בס"ד. ליל ב' דר"ה, תער"ג
קכז
זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, זה היום קאי על היום דר"ה שנק' תחלת מעשיך. ולכאו' אינו מובן, והלא ר"ה הוא יום וא"ו למע"ב דבכ"ה באלול נבה"ע ור"ה הוא יום וא"ו, וכן מובן ממש"א זכרון ליום ראשון דר"ה אינו יום ראשון שהוא יום ו' שבו נברא אדה"ר, וא"כ מפני מה נק' תחלת מעשיך. וגם צ"ל מה"ע שהיום דר"ה הוא זכרון ליום ראשון כו'.
סח) והנה היוצא מכל משנת"ל הוא דבכללות השתל' יש ב' מדרי' אור פנימי ואור מקיף, דבשרש הראשון באוא"ס שלפה"צ שרש האו"פ הן הע"ס הגנוזות באוא"ס ב"ה, דענינם הוא להאיר את העולמות שזהו מה ששיער אוא"ס בעצמו להאיר במדה וגבול כו'. וכמו שהן באוא"ס שלפה"צ הן בבחי' פשיטות לגמרי לפי שאינן בבחי' מציאות ניכרת כלל ה"ה בבחי' פשיטות ובבחי' התאחדות והתערבות כו', וע"י הצמצום נמשכו להיות ספירות פרטיות להיות ספי' החכ' בפ"ע ובינה בפ"ע כו'. וז"ע שהקו שהוא האור שנמשך אחר הצמצום ה"ה קו העשוי מנקודות היינו הספי' פרטיות כו', ומ"מ גם כמו שהן בהקו ה"ה בבחי' בלי מה ובבחי' פשיטות כו', רק כאשר מתלבשים בהכלים דע"ס דאצי' ה"ה נעשים בבחי' מציאות דבר מה כו', שהרי הכלים הם בבחי' מהות ומציאות דבר, נעשים עי"ז האורות ג"כ בבחי' מציאות דבר, וה"ה בבחי' התחלקות מעלה ומטה במעלתן דהיינו בבחי' ריבוי ומיעוט האור והגילוי כו', וגם בעצם מדריגתן שהחכ' היא בבחי' מעלה