1) יונתי בחגוי הסלע: בספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"שא ע' 52 הערה 11 כותב כ"ק אדמו"ר: מכאן ועד סד"ה וזהו אני לדודיב הוא המשך הנודע בשם ”יונתי — תר"ם" ונדפס, ביחד עם עוד מאמרים אחדיםג משנת תרמ"א, בשם: לקו"ת תורת שמואל ש"ח. סיום ההמשך נדפס בספר התולדות שם ע' 59 — ולקמן ע' תקסג.
המשך זה הכולל תשעה מאמריםד (שהם כ"ה פרקים — פרט להסיום), נאמר מש"פ ואתחנן עד מוצאי ר"ה תרמ"א.
למאמר זה פ"א — להתחלת המאמר (עד וביאור הענין) — לשון אוה"ת שה"ש ח"א ע' שיב (בשינויים והוספות). ראה גם תו"א מקץ מב, ג. בשלח סג, ב.
פ"ב — ראה תו"א מקץ מג, ב (בהוספות ושינויים). סידור שער החנוכה רעג, ג ואילך.
פ"ג — בתחלתו לשון אוה"ת שה"ש ח"א ע' שיב (בשינויים).
הנחתה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק הנחותיוו).
2) יונתי בחגוי הסלע: שה"ש ב, יד.
4) ישראל: באוה"ת כאן: כנס"י. בגמ' כבפנים.
3) כנפי יונה. . מצות: ראה גם אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' רלו.
5) ניצלת: בגמ' ואוה"ת: ניצולת.
6) כנפיה: ברש"י: גפה. וברש"י שבע"י: גפי'.
7) ואלבישו. . ואלין: בזהר ואוה"ת: ואתלבשו. . ואינון.
ג) ראה בסמוך שולי הגליון ד.
ד) ויש להעיר שגם שאר המאמרים הם שייכים להמשך זה. ראה להלן מאמר ד"ה וכל שיח השדה על יד הערה 35 שכותב: וכמבואר בד"ה ביום השמע"צ שבד"ה יונתי בחגוי הסלע. ובסה"מ תרמ"ג ע' נג: והוא שייך ליונתי מ"ם. וראה גם הנרשם לקמן בהערה 1 במאמר ד"ה שובה ישראל־ ד"ה כנשר יעיר־ ד"ה עשה צדקה ומשפט־ ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו.
בספר התולדות שם נרשם סיום ההמשך אחרי מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה — וכן נדפס כאן.
ה) ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
ו) להלן באה רשימת הדרושים כפי שמופיעה בספר התולדות הנ"ל ובחצאי ריבוע ניתוספו בריש הדרוש פתיחת הדרושים — שכנראה לא נרשמו ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש — כפי שהם מופיעים בהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
א) יונתי בחגוי הסלע — (פרקים א-ג), פ' ואתחנן.
ב) [ואהבת את ה' אלקיך] והנה כמו שנמשלו המצות בנר — (פרקים ד-ז), פ' עקב.
ג) [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך — (פרקים ח-יו"ד), פ' ראה.
ד) [לכל תכלה כו'] אך עדיין צ"ל מאחר שבחי' חיוהי — (פרקים יא-יב), פ' שופטים.
ה) [אני לדודי] והנה כל מה שנת"ל בענין עליית נה"א — (פרקים יג-טו), פ' תצא.
ו) [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי — (פרקים טז-יח), פ' תבוא.
ז) [יפה שעה אחת] ומעתה כו' אני לדודי ועלי תשוקתו — (פרקים יט-כאז), פ' נצבים.
ח) [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב — (פרקים כא-כב), ר"ה.
ט) וזהו אני לדודי — (פרקים כג-כה), מוצאי ר"ה.
סיום ההמשך וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע נדפס לקמן אחר מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה.
חלק מפרק כא נכנס בדרוש ויובן ענין הטוב (ר"ה תרמ"א).