מזמור לתודה
תרנא
בס"ד. פ' אמור שנת תרל"ט, ליובאוויץ.
מזמור לתודה1 הריעו להוי' כל הארץ, הנה הריעו להוי' כל הארץ ר"ת הלכה, וצ"ל מה שייך תודה להלכה. אך הנה אי' בגמ' כל הקרבנות בטלין2 לע"ל חוץ מקרבן תודה, והלכות נמי אינן בטלין לע"ל לכן שייך תודה להלכה. אך ע"ז שאי' כל הקרבנות בטלין מקשין והלא אנו אומרים בנוסח המוסף ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו משמע שלא יבטלו, ומתרצין זה שאנו אומרים ושם נעשה כו' קאי על קרבנות ציבור שהם אינם בטילין אבל קרבנות יחיד בטלין, ותודה אף שהיא קרבן יחיד מ"מ לא יבטל לע"ל, וצ"ל מהו"ע תודה. הנה תודה הו"ע הודאה ואי' בגמ' ארבעה צריכין להודות וקחשיב יורדי הים והולכי מדבריות ופירש"י מפני שיצאו מסכנה צריכין להודות ע"ש הנס, ומהו"ע של הד' זהו נגד ד' אותיות הוי' וד' גאולות וד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. ובסי' האריז"ל פי' מזמור לתודה הוא יחוד חו"ב דיצי', וצ"ל מהו"ע הודאה אצל חו"ב.
והענין הוא דהנה כתי' כי אל דעות הוי' שיש ב' מיני דיעות ד"ע וד"ת, וע"פ הקבלה ד"ע הוא יסוד אבא וד"ת הוא יסוד ז"א, וע"ד החסידות ד"ע הוא שלמעלה היש אמיתי ומה שלמטה הוא אין וקמי' כולא כלא חשיב, וד"ת הוא שלמטה היש ולמעלה הוא אין ונתהוה בריאה יש מאין. ולהבין ענין בריאה יש מאין הענין הוא כי יש בחי' השתל' עו"ע שאין זה דבר חדש שהעלול הי' כלול תחילה בעילה, והמשל לזה הוא מחשבה ודיבור, שכל ומדות, שהדיבור הי' כלול תחילה במח' והמדות בשכל, והגם שעיקר המדות הם בלב, אך תחילה נמשכים מבינה כדאי' בגמ' חמשים שערי בינה נבראו בעולם, ומהו"ע השערי בינה הנה כתי' אם הבנים שמחה שבינה נקרא אם והבנים הם המדות שהבינה מוליד את המדות, ומהו"ע חמשים כי יש ז' מדות מן לך הוי' הגדולה עד לך הוי' הממלכה יש ז' מדות וכל מדה כלול מז' שבתיקון יש התכללות חסד שבגבורה גבורה שבחסד, שכל פרט יש לה הטי' בשכל כשמבין שהדבר טוב לו הוא עושה המדה, ואם לא הי' מבין שטוב לפניו הדבר לא הי' עושה המדה, ושער הנו"ן הוא עצם הבינה, ומהו לשון שער פי' שער הוא שמשמש כניסה ויציאה, שעל ידו הוא יציאה מבינה למדות, וזהו בחי' השתל' עילה ועלול, שהמדות הי' כלולים תחילה בשכל שנק' מדות שבשכל ואח"כ נמשכים מהעלם אל הגילוי שנק' אז מדות שבלב. וכך יש להבין ממשל מחשבה ודיבור, שהדיבור הי' כלול תחילה במח', שכשאדם מדבר צריך תחילה לחשוב האיך לדבר
1) מזמור לתודה: הנחת א' מהשומעים מהמאמר הנדפס לעיל ע' שסז ואילך. — הנחה זו נמצאת בכת"י 1185. וראה לעיל ע' תקסג הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מהמאמר.
המ"מ למאמר זה כבר נסמנו לעיל בהמאמר, ולא נכפלו כאן עוה"פ.
2) אי' בגמ' כל הקרבנות בטלין: לעיל בהמאמר מביא זה ממד"ר פ' צו פ"ט.