והי' ברכה כו'
א
בס"ד. (ש"פ לך לך, ט"ל).
בחי' חסד דאברהם כו' פי' מגן כו' תהו ותקון מעלתם זע"ז כו' מגן דמצות מעשיות
לך
והי' ברכה1, וארז"ל זהו שחותמי' מגן אברהם, כי כל פסוק זה פי' בגמ' פסחי' קי"ז ב' על ברכה ראשונה דשמ"ע שהיא ברכת אבות, ואמרו ואעשך לגוי גדול זהו שאומרי' אלקי אברהם, ואברכך כו' יצחק, ואגדלה כו' יעקב, יכול יהו חותמין בכולם ת"ל והי' ברכה בך חותמי' ואין חותמי' בכולם. וצ"ל הטעם מפני מה בך דוקא חותמי'. וגם צ"ל ענין פי' מגן אברהם אם אברהם הוא המגין, או שבחי' אברהם צריכה לבחי' מגן, שלא יומשך בגילוי כ"כ כ"א ע"פ צמצום המגן דוקא, וכענין מגן ונרתק השמש שהוא בכדי שיהיו יכולי' לקבל אור השמש. אך באמת שניהם אמת.
ותחלה נפרש פי' השני שבחי' אברם צריך למגן, וכמ"ש אנכי מגן לך כו'. והענין הוא שהגם שברוב הדרושי' נת' שבחי' אברהם הוא בחי' חסד עולם2, והוא בחי' חסד דמ"ה דז"א, שמצד היותו שפל בעיני עצמו כאמרו ואנכי עפר ואפר כו', לכן הי' חושב זולתו לטוב ממנו, שעי"ז הי' משפיע לכל כל טוב, וכמ"ש בא"צ שער י"ז הוא שער הנדיבות3 שאברם הי' נדיב בין בנפשו בין בגופו בין בממונו כו'. ואמנם כ"ז הי' מצד הביטול שהי' אבר מ"ה כלי לבחי' הביטול דמ"ה דז"א בחי' חסד עולם. משא"כ רב חסד הוא בחי' השפעה מצד הגדולה, וכמשנ"ת מזה באורך בד"ה כי ידעתיו (בס' חורף תרט"ז)4 ובמ"א בד"ה יביאו לבוש מל' (שלא נדפס)5 ובכ"ד וכנ"ל.
1) והי' ברכה: מאמר זה מיוסד על ד"ה אנכי מגן, באוה"ת לך לך (כרך ד') תרצג, א ואילך. [מאמר האוה"ת הוא הגהות לתו"א לך לך יב, א]. ובהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע (נדפס לעיל ע' 5) מציין על מאמר זה: מבאר עניני דרוש אנכי מגן לך (שבתו"א ולקו"ת לג"פ). להלן בהוספות נדפס ג"כ הנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ממאמר זה.
2) שברוב הדרושים נת' שבחי' אברהם הוא חסד עולם: ראה תו"א יתרו סט, א. תצוה פב, סע"א ואילך. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"ב ס"ע שלח ואילך [ובהנסמן שם בתחילת המאמר]. סה"מ תרכ"ז ע' קצט. ובכ"מ.
3) בא"צ [ באורחות צדיקים] שער י"ז הוא שער הנדיבות: ראה גם אוה"ת וירא צ, ב. תזריע (כרך ב') ע' תקכא. סה"מ תרכ"ז שם. תרל"ב ח"א ע' ז. קפב. תרפ"ט ע' 90 ואילך. תרח"צ ע' קכט ואילך.
4) בד"ה כי ידעתיו (בס' חורף תרט"ז): נדפס באוה"ת וירא צ, סע"א ואילך.
5) בד"ה יביאו לבוש מל' (שלא נדפס): נמצא בכת"י 1029 (טז, א ואילך). ובשינויים בסה"מ תרכ"ז ע' קצז ואילך. וש"נ.