המשך תער"ב - חלק ראשון - בס"ד. ליל ב' דחה"ס, תער"ג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/21/index.htm">בס"ד. ליל ב' דחה"ס, תער"ג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ליל ב' דחה"ס, תער"ג</h3><div class=pageno>קנ</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>בסכות</span> תשבו כו' כל האזרח בישראל ישבו בסכות, וצ"ל מה"ע כל האזרח בישראל ישבו הלא כבר נא' בסכות תשבו ומהו עוד כל האזרח כו'. ובמד"ר אי' א"ל הקב"ה לאברהם אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך במדבר בישוב ולעתיד, במדבר פרש ענן למסך בישוב בסכות תשבו ולע"ל וסוכה תהי' לצל יומם. וצ"ל מה"ע והשענו תחת העץ ומהו בסכות תשבו שצ"ל שזהו למע' מענין והשענו כו' שהרי השכר ודאי גבוה מהפעולה כו'. וגם הלא העושה סוכתו תחת האילן פסולה ולמדו ממ"ש בסכו' תשבו ולא תחת האילן, הרי שבסכות תשבו הוא ענין אחר ממ"ש והשענו כו', וצ"ל מה"ע בסכות תשבו כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל ההפרש בין האו"מ להאו"פ, דאו"פ בא בהתחלקו' בעולמו' הן בעולמו' שלמע' מאצי' ובעולמו' אבי"ע כו', והאו"מ הוא בבחי' א"ס ובל"ג שאין בו התחלקו' כלל דהגם שיש מקיפים כללים ומקיפים מ"מ הכל בבחי' א"ס בלי התחלקות כלל כו'.</p> <p class=bodytext>פ) <span class=cup>אמנם</span> עדיין צ"ל והלא יש ע"ס דעיגולי', וכמ"ש בע"ח בתחלתו דכשם שיש ע"ס דיושר כמו"כ יש ע"ס דעיגולים עיגול הכתר ועיגול החכ' עד עיגול המל', הרי לכאו' יש התחלקו' ע"ס גם בעיגולים היינו בהאור שבבחי' א"ס ובל"ג כו'. ולכאו' צ"ל שהן מחולקים במדריגתן מאחר שהן בבחי' כתר וחכ' ובינה כו' ה"ז התחלקו' מדרי' כו', וממילא גם המקיפי' הן במדרי' מחולקו', מאחר שכל מקיף יש בו ע"ס, וכמו המקיף כללי דא"ק יש בו ע"ס וכמ"ש בע"ח דבא"ק יש ע"ס דיושר וע"ס דעיגולים, וכן בכתר דאצי' יש ע"ס בבחי' כתר גופא לבד מה שהכתר</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנא</div></p> <p class=bodytext>כולל הע"ס דיושר כו', וכן בכתר דברי' כו'. ומאחר שבכל מקיף יש ע"ס שלכאו' הן במדרי' מחולקו' ממילא גם המקיפים הן בבחי' התחלקו' כו', וה"ז סותר למשנת"ל שהאו"מ אין בו התחלקו' שהוא בבחי' א"ס ממש כו'. ומבו' בע"ח שם שהעיגולי' יש בהם מעלה ומטה שהעיגול העליון סובב ומקיף להעיגול שלמטה ממנו וכמו עיגול הכתר מקיף לעיגול החכ' והוא מעולה ממנו כו', עד שעיגול המל' שהוא הפנימי מכולם והוא גרוע מכולם, וכמש"ש דביושר הפנימי מכולם משובח מכולם והחיצוני המלביש כולם גרוע מכולם, ובאו"מ להיפך שהחיצוני הסובב כולם משובח מכולם והפנימי גרוע מכולם כו', הרי כמו שיש מעומ"ט ביושר כמו"כ יש מעומ"ט גם בעיגולים וסובבים ומקיפים זל"ז כו'. אמנם זה אינו סותר עדיין לעיקר הענין שעיגולי' הוא בבחי' א"ס, שהרי נת"ל שיש כמה בחי' כתרים ומקיפים מבחי' כתר דא"ק עד כתר דעשי' והכל הוא בבחי' כתר, דהשתל' הכתרים זמ"ז דהיינו שהכל הוא בבחי' א"ס כו'. וכמו הרצון דעשי' הוא אותו הרצון ממש שבאצי' כו', וכמשנת"ל פע"ט ההפרש בין שכל המעשי לעצמו' החכ' שהוא</p> <p class=bodytext>כמהות אחר, משא"כ הרצון בעשי' אינו מהות אחר כו'. ומה שנק' עיגול עליון ועיגול תחתון אין זה שהן בבחי' מעומ"ט בעצם מהותם ומדריגתן כו', כ"א בבחי' האור והגילוי שבעיגול העליון מאיר האור ביותר מבעיגול התחתון ולכן הוא סובב ומקיף את התחתון כו'. ובאמת בכל עיגול ועיגול יש בו מעלה ומטה באופן הנ"ל שיש עיגול עליון ועיגול תחתון, כמו"כ בעיגול העליון גופא יש בו חלק עליון וחלק תחתון, שבעליונו של העיגול מאיר האור יותר וכשהולך ומתפשט אין האור מאיר בגילוי כ"כ כו'. וכמ"ש במ"א בענין התיקון על חטא ועון שהפגם הוא בב' ענינים, הא' בחי' סילוק האור והב' יניקת החיצונים ביותר מכפי החוק הקצוב כו', שהרי ע"פ חוק הקצוב להם ע"פ מא' קהמ"ד מקבלים חיות מצומצם ואחיזתם הוא רק באחורי העור דמל' כנודע וע"י החטא אחיזתם במדרי' עליונה יותר, וגם נצוצות דקדושה נבלעים בהם כו'. וצ"ל התיקון ג"כ בב' ענינים אלו הא' לדחות ולהעביר יניקת החיצונים (וגם לברר וליקח מהם החיות הנמשך להם כו'), והב' המשכת האורות בכלים כו', שכ"ז הוא ע"י המשכת האו"מ</p> <p class=bodytext>וכנודע דאו"מ דוחה יניקת החיצונים, וגם המשכת האו"פ הוא ע"י המשכת האו"מ שזהו שרשו ומקורו כו'. אמנם בכדי להעביר יניקת החיצונים הוא מחלק העליון של המקיף לפי שצריכים אור גדול יותר דכל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר כו', ובכדי שיומשך האור במקום אחיזת החיצונים לדחותם צ"ל ממדרי' גבוה יותר כו', ובפרט שצריכים ליקח את החיות שנבלע בהם, וע"כ צריכים אור גדול שהניצוצו' יהיו נמשכי' אליו, כמו הנר הנמשך אל האבוקה וכל שהאבוקה גדולה יותר נמשך אלי' הניצוץ גם כשהיא בריחוק כו', ובכדי שיהי' המשכת האורות בכלים הוא מחלק התחתון של המקיף שהוא בערך יותר אל האו"פ כו'. ונמצא שבהעיגול גופא יש בו מעלה ומטה בבחי' ריבוי ומיעוט האור כו'. אך לא זהו עיקר ענין מעלה ומטה בבחי' ריבוי ומיעוט האור, שהרי גם באו"פ נת"ל דעיקר ענין מעלה ומטה הוא שהמדרי' העליונה היא בבחי' מעלה בעצם מדריגתה, וכמו שהחכ' בעצם מדריגתה היא בבחי' מעלה לגבי בינה כו' וכמשנת"ל באורך, אבל הריבוי ומיעוט אין זה עיקר ענין מעומ"ט גם באו"פ כו', שהרי גם בחי'</p> <p class=bodytext>מיעוט האור הוא אותו מהות האור שבבחי' ריבוי כו'. וכמו בחו"ב בחי' המעומ"ט שבבחי' ריבוי ומיעוט הוא שבנקודת ההשכלה מאיר</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנב</div></p> <p class=bodytext>גילוי אור רב והוא שמאיר שם הדקות והעילוי של השכלי ובהשגת הענין מתעלם האור כו', הרי כ"ז מ"מ מהות א' שהכל הוא בחי' שכלי, שהרי גם נקודת ההשכלה היא בחי' שכלי כו'. ואינו דומה להמעומ"ט דחו"ב שבעצם מדריגתן דחכ' הוא בחי' ראי' והתאמתות וההנחה שבנקודת ההשכלה, ובינה היא רק השגה לבד שבזה הם מחולקי' בעצם מהותם כו'. אבל בבחי' ריבוי ומיעוט שבהם ה"ה מהות א' רק שבנקודת ההשכלה האור בריבוי ובהשגה האור במיעוט, אבל עצם מהותם א' הוא, וממילא יכול להיות התרחבות בבחי' המיעוט שיהי' ג"כ בבחי' ריבוי אור כו'. וכמו בבינה אחר רוחב ההשגה שמשיג את הענין לאשורו הרי בנקודת התמצית מאיר האור ג"כ בגילוי אור רב כמו בנקודת ההשכלה כו', ועם היות דבנקודת ההשכלה האור בדקות יותר לפי שזהו עדיין קודם שבא להשגה ונקודת התמצית הוא שבאה מההשגה כו', הרי נגד זה יש יתרון בנקודת התמצית בזכות ובהירות האור כו', כמ"ש במ"א ונת"ל פל"ג, הרי שיכול להיות התרחבות כו', והיינו לפי שהוא אותו המהות כו'. דבזה שהן מחולקים בעצם מהותם הנה במדרי' התחתונה לא</p> <p class=bodytext>יהי' לעולם המהות דהמדרי' העליונה כו', והיינו דבחי' התאמתות דחכ' לא יהי' בבינה כמה שיהי' התרחבות האור דבינה כו', רק שע"י הקדמת ההשגה כשבא אל נקודת התמצית וע"י העמקת הדעת בהנקודה איך ומה היא יכול לבוא לידי התאמתות בהענין כו' כמ"ש במ"א, ואז כשבא לידי בחי' ההתאמתות ה"ה למע' מהשגה כו', והיינו לפי שאינו אותו המהות כו' (וגם מ"ש באוצ"ח דכשם שפנימיות אבא פנימיות עתיק כמו"כ פנימיות בינה פנימיות עתיק, י"ל דמ"מ בכ"א הוא כמהותו, דבאבא הוא כמהות בחי' ומדרי' החכ' ובבינה כפי מהות ומדרי' הבינה (וי"ל דעתיק שהוא בחי' תחתונה שבמאציל וכנודע דעתיק הוא ל' העתקה כו' ה"ז בחי' שלימות העצמית, ובא בכל מדרי' כפי מהותה, והיינו שמשלים בבחי' שלימות עצמי כל מדרי' כפי מהותה וכמו ואנת הוא שלימו דכולהו כו'), וע"ד המבו' במ"א דפנימיות חכ' ופנימיות בינה הן ב' היחודים דה' אחד מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט כו' ועמ"ש באמ"ב בענין יורה ומלקוש כו'). אבל בבחי' ריבוי ומיעוט שבהם יכול להיות שבהמיעוט יאיר האור בבחי' ריבוי כנ"ל והיינו לפי שהוא אותו המהות כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ועדיין צ"ל והלא יש ע"ס גם בעיגולים עיגול הכתר ועיגול החכ', גם יש בהם מעלה ומטה, וגם בכל עיגול יש מעומ"ט, דבתיקון הפגמים מחלק העליון שבעיגול הוא דחיית יניקת החיצונים ונטילת החיות הנבלע בהם, ומחלק התחתון הוא מילוי חסרון האו"פ, אך י"ל דמעומ"ט זה הוא בריבוי ומיעוט, וכבר נת' דגם באו"פ עיקר המעומ"ט הוא בעצם מדריגתן, דבזה בחי' הבינה לא תהי' לעולם במדרי' החכ' (וגם בפנימיותם שהוא כמו פנימיות עתיק י"ל שמחולקים), אבל בריבוי ומיעוט אין זה מעומ"ט, ויכול להיות ריבוי האור בבינה כמו בחכ', וכמו בנקודת התמצית.</p></p> <p class=bodytext>פא) <span class=cup>וזהו</span> דאי' בע"ח בההפרש באופני הגילוים באצי' והגילוי שמאצי' לבי"ע, דאוא"ס מאיר בכתר וחכ' בקירוב מקום כו' ובז"א דרך חלון ובמל' דרך נקב ומאצי' לברי' דרך מסך כו'. דההפרש בזה הוא דבמדרי' דאצי' הכל הוא בחי' אותו מהות אור רק שהוא בבחי' מיעוט כו', וע"כ גם בבחי' מל' שהאור בדרך</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנג</div></p> <p class=bodytext>נקב לבד ובבחי' מיעוט הרבה, מ"מ מאחר שהוא אותו מהות האור הרי ביכולת להרחיב הנקב ויהי' האור בריבוי כמו דרך חלון כו'. וכמו אור השמש המאיר דרך נקב מאחר שהוא מהות אור השמש שמאיר דרך הנקב יכולים להרחיבו להיות כמו חלון כו'. אבל כאשר ההמשכה היא דרך מסך הרי גם כשירבה האור מעבר למסך מ"מ יהי' הגילוי שאחר המסך בבחי' אור של תולדה לבד כו'. והענין הוא משום דגם בבחי' מיעוט האור יש בו בהעלם בחי' ריבוי האור רק שבגילוי הוא בבחי' מיעוט האור שזה יכול התחתון לקבל כו'. וכמו בהשפעת השכל מן המשפיע אל המקבל הרי מה שבא בגילוי אל המקבל הוא רק חיצוניו' השכל דהפנימיו' אינו יכול לקבל, ובאמת הרי יש בזה פנימיו' השכל ג"כ שז"ע לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה, שאין הכוונה שלא ישפיע לו את אור השכל בשלימות כ"א שיהי' בבחי' מועט המחזיק את המרובה, והוא שבהעלם יש בזה כל הפנימיו', רק מה שנגלה אל המקבל הוא החיצוניו' לבד כו', וזהו דקאים אינש אדעתי' דרבי' לאחר מ' שנין שע"י היגיעה אח"כ בהשכל הנשפע לו ה"ה בא על הפנימיו' שבזה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וכמו"כ</span> הוא בבחי' הריבוי ומיעוט למע' שבחי' מיעוט האור הוא שבגילוי מאיר רק בחי' החיצוניו' ובבחי' צמצום כו', אבל בהעלם יש בזה גם בחי' הפנימיו' כו'. וצ"ל שכן הוא גם במוחין ומדות דהגם שהמדות הן מובדלים בבחי' המציאות ובבחי' הישות שלהם מבחי' המוחין (וכמו שנת"ל פל"ג דכל ענין המדות הו"ע הרגש עצמו כו'), ולכן מבחי' הגילוי דמוחין א"א להיות מציאות המדות כו' וכמשנת"ל, מ"מ צ"ל שיש בזה בהעלם גם בחי' הגילוי שבמוחין שהרי המדה היא באה מההתבוננו' דוקא, שז"ע האה' שע"פ טו"ד שלולא ההתבוננו' לא תהי' האה' וע"י ההתבוננו' דוקא נולדה האהבה כו', וע"כ הגם שזהו לאחר שנתעלם אור המוחין זהו מפני שבעת גילוי המוחין אינו שייך לבחי' המורגש דמדות, ולאחר שמתעלם אור המוחין ה"ה בא לבחי' המורגש דמדות כו', מ"מ יש בהמדות מאור המוחין מאחר שזהו עילת המדה כו'. וכמו בפסק דין שבא לאחר אריכות הפלפול בסברות וטעמי' הרי יש בהפסק דין בהעלם כל אריכות הפלפול, הגם שבעת שמתעסק בהשגת הסברות והטעמי' ובפלפול הענין ה"ה למע' עדיין מהמדה היינו הפס"ד</p> <p class=bodytext>בפו"מ, מ"מ הרי בפס"ד יש בהעלם כל האריכות כו'. כמו"כ בהמדה יש בה בהעלם אריכות ההתבוננו' שממנה באה כו' (וגם מה שמדות שע"פ השכל הן באופן אחר מהמדות טבעיים שמתעוררים שלא ע"פ השכל, ה"ז גילוי המוחין במדות והיינו שבהמדה נראה ונגלה בחי' השכל שהיא מדה שכליות כו'), ובשעת ההתבוננו' יש ג"כ התפעלו' המדו' שהו"ע התפעלו' שכלי, ואח"כ בהתפעל' המדה יש בזה מבחי' המוחין כו'. וכנודע דכל השגה אלקי' יש מדה פרטיות הבאה מהשגה זו כו', וע"כ בעת ההשגה יש התפעלו' המדה בשכל, רק שאז המוחין בהתגלות והמדה היא בהעלם, ובעת התפעלות המדה יש בה ג"כ בחי' אור המוחין רק שהמדה היא בהתגלו' והמוחין בהעלם כו'. ואור המוחין שבא בהמדה הוא החיות שבהמדה שזהו חיות המוחין לא חיות המדה מצ"ע, דחיות המדה מצ"ע היא בבחי' התלהבות כו', ובהמדות שע"פ טו"ד החיות שבהם היא מבחי' המוחין כו'. ולבד זאת דאור המוחין הוא בבחי' מקיף על המדות בעת התפעלות המדות, והו"ע הרגש האור אלקי המושג שצ"ל בעת התעוררו' והתפעלו' המדות, הנה החיות שבהתפעלו' המדה גופא הוא החיות של ההשגה האלקי', שבההשג' וההתבוננו' יש בה חיות ותענוג, והחיות הזה הוא שמאיר</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנד</div></p> <p class=bodytext>ומורגש בהמדה כו'. והראי' שהרי כאשר מתעלם אור המוחין לגמרי והמדה נשארה עכ"פ (שז"ע עו"ע שהעלול נשאר גם לאחר הפסק העילה כו') אין בה חיות כו', רק שהיא אז בתוקף יותר שזהו מצד המדה בעצם כו' וכמ"ש במ"א, אבל חיות לא יש בה כו', ובכדי להיות חיות בהמדה זהו דוקא ע"י התחדשות ההתבוננו' והשגה כו'. הרי שבהמדה יש גילוי אור מהמוחין ובהעלם יש בה כל האריכות רק שנעלם מאד (לפי שבעצם הם מהותים נבדלים ולא כמו בעו"ע במוחין גופא מהמשפיע אל המקבל שהחיצוניו' היא ג"כ מוחין ואין הפנימיו' שבה בהעלם כ"כ כו'), וגם שהרי בגדלות המדות הרי מאיר אור המוחין בגילוי ממש, והן המדות שבאים בדרך ממילא מהמוחין, והוא בבחי' פנימיו' המוחין וההשגה בעצם הענין האלקי שמתפשט האור ומאיר בגילוי בלב, שהמדו' מתפעלי' ממילא מהמוחין ובהתפעלות בלתי מורגשת כו'. והו"ע גדלות המוחין והמדות כו' וכמ"ש במ"א. הרי שבהמדות בבחי' גדלות שבהם יכול להיות גילוי המוחין, א"כ מובן שאפשר להיות התרחבות המדות להיות בהם גילוי המוחין, והיינו מפני שגם בבחי' קטנות המדות</p> <p class=bodytext>יש בהם בחי' המוחין בהעלם כו' (וסדר העבודה תחלה צ"ל העבודה בבחי' חיצוניו' המוחין וחיצוניו' המדות דהיינו בחי' חיצוניו' הלב, ועי"ז דוקא בא אח"כ לבחי' פנימיות הלב וגם לבחי' תעלומו' הלב שזהו מבחי' פנימיו' בינה ופנימיות חכ' כו', והו"ע הלב מבין והלב רואה וכמ"ש ולבי ראה כו'). ומכ"ז מובן למע' דגם בבחי' או"פ הענין דריבוי ומיעוט האור אין זה בחי' התחלקו' ממש, משום שבהמיעוט יש בו בהעלם גם בחי' הריבוי כו', ומכ"ש בבחי' האו"מ שאין זה התחלקות כו'. די"ל דבאו"פ בחי' מיעוט האור הוא בחי' חלישות עכ"פ כו', וע"ד בחי' מיעוט האור דתיקון שהוא בבחי' חלישות ונק' רך כקנה כו'. וכנודע דקשה כארז ורך כקנה זהו בחי' תהו ותיקון דבתהו שהי' ריבוי האור הוא קשה כו', ובתיקון שנעשה מיעוט האור ה"ה בבחי' חלישות שז"ע רך כקנה כו' (והגם שאינו דומה לגמרי דבתיקון החלישות הוא ע"י שהאור בא בבחי' התחלקות פרטים והיינו מה שכל מדרי' נתחלקה לריבוי פרטים, וכאן אין זה בבחי' התחלקות פרטי', וכמו חלישות המדות לגבי המוחין שזהו רק מצד מיעוט האור לבד</p> <p class=bodytext>לא מצד מה שהמדה גופא מתחלקת למדרי' פרטים כו'. הנה בתיקון ג"כ בכדי שיהי' התחלקו' האור למדרי' פרטים, צ"ל המיעוט בכללות האור שזהו בחי' החלישות בכלל הנעשה ע"י ש' מ"ה דתיקון להיות האור בבחי' מיעוט, ועי"ז יוכל להיות ההתחלקו' כו'. וכמו"כ כאן בחי' המיעוט בכלל הוא בחי' חלישות כו'), דלהיות דכללות ענין או"פ הוא בחי' גילוי וכאשר הגילוי הוא במיעוט, הגם שיש בזה בהעלם בחי' ריבוי האור מ"מ ה"ז נחשב כפי מדרי' בחי' הגילוי דוקא. וכמו בחי' חיצוניו' המוחין הגם שבהעלם יש בזה בחי' הפנימי מ"מ ה"ז בכל הפרטים כפי מדרי' חיצוניו' המוחין כו'. שהרי יש הפרש גדול בין פנימיו' המוחין לחיצוניו' המוחין בענין ההתפשטו' וההתלבשו' שבהם דבחי' פנימיו' המוחין מתפשטי' ומאירים גם בלב והוא שמהות המוחין עצמן מאירים בלב כו', משא"כ בחיצוניו' המוחין שאין מהות ההשגה מתפשטת בלב כ"א רק הארה לבד כו', ובד"כ מה שנמשך בלב הוא הבכן לבד כו' וכמ"ש במ"א. וכן בהתלבשו' שלהם הרי פנימיות המוחין שמתלבשים במדות היינו בגדלו' המדות שהן כמהות מוחין בלתי</p> <p class=bodytext>מורגשים כו', וחיצוניות המוחין מתלבשים במדות מורגשים בבחי' יש כו', הרי שעם היות שבחיצוניו' המוחין יש בחי' הפנימיו' מ"מ ה"ז בכל הפרטים כפי בחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנה</div></p> <p class=bodytext>החיצוניו' כו'. וז"ע החלישות שבהאור דלהיות שהגילוי הוא בבחי' מיעוט ה"ה בבחי' התפשטות והתלבשות וכה"ג הכל כפי בחי' המיעוט כו', משא"כ באו"מ הגם שהוא בבחי' מיעוט ה"ז בבחי' התוקף ממש כמו בבחי' ריבוי האור כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וזהו דבאצי' הגם שמתמעט האור ממדרי' למדרי' מ"מ יכול להיות בזה התרחבות, משא"כ מאצי' לבי"ע, והענין הוא משום דבמיעוט יש בו בהעלם בחי' הריבוי, וכמו בחיצוניות השכל הנשפע להמקבל יש בחי' הפנימיות וכן גם במדות יש בהם בחי' המוחין גם כשנעשית מדה מורגשת, וזהו החיות של המדה, ובגדלות המדות יש גילוי המוחין, הרי שאין זה התחלקות באמת גם באו"פ וכ"ש באו"מ, דבאו"פ המיעוט הוא בחי' חלישות האור עכ"פ, ולכן בכל עניניו הוא כפי בחי' המיעוט, ובהאו"מ המיעוט הוא בתוקף כמו הריבוי.</p></p> <p class=bodytext>פב) <span class=cup>ויובן</span> זה מענין התמימות דידוע דעיקר ענין התמימות הוא בנקודת הרצון שבעצם הנפש שלמע' מטו"ד כו', דבד"כ ענין התמימות הוא בהעצמי דוקא לא בההתפשטות, דענין התמימות היינו שהוא תמים ושלם (גאנץ) ואינו מתנענע אנה ואנה שזהו בהעצמי דוקא, כי ההתפשטות היא בבחי' תנועה ובבחי' התחלקות לפי שבהתפשטות יש פנים לכאן ופנים לכאן, אבל בהעצמי אין בו התחלקות כו', וזהו שענין התמימו' שהוא תמימות ושלימות בכל דבר הוא בהעצמי דוקא כו'. וכמו"כ בחי' הביטול שבתמימות (דזה שהתמימות הוא שהוא שלם ותמים בכל דבר ואינו מתנענע כו', זהו מצד הביטול וההנחה שבו כו') הוא בעצם נקודת הרצון שלמע' מטו"ד כו'. וז"ע מ"ש תמים תהי' עם ה' אלקיך וארז"ל פסחים דקי"ג ע"ב מנין שאין שואלים בכלדיים שנא' תמים תהי' כו' ופרש"י תמים תהי' להיות בוטח בכל קורות ונולדות הבאות לך, והיינו שלא ילך בתחבולות והתחכמות יתירה כ"א לבטוח בה', ובזה יש ב' אופני' הא' שיעשה כלי לברכת ה' וכמו וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה שצריך לעשות כלי, אבל לא יחשוב את הכלי</p> <p class=bodytext>לעיקר ולא יניח מוחו ולבו בזה, ומכ"ש שלא יתנהג בזה בהתחכמות יתירה שז"ע מותרי מוחין כו', כ"א לבטוח בה' דברכת ה' היא תעשיר והוא הנותן לך כח כו', וכמ"ש בלק"ת ד"ה כי תצא דרוה"ב בענין וגלחה את ראשה כו'. וממילא לא יהי' לו מניעה ועיכוב מזה בתורה ותפלה כו', שהרי גם בעלי עסקים מחוייבים בלימוד התורה עכ"פ פרק א' שחרית ופרק א' ערבית ובתפלה בזמנה כו', וכאשר בוטח בה' דהוא הנותן לך כח כו' לא יהי' לו שום מניעה ועיכוב כו'. וזהו בבחי' ביטול והנחת עצמותו למעלה מטו"ד, כי השכל הגשמי מחייב באופן אחר, והיינו לחשוב שזהו מקור פרנסתו ושצריך לעסוק בזה במוחו ולבו כו', ולפעמים יש בזה נסיונות כאשר נראה לו ע"פ השכל שבהכרח לעשות כך וכך גם בדרך תחבולה והתחכמות כו', והוא מונע א"ע מזה מפני הבטחון שה' הוא המפרנס כו', וכן לפעמים דוקא בעת זמן התפלה או בזמן הקבוע לעסק התורה אז מזדמן איזה התעסקות בעסק, דלהניח זה ולא יביט על שום דבר ה"ז נסיון כו', רק כשבוטח בה' יכול הוא לעמוד בנסיון כו'. ואופן הב' הוא שיש ענינים שאינו צריך</p> <p class=bodytext>להיות עשיית כלי ג"כ (או שהכלי היא לפ"ע כפי הצורך לו בההשפעה או בהישועה מלמעלה כו' ועמ"ש בהקדמת ד"ח). והענין הוא דכתיב טוב לחסות בה' מבטוח באדם ומשמע מזה שטוב ג"כ לבטוח באדם רק שיותר טוב</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנו</div></p> <p class=bodytext>לבטוח בה', ואינו מובן איך טוב לבטוח באדם ח"ו. אך הענין הוא דבאדם הכוונה על אדם העליון כמ"ש בלק"ת ע"פ זה והיינו בבחי' ממכ"ע, ועז"א שטוב יותר לבטוח בה' בחי' סוכ"ע כו', וע"כ או' רק טוב לחסות מפני שצ"ל גם לבטוח באדה"ע וכמ"ש שם בלק"ת הענין בעבודה וגם בגשמיות שצריך האדם להתנהג ע"פ הטבע, אבל יותר טוב הוא לחסות בה' כו'. והענין הוא דהנה ידוע שיש ב' מיני הנהגות מלמעלה והוא ענין עילת העילות וסיבת הסיבות, עה"ע הוא בחי' ממכ"ע ומשם נמשכי' הדברים שהולכין כסדרן שע"פ הטבע וכענין הטבע בגימט' אלקים כו', וסבה"ס הוא בחי' סוכ"ע ומשם נמשכים הדברים שהן כעין סבה שלא עפ"י הטבע וכמו כי היתה סיבה מעם ה', ויש כמה דברים שהאדם צריך להניח על הנהגת ה' לבדו ושלא לעשות שום דבר כ"א לבטוח בה' שבטח יעזור השי"ת בדרך סבה כו' (וכאשר רואין שההנהגה צ"ל באופן כזה אין זה בכלל אין סומכין על הנס כו'). ועז"נ תמים תהי' כי לזה צריך תמימות יותר היינו ביטול לגמרי למעלה ממה שנראה לעין השכל האנושי כו', דשכל אנושי אינו מחייב כלל שלא לעשות</p> <p class=bodytext>שום דבר גם בדרך כלי כו', וצריך להיות לזה ביטול גדול ביותר שלא לעשות שום דבר רק לבטוח כו'. ולכן תמים עדיף מצדיק וכמ"ש רש"י פ' נח ע"פ כי אותך ראיתי צדיק והוא מהגמ' עירובין די"ח ע"ב, דצדיק הוא מבחי' אור ישר בחי' ממכ"ע ותמים בחי' סוכ"ע כו'. וברבות שמות אי' תמים תהי' שנתממו עמו בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה, נמצא זה שהקדימו נעשה לנשמע נק' תמים, וידוע שזהו ביטול שלמע' מטו"ד כו'. ונמצא דענין התמימות הוא בעצם נקודת רצון הנפש בבחי' ביטול שלמעלה מטו"ד כו'. ויש ענין התמימות בכל הציור קומה גם במוח ולב, וענין התמימות במוחין הוא שהשכלתו והשגתו תמיד הוא לטוב וההיפך מזה אינו עולה בדעתו כלל, וכמו שיש יושר בשכל דהיינו שמשכיל ומשיג כפי אמיתות הענין ולא יעקם בשכלו, כמו"כ יש ענין התמימות במוחין, שמפני נתינתו ומסירתו להדבר השכלותיו והשגותיו הוא רק בטובת ועילוי הענין ואמיתית הענין ואינו נופל לו מחשבה והשגה אחרת כלל כו'. ובכלל זה הוא ג"כ שלא יתאונן לעולם דענין ההתאוננות הוא מפני ששכלו מחייב באופן אחר וע"כ</p> <p class=bodytext>מתאונן כו', והתמים בשכלו לא יתאונן לעולם מפני שאינו חושב באופן אחר כלל כו'. וכן יש תמימות בלב הנק' ערנשטקייט והוא שתוכו כברו ולבבו שלם בדבר ולא ישונה לעולם ולא יטה לימין ושמאל כו', והוא בלא התפעלות אבל הוא תמים ושלם כו', דבהתפעלות הלב שמצד הטו"ד יכול להשתנות כו' (ורק התפעלות עצמי הוא באמיתות ממש ואינה משתנה כו', והיינו כאשר יש התגלות עצמי באמת ואם אינו אמיתי ישתנה ויתחלף תיכף כו', והתפעלות שע"פ טו"ד ג"כ משתנה כו'), והתמים בלב הוא שאינו מתפעל אבל הוא תמים ושלם (גאנץ און ערנשט וואס עם ארט ארט און וואס עם ארט ניט ארט ניט ואינו מרומה לא לעצמו ולא לזולתו כו'), ולא ישונה לפי שהוא מצד עצם נקודת הרצון שאינו משתנה לעולם כו'. וכן יש תמימות במעשה הנק' תמים במעשיו וכמ"ש איש תם וישר שהוא סו"מ וע"ט בפו"מ בבחי' התמימות שלא ישונה לעולם ואינו נוגע לו הזמן והמקום, שמפני תוקף הדבר והתמימות שבנפשו שכך צריך לעשות ואינו שייך כלל באופן אחר, ע"כ בכל זמן ובכל מקום שהוא ה"ה עושה כן בלי שום שינוי כלל, ולא יחוש</p> <p class=bodytext>משום מנגד ומסית להדיחו ח"ו מצד עוצם התוקף בנפשו כו', עד שגם אינו נחשב אצלו לנסיון כלל מאחר שאופן אחר ח"ו אינו שייך</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנז</div></p> <p class=bodytext>כלל כו' (ואין זה מצד התוקף לבד כ"א מפני שסיבת התוקף הוא מצד התמימות שהו"ע הביטול כו' ע"כ אינו מתפעל משום דבר כו'), וידוע דנעוץ תחלתן בסופן כי המעשה הוא סוף ושרשו בראש ותחלת הכל שהוא נקודת הרצון, שזהו עיקר האמת דמדת התמימות שבא בסוף מעשה בפו"מ בתמימות העשי' בתוקף מבלי יטה כלל כו' (ונודע דאמת ר"ת ראש תוך סוף והו"ע הרצון שזהו ראש הכל, והתמימו' במוח ולב שנק' תוך והתמימות במעשה שנק' סוף כו', והכל אמת בעצם נקודת הרצון בכל הכחות עד סוף מעשה כו', ואפשר שלגבי הרצון הכל כמעשה יחשב כו'). וזהו אז אתם א' תם דשרש ומקור התמימות הוא ברצון שלמעלה מהדעת, שבלתי נוטה כלל מנקודת רצונו הפשוט ותמים ותוקף התמימות הזאת הוא בכל הכחות עד העשי' בפו"מ כו', וזהו מה שבהרצון לא יש התחלקות מדרי' דבחי' מיעוט וריבוי שגם בסומ"ע שהוא בבחי' מיעוט האור לגמרי ואין כאן התפעלות והתגלות הרצון כלל, והוא בבחי' התוקף ביותר כמו בעצם נקודת הרצון ממש בלי שום שינוי כלל וכלל כו'. ומובן מזה דמה שיש באו"מ עליון ותחתון בבחי' ריבוי ומיעוט</p> <p class=bodytext>האור אין זה בחי' התחלקות כלל לפי שבהמיעוט יש בחי' הריבוי ויש בו כל התוקף שבריבוי כו' (ובכללות הוא בבחי' העלם וכמו שהוא בהעלם הוא שוה בכ"מ ממש כו', ואם יהי' התגלות נקודת הרצון הוא ג"כ בשוה בכ"מ, וכמו במס"נ בנסיון דקדה"ש הרי ההתגלות היא בסומ"ע בתוקף ההתגלות במס"נ בפו"מ על קדה"ש שזהו רק מצד עצם נקודת הרצון שמתגלה בסומ"ע בפו"מ כו').</p> <p class=bodytext><span class=cup>וע"פ</span> הנ"ל יובן מ"ש בסכות תשבו. דהנה מש"א אברהם והשענו תחת העץ הנה העץ הוא בחי' אילנא דחיי בחי' עץ החיים שזהו בחי' ז"א או בחי' ת"ת בד"פ, והיינו שאברהם המשיך להם אור מקיף דהרי השגת המלאכים הוא רק בהארה מבחי' המל' וכמ"ש וצדקתך ירננו ואברהם המשיך להם אור מקיף מבחי' ז"א כו', ובשכר זה נתן לבניו מצות סוכה כמ"ש בסכות תשבו וזה מדרי' גבוה מבחי' עץ החיים, דגבי נש"י הוא בבחי' או"פ וכמ"ש כי האדם עץ השדה דבחי' עה"ח זהו בחי' אדם בחי' או"פ כו', אבל סוכה הוא בחי' או"מ ממש כו'. ולכן העושה סוכתו תחת האילן פסולה דטוב לחסות בהוי' בחי' סוכ"ע כנ"ל שזהו בחי' סוכה כו'. אמנם ענין בסכות תשבו הוא שהמקיף יאיר בבחי' גילוי והיינו ע"י הקדמה דר"ה ויו"כ שהו"ע התשו' שעי"ז ממשיכי' בחי' האו"מ שיאיר בגילוי ממש כו', ומש"א כל האזרח בישראל הי' בחי' עליונה של המקיף שזהו הגילוי דלעתיד בחי' פנימיו' המקיף, וזהו כל האזרח בישראל מה שיזריח לעתיד בנש"י ישבו בסוכות עכשיו שהרי המיעוט יש בו בחי' הריבוי כו'. וזהו בסכות תשבו</p> <p class=bodytext>שע"י העבודה דר"ה ויו"כ יהי' גילוי בחי' המקיף וכמ"ש תקעו כו' ליום חגינו כו'. וגם מה שעתיד להזריח בחי' פנימיו' המקיף שיהי' לעתיד בבחי' או"פ בנש"י שז"ע כל האזרח בישראל כו' ישבו ג"כ בסכות עכשיו כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ויובן זה מענין התמימות, דתמימות הוא בהעצמי דוקא, והביטול הוא בעצם נקודת הרצון, וזהו תמים תהי' שלא ילך בתחבולות והתחכמות, וזה או שעושה כלי ובוטח בה', או שאינו עושה כלי כלל, והו"ע טוב לחסות בה' בחי' סוכ"ע הנק' סבה"ס, וזהו תמים דעדיף מצדיק, ויש ענין התמימות בכל הציור קומה,</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנח</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>במוחין</span> הוא שהשכלותיו הן רק לטוב, ושלא יתאונן לעולם, ובלב הוא שתוכו כברו, ותמים במעשיו, והוא בלי התפעלות אבל לא ישונה בכל מקום ובכל זמן, ונתב"ס דתמימות המעשה מאמת תמימות הרצון, וזה אתם א' תם, וזהו אמת דשוה ברת"ס הרי שהמיעוט וריבוי שבהתגלות אין זה התחלקות כלל בהאו"מ (והתגלות הרצון הוא בסומ"ע בתוקף כמו במס"נ על קדה"ש). ובזה יובן מ"ש בסוכות תשבו בזכות והשענו תחת העץ, עה"ח בחי' ממכ"ע, ואברהם המשיך או"מ, ולכן תחת העץ פסולה דטוב לחסות בה', ותשבו הוא שיאיר בפנימיות, וכל האזרח בישראל הוא בחי' פנימיות המקיף שיאיר לעתיד.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>