חלק ראשון - בס"ד. ש"פ תולדות, תער"ג - קצא

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/26/index.htm">בס"ד. ש"פ תולדות, תער"ג</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/26/191.htm">קצא</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/26/192.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ תולדות, תער"ג</h3><div class=pageno>קצא</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ואלה</span> תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, והקשה מהרמ"א מ"ש ואלה בוי"ו שארז"ל כל אלה פוסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים ומה מוסיף כאן על בני ישמעאל שנא' בפ' הקודמת, והנה רש"י פי' תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה, ולפ"ז י"ל דמ"ש ואלה היינו עשו שמוסיף על בני ישמעאל, אך א"מ למה נא' ואלה שמוסיף על הראשוני' בשביל עשו יותר הי' ראוי לו' אלה שפוסל את הראשונים בשביל יעקב שזהו שבח יותר. גם צ"ל מ"ש אברהם הוליד את יצחק אחרי שכבר נא' יצחק בן אברהם למה כפל עוד אברהם הוליד כו'. גם א"מ מ"ש בן אברהם ולא נא' תולדות יצחק סתם כמו שנא' אלה תולדות יעקב כו', ולמה נא' כאן יצחק בן אברהם וכפל עוד אברהם הוליד כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בפי' ספירה מל' ספור והגדה כמו השמים מספרים כבוד אל, דכמו שהדבור והמכתב מגלים דברים הנעלמים במח', כן השמים מורים על השי"ת שכן הספי' מגלות את המחשבות הנעלמו', ונת' דהיינו שע"י הע"ס להיותם בבחי' גילוי ההעלם נמשך ע"י גילוי אלקו' בעולם, וגם שהם מגלים המחשבות</p> <p class=bodytext>הנעלמו' שהן הע"ס הגנוזו', ונת' שיש בזה ב' מדרי' בחי' העצמי' דע"ס ובחי' ההמשכה שנק' המשכה נעלמת שהוא מקור הספי', ונת' דהאורות דע"ס מגלות מקור הספי' דע"י חכ' הגלוי' נודע מציאותה דבחי' ח"ס ויש גילוים מח"ס כמו ידיעת הסודות כו', וגם מגלים בחי' העצמי' דע"ס הגנוזו' כו'.</p> <p class=bodytext>צט) <span class=cup>והנה</span> לבד זאת שהע"ס מגלים שרשם ומקורם שהן המחשבות הנעלמות כו', עוד זאת שאצי' מגלה את בחי' הא"ס הבל"ג כו', שז"ע השמים מספרים כבוד אל שהשמים התחתוני' מספרים ומגלים אלקו' היינו שהם מגלים את בחי' אוא"ס הבל"ג כו'. דהנה בת"י כ' ע"ז דמסתכלין בשמיא משתעין ביקרא דה', והוא כענין שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שנראה ונגלה בהם כח הא"ס, הן במה שהן קיימים באיש בלי הפסדות כלל שזהו רק מכח הא"ס כו' וכמשנת"ל פרק פ"ז בקצרה ומבו' במ"א באורך ועמשית"ל פ', וכן מהתמדת הפעולה שלהם מה שסובבים תמיד בלי הפסק כו' שא"ז מכח עצמן, כי הבע"ג א"א שיתמיד פעולתו בתמידות ובהכרח שיהי' נח מפעולתו, והגלגלים שמסבבים תמיד בלי הפסק ה"ז מכח הא"ס ב"ה. והגם שהסיבוב הוא רק בשית אלפי שנין וא"כ ה"ז בהגבלה, הענין הוא דהתמדת הפעולה הוא שפעולת הסיבוב שלהם בכח נצחי היינו שאינו מוכרח כלל שיופסק, ומה שיופסק בשית אלפי שנין זהו ברצון הבורא שיופסק סיבובם, אבל עצם הסיבוב שלהם הוא באופן כזה שאינו מוכרח ההפסק ויכול להיות בבחי'</p> <p class=bodytext>בל"ג. וכמו העדר ההפסדות שלהם הוא שאין בהם הפסדות כלל דדבר הנפסד הוא שבעת קיומו הוא נפסד, וצבא מעלה בעת קיומם אין בהם הפסדות כלל, הגם שאחר שית אלפי שנין יפסדו וכמ"ש שמים כעשן נמלחו כו', הרי דבהקיום גופא אינו דומה קיומו של הנפסד לקיומו של בלתי נפסד. כמו"כ בהסיבוב אופן הסיבוב של הגלגלים הוא בבחי' סיבוב נצחי וה"ז רק מכח הא"ס כו', ועוד שהן גופים רבים ובסיבובי' מיוחדים ומחולקי' זמ"ז וכולם מכוונים לכוונה א', שא"ז בכוונת עצמן כ"א מכח עליון הבלתי מלובש בהם והוא כח ויכולת הבורא ית'. דהנה הגלגלים הם בעלי דעה</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/26/192.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>