בס"ד. ש"פ ואתחנן, תער"ב
עז
נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם דברו על לב ירושלים וקראו אלי', וצ"ל מהו הכפילות נחמו נחמו עמי, ורש"י פי' אתם נביאי נחמו את עמי והיינו שזהו הדבור לנביאים שינחמו את ישראל. וג"ז אינו מובן מה"ע הדבור לנביאים שינחמו והלא דבור הנבואה זהו גופא הנחמה, וכשאומר לנביאים נחמו הרי המשמעות שיש איזה נחמה לבד דבור הנבואה עצמה, וצ"ל מהו הנחמה הזאת. ובמד"ר אי' לקתה בכפליים ונחמה בכפליים, וא"מ מה"ע לקתה בכפליים איך שייך שיהי' ח"ו העונש בכפליים על החטא, דבשלמא הנחמה בכפליים הוא מפני שמדה טובה מרובה כו', אבל מה שייך לקתה בכפליים כו', ומפני שלקתה בכפליים לכך ניחמה בכפליים צ"ל מה"ע הכפל כו'. גם צ"ל מ"ש דברו כו' וקראו כו', דלכאו' א"ז כפי הסדר שצ"ל קריאה קודם לדיבור וכמ"ש ויקרא אל משה וידבר כו', ומפני מה אומר כאן תחלה דברו ואח"כ קראו כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דהע"ס דאצי' הן בבחי' התחלקו' מעומ"ט שהחכ' היא בבחי' לגבי בינה והמוחין בכלל הן בבחי' מעלה לגבי ז"א וכן ז"א לגבי מל' שהיא בחי' סודכ"ד דאצי' כו', ונת' דמעומ"ט הוא בב' ענינים הא' בבחי' ריבוי ומיעוט שבהספירה העליונה הוא בחי' ריבוי האור