חלק ראשון - בס"ד. ש"פ שופטים, תער"ב - צד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/14/index.htm">בס"ד. ש"פ שופטים, תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/14/94.htm">צד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/14/95.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ שופטים, תער"ב</h3><div class=pageno>צד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>שופטים</span> ושוטרים תתן לך בכל שעריך כו', ושפטו את העם משפט צדק, ואי' במד"ר משל למלך שהיו לו בנים הרבה והי' אוהב את הקטן יותר מכולם והי' לו פרדס א' והי' אוהבו יותר מכל מה שהי' לו, אמר המלך אני נותן את הדבר שאני אוהב לזה שאני אוהב. כך אמר הקב"ה אני אוהב את ישראל מכל האומות שבראתי שנא' כי נער ישראל ואוהבהו, ומכל מה שבראתי אני אוהב את המשפט שנא' כי אני ה' אוהב משפט, אני נותן את הדבר שאני אוהב לזה שאני אוהב. הה"ד שופטים ושוטרים תתן לך כו', אמר הקב"ה בזכות המשפט אני משרה שכינתי בתוכם שנא' ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה, ובזכות המשפט אני גואל אתכם גאולה שלימה שנא' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא כו'. ומשמעות הענין דזה שאוהב את הקטן הוא לפי שהוא קטן, דלכן הביא ע"ז פסוק כי נער ישראל ואוהבהו, דמשמע שהאה' היא לפי שהוא נער, דכללות ענין האהבה לישראל הרי נא' ע"ז כמה פסוקים וכמו אהבתי אתכם אמר ה', ואוהב את יעקב, ומה שהביא פסוק כי נער ישראל משמע שזהו לפי שהוא נער כו', וצ"ל מהו</p> <p class=bodytext>מעלת הקטן הלא לכאו' גדול הוא חשוב יותר. גם צ"ל מהו שייכות ענין כי נער ישראל לענין המשפט שאני נותן המשפט לישראל לפי שהוא נער כו'. גם מה"ע שבזכות המשפט אני משרה שכינתי כו' ובזכות המשפט נגאלים בגאולה שלימה מהו שייכות הענינים זל"ז. גם מה"ע ושפטו את העם משפט צדק כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל ההפרש בין הרצון לכל הכחות דכל הכחות הן במציאות לעצמן חוץ לעצמות הנפש והיינו שהן במציאות דבר בעצמן, משא"כ הרצון שאינו במציאות לעצמו חוץ לעצמות הנפש שהוא רק הטיית והמשכת הנפש ובעצמו הוא בבחי' אין כו'. והיינו לפי שכל הכחות הן להיות בחי' כחות והרצון הוא רק גילוי מן העצם כו'. ולכן הרצון אין בו התחלקות בעצם, וכמו שמאיר בהאיברים והכחות אינו בא בבחי' התלבשות ובבחי' התחלקות שנמשך בכל מקום, והמשכתו הוא שעצמותו נמשך ופועל בכל מקום בשוה כו'.</p> <p class=bodytext>נג) <span class=cup>והנה</span> להבין הדוגמא מכ"ז למעלה, צ"ל תחלה ענין אוא"ס. דהנה ידוע דאוא"ס אין הכוונה אור של הא"ס כ"א שהאור הוא א"ס, שאם נא' אור של הא"ס הרי א"ס קאי על העצמות, והעצמות אין לכנות רק בש' א"ס כ"א בשם אין לו תחלה שזה מעלה יתירה על א"ס, דכל שאין לו תחלה ממילא אין לו תכלה, ועצמותו ית' שמציאותו מעצמותו הרי אין לו תחלה ממילא אין לו תכלה, אבל ענין הא"ס אינו מחייב שלא יהי' לו תחלה דיכול להיות דהגם שאין לו תכלה מ"מ יהי' לו תחלה. וזה באחת משתי פנים או בבחי' גילוי מן העצם שהוא כמו העצם וע"כ אין לו תכלה כמו העצם, ויש לו תחלה שהרי הוא רק גילוי לבד מן העצם כו'. או גם בדבר שאינו כלל גילוי מן העצם לא יהי' לו תכלה, מצד שרצון הבורא כך הוא שלא יהי' לו תכלה, וכמ"ש בפלח הרמון דכל קדמון נצחי ולא כל נצחי קדמון שרבים מן הנמצאים יהיו נצחיים ברצון הבורא ואין שום אחד מהם קדמון. וכמו שצבא מעלה קיימין באיש וצבא מטה קיימין במין, וכמ"ש מרוב אונים ואמיץ</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/14/95.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>