88</a>) <span class=haorodiburmaschil>בלקו"ת פ' במדבר</span>: יז, א ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4469> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4469" href="#_ftnref_4469" class='ftn'>*89</a>) <span class=haorodiburmaschil>סליחות</span>: באוה"ת וסה"מ תרכ"ו כאן: סליחת. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4470> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4470" href="#_ftnref_4470" class='ftn'>89</a>) <span class=haorodiburmaschil>תטהרו בגימ' כתר</span>: בלקו"ת אחרי כו, רע"ד מציין לרמ"ז ס"פ אחרי. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4471> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4471" href="#_ftnref_4471" class='ftn'>90</a>) <span class=haorodiburmaschil>כ' התוס'</span>: במגילה שם ד"ה משה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4472> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4472" href="#_ftnref_4472" class='ftn'>91</a>) <span class=haorodiburmaschil>בפע"ח שבאצי'. . חכ' דא"ק. . בבריאה. . בינה דאצי'</span>: ראה ע"ח שער סדר אבי"ע שמ"ז, פ"ב. (בנוסף להערה 1) לקו"ת קרח נד, ד. שה"ש לג, א. אוה"ת דברים כאן סע"ד ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4473> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4473" href="#_ftnref_4473" class='ftn'>92</a>) <span class=haorodiburmaschil>בינה הוא המסך</span>: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פי"ג. שער סדר אבי"ע שם. ראה גם (בנוסף להערה 1) לקו"ת שהש לט, ג. נא, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4474> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4474" href="#_ftnref_4474" class='ftn'>93</a>) <span class=haorodiburmaschil>משה זכה לבינה</span>: ר"ה כא, ב. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קפה. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4475> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4475" href="#_ftnref_4475" class='ftn'>94</a>) <span class=haorodiburmaschil>חו"ב הם תרדל"מ</span>: ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4476> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4476" href="#_ftnref_4476" class='ftn'>96</a>) <span class=haorodiburmaschil>בס"י</span>: ניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4477> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4477" href="#_ftnref_4477" class='ftn'>97</a>) <span class=haorodiburmaschil>בס"י הבן בחכ' וחכם בבינה</span>: פ"א, מ"ד. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4478> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4478" href="#_ftnref_4478" class='ftn'>98</a>) <span class=haorodiburmaschil>השפעה. . חלק היותר אחרון</span>: ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 80. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4479> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4479" href="#_ftnref_4479" class='ftn'>99</a>) <span class=haorodiburmaschil>ע"ד כמו בחי'</span>: בסה"מ תרכ"ו כאן: כמו. וניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין תיבות ע"ד. . בחי'. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4480> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4480" href="#_ftnref_4480" class='ftn'>95</a>) <span class=haorodiburmaschil>ואולי. . בעצם כו')</span>: מובא גם בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רעז. ובאוה"ת כאן ע' תתמ ליתא. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4481> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4481" href="#_ftnref_4481" class='ftn'>100</a>) <span class=haorodiburmaschil>שבעשה"ד</span>: בסה"מ תרכ"ו כאן: שנא' אלה הדברים וקודם בעשה"ד. וכן העתיק הר"ש סופר ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש ותיקן כבפנים. ראה גם לקמן הערה 103. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4482> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4482" href="#_ftnref_4482" class='ftn'>101</a>) <span class=haorodiburmaschil>וידבר. . הדברים האלה</span>: יתרו כ, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4483> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4483" href="#_ftnref_4483" class='ftn'>102</a>) <span class=haorodiburmaschil>בד"ה וידבר אלקי' בלק"ת בפ' במדבר</span>: טו, ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4484> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4484" href="#_ftnref_4484" class='ftn'>103</a>) <span class=haorodiburmaschil>והתחיל. . כו'</span>: ניתוסף בגוכתי"ק עה"ג. ראה גם לעיל הערה 100. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4485> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4485" href="#_ftnref_4485" class='ftn'>104</a>) <span class=haorodiburmaschil>בפע"ח שער הק"ש</span>: פי"א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4486> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4486" href="#_ftnref_4486" class='ftn'>105</a>) <span class=haorodiburmaschil>כתי' ובטובו מחדש</span>: בברכת יוצר. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4487> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4487" href="#_ftnref_4487" class='ftn'>106</a>) <span class=haorodiburmaschil>בלק"ת. . בלק"ת</span>: כ"ה גם בהדרושים שבהערה 1. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4488> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4488" href="#_ftnref_4488" class='ftn'>107</a>) <span class=haorodiburmaschil>בלק"ת. . בשה"ש</span>: כ, ב ואילך. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4489> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4489" href="#_ftnref_4489" class='ftn'>108</a>) <span class=haorodiburmaschil>ארז"ל</span>: בסה"מ תרכ"ו כאן ע' רעח ניתוסף: במדרש (וכן העתיק הר"ש סופר כאן) ותיקן כ"ק אדמו"ר מהר"ש כבפנים. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4490> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4490" href="#_ftnref_4490" class='ftn'>109</a>) <span class=haorodiburmaschil>שמש בגבעון דום</span>: יהושע י, יב. באוה"ת במדבר ע' קכו מציין: בספרי הובא בילקוט [יהושע י, יג רמז כב]. . וכ"ה במד"ר פ' בראשית ספ"ו. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4491> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4491" href="#_ftnref_4491" class='ftn'>110</a>) <span class=haorodiburmaschil>עריבים עלי ד"ס</span>: ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4492> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4492" href="#_ftnref_4492" class='ftn'>111</a>) <span class=haorodiburmaschil>סופר וספר וסיפור</span>: ס"י פ"א, מ"א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4493> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4493" href="#_ftnref_4493" class='ftn'>112</a>) <span class=haorodiburmaschil>דברי סופרים</span>: בסה"מ תרכ"ו כאן: סיפור [ראה בהערה לשם]. הר"ש סופר כתב כאן: סופרים. והוסיף כ"ק אדמו"ר מהר"ש בין השיטין תיבת: דברי. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4494> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4494" href="#_ftnref_4494" class='ftn'>113</a>) <span class=haorodiburmaschil>בלק"ת</span>: סוכות פ, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4495> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4495" href="#_ftnref_4495" class='ftn'>115</a>) <span class=haorodiburmaschil>הוא</span>: ניתוסף בגוכתי"ק בין השיטין. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4496> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4496" href="#_ftnref_4496" class='ftn'>114</a>) <span class=haorodiburmaschil>סופר. . מל'</span>: כ"ה גם בסה"מ תרכ"ו כאן. ובאוה"ת כאן: סיפור. וכ"ה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 90. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4497> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4497" href="#_ftnref_4497" class='ftn'>116</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובבחי' מל'. . להוות מאין ליש</span>: ראה גם (בנוסף להערה 1) תו"ח בא ח"א ק, ב ובהערה 162. וראה גם מאמר ד"ה ביום השני הקריב תשל"ב פ"ד [קונ' כב שבט תנש"א — סה"מ מלוקט ה ע' ריא]. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4498> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4498" href="#_ftnref_4498" class='ftn'>118</a>) <span class=haorodiburmaschil>להוות מאין ליש. . מעצמיות אוא"ס ב"ה</span>: ראה אגה"ק ס"כ. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4499> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4499" href="#_ftnref_4499" class='ftn'>117</a>) <span class=haorodiburmaschil>מל'. . במשנה תורה</span>: ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, פ"ד בשם הזהר. לקו"ת במדבר יז, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' רמו. (בנוסף להערה 1) אוה"ת שבועות ע' ריט [ובמהדורת תשנ"ה ע' ריז]. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4500> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4500" href="#_ftnref_4500" class='ftn'>119</a>) <span class=haorodiburmaschil>בחנה בענין ש' צבאות</span>: שמו"א א, יא. ברכות לא, ב. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4501> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4501" href="#_ftnref_4501" class='ftn'>120</a>) <span class=haorodiburmaschil>שותתפלל חנה על הוי'</span>: שמו"א א, י. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4502> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4502" href="#_ftnref_4502" class='ftn'>122</a>) <span class=haorodiburmaschil>כמ"ש בת"א פ' בא</span>: ס, ג. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_4503> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_4503" href="#_ftnref_4503" class='ftn'>121</a>) <span class=haorodiburmaschil>כמ"ש. . ה'</span>: ניתוסף בגוכתי"ק. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>