המשך תער"ב - חלק ראשון - בס"ד. ש"פ חיי, תער"ג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/25/index.htm">בס"ד. ש"פ חיי, תער"ג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ חיי, תער"ג</h3><div class=pageno>קפג</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>ואברהם</span> זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל, וצ"ל מה"ע בא בימים אחרי שאו' ואברהם זקן מהו עוד בא בימים. ובכי"ק הקשה דהול"ל יצא מן הימים, מהו בא כו'. גם צ"ל וה' ברך את אברהם בכל ואיזה שייכות יש לזה עם מ"ש בא בימים דלפה"נ יש להם שיכות זל"ז, גם המשמעות הוא דמה שבא בימים הוא מכח עצמו והברכה היא מלמעלה דוקא. ובמדרש אי' וה' ברך כו' שהשליטו ביצרו, וצ"ל מהו השבח כ"כ לאברהם אחר שנתנסה בהעשרה נסיונות מה שהשליטו ביצרו. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דשם ספירה הוא ל' ספור והגדה והיינו מה שהכלים ממשיכים ומגלים את האור, דהאורות מצ"ע ה"ה בבחי' עלי' והתכללו' במקורם וכמ"ש כי ה' אלקיך אש אוכלה כמשל האש כו', וגם אינו בהתגלות להיות אור המאיר והכלים ה"ה ממשיכים ומגלים את האור להיות בבחי' אור המאיר כו'.</p> <p class=bodytext>צה) <span class=cup>אמנם</span> מ"ש הרש"ט שהספי' מגלות המחשבות הנעלמות אין הכוונה רק מה שהכלים מגלים את האורות כנ"ל, כ"א מה שכללות הע"ס דאצי' בחי' אורות וכלים מגלות את האוא"ס שלמעלה מאצי' כו'. דהנה ידוע דכללות ענין האצי' הוא בכדי שיהי' גילוי אלקות בעולמות וכמ"ש בזח"ב דמ"ב ע"ב דכללות ענין הע"ס דאצי' הוא בגין דישתמודעון בי' כו', דהרי מההתהוות לבד לא היינו יודעין אלקות (דבכח ויכולת הא"ס הוא שתהי' ההתהוות גם שלא ע"י אמצעית האצי' אך מזה לא היינו יודעין אלקות כו'), לפי שההתהוות היא בבחי' העלם והסתר הבורא מהנברא, דלולא זאת הרי לא הי' התהוות היש, כ"א דוקא ע"י שהאלקות מסתיר את עצמו כו'. ובפרט אם הי' ההתהוות מאוא"ס שלא ע"י אצי' הרי לא הי' בבחי' התלבשות כלל, דהנה בהאור שהוא בבחי' התלבשות כח הפועל בנפעל שייך לומר שמתעלם ומסתתר, אבל מה שאינו מתלבש כלל אינו שייך שמתעלם כו'. דכן הוא גם בבחי' האין האלקי שאינו בבחי' התלבשות בנבראים דהיינו שההתהוו' שהאין האלקי מהווה את הנבראים אינו בבחי' התלבשות בהם, רק שאינו בדרך</p> <p class=bodytext>ממילא מפני שיש לו שייכות עכ"פ אל הנבראים, וזהו ע"י אמצעית האצי' כמו שנמשך ממדרי' למדרי' במדריגות דאצי' גופא נעשה בבחי' שייכות כו' וכמ"ש במ"א, אבל לא בבחי' התלבשות כו' רק מפני שכל פעולה צ"ל ע"י התגלות הפועל ה"ז בחי' הארת האין שבא בבחי' כח הפועל ובנפעל כו', ובחי' זו הוא שמתעלם ומסתתר כו'. ואם הי' ההתהוות מעצמות אוא"ס לא הי' בבחי' התלבשות ובדרך ממילא כו', וא"כ לא הי' מזה בחי' גילוי אלקות כו'. והגם שמההתהוות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קפד</div></p> <p class=bodytext>מוכרח שיש מהווה שהרי א"א לומר שהדבר נתהווה מעצמו שהרי כל מציאותו הוא מההרכבה כו', וכמו"כ מזה שיש בהם הפסדות הרי נראה שהן נבראים כו', וגם מובן שההתהוות הוא בדרך אין ערוך כו' וכמ"ש במ"א, וא"כ הרי מההתהוות מובן גם ההפלאה דאוא"ס כו'. הנה לבד זאת דכל ענין ההשגה הזאת היא ע"י אמצעית הע"ס דאצי' שעי"ז הו"ע ההשגה באדם ושישיג השגה אלקית (שהרי ענין ההשגה לא בכולם בשוה שזה משיג באופן כזה וזה באופן אחר (בל"א בא דעם לייגט זעך אזוי ובא דעם לייגט זעך באו"א), שזהו מצד החילוקים באופן שרשן ומקורן כו', וכמו"כ זה שיהי' השגה אלקית הוא מפני שכבר יש בחי' ספי' החכ' בסדר השתל' כו'), הרי גם הידיעה שהיו יודעים מההתהוות ה"ה ידיעה כללית שיש אלקה הבורא ומהווה, אבל לא הי' שום ידיעה פרטית באופן האור והחיות האלקי כו', וגם לא הי' כלל בחי' אור וחיות המתלבש מאחר שההתהוו' היא מעצמות אוא"ס שלא ע"י התלבשות כנ"ל, א"כ הרי אינו שייך כלל אור וחיות המתלבש כו'. וכמו"כ ידיעת ההפלאה הוא רק מה שהאלקות מרומם מהעולמות, ובאמת אין זה ענין</p> <p class=bodytext>ההפלאה דאוא"ס מה שמופלא מעצם מהות חומריות העולם כו', דהפלאה שייך בבחי' אורות ובמדריגות גבוהות שייך ההפלאה שמופלא מזה אבל לא ההפלאה מעצם מהות העולמות כו', וכללות הידיעה בזה הוא רק מה שהאוא"ס מופלא ומרומם, אבל אינו שייך בזה הידיעה באופן ההפלאה כו', כי העולמות אינם בערך כלל וכלל לגבי אלקות וא"כ אינו שייך שמפרטי הנבראים יהי' איזה ידיעה פרטית באופן ההפלאה דאלקות כו', ועצמות אוא"ס ה"ה סתום ונעלם לגמרי שאינו בגדר גילוי כלל וכמא' אנת הוא עילאה על כל עילאין סתימא דכל סתימין כו', שסתום ונעלם בעצם כו', וגם הארה מן העצמות אין העולמות יכולים לקבל כו'. וענין הארה מן העצמות לפי המבו' כאן י"ל שזהו האור שבבחי' א"ס ובלי גבול כו', וכמא' לית מח' תפיסא בך כלל שאינו שייך שום השגה באוא"ס כו', וכמש"א אתה קדוש ושמך קדוש דגם בחי' שמו קדוש ומובדל, וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו שאין ערוך לעולמות עם שמו ית' עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', מ"מ הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים דהארה משמו ית' ה"ז בא בבחי' ירידה וצמצום להיות בגילוי</p> <p class=bodytext>בעולמות כו' (דשמו בכלל הוא בחי' המל' ועם היות דהמלך המרומם לבדו וכמ"ש והים עומד עליהם מלמעלה רק בבחי' מקיף, מ"מ הארה מזה בא בבחי' גילוי בנבראים שז"ע בחי' דבר ה' שהדיבור הוא בחי' השפעה בקירוב דבחי' מל' והוא בחי' גילוי ההשגות וגילוי התענוג שבג"ע כו', והיינו לפי שכללות בחי' המל' יש לזה שייכות אל העולמות דאין מלך בלא עם כו', שגם הרוממות הוא מה שמרומם מעם כו' ע"כ הארה מזה בא בבחי' קירוב בגילוי כו', וכמו שהוא במל' דאצי' לגבי בי"ע כן בבחי' מל' שלמעלה מאצי' לגבי אצי', וכן במל' דא"ס לגבי כללות העולמות כו', ועמ"ש בלק"ת ד"ה ראשי המטות ספ"א, וכבר נת"ל דמל' דא"ס זהו בחי' ההשערה להאיר במדה וגבול כו'), אך פי' אתה קדוש הוא בחי' הקב"ה בכבודו ובעצמו שלמעלה מבחי' שמו היינו שאפי' בחי' זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל כו'. ולזאת מבחי' עצמות אוא"ס לא הי' שום גילוי בעולמות כו' כ"א ע"י התהוות האצי' שהוא בבחי' גילוי ההעלם מאוא"ס המאציל ה"ז בבחי' גילוי אור כו', דהתהוות שבבחי' התחדשות הרי ההתהוות</p> <p class=bodytext>היא בחי' העלם אבל מה שנתהווה בבחי' גילוי ההעלם ה"ז גילוי כו', והאור הוא באופן כזה שהעולמות יכולים לקבל כו'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קפה</div></p> <p class=bodytext>(דכללות הגילוי הוא מבחי' שמו ית' ובא באופן כזה שהוא בבחי' גילוי לגבי העולמות והעולמות יוכלו לקבלו כו'), ולפי שהגילוי הוא בבחי' מדות פרטיות בחי' חו"ב וחו"ג כו' עי"ז נמצא השגה אלקית והרגישות אלקות בעולם כו', ועי"ז יודעים אופן האור והגילוי דמאחר שהן בבחי' מדות וכחות פרטיים יכול להיות בהם ההשגה באיזה אופן ואיך ומה כו', דהיינו שמשיגים את האור האלקי כו'. וז"ש בזהר שם בגין דישתמודען לי' במדות דילי' דכאשר מצמצם בבחי' מדות פרטיות עי"ז יודעים ומכירים אלקות כו', ועמ"ש הפרד"ס שע"ד פ"ח על מא' זה שזהו ג"כ ע"י הכלים שעושים ציור ותמונה בהאור כו', אך עי"ז יודעים אלקות כו'. וזהו כללות ענין האצי' שנתהווה בבחי' גילוי ההעלם דוקא בכדי שיהי' גילוי אלקות בעולמות כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והנה המחשבות הנעלמות הכוונה על אוא"ס שלמעלה מאצי', דהנה התהוות האצי' הוא בגין דישתמודעון בי', דמהתהוות לבד לא היינו יודעים אלקות מפני שהוא בבחי' העלם, ובפרט אם הי' ההתהוות מעצמות אוא"ס ה"ז לא בבחי' שייכות ולא בבחי' התלבשות כלל, משא"כ האין האלקי ה"ה בבחי' שייכות אל היש, והארה ממנו היא בבחי' התלבשות, והגם דמהתהוות יודעים שיש מהווה, ושהוא באין ערוך היינו שמופלא, הרי ענין הידיעה הוא ע"י אמצעית חו"ב דאצי', וגם היא רק ידיעה כללית שיש בורא, וגם לא זו היא ההפלאה שמופלא מהיש, ועוד שלא הי' גילוי אור וחיות בעולמות, שהרי עצמות סתום וגם גילוי העצמות לית מחת"ב, אתה קדוש ושמך קדוש, והארה משמו הוא בחי' גילוי ע"י צמצום, ואתה קדוש ומובדל לגמרי, רק ע"י האצי' שהוא גילוי ההעלם, דהיינו ע"י הצמצום ובא במדרי' פרטיות, עי"ז הוא גילוי אור וחיות, וההשגות והרגישות אלקית.</p></p> <p class=bodytext>צו) <span class=cup>ועוד</span> זאת שע"י הע"ס יודעים את האוא"ס שלמעלה מאצי', שז"ע שהם מגלים את המחשבות הנעלמות דהיינו כח אצי' הכמוס וחתום באוא"ס המאציל והן הע"ס הגנוזות במאצילן כו'. אך מה שהספי' דאצי' מגלות המחשבות הנעלמות, היינו הע"ס הגנוזות כמו שהן בהמשכה להיות בבחי' מקורים עכ"פ לע"ס הגלויות כו', וגם בהם וע"י יש גילוים מהאורות עצמיים דע"ס הגנוזות כו'. ויובן זה עד"מ בנפש האדם שיש בו כחות עצמיים הכלולים בנפש, דהנה הנפש עצמה ה"ה פשוטה לגמרי ואינה בגדר כחות כלל וכמ"ש בסש"ב פנ"א שהיא כולה עצם א' רוחני פשוט כו', והיא למעלה גם מבחי' יחידה וכדאי' במדרש חמשה שמות נקראו לה כו' הרי הנפש עצמה למעלה גם מבחי' יחידה, והיא בבחי' פשיטות לגמרי כו', רק שכוללת בתוכה כל הכחות וכמו כח השכל ההיולי העצמי וכח החסד ההיולי העצמי כו' שמהם נמצאים כל הכחות הגלוים כו' (והכחות העצמיים זהו בחי' יחידה שבנפש ונק' יחידה לפי שהכחות עצמיים אינם בבחי' מציאות כחות כלל, והן בבחי' פשיטות לגמרי בעצם מהותם ואינם בבחי' התחלקות כלל היינו</p> <p class=bodytext>שאינם כלל בבחי' עשר כחות כו'. והגם שזה כח החכ' וזה כח הבינה כו', ה"ה בבחי' פשיטות לגמרי ונק' העלם שאינו במציאות כו' וכמ"ש במ"א, וכמו כח האש שבצור החלמיש כו'. וכללות בחי' יחידה זהו ע"ד כמו חומר היולי שכולל בעצמו שרשי הד' יסודות ואין</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קפו</div></p> <p class=bodytext>בו שום צורה רק עתיד להלביש צורה ונק' תהו כו', וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג ושם שזהו בחי' אריך כו'). ומובן דהכחות עצמיים הגם שמהם נמצאים כל הכחות אינם בגדר מקור לכחות, דכל מקור בהכרח שהוא בבחי' מציאות דבר מה שנעשה מקור וגם הוא בבחי' המשכה להיות מקור לדבר כו', והכחות עצמיים הרי אינם בבחי' מציאות כחות כלל, דכל דבר הכלול בעצם ה"ה כמו העצם, וכמו שעצם הנפש אינו בבחי' מציאות דבר, כמו"כ הכחות הכלולים בו אינם בבחי' מציאות דבר כו', וגם אינם בבחי' המשכה כלל והיינו להיותם עצמיים וכל עצם אינו נמשך (ר"ל בבחי' המשכה והתפשטות כ"א בבחי' המשכה עצמיות, הרי בהמשכתו הוא בבחי' מהות עצמו שאינו בגדר בחי' מקור כו', ובמ"א מבואר דבהמשכתו הגם שזהו שהעצם נמשך ואינו בגדר מקור עדיין, מ"מ הוא בגדר שנעשה בבחי' ממוצע כו', והוא בחי' העליונה שבהממוצע שמובדל בערך כו' וכמ"ש במ"א). (והגם שהן כחות הנפש לא עצמות הנפש, י"ל דזה שהן כחות הנפש אין זה שהן התפשטות וגילוי מהנפש שנעשים כחות, כ"א מה שנמצאים עם הנפש דכשנמצא הנפש נמצאים עמו הכחות</p> <p class=bodytext>כו', וע"כ עם היותם כחות ה"ה עצמיים כו'), הרי שאינם בגדר מקור לכחות רק שמהם נמצאים הכחות בדרך ממילא (שאין הכחות עצמיים מתפעלים במציאות הכחות מהם שזהו דוקא בדבר שהוא בבחי' מקור ה"ה מתפעל בעצמו כו', וע"ד כל מניע מתנענע בעצמו כו', אבל הכחות עצמיים אינם מתפעלים בזה וזהו שהוא בדרך ממילא כו'), ומה שנמצא מהם הוא להיות בבחי' מקור לכחות הגלוים, דהכחות הגלוים ממש אינם בערך להיות נמצאים מהכחות העצמיים כו' (וכאשר לפעמים נמצאים מהכחות עצמיים ה"ה בעילוי באין ערוך, וכמו בגילוי ההשכלות הבאים בכח או"ח ע"י קושיות כו', וכמו תלמיד המחכים את רבו כו' וכמ"ש במ"א, ולפ"ז צ"ל דההמשכה מהכחות עצמיים הגם שזהו רק מה שנמצא מהם וה"ז רק בדרך סיבה לבד, מ"מ יש בזה איזה ערך ואין זה בדרך אין ערוך לגמרי כו'), כ"א מה שנמצא מהכחות הוא בחי' מקורי הכחות שהן בבחי' מציאות דבר ובבחי' המשכה להיות בבחי' מקור והוא הנק' המשכה נעלמת כו'. וכמו שמכח השכל ההיולי העצמי נמשך להיות מקור לשכל גלוי והוא בחי' כח המשכיל שבנפש כו', דכח המשכיל הוא</p> <p class=bodytext>בבחי' מציאות דבר לגבי הכח השכל ההיולי העצמי הנטוע ומושרש בנפש, ולגבי שכל הגלוי אינו במציאות שכלי עדיין שה"ה כח היולי על כל השכליים, וידוע דכל כח היולי הוא מושלל מהגילוים שממנו כו'. וכמו"כ כח המשכיל מאחר שהוא היולי על כל מיני שכליים בהכרח שהוא מושלל ממציאות שכל גם במדרי' היותר נעלית כו' וכמ"ש במ"א, ומ"מ אינו מושלל מגדר שכל לגמרי מאחר שהוא בבחי' המשכה עכ"פ מכח ההיולי עצמי, ממילא ה"ה באיזה ציור ובאיזה מציאות, רק שהוא בבחי' המשכה נעלמת כו', דענין המשכה נעלמת הוא שמושלל ממציאות הדבר שהוא מקור אליו אבל אינו מושלל מעצם הדבר כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וגם שהע"ס מגלות בחי' הע"ס הגנוזות בהמשכתן (היינו מה שנמצא מהן להיות מקור) וגם גילוי מעצמותן, ועד"מ עצם הנפש שמושללת מכחות לגמרי וכוללת בתוכה כחות, שהן נמצאים עמה מתחלת ההתהוות (ולמעלה ה"ז רק באור א"ס), וע"כ הן ג"כ עצמיים, והן בבחי' פשיטות לא בבחי' מציאות כלל וכלל, ואינם בבחי' המשכה והתפשטות כלל, ואינם בבחי' מקור כלל, רק שמהם נמצאים</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>קפז</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>מקורי</span> הכחות (לא הכחות, וא"כ אין זה אין ערוך לגמרי), וכמו כח המשכיל מקור השכל שהוא המשכה נעלמת היינו שמושלל ממציאת השכל, ואינו מושלל מעצם ענין השכל.</p> <p class=bodytext>צז) <span class=cup>ויובן</span> זה מענין השגה נעלמת, דהנה כל השכלת והשגת דבר ה"ז התפשטות כח החכ' לא עצם כח החכ', עם היות שהחכ' היא השכלה היינו לא רק כח להשכיל כ"א הוא ענין ההשכלה עצמה, מ"מ אין ההשכלה עצם הכח כ"א התפשטות הארה לבד כו' (והענין הוא דהנה כל השכלת והשגת דבר הוא בא באיזה פרט דבר, היינו הדבר המושג, ויש בזה ב' ענינים השכלת והשגת הדבר המושג, ועצם ההשכלה, היינו ידיעת הדבר המושג, ועצם ההשכלה וההשגה הגם שהוא בהדבר המושג, ה"ה בעצם למעלה מהמושג, שהרי המושג הוא ענין פרטי מה שהוא המושג (וואס דער מושג איז) וההשכלה אינו פרטי, וכמו שכל א' שמסתעפים ממנו שני ענינים, הרי הענינים המה פרטים, וההשכלה אינה פרטיות, וכמו המבין דבר מתוך דבר, הרי המה דברים פרטיים מובדלים, וההשכלה בהם אחת היא, וכמו"כ הוא בכל שכלי בפרט הנה המושג הוא שהשכל הוא בהתלבשות בדבר פרטי, וההשכלה הגם שהיא באותו הפרט, היא בעצם מופשטת מהפרט, והוא עצם ענין ההשכלה שלמע' מהתלבשות ותפיסא בדבר מה, הגם שמשכיל ומתחכם באיזה דבר, הנה עצם ההשכלה</p> <p class=bodytext>(והכוונה היא על ההשכלה בפועל) היא למעלה מהדבר, דרק הארתו הוא המתלבש ונתפס בהדבר המושג כו', והרי הארה זו ודאי היא רק התפשטות לבד. אמנם גם עצם ההשכלה היא רק התפשטות הארה מעצם כח החכ' כו'), וההארה היא בסדר והדרגה דלפעמים מתפשטת יותר ולפעמים במיעוט, כמו בשכל גדול יש בו יותר מאור החכ' מבשכל קטן, וכן בחכם גדול מאיר ומתפשט אור החכ' יותר וגבי חכם קטן מאיר אור החכ' במיעוט כו', ומן המיעוט יכולים לבוא אל הריבוי, וכמו בהדרגת ההשכלות הרי יודע ומשכיל שכל קטן ואח"כ בא לידי השכלת שכל גדול כו', וכמו בחכמים החכם הקטן נעשה במשך זמן חכם גדול, והחכם הגדול מלמד את הקטן כו', כי כ"ז הוא התפשטות הארה בסדר והדרגה ששייך בזה לימוד והגדלה ממדרי' למדרי' כו'. אמנם מי שמאיר אצלו עצם כח החכ' והוא הנק' חכם מצד עצם כח חכמתו, הנה ההשגות שלו המה נפלאים בערך שלא יש כלל השגות כאלו בחכם זולתו (היינו מי שהוא חכם רק בבחי' התפשטות החכ') ואינו משערים כלל השגות כאלו, וגם הוא א"א לו להשפיע ולגלות השגה זו מפני שבו בעצמו אין זה בכלי</p> <p class=bodytext>השגה שלו, כי כלי ההשגה המה קטן מהכיל השגה זו, וע"כ לא יוכל לגלות ולבאר זה בדבור, וכמה שידבר בזה לא יהי' זה מה שהוא עצם כוונתו בהענין, כי הדבור מגלה רק מה שנתפס בכלי ההשגה, אבל השגה זו היא למע' מתפיסא בכלי השגה. וה"ז קרוב להידיעה דראי' דחכ', עם היות שזה השגה מ"מ הידיעה היא כמו הראוי כו', ויותר מכוון שזה כמו השגה דשכלים נבדלים כו'. וכן יכול להיות בכל ענין שכלי לבד ההשכלה נגלית שבו שזה ידוע לכל חכם, ה"ה תופס את הענין באופן אחר לגמרי שאינו ידוע כלל לשום חכם זולתו, וגם הוא אין ביכולתו כלל לגלות מה שהוא יודע בהענין הזה, רק ביגיעה יוכל להביא את הדבר ענין באותיות קצרים שנושאים את הענין, לא שהוא בהם בהתגלות כי א"א להיות בהתגלות כ"א בהשגה נעלמת לבד בעצם החכ' שלמע' מהשגה נגלית גם בעצמו, וכ"ש שא"א להתגלות אל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קפח</div></p> <p class=bodytext>הזולת כ"א בדברים הנושאים את הענין כו' (וכמו באיש הטוב בעצם כח הטוב שבנפשו יוכל לבוא על עניני הטבה ולהתעורר בהם מה שהאיש הטוב זולתו לא יבוא כלל ע"ז כו', וכמו"כ הוא בחכ' ושכל כו'). וגם יובן זה כמו המבין מדעתו דהיינו שצריכים לפתוח לו רק כחודה של מחט בהענין ומעצמו יבוא ע"ז, וזהו מצד עצם כח חכמתו שיש לו בעצם חוש טוב ביותר בהשכלה, א"צ להגיד לו הרבה ומכ"ש שלא לפרט לו הפרטים, רק שצריכים לפתוח לו הענין ומעצמו בכח חכמתו יבוא על הענין ועל פרטיו ולא יטעה ח"ו בשום דבר כו'. גם מי שהוא מבין בדעתו יבין הכוונה האמיתית בכל דבר שהגם שלפי הנגלה הכוונה באופן אחר, ה"ה מבין שאמיתית הכוונה היא באופן כך וכך, הגם שאינו נגלה כלל בהדברים זהו מצד עומק המושג שהדברים לא יכילנו ע"כ נראית הכוונה באופן אחר, או משום כבוד אלקים הסתר דבר כו', ומי שהוא מבין מדעתו ה"ה בא על אמיתית הכוונה שזהו רק מפני שמאיר בו עצם כח חכמתו שלמעלה מהשכל גלוי כו'. ועד"ז יובן ענין המשכה נעלמת דכח המשכיל שאין זה שכל ומ"מ אינו מושלל לגמרי מענין</p> <p class=bodytext>השכלי, וכמו ההשגה נעלמת שאינה בבחי' שכל גלוי כלל עד שא"א לו להביאו לגילוי כו' כנ"ל, ומ"מ ה"ז שכלי כו', וכן בהמבין מדעתו כו' (דבאמת זהו גילוי מכח המשכיל שז"ע כח חכמתו העצמי כו', וההשגה נעלמת זהו שהשכלי גופא הוא כמו מהות עצם החכ' כו', והמבין מדעתו זהו הגילוי מעצם כח החכ' להבין מדעתו כו', ובאמת גם ההשכלה בזה היא באופן הזה כמו מצד העצם כו', ובאמ"ב מבו' שזהו מכח המשכיל מהמדרי' העליונה שבו היינו מה שסתום ונעלם בעצם כו').</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ויובן זה מהשגה נעלמת, שזהו השגה נפלאה בערך הבאה מעצם כח חכמתו, וכמו השגה דשכלים נבדלים, והיא למעלה מתפיסת כלי השגה, ולכן א"א לגלות ולבאר זאת, כ"א להביא באותיות קצרים הנושאים את הענין, ובחכם כזה בכל ענין ידיעתו באופן כזה, וכן המבין מדעתו שזהו מצד טוב עצם חוש ההשכלה, וההשכלה היא כמו מצד העצם.</p></p> <p class=bodytext>צח) <span class=cup>והנה</span> ידוע דכח המשכיל נודע מציאותו ולא מהותו דהגם דמהותו אינו ידוע כמו החכ' הגלוי' שאנו יודעים ומרגישים איך ומה הוא כו' (דהגם שידיעתנו בהשכל גלוי הוא ג"כ רק מציאותו לבד כי אין אנו יודעים מהות הרוחני מ"מ הרי אנו יודעים את מציאות הכח ממש כמו שהוא כו'), משא"כ מקור השכל אין אנו יודעים איך ומה הוא כו', מ"מ הרי מציאותו אנו מרגישים שיש מקור שמשם בא השכל גלוי, שהרי כשבאים על איזה השכלה חדשה הרי מרגישים שבא מאיזה מקום, לא שכאן נתחדש ההשכלה כ"א שבא מאיזה מקור, הרי שאנו מרגישים מקור השכל ע"י השכל גלוי כו', וממילא אנו יודעים ג"כ עילוי המקור על הגלוי כמו כל היולי שיש בו עילוי הנ"ל על הגילוי שממנו ושמ"מ אינו מושלל לגמרי כו' כנ"ל. וגם יש גילוים ממקור השכל כמו ענין השגה נעלמת ומבין מדעתו הנ"ל, שכ"ז הוא ע"י השכל גלוי שהרי יהיב חכמתא לחכימין דדוקא לחכימין בכח השכל הגלוי יהיב חכמתא מעצם כח החכ' כו', וגם יכולים להיות גילוים גם מהכח השכל ההיולי העצמי בכח או"ח כמו ומתלמידי יותר מכולם כתלמיד המחכים את רבו שכ"ז הוא ע"י השכל גלוי כו'. וכ"ז הוא לפי שהתהוות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קפט</div></p> <p class=bodytext>השכל גלוי ממקורו אינו בבחי' התחדשות ממש כ"א בבחי' גילוי ההעלם כו', שאם הי' בבחי' התחדשות לא היינו יודעים ומרגישים את המקור (היינו שלא הי' ההמשכה באופן כזה שיורגש שנמשך מאיזה מקור כו'), מאחר שהוא בדרך אין ערוך כו', וכ"ש שלא הי' גילוים מעצם כח החכ' כו', כ"א ע"י שהוא בבחי' גילוי ההעלם עי"ז הוא הרגש מציאות המקור והגילוים ממנו כו'. וגם הגילוים מכח העצמי הגם שזהו ע"י ההעלמו' והסתירים מ"מ ה"ז ע"י השכל גלוי, שהרי זהו ע"י בירור וליבון דהשכל גלוי, וגם שע"י שמעיין בשכלו ומייגע א"ע לתרץ הקושיות ה"ה בא לידי גילוים מהכח העצמי שכ"ז הוא ע"י השכל גלוי (ולפי שאופן ההמשכה אינו בדרך אין ערוך לגמרי כ"א בבחי' איזה שייכות כו', וכמשנת"ל פצ"ו שמה שנמצא מכח השכל העצמי הוא דוקא מקור השכל לא שכל הגלוי, ואם יהיו גילוים מכח השכל העצמי ה"ה שכליים נעלים ביותר, מכ"ז מובן שאין זה בדרך ערוך לגמרי דאל"כ לא הי' הבדל בין מקור השכל לשכל גלוי וגם לא הי' הפרש בין אופני הגילוים כו'). והדוגמא מזה יובן בע"ס דאצי' דלבד זאת שהן</p> <p class=bodytext>בבחי' גילוי מהמחשבות הנעלמות, הנה עי"ז שהן בבחי' גילוי ההעלם לבד ה"ה מגלים גם את המחשבות הנעלמות היינו מקורי הספירות כו'. דהנה ידוע דחכ' סתימאה נק' שכל הנעלם מכל רעיון שאינו בבחי' מציאות חכ' כמו בחי' חכ' הגלוי' וכמשנת"ל פי"ד בענין שתוק כך עלה במח' כו', ומ"מ אינו מושלל לגמרי מבחי' החכ'. וכידוע ההפרש בין שכל נעלם לשכל מופלא, דשכל מופלא הוא בחי' חכ' דעתיק (כמשל כח ההיולי העצמי) שמופלא לגמרי מגדר החכ', משא"כ שכל נעלם אינו מופלא לגמרי מבחי' החכ' והיא בחי' העלם השייך אל הגילוי כו' (ומה שהוא למעלה מן החכ' לגבי חכ' הגלוי' כמשנת"ל בענין שתוק כו', זהו כמו שהשגה נעלמת הנ"ל היא נעלם לגמרי משארי חכמים וגם הוא אין ביכולתו להביא לידי גילוי, ומ"מ ה"ז בחי' חכ' ושכל כו'). וידוע שח"ס נק' הוא שנודע מציאותה עכ"פ כמ"ש בסי' בפי' ברוך שאמר, והיינו להיותו בחי' מקור לחכ' ע"כ ע"י החכ' נודע ג"כ מציאות בחי' ח"ס כו' (והעיקר מה שנודע מציאותו הוא באצי' דגילוי החכ' שם הוא בבחי' גילוי המהות ממש וח"ס בבחי' גילוי המציאות</p> <p class=bodytext>כו', ועמ"ש בלק"ת ד"ה וידעת הא' דבבחי' ממכ"ע דהיינו בחי' חכ' שייך ידיעת המציאות ובבחי' סובב דהיינו בחי' הכתר הו"ע האמונה כו', ומבו' במ"א שזהו אצלינו כך אבל באצי' החכ' היא בבחי' השגת המהות וח"ס בהשגת המציאות כו'. וגם מבו' שם בהבי' הב' בענין הדעת באמונה שגם בבחי' סובב שייך השגת והרגשת המציאות כו', וזהו גם אצלינו וכמש"ש שכל הנבראים יכולים להשיג מציאות בחי' הסובב כו', וגם בחי' ח"ס אין זה בחי' הסובב ממש שזהו מקור או"פ כו', אך גם הסובב מושג מציאותו וכמשי"ת). וגם יש המשכות וגילוים מבחי' ח"ס וכמו סודות ורזין דאורייתא וכמו בחי' השגה נעלמת והחכ' דמבין מדעתו כו' שכ"ז הוא מבחי' ההמשכה נעלמת דבחי' ח"ס כו'. וכמו עד"מ בנפש ע"י קושיות ותירוצים יהיו גילוים גם מהשכל ההיולי העצמי, כמו"כ הוא למעלה שע"י הבירורים יהיו גילוים אורות עצמיים מבחי' חכ' דעתיק, וכמו טעמי תורה שיתגלה לעתיד ע"י משיח מבחי' פנימיות עתיק שזהו ע"י הבירורים דעכשיו, וכמ"ש יעשה למחכה לו למאן דדייק כו' שעי"ז יהי' גילוי בחי' עדן סתימאה בחי'</p> <p class=bodytext>ההעלם העצמי כו' וכמ"ש במ"א. וכ"ז הוא ע"י בחי' החכ' דאצי' כו', כי לולא ח"ו בחי' חכ' דאצי' לא היו כל הגילוים הנ"ל כ"א הכל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצ</div></p> <p class=bodytext>הי' סתום ונעלם לגמרי ולא הי' שום גילוי כלל, וכל הגילוים הנ"ל הכל ע"י החכ' הגלוי' כו', וגם דהרי כל הבירורים הן ע"י החכ' דבחכ' אתברירו כו', ועי"ז הן כל הגילוים גם גילוי האורות עצמיים כו'. וזהו דחכ' דאצי' וכן כל הע"ס דאצי' מגלים לנו את המחשבות הנעלמות כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וע"פ</span> הנ"ל יובן מ"ש ואברהם זקן בא בימים, דבזהר אי' בא בימים באינון יומין עילאין והן הלבושין דתומ"צ שבאים בימים בחי' הזמן וכמ"ש במ"א, והיינו שע"י הלבושים הוא אחיזת האור שיהי' בבחי' המשכה והתגלות כו' וכמשנת"ל פצ"ב, וזהו ואברהם זקן ואי' במדרש זקן ויושב בישיבה הי' כו', ועז"א בא בימים שבא ביומין עילאין שעי"ז הוא המשכת והתגלות האור כו'. דהנה אברהם התחיל להאיר דעד אברהם הי' העולם מתנהג באפילה ואברהם התחיל להאיר שפרסם אלקותו בעולם ע"י העובדות בגמ"ח כו', והן בחי' היומין שע"י הוא המשכת והתגלות האור כו'. ובמדרש הנעלם שבא לעולם שהוא בבחי' ימים ולא לעוה"ז שנק' לילה, והיינו כמו שנת"ל פצ"ה דמהתהוות העולם אינו יודעים אלקות וזהו שעוה"ז נק' לילה, ועולם שבבחי' ימים היינו עולם האצי' שע"י הספי' הוא גילוי אלקות זהו שבא לעולם שהוא בבחי' ימים היינו בחי' הע"ס דאצי' כו'. ומ"ש וה' ברך את אברהם היינו מה שע"י האורות הוא התגלות בחי' המחשבות הנעלמות שלמעלה מאצי' כו', ואומר ע"ז וה' ברך שזהו בבחי' המשכה</p> <p class=bodytext>מלמעלה כו'. דהנה המשכת והתגלות האור ע"י הלבושין דתומ"צ הוא בכח עצמו ועבודתו כו', אמנם ההמשכה דבחי' מח' הנעלמות זהו מה שנותנים מלמעלה כו', ולהיות דיהיב חכמתא לחכימין דוקא כנ"ל זהו לאחר שבא בימים בכח עצמו ועבודתו אז וה' ברך את אברהם בההמשכה העליונה בבחי' הגילוי שלמעלה מאצי' כו'. ומש"א במדרש שהשליטו ביצרו זהו מה שבא ע"י בירורים שמאיר מבחי' העצמיות דע"ס הגנוזות כו', וענין שהשליטו ביצרו היינו שא"צ ללחום עוד והו"ע הגמר הבירור דאז הגילוי דבחי' העצמיות דהע"ס כו'. וזהו ואברהם זקן בא בימים היינו שע"י היומין הוא המשכת והתגלות האור וגם שע"י הע"ס דאצי' הוא בחי' גילוי אלקות בעולם כו'. ועי"ז וה' ברך את אברהם בהגילוי דע"ס הגנוזות כו', וענין שהשליטו ביצרו היינו גמר הבירורים שמאיר מבחי' העצמיות דע"ס הגנוזות כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וידוע דכח המשכיל נודע ע"י השכל גלוי, והיינו לפי שהוא גילוי ההעלם, ויש גילוים מעצם כח החכ' ע"י החכ' הגלוי' דיהיב חכמתא לחכימין דוקא, וגם הגילוים מכח ההיולי העצמי הגם שזהו בדרך או"ח, מ"מ הוא ע"י השכל גלוי, והדוגמא למעלה דלהיות ע"ס דאצי' בבחי' גילוי ההעלם עי"ז יש גילוים מבחי' ח"ס, והן הרזין דאורייתא (ובאצי' ח"ס נודע מציאותו) וע"י הבירורים שהן בכח החכ' יהי' גילוים אורות עצמים, יעשה למחכה לו. ובזה יובן מ"ש ואברהם זקן בא בימים ובמה"נ בעולם שבבחי' ימים היינו אצי', ועי"ז וה' ברך גילוי הנעלם והשליטו ביצרו הוא גילוי העצמיות שע"י הבירורים.</p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>