בס"ד. ש"פ נח, תער"ג
קסו
צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה, ופרש"י צהר י"א חלון וי"א אבן טובה המאירה להם. וצ"ל מה"ע התיבה ומה ההפרש בין חלון לאבן טובה כו'. ובגמ' סנהדרין אי' אר"י א"ל הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות שיהיו מאירים לכם כצהרים, מפרש צהר ל' צהרים, וצ"ל מה"ע שהתיבה תהי' מאירה כצהרים וע"י מה ע"י אב"ט כו'. גם צ"ל שייכות ענין ואל אמה תכלנה למ"ש צהר תעשה כו', דלכאו' הול"ל זה קודם גבי מדידת התיבה שאו' ושלשים אמה קומתה הול"ל שם ואל אמה כו', וכשהפסיק במ"ש צהר תעשה ואח"כ אומר ואל אמה כו' משמע שהענינים שייכים זל"ז וצ"ל מהו השייכות. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דשם ספירה הוא לשון מספר ונת' דענין המספר הוא בכלים דע"ס ועיקר המספר שהוא הגבלת דבר הוא במל' ששם עיקר הכלים כו', ושייך מספר גם במדרי' למעלה מהמל' והוא בחי' מספר האורות דהמספר בזה הוא בבחי' לא יספר ומספר הכלים הוא בבחי' מספר וגבול כו'.