בס"ד. ש"פ וירא, תער"ג
קעה
והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו, ואי' בגמ' קדושין דל"ב ע"ב מעשה בר"א ור"י ור"צ שהיו מסובין במשתה בנו של רבן גמליאל והי' ר"ג עומד ומשקה כו', אר"א לר"י מה לך יהושע שאנחנו יושבים ור"ג עומד, והשיב לו ממ"ש גבי אאע"ה והוא עומד עליהם כו', משמע מזה שהעמידה מה שעומד ומשמש הוא ענין בפ"ע לבד מה שמאכיל ומשקה, וא"כ בהחסד שעשה אברהם עם המלאכים הי' ב' ענינים דלבד מה שהאכילם הי' עוד מה שעמד עליהם שזהו דבר בפ"ע, וצ"ל מהו ב' ענינים אלו. גם צ"ל דמ"ש תחת העץ הוא לכאו' מיותר שהרי כבר נא' והשענו תחת העץ, והול"ל כאן והוא עומד עליהם ויאכלו, ולמה נא' עוד הפעם תחת העץ. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דשם ספירה הוא ל' מספר, ונת' שהוא בבחי' הכלים דמספר הוא הגבלה דשייך בבחי' הכלים, ולהיות דמספר אינו התחדשות כ"א גילוי ההעלם הוא בכלים דאצי' שהן בבחי' גילוי ההעלם כו', ונת' דעיקר ענין המספר שהוא הגבלת דבר הוא בבחי' מל', ולמעלה מהמל' אינו שייך מספר שהוא הגבלה כ"א מספר האורות שהוא בחי' מספר אשר לא יספר כו'. ונת' שזה ענין
את שדרכו למנות וכל שדרכו למנות שזהו מספר האורות ומספר הכלים כו', ושע"י תורה ותשובה ממשיכים בחי' לא מספר במספר דהיינו שגם המספר דעוה"ז יהי' בבחי' אשר לא יספר כו'.
צא) והפי' הב' בספירות הוא ל' סיפור והגדה וכמ"ש הפרד"ס שם בשם הרש"ט וזה לשונו בבהיר מצאתי אמאי אקרי ספירות משום השמים מספרים כבוד אל, והכוונה כמו שהדבור והמכתב יבאר בהגבלתו להיות מורגש הדברים הנעלמים בתוך מחשבת החכם כן השמים מורים על השי"ת, שכן הספירות הם מגלות המחשבות הנעלמות כו', וכ' הפרד"ס ע"ז שהספירות מספרות ומגבילות את הבלתי מוגבל כו'. והענין הוא דכמו שהדבור הוא גילוי המח' שהמח' היא בהעלם דכשאדם חושב אינו יודעים מה הוא חושב והדבור מגלה העלם המח' כו', וכידוע בענין ולכבודי בראתיו יצרתיו דבריאה הוא בחי' חשך והעלם, ויצי' הוא בחי' גילוי ההעלם דבריאה כו', שהמח' שהיא בחי' בריאה היא בבחי' העלם עדיין ונק' בורא חשך, וסיבת ההעלם דמח' הוא מפני שהאותיות דשם אינם בבחי' מציאות עדיין, עם היות שיש שם אותיות אינן בבחי' מציאות עדיין להיות בבחי' גילוי אל הזולת, ובדבור האותיות הן בבחי' מציאות עד שמורגשים אל הזולת כו', והרי העלם המחשבה מתגלה ממש ע"י הדבור כו', כן הע"ס דאצי' שהן בחי' הכלים הם
מגלים העלם האורות עליונים שבלתי הכלים הרי האורות מצ"ע לא יהיו בבחי' המשכה ולא בבחי' התגלות כו', וע"י הכלים נמשכים ומתגלים למטה כו'. והענין דהנה ידוע דטבע האורות הוא להיות בבחי' הסתלקות למעלה כו', וכמו עד"מ בכחות הנפש אנו רואים שכל כח ואור שהוא עליון במדרי' ה"ה בבחינת התעלמות ועלי', וכל כח שלמטה במדרי' ה"ה בבחי' התגלות והמשכה. וכמו בשכל ומדות הרי המדות הן בבחי' יציאה והתגלות, שא"א להיות מדות בהתעלמות שהרי הם התעוררות והתפעלות באיזה דבר, וא"כ ה"ה בבחי' יציאה והתגלות כו', ולכן נמשלים המדות באברים חיצונים כמו חסד דרועא ימינא כו', שהן איברים הבולטים ויוצאים מהגוף