חלק ראשון - בס"ד. ש"פ חיי, תער"ג - קפג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/25/index.htm">בס"ד. ש"פ חיי, תער"ג</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/25/183.htm">קפג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/25/184.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ חיי, תער"ג</h3><div class=pageno>קפג</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ואברהם</span> זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל, וצ"ל מה"ע בא בימים אחרי שאו' ואברהם זקן מהו עוד בא בימים. ובכי"ק הקשה דהול"ל יצא מן הימים, מהו בא כו'. גם צ"ל וה' ברך את אברהם בכל ואיזה שייכות יש לזה עם מ"ש בא בימים דלפה"נ יש להם שיכות זל"ז, גם המשמעות הוא דמה שבא בימים הוא מכח עצמו והברכה היא מלמעלה דוקא. ובמדרש אי' וה' ברך כו' שהשליטו ביצרו, וצ"ל מהו השבח כ"כ לאברהם אחר שנתנסה בהעשרה נסיונות מה שהשליטו ביצרו. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דשם ספירה הוא ל' ספור והגדה והיינו מה שהכלים ממשיכים ומגלים את האור, דהאורות מצ"ע ה"ה בבחי' עלי' והתכללו' במקורם וכמ"ש כי ה' אלקיך אש אוכלה כמשל האש כו', וגם אינו בהתגלות להיות אור המאיר והכלים ה"ה ממשיכים ומגלים את האור להיות בבחי' אור המאיר כו'.</p> <p class=bodytext>צה) <span class=cup>אמנם</span> מ"ש הרש"ט שהספי' מגלות המחשבות הנעלמות אין הכוונה רק מה שהכלים מגלים את האורות כנ"ל, כ"א מה שכללות הע"ס דאצי' בחי' אורות וכלים מגלות את האוא"ס שלמעלה מאצי' כו'. דהנה ידוע דכללות ענין האצי' הוא בכדי שיהי' גילוי אלקות בעולמות וכמ"ש בזח"ב דמ"ב ע"ב דכללות ענין הע"ס דאצי' הוא בגין דישתמודעון בי' כו', דהרי מההתהוות לבד לא היינו יודעין אלקות (דבכח ויכולת הא"ס הוא שתהי' ההתהוות גם שלא ע"י אמצעית האצי' אך מזה לא היינו יודעין אלקות כו'), לפי שההתהוות היא בבחי' העלם והסתר הבורא מהנברא, דלולא זאת הרי לא הי' התהוות היש, כ"א דוקא ע"י שהאלקות מסתיר את עצמו כו'. ובפרט אם הי' ההתהוות מאוא"ס שלא ע"י אצי' הרי לא הי' בבחי' התלבשות כלל, דהנה בהאור שהוא בבחי' התלבשות כח הפועל בנפעל שייך לומר שמתעלם ומסתתר, אבל מה שאינו מתלבש כלל אינו שייך שמתעלם כו'. דכן הוא גם בבחי' האין האלקי שאינו בבחי' התלבשות בנבראים דהיינו שההתהוו' שהאין האלקי מהווה את הנבראים אינו בבחי' התלבשות בהם, רק שאינו בדרך</p> <p class=bodytext>ממילא מפני שיש לו שייכות עכ"פ אל הנבראים, וזהו ע"י אמצעית האצי' כמו שנמשך ממדרי' למדרי' במדריגות דאצי' גופא נעשה בבחי' שייכות כו' וכמ"ש במ"א, אבל לא בבחי' התלבשות כו' רק מפני שכל פעולה צ"ל ע"י התגלות הפועל ה"ז בחי' הארת האין שבא בבחי' כח הפועל ובנפעל כו', ובחי' זו הוא שמתעלם ומסתתר כו'. ואם הי' ההתהוות מעצמות אוא"ס לא הי' בבחי' התלבשות ובדרך ממילא כו', וא"כ לא הי' מזה בחי' גילוי אלקות כו'. והגם שמההתהוות</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/25/184.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>