בס"ד. שמע"צ, תער"ג
קנח
ביום השמיני עצרת תהי' לכם, וצ"ל והלא שמע"צ הוא רגל בפ"ע למה נק' יום השמיני דהיינו שמיני לחג, דלכאו' הי' צריך לחשוב אותו על ימי החודש, כמו כל המועדים שבחדש זה כמו שנא' באחד לחדש ובעשור בו ובחמשה עשר בו כו', וכמו"כ הי' צריך לחשוב שמע"צ ג"כ בימי החדש ומפני מה נק' יום השמיני כו'. גם צ"ל מה שהקרבן דשמע"צ הוא פר אחד איל אחד ולא כמו כל יומי החג שהקריבו הרבה פרים שהי' התחלה מי"ג פרים עד שבעה פרים כו' ובשמע"צ רק פר אחד כו'. ובמדרש אי' משל למלך שאמר לאוהבו בא ונגלגל אני ואתה במה שנמצא כו' והו"ע מ"ש לכם דוקא כו', וצ"ל מה"ע אני ואתם דוקא. ולהבין כ"ז צריכים להקדים משנת"ל דהאו"מ אין בו התחלקות דבשרשו באוא"ס שלפני הצמצום הוא האור שבבחי' גילוי העצם שהוא בבחי' א"ס וע"כ גם כמו שנעשה בבחי' מקיף לעולמות הוא בבחי' א"ס דהגם שיש בזה מקיפי' כללים ומקיפים פרטים אין בזה התחלקות כו'. ונת"ל דלכאו' יש סתירה לזה ממ"ש בע"ח דבעיגולים יש ע"ס וגם מבו' בע"ח שיש בעיגולים מעלה ומטה היינו עיגול עליון ועיגול תחתון
כו'. ונת' דמה שיש מעלה ומטה בעיגולים אין זה סותר לעיקר הענין דעיגולים אין בהם התחלקות, דבחי' מעומ"ט שבהם אין זה שמחולקים בעצם מדריגתן כ"א בבחי' הגילוי לבד דהיינו בבחי' ריבוי ומיעוט כו', וענין ריבוי ומיעוט אין התחלקות גם באו"פ וכ"ש בהאו"מ, מפני שהמיעוט יש בו בהעלם כל האור דבחי' ריבוי ובפרט בהאו"מ שבהמיעוט יש גם בחי' התוקף כמו בבחי' הריבוי כו'.
פג) ומעתה צ"ל מ"ש בע"ח דבעיגולים יש ע"ס עיגול הכתר ועיגול החכ' כו', ולכאו' זהו בחי' התחלקות מאחר ששייך בהם השמות דכח"ב ה"ז לכאו' התחלקות בעצם מדריגתן כו', וכאשר בעיגולים באמת לא יש התחלקות איך שייך שם ע"ס כו'. אך הענין הוא דהנה נת"ל (ד"ה נשא) דבאוא"ס שלפני הצמצום שלמעלה מהע"ס הגנוזות והיינו באוא"ס הבלי גבול שייך ג"כ ספירות, לפי שהוא בחי' אור וגילוי עכ"פ, וכל גילוי הוא ע"י ספירות, רק ששם אין מספר לספירות.