המשך תער"ב - חלק ראשון - בס"ד. ש"פ תולדות, תער"ג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/26/index.htm">בס"ד. ש"פ תולדות, תער"ג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ תולדות, תער"ג</h3><div class=pageno>קצא</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>ואלה</span> תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, והקשה מהרמ"א מ"ש ואלה בוי"ו שארז"ל כל אלה פוסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים ומה מוסיף כאן על בני ישמעאל שנא' בפ' הקודמת, והנה רש"י פי' תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה, ולפ"ז י"ל דמ"ש ואלה היינו עשו שמוסיף על בני ישמעאל, אך א"מ למה נא' ואלה שמוסיף על הראשוני' בשביל עשו יותר הי' ראוי לו' אלה שפוסל את הראשונים בשביל יעקב שזהו שבח יותר. גם צ"ל מ"ש אברהם הוליד את יצחק אחרי שכבר נא' יצחק בן אברהם למה כפל עוד אברהם הוליד כו'. גם א"מ מ"ש בן אברהם ולא נא' תולדות יצחק סתם כמו שנא' אלה תולדות יעקב כו', ולמה נא' כאן יצחק בן אברהם וכפל עוד אברהם הוליד כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בפי' ספירה מל' ספור והגדה כמו השמים מספרים כבוד אל, דכמו שהדבור והמכתב מגלים דברים הנעלמים במח', כן השמים מורים על השי"ת שכן הספי' מגלות את המחשבות הנעלמו', ונת' דהיינו שע"י הע"ס להיותם בבחי' גילוי ההעלם נמשך ע"י גילוי אלקו' בעולם, וגם שהם מגלים המחשבות</p> <p class=bodytext>הנעלמו' שהן הע"ס הגנוזו', ונת' שיש בזה ב' מדרי' בחי' העצמי' דע"ס ובחי' ההמשכה שנק' המשכה נעלמת שהוא מקור הספי', ונת' דהאורות דע"ס מגלות מקור הספי' דע"י חכ' הגלוי' נודע מציאותה דבחי' ח"ס ויש גילוים מח"ס כמו ידיעת הסודות כו', וגם מגלים בחי' העצמי' דע"ס הגנוזו' כו'.</p> <p class=bodytext>צט) <span class=cup>והנה</span> לבד זאת שהע"ס מגלים שרשם ומקורם שהן המחשבות הנעלמות כו', עוד זאת שאצי' מגלה את בחי' הא"ס הבל"ג כו', שז"ע השמים מספרים כבוד אל שהשמים התחתוני' מספרים ומגלים אלקו' היינו שהם מגלים את בחי' אוא"ס הבל"ג כו'. דהנה בת"י כ' ע"ז דמסתכלין בשמיא משתעין ביקרא דה', והוא כענין שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שנראה ונגלה בהם כח הא"ס, הן במה שהן קיימים באיש בלי הפסדות כלל שזהו רק מכח הא"ס כו' וכמשנת"ל פרק פ"ז בקצרה ומבו' במ"א באורך ועמשית"ל פ', וכן מהתמדת הפעולה שלהם מה שסובבים תמיד בלי הפסק כו' שא"ז מכח עצמן, כי הבע"ג א"א שיתמיד פעולתו בתמידות ובהכרח שיהי' נח מפעולתו, והגלגלים שמסבבים תמיד בלי הפסק ה"ז מכח הא"ס ב"ה. והגם שהסיבוב הוא רק בשית אלפי שנין וא"כ ה"ז בהגבלה, הענין הוא דהתמדת הפעולה הוא שפעולת הסיבוב שלהם בכח נצחי היינו שאינו מוכרח כלל שיופסק, ומה שיופסק בשית אלפי שנין זהו ברצון הבורא שיופסק סיבובם, אבל עצם הסיבוב שלהם הוא באופן כזה שאינו מוכרח ההפסק ויכול להיות בבחי'</p> <p class=bodytext>בל"ג. וכמו העדר ההפסדות שלהם הוא שאין בהם הפסדות כלל דדבר הנפסד הוא שבעת קיומו הוא נפסד, וצבא מעלה בעת קיומם אין בהם הפסדות כלל, הגם שאחר שית אלפי שנין יפסדו וכמ"ש שמים כעשן נמלחו כו', הרי דבהקיום גופא אינו דומה קיומו של הנפסד לקיומו של בלתי נפסד. כמו"כ בהסיבוב אופן הסיבוב של הגלגלים הוא בבחי' סיבוב נצחי וה"ז רק מכח הא"ס כו', ועוד שהן גופים רבים ובסיבובי' מיוחדים ומחולקי' זמ"ז וכולם מכוונים לכוונה א', שא"ז בכוונת עצמן כ"א מכח עליון הבלתי מלובש בהם והוא כח ויכולת הבורא ית'. דהנה הגלגלים הם בעלי דעה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצב</div></p> <p class=bodytext>והשכל כמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת, ובזה יכול לכוון סיבוב עצמו אבל לא סיבוב הזולת, וא"כ מה שכולם מכוונים לכוונה א' א"ז מכח עצמן כ"א מכח שחוץ להם והוא כח הבורא ית' וכמ"ש במ"א, ועמ"ש מזה בד"ה מצה זו, רנ"ה. הרי מהשמים נראה בראי' חושי' כח הא"ס הבל"ג כו'. ובמד"ת ובילקוט אי' עפ"ז משל לגבור שנכנס למדינה ולא היו יודעים מה כחו, א"ל פקח א' מאבנא דהוא מתגושש בהון אתון יודעים גבורתו כך מהשמים אנו למדין מה כחו של הקב"ה, ופי' מתגושש הוא כדאי' במשנה פ"ב דחלה אימתי בזמן שהספינה גוששת, פי' הערוך שקרקעית הספינה נוגעת בקרקעי' הים, וכמו"כ כאן מש"א דהוא מתגושש היינו כח הקב"ה שנראה ונגלה למטה ע"י השמים כו', והיינו כח הא"ס שנראה ונגלה בהם. וי"ל שזהו שמגלים בחי' אחדות ה' יחודו בתחתונים, וז"ע דהוא מתגושש בהם דפי' שנוגע בקרקע כו' היינו בחי' יחודו ית' בתחתונים, דהנה ידוע מ"ש ה' אחד ואין אומרים ה' יחיד דהכוונה באו' א' שגם כמו שנתהוו העולמו' ה"ה אחד לפי שכולם בטלים ביחודו ית' שז"ע כד אמליכתי' כו' כידוע ומבו' במ"א, שכ"ז</p> <p class=bodytext>נראה בחוש בשמים איך שכח הא"ס פועל והן בטלים בתכלית כו', והוא שבהתמדת הפעולה ובהסיבוב לכוונה א' נראה כח הא"ס שפועל בהם ומנהיגם ואיך שהם בטלים בתכלית לאוא"ס ב"ה שמנהיגם כרצונו. ובפרט לפי הידוע דסיבוב עצמן הוא באופן אחר (היינו ממערב למזרח) והסיבוב שלהם להכוונה המיוחדת הוא בכח עליון המסבבם ומנהיגם באופן כזה, הרי נראה בזה איך שהן בטלי' בתכלית לבחי' א"ס ב"ה המנהיגם כרצונו ית', וזהו דהוא מתגושש בהון דמהז"ר וארץ נראה ונגלה כחו דאלופו ש"ע ואיך שהן בטלי' בתכלית לגבי א"ס ב"ה שהוא מנהיגם כרצונו ית'. גם ענין אבנא דהוא מתגושש הוא כדאי' במד"ר בשלח ר"פ כ"ה ע"פ הנני ממטיר הה"ד כל אשר חפץ ה' עשה כו' כל מה שהקב"ה חפץ לעשות עושה שהכל שלו כו', כשהמטיר אש וגפרית הי' מן השמים כו' והטל מן השמים כו', והמן מן השמים כו', ור"ל שבין השפעת הדין והעונש הגדול ר"ל ובין השפעת החסד הגדול אשר הם ב' עניני' הפכי' הכל נמשך מכלי א' דהיינו מהשמים, והו"ע התכללו' חו"ג שזהו ע"י הגילוי דא"ס הבל"ג שעי"ז דוקא יהיו התכללו' ההפכי'</p> <p class=bodytext>כו', וזהו ג"כ ענין יקרא דה' שכ' הת"י שהו"ע לאסתכלא ביקרא דמלכא בבחי' התכללו' שנראה וניכר בהשמים כו', דענין היופי והיוקר הוא בהתכללו' הגוונים דוקא כו' וכמ"ש בד"ה מצה זו הנ"ל, וגם התהוות השמים הוא מאש ומים דקיימי ברוחא עילאה כדאי' בזהר פ' לך לך דע"ז ע"א, דפי' רוחא עילאה הוא בחי' הת"ת שכולל חו"ג בכח אוא"ס הבל"ג המאיר בו כו' וכמ"ש במ"א.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והנה הע"ס מגלים גם בחי' אוא"ס הבל"ג, וכמו השמים מספרים כבוד אל יקרא דה' והוא דבקיומם התמידי ברצון הבורא והתמדת פעולתם וסיבוב כולם לכוונה א', נראה בזה כח הא"ס, ובמד"ת מאבנא דהוא מתגושש בהם, מל' ספינה גוששת, והיינו הגילוי למטה והוא גילוי יחודו ית' שהשמים בטלים, וביותר שהסיבוב הוא היפך טבע עצמן, גם שמציאותם הוא באש ומים וקיימא ברוחא עילאה, ופועלים פעולת הפכים דחו"ג, דההתכללות הוא מאוא"ס הבל"ג, וזהו יקרא דה'.</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצג</div></p> <p class=bodytext>ק) <span class=cup>ועד"ז</span> יובן בע"ס דאצי' שהן מספרים ומגלים את בחי' האוא"ס הבל"ג, דהנה אנו אומרים ותן בלבנו בינה להבין דהיינו להבין דבר מתוך דבר כו', דהנה ענין הבינה הוא בחי' תפיסת האור שבא בבחי' התלבשו' דוקא, וכמו עד"מ כח הבינה בנפש שהיא להשיג כל ענין שכלי שבא בבחי' תפיסא בכלי מוחו, ולא כמו נקודת החכ' שאינה בבחי' תפיסא עדיין, דע"ה שיודע את הענין בכללו' אין הענין אצלו עדיין בבחי' תפיסא ממש כ"א בבחי' מקיף לבד שמרחף על מוחו ויודע רק כללו' הענין לבד כו', אבל במוח הבינה בא הענין בבחי' תפיסא ממש שיודע ומשיג אותו היטב איך ומה הוא כו'. וכמו"כ הו"ע הבינה למע' שהוא בחי' תפיסת האור בכלי דוקא שידוע ומושג כו', וזהו דש' ה' דבינה הוא בניקוד אלקי' דהיינו בחי' הכלים כו' וכמ"ש במ"א, וזהו שהבינה היא בחי' נשמה וכמ"ש נשמת שדי תבינם דהיינו בחי' גילוי או"פ, דכשם שהנשמה ממלאה את הגוף בבחי' התלבשו' בגילוי ממש עד שאנו יודעים ומשיגים את הכחות כו' (וכנ"ל פצ"ח בענין ידיעת המציאו' והשגת המהות כו'), כמו"כ בינה שהיא בחי'</p> <p class=bodytext>נשמה ה"ה בחי' השגה ותפיסא ממש בהאור כו' (וה"ז יותר מהשגת כחות הנפש למטה שאינם השגת המהות ממש כמשנת"ל, ולמע' בבחי' בינה הוא שמושג מהות האור והזיו כו', וכמו השגת הנשמו' בג"ע שנהנין מזיו השכינה בבחי' השגת המהות ממש כו' וכמ"ש במ"א), וענין להבין דבר מתוך דבר הוא דמהשגה זאת בא לידי השגה אחרת ההפכי' מההשגה הקודמת, והיינו שמזה בא לידי השגה שבהכרח לומר שיש דבר הבלתי מושג כו'. ובמ"א מבו' ענין להבין דבר מתוך דבר דהיינו שבא מהשגה זו על ענין אחר שאין לו לכאו' שייכות כלל להענין הזה, אמנם ג"ז הוא בכלל מבין דבר מתוך דבר שמתוך השגה בא לידי השגה שיש דבר הבלתי מושג כו'. וענין מה שהשגה זאת הפכי מהשגה הקודמת הוא כי השגה ובלתי מושג ה"ה הפכים זמ"ז, וע"כ מי שהוא בחוש ההשגה לא יהי' בו ענין העדר השגה והיינו שכל ענינו וכל התעסקו' שלו הוא בהשגת הענין היינו איך שהענין מושג לא בזה שהענין הוא למע' משכל המושג כו', והיינו שבכל ענין ההתעסקו' שלו הוא למצוא המושג שבו ר"ל איך שהוא מושג ולהביאו לידי השגה לא למצוא בו איך</p> <p class=bodytext>שאינו מושג שא"ז מהחוש שלו, להיות שהחוש שלו הוא בהשגה דוקא. וע"ד שיש מתון ומסיק וחריף ומקשה שהן ב' חושים נבדלים דמתון ומסיק הו"ע הירידה וההתגלות של המושכל כו' (בל"א געפינען דיא רעכטקייט פון דעם ענין ווי דער ענין איז רעכט), וחריף ומקשה הוא להעלים ולהסתיר איך שעדיין אין הענין מובן כו' וכמ"ש במ"א, ה"ה ב' חושים דמי שהוא מתון ומסיק אינו חריף ומקשה כו'. כמו"כ מי שהוא בחוש ההשגה אין ענינו למצוא הבלתי מושג כ"א כל ענינו והתעסקו' שלו למצוא את המושג כו', ובד"כ התעסקו' שלו הוא בעניני' המושגים דוקא לא בעניני' שהן למע' מהשגה כו', ובכל ענין התעסקו' שלו הוא להשיג את הענין בלבושי השגה דוקא ולהיות בבחי' תפיסא דוקא כו', וע"כ ההשגה וההרגש שיש דבר הבלתי מושג ה"ז הפכי מעצם החוש שלו כו', ובפרט שהרי השגה הו"ע בחי' יש וענין דלמע' מהשגה זהו בחי' ביטול כו' (וכמו חו"ב שהן אין ויש כו'), דההרגש איך שיש דבר הבלתי מושג פועל ביטול בכלי מוחו ובחושים שלו כו' א"כ ה"ה הפכים זמ"ז כו', ומ"מ ה"ה בא לידי ההשגה האחרת הנ"ל, הנה</p> <p class=bodytext>באמת זהו בבחי' פנימי' בינה דוקא, דחיצוני' בינה הוא להשיג ולתפוס כו', והשגה דחיצוני' בינה הוא בהאור האלקי כמו שבא בגילוי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצד</div></p> <p class=bodytext>ששייך בזה תפיסא והשגה כו', אמנם אחר שתופס ומשיג היטב את הענין האלקי ה"ה בא מהשגה זו גופא לידי השגה פנימי' (מצד בחי' פנימי' בינה), דמאחר שזה הענין בא בהשגה בהכרח שזהו רק זיו והארה לבד שהרי העצמי' אינו בגדר התלבשו' ובגדר תפיסא, ומאחר שבא בבחי' התלבשו' ותפיסא ה"ז רק הארה לבד ויש בחי' העצמי' שמופלא ומובדל מזה ובלתי מושג, דכללו' האור שבא בהשגה הוא באין ערוך כלל לגבי העצמות כו'. ומה שבא לידי השגה זו היא מבחי' פנימי' בינה דוקא לפי שזהו כמו יציאה מחוש א' לחוש אחר ההפכי כו', כי חוש ההשגה הוא רק להשיג כנ"ל, וא"כ מה שבא (בל"א וואס ער קומט גאר ארוף) ע"ז שיש מה שבלתי מושג ה"ז התחדשו' היפך החוש שלו כנ"ל, וביותר שהרי ההשגה הו"ע הישות ומציאו' הדבר, והיינו דלבד מה שהשגה בעצם הוא בחי' יש הרי הענין המושג בהכרח שהוא בבחי' מציאו' דבר באיזה ציור דאז שייך בו השגה כו'. וע"י ההשגה והתפיסא בכלי מוחו ה"ז בא בבחי' מציאו' יותר כו', והבלתי מושג הרי אינו בבחי' מציאו' דבר דמשו"ז אינו מושג, ופועל הביטול גם בהמושג היינו</p> <p class=bodytext>איך שהמושג הוא באין ערוך כו', נמצא דהשגה הו"ע המציאו' לא ביטול הדבר והבלתי מושג הוא בעצם בבחי' בלתי מציאו' ועוד בבחי' ביטול הדבר המושג כו', א"כ ה"ז היפך מציאו' הכח דחיצוני' בינה כו', ולכן באמת בחיצוני' בינה אין כח ההשגה הזאת רק השגת הדבר ומציאותה כו' כ"א הכח הזה הוא בבחי' פנימי' בינה דוקא כו'. וזהו שנק' מבין דבר מתוך דבר כמו הבנה חדשה דהגם שבאה מההשגה הקודמת ה"ה הבנה חדשה והפכי' מההבנה הקודמת ובאה דוקא ע"י ההבנה הקודמת, דאם לא יהי' המושג אין הכרח על הבלתי מושג כ"א ההשגה היא אשר תכריח את השגת והרגש הבלתי מושג כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וכמו"כ הע"ס מגלים בחי' אוא"ס הבל"ג, דהנה א"א ותן בלבנו בינה להבין דבר מתוך דבר, בינה היא השגה ותפיסא בכלי, ולכן נק' נשמה או"פ, ומתוך ההשגה בא לידי השגה שיש דבר הבלתי מושג, והיא השגה הפכיות מהקודמת, דחוש ההשגה היא למצוא בכל ענין את המושג לא הבלתי מושג, מתון ומסיק חריף ומקשה, גם השגה היא יש והמושג הוא מוגבל בציור ובא בבחי' מציאות והבלתי מושג הוא לא במציאות וידיעת והרגש הדבר ופועל ביטול בהמושג, הרי שזה התחדשות, ובא מתוך ההשגה, דמאחר שמושג ה"ז הארה ויש הבלתי מושג, והוא בחי' פנימיות בינה.</p></p> <p class=bodytext>קא) <span class=cup>והנה</span> פנימי' בינה היא ג"כ השגה (דבינה בכלל הו"ע השגה כו'), וההשגה בזה באה ג"כ מבחי' חיצוני' בינה (דכשם שכללות ההשגה הזאת שיש מה שבלתי מושג הוא מה שמוכרח מתוך ההשגה כו' כנ"ל, כמו"כ השגת ענין הבלתי מושג הוא מהאור הנגלה המושג כו'), רק שהיא השגה אחרת והוא השגת ענין ההפלאה דעצמו' אוא"ס ב"ה כו'. והענין הוא דהנה ידוע שיש ידיעת החיוב וידיעת השלילה, ידיעת החיוב הוא שמשיג מהות הדבר מה הוא והו"ע תוארי החיוב שמתארי' את הדבר במהותו ומציאותו כו', ותוארי השלילה הוא שאינם מתארים את הדבר כ"א ששוללים ממנו את ההיפך, וכמו שם חכם הוא לא לתאר במדרי' החכ' כ"א לשלול את ההיפך מהחכ' כו'. וידוע דתוארי השלילה הן באוא"ס שלמע' מהשתל' בחי' סוכ"ע בכלל דאינו שייך שם שום תואר שהרי אוא"ס מופשט מכל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצה</div></p> <p class=bodytext>תואר כו', כ"א שייך שם תוארי השלילה, דאנו אומרי' עד"מ שם חכם הכוונה לא לתאר במדרי' החכ' כ"א לשלול כל מה שהוא היפך החכ' כו' וא"כ ה"ז חכ' עכ"פ, ולכאו' מהו השלילה מאחר שסוף סוף הוא בחי' חכ', הענין הוא דהשלילה היא שאינו כלל מערך וסוג בחי' החכ' דהשתל' גם לא בהמקור דהשתל' כו' (דאל"כ לא היו צריכים לשלול שה"ה חכ' רק שהיא במדרי' עליונה הרבה יותר, וכמו ח"ס לגבי חכ' הגלוי' ה"ז מסוג בחי' החכ' כו', וכמשנת"ל פצ"ו דכח המשכיל עם היותו מושלל ממציאו' השכל אינו מושלל מענין השכל כו', ובאמת בחי' החכ' דהשתל' אינו נחשב חכ' לגבי עצמות א"ס, וכמו עד"מ גבי חכם גדול הרי חכמת החכם הקטן אינו נחשב חכ' כלל, וכמו"כ ויותר מכן באין ערוך דלגבי עצמות א"ס בחי' החכ' דהשתל' אינו נחשב לחכ' (ועמ"ש לקמן בענין חכ' דתורה וחכ' דמע"ב) וכמ"ש כולם בחכ' עשית, וכמו שכל המעשי לגבי חכמת אלקית ומכ"ש לגבי למעלה מהחכ' כו'). ונמצא במה שאנו אומרים תואר חכם רק בדרך שלילה הרי אנו שוללי' לא רק מההיפך דחכ' כ"א גם מהחכ' דס' השתל' כו', ומאחר ששוללים</p> <p class=bodytext>בחי' החכ' דס' השתל' מאוא"ס ב"ה, הרי ע"י ידיעת החכ' דס' השתל' במהותה ומציאותה ובפרטי המדרי' שבזה גבוה מעל גבוה כו', ואנו שוללי' פרטי אופני המדרי' והגילו' האלו מבחי' עצמו' אוא"ס ב"ה, יש עי"ז ידיעה והכרה באופן ההפלאה דאוא"ס ב"ה בענין החכ' כו'. וכמו"כ הוא בכל העניני' וכמו בענין היכולת ובענין החיות שנק' חי בעצם ולא בחיים כו' וכמ"ש במ"א, וכ"ז אינו בבחי' מציאות מדרי' באוא"ס, שהרי כ"ז אינו בבחי' חיוב באוא"ס כ"א רק בדרך שלילה, והיינו דזה שאנו אומרים שזהו חכ' עכ"פ הרי א"ז בבחי' חיוב (דאז ה"ז בבחי' איזה מדרי') כ"א בבחי' שלילה שאנו שוללים את היפך החכ' ואנו שוללים את החכ' דסדר השתל', א"כ מה שהוא בבחי' חכ' עכ"פ א"ז בבחי' איזה מדרי' כ"א שזהו הפלאת אוא"ס בענין החכ' וכן הפלאת אוא"ס בענין היכולת וכו' (ועמ"ש לקמן בעזה"י בענין הספי' באוא"ס הבל"ג), ומפני שאינו באיזה מדרי' היינו באיזה מציאו' דבר ע"כ ה"ז באמת למע' מהשגה דלית מח' תב"כ כו', רק שע"י ידיעות ההשגה מה שאפשר להיות מושג וכאשר יודע לשלול העניני'</p> <p class=bodytext>מאוא"ס ב"ה יהי' קצת ידיעה בענין ההפלאה דאוא"ס ב"ה כו'. וי"ל כמו בענין ההתאמתות מבו' במ"א שע"י הקדמת ההכרה בא לידי התאמתות שנותנים זה מלמע' כו', כמו"כ ע"י הקדמת ידיעת השלילה באים לידי ידיעת והרגש ההפלאה דאוא"ס ב"ה כו' (וכ"ז שייך רק בבחי' חיצוני' דאוא"ס השייך אל העולמו' כו'), ואם לא היו הגילוים מאתו ית' לא היינו יודעים כלל מציאו' ההפלאה ומכ"ש שלא היו יודעים אופן ההפלאה כ"א ע"י הגילוים דהיינו הע"ס יודעים מציאו' אוא"ס ואופן ההפלאה דאוא"ס ב"ה כו', וגם מובן איך שכל הגילוי' הם באין ערוך לגבי אוא"ס המופלא כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והנה פנימיות בינה ג"כ השגה, והיא ידיעת השלילה, ובאה מחיצוניות בינה שהוא ידיעת החיוב, דהנה השלילה בחכ' עד"מ היא מהעדר החכ'. וא"כ ה"ה חכם, אך השלילה היא גם מהחכ' דהשתל', וא"כ מידיעה טובה בבחי' החכ' יודעים ומכירים אופני ההפלאה דאוא"ס בענין החכ', וכן ביכולת משלילת היכולת דהשתל' יודעים ומכירים ההפלאה בענין היכולת, וכ"ז אינו מדרי' כ"א הפלאה, וידוע מן הגילוי דוקא.</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצו</div></p> <p class=bodytext>קב) <span class=cup>והנה</span> מה שהאור הוא באין ערוך לגבי עצמו' ה"ז בחי' ביטול האור, ומ"מ א"ז בבחי' ביטול אמיתי עדיין, והביטול האמיתי הוא מבחי' עצמו' אוא"ס ב"ה (היינו כמו שבאוא"ס ידוע האין ערוך דהאור) דכולא קכל"ח כו'. והענין הוא דהנה ידוע בהב' דעות דד"ע וד"ת שהן דעת המשפיע ודעת המקבל והן הפכים זמ"ז, דד"ת הוא דעת המקבל (הן בבי"ע לגבי אצי' והן באצי' לגבי המאציל עליון כו'), והדעה היא שלמטה הוא היש ולמע' אין כו', וד"ע היא דעת המשפיע שלמע' הוא היש האמיתי ולמטה אין כו'. ויובן זה בעולמו' בי"ע לגבי אצי', דהנה עולמו' בי"ע הם נבראים מחודשים מאין ליש בבחי' מהות ומציאו' דבר ממש ובבחי' הגבלה שאינם בערך הא"ס כלל, ומ"מ מתלבש בתוכם אור וחיות אלקי להחיותם שבא בהם בבחי' התלבשו' פנימי ממש שמורגש ומושג בנבראי', וכמו המלאכי' עליוני' שמשיגים את האור האלקי המתלבש בתוכם. וכידוע בענין השרפים שאומרים קדוש מפני שמשיגים את החיות שלהם ואיך שעצמו' אוא"ס קדוש ומובדל כו', וכתי' שרפים עומדים ממעל לו דהיינו ממעל לש' אד'</p> <p class=bodytext>המחי' אותם, שזהו מפני שמשיגים את החיות, וההשגה ה"ה מקפת את הדבר המושג ע"כ הם עומדים ממעל להחיות שלהם כו' וכמ"ש במ"א, ונודע ג"כ דהשגת המלאכי' מה שמשיגים ההארה האלקי' זהו המזון פנימי שלהם כו', וזהו ג"כ ההתחלקו' שלהם מה שמחולקים זמ"ז שהרי אין להם גופים שיחלקו אותם כ"א ההתחלקו' הוא בההשגה אלקי' ובאופן עבודתם שזה משיג באופן כך וזה באו"א כו', ולפי אופן כזה הוא עבודתם (גם במדה א' באה' או ביראה כו'). וכן גם בנבראי' שלמטה מתלבש בהם ההארה אלקי' בבחי' פנימי' עד שמורגש בהם החיות כו', רק שלמטה האור מסתתר ביותר ואינו מורגש שהחיות הוא אלקו' כו' (ויכולים להיות ח"ו היפך מאלקו', דמלאכי' עליוני' מפני שמרגישי' שהחיות הוא אלקו' אינם יכולי' כלל להיות היפך האלקו' ח"ו, ובאמת גם למטה מה שאפ"ל היפך ח"ו זהו בכח הבחירה שהוא כח עליון מאד, אבל מצד החיות המתלבש בתוכו אא"ל באו"א, וכמו בלעם שא' לא אוכל לעבור את פי' ה' כו' ועמ"ש באגה"ק סי' כ"ה בענין ה' אמר לו קלל כו'), אבל מרגישים את החיות (והם באמת לפי אופן החיות</p> <p class=bodytext>שבתוכם כו' כנ"ל), והחיות הוא בהם בבחי' פנימי' בכל הנבראי' כו', וע"כ צריך הכח האלקי המחי' אותם לצמצם עצמו בצמצום גדול שלא להשפיע רק הארה וזיו לבד שיהי' בערך להתלבש בנבראי' בע"ג כו'. וג"ז צ"ל שההארה היא בבחי' מציאו' דבר מה להיות מושג ומורגש בנבראי' כו', והוא רק בחי' תחתונה שבמל' שנק' דבר הוי' שבא בבחי' התלבשו' בנבראי' דבי"ע, אבל עצמי' בחי' המל' היא למע' מהתלבשו' בעולמו' ואינו מושג בהם כלל כו'. וז"ע ד"ת שלמטה יש היינו ההארה אלקי' שמושג בהם הוא בחי' יש היינו בבחי' מציאו' דבר וע"י ההשגה בא בבחי' מציאו' יותר כו', ולמע' היינו בחי' העצמי' דמל' וכ"ש מדרי' העצמי' דאצי' שלמע' מהשגתם הוא אין כו' (ונק' אין שאינו מושג וגם הוא באמת בחי' אין שאינו בבחי' מציאו' דבר דמשו"ז אינו בהשגת הנבראים כו'). ומלמעלמ"ט בחי' ד"ע הוא להיפך דעצמי' המל' ומדרי' עצמי' דאצי' הוא בחי' יש האמיתי, ולגבי האצי' הרי כל דיירי ארעא כל"ח, והיינו שגם ההארה שמאיר ומתלבש בנבראים ה"ז רק הארה לבד וכל"ח לגבי העצמי' ה"ז בחי' אין כו',</p> <p class=bodytext>וכמו"כ הוא באצי' לגבי אוא"ס המאציל ב"ה כו'. דהנה בד"כ ב' המדרי' דד"ע וד"ת הן בהב' מדרי' דממכ"ע וסוכ"ע,</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצז</div></p> <p class=bodytext>דממכ"ע הוא שבא בבחי' התלבשו' פנימי בעולמו', והן האורות דאצי' שהם בבחי' התלבשו' בכלים, שההתלבשות היא בבחי' התאחדות ממש שהאור מורגש ומושג בהכלי כו' וכמ"ש במ"א באורך, וכללו' האור הזה הוא שבא ע"י הצמצום שנמשך רק הארה לבד שהרי עצמו' אוא"ס אינו בגדר התלבשו' בכלים כו', וגם בזה בחי' ד"ת הוא דעת הנאצלי' שלמטה היש והיינו בחי' הארת המאציל שמאיר ומושג בהם כו', ולמע' הוא האין היינו בחי' אוא"ס הסוכ"ע שלמע' מהשגה כו', וכמו החכ' מאין תמצא שהכתר נק' אין מפני שאינו בבחי' מהות ומציאו' החכ' כלל ואינו מושג כלל בבחי' חכ' כו', וזהו מלמטלמ"ע מן הנאצלי' אל המאציל הוא בחי' ד"ת כו'. אמנם מלמעלמ"ט מן המאציל אל הנאצלי' הוא בחי' ד"ע שלמע' הוא היש האמיתי והוא בחי' עצמו' אוא"ס ב"ה ולמטה הוא האין שכל האורות והמשכות החיות להחיות העולמו' והנבראי' הם רק הארה לבד וכולא קמי' כל"ח ממש ולכך נק' אין כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> יבאר ענין ד"ת וד"ע, ד"ת מלמטלמ"ע שהנברא יש וגם ההארה המחי' הוא מציאות מושג, ועצמיות אצי' אין שאינו במציאות מושג, ומלמעלמ"ט אצי' יש וההארה המחי' הנבראים היא אין, וכן באצי' האור שבכלים הוא מושג באצי' ה"ז בחי' יש נאצל ולמעלה מאצי' אין, ומלמעלמ"ט המאציל יש אמיתי והאור אין.</p></p> <p class=bodytext>קג) <span class=cup>והנה</span> דעה זו יש ג"כ בנאצלי' שזהו ג"כ ענין מבין דבר מתוך דבר שמדבר השגה א' ה"ה בא להשגה הפכי' מהקודמת כו', והוא דעם היות דהשגה דד"ת הוא שההתהוות היא מאין ליש כו' (הן בנבראי' והן בנאצלי' כו'), דהיינו שהאור והגילוי הוא בבחי' מהות ומציאו' דבר המושג להם, וביטול האור לגבי העצמי' הוא רק מה שאינו תופס מקום לגבי העצמו' שאינו בערך כו', ה"ה בא לידי השגה אחרת איך שלגבי עצמי' נהפוך הוא דהאור כל"ח ואינו בבחי' מהות ומציאו' דבר כלל וה"ה בחי' אין באמת כו' (וזה בא מההשגה הקודמת דמאחר שמתלבש בפנימי' ומושג כו' ה"ז הארה לבד וא"כ לגבי העצמו' ה"ז בבחי' אין כו'). ועם היות דשני הדעות הפכי' הן דלד"ת ההארה היא בבחי' מהות ומציאו' דבר ולד"ע הוא בבחי' אין כו', הנה באמת מצד האוא"ס ב"ה שניהם אמת, וז"ע אל דעות ה' דש' אל נושא ב' הדעות כו', דהנה מצד הרצון שבעצמו' להיות עולמו' מצד זה ההארה האלקי' היא בבחי' מציאו' דבר כו', ומצד העצמו' היא כל"ח כו', והיינו שע"י צמצום העצמו' הוא בחי' ד"ת כו', אך ע"י הרגש</p> <p class=bodytext>העצמו' (שרש ומקור ההארה כו') הוא גילוי בחי' ד"ע שבא לבחי' ביטול אמיתי כו'. ויש בהאור ב' הענינים שהרי האור בא ע"י צמצום העצמו' ומ"מ הוא בבחי' דבקו' בהעצם כו', דמצד הצמצום הוא בבחי' מציאו' אור ומצד הדבקו' שנרגש בו העצמי' הוא בבחי' ביטול דכולא קמי' כלא כו', ובפרטי' ה"ז ב' מדרי' בהאור דמצד חיצוני' האור הוא בבחי' ד"ת ובחי' פנימי' האור הוא בבחי' ד"ע כו'. וכן מצד האוא"ס הנה בחי' חיצוני' דאוא"ס שהוא בחי' ראש ומקור לנאצלי' לגבי מדרי' זו האורות הן בבחי' מציאו' דבר מאחר שזהו בבחי' מקור עכ"פ כו', ובחי' ד"ע שבבחי' ביטול במציאו' הוא מצד הפנימי' דאוא"ס שזהו מה שהדעת מחליף מקום הכתר בחי' פנימי' הכתר כו' וכמ"ש במ"א.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצח</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וז"ע</span> ברישא חשוכא והדר נהורא, ברישא חשוכא הוא הצמצום הראשון שעי"ז נמשך האור שהוא בבחי' מציאו' דבר כו', והדר נהורא הוא כמ"ש באורך נראה אור באורך העצמי נראה אור שהוא בחי' האין של היש האמיתי דכולא קמי' כל"ח כו'. וזהו ג"כ בתחלה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד וכמ"ש בראשית ברא אלקי' כו', דבאמת הרי ההתהוות היא מש' הוי' רק שזהו הארת ש' הוי' הבא ע"י ש' אלקי' כו', ואח"כ שיתף עמו מדה"ר היינו גילוי עצם ש' הוי' כו'. ובד"כ הוא ההפרש בין ההמשכה דברה"ע וההמשכה דמ"ת, דההמשכה דברה"ע הוא בבחי' ד"ת וע"י תומ"צ ממשיכי' גילוי בחי' ד"ע שז"ע שיתף עמו מדה"ר במ"ת שנא' אנכי ה' כו'. ובכללות הוא בהאור גופא ב' המדרי' דמצד הצמצום הוא בבחי' מציאו' דבר, ומצד הדבקו' בהעצם הוא בבחי' כלא כו'. וזהו השמים מספרים כבוד אל דש' אל הוא הכולל ב' הדעות כו' כנ"ל, ופי' כבוד אל הוא בחי' כבוד תתאה וכמ"ש בזח"א ד"ח ע"א דא כבוד כלה, והוא בחי' ד"ת שלמטה יש ולמע' אין שאינו מושג, וע"כ נק' כלה מל' כלתה נפשי דמפני שאינו מושג נעשה הצמאון כו',</p> <p class=bodytext>והשמים מספרים ומאירים בחי' הכבוד להיות בהם גילוי ד"ע ע"י הרגש העצמו' שנעשה בהם הביטול והו"ע השוב כו' וכמ"ש במ"א, וכ"ז הוא בבחי' האור להיותו דבוק במקורו כו' דגם בחי' הרצוא הוא מצד הדבקו' וכמשנת"ל פצ"א בענין טבע האש כו', וכ"ש בחי' השוב שזהו מצד גילוי העצמו' ה"ז מצד הדבקו' דלהיותו דבוק במקורו יש בו הרגש העצמו' כו'. וזה"ע שהאורות להיותן בבחי' אצי' ה"ה מספרים ומגלים גילוי בחי' דעה העליונה איך שכולא קכל"ח כו', והביטול הוא בהאור גופא שהוא בבחי' מציאו' דבר ה"ה בבחי' ביטול דכלא מצד הרגש העצמי' כו' (שזהו בדוגמא בחי' יחודו ית' בתחתוני' כו'), והגילוי הזה הוא באצי', וע"י תו"מ נמשך הגילוי דד"ע גם למטה שהרי זה ההתחדשות דהיחוד דמ"ת לגבי ברה"ע כו' כנ"ל. וז"ע מה שספי' הוא ל' ספור והגדה שזהו למע' מבחי' מספר שהוא בחי' מל', וענין הספור הוא בד"כ במדרי' שלמע' מהמל' והוא שהכלים מגלים את האור כו', וגם שע"י הכלים והאורות הוא בחי' גילוי אלקו' בעולמו' כו' (דהגבלת המספר הוא להיות בחי' המציאות דעולמו' והספור הוא</p> <p class=bodytext>בד"כ להיות גילוי אלקו' בעולמו' כו'). ובפרטי' הוא בבחי' האורות דאצי' שמגלות המחשבות הנעלמו' שהן מקורי הספי' כו', וגם מגלים בחי' האוא"ס הבל"ג לידע בחי' האוא"ס המופלא ומרומם ואופן ההפלאה כו', והיינו לידע מציאו' האוא"ס ואיך הוא האוא"ס ב"ה, ואיך שלגבי עצמו' כולא קכל"ח כו', שהגילוי הוא באצי' וע"י תומ"צ הגילוי גם למטה כו', דלולא האצי' לא היו כל הגילוים האלו כ"א ע"י התהוות האצי' דוקא שהוא בבחי' גילוי ההעלם הם כל הגילוי' האלו כו'. וז"ש בס"י ודברו בהם ברצו"ש הרי גילוי האורות דאצי' הוא בחי' דבור (והן רצו"ש בחי' ד"ת וד"ע כו' כנ"ל), וגם ודברו הוא בחי' מל' דא"ק או מל' דא"ס שז"ע בחי' ספור להיות בחי' גילוי אור כו'. וי"ל דז"ש הרש"ט כמו שהדבור והמכתב יבאר כו', הדבור הוא בחי' האור והמכתב הו"ע הכלים, וכמ"ש בלק"ת ד"ה זאת חקת התורה ובהבי' דאם בחקותי דהכלים דאצי' הן ע"ד אותי' הכתב כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וע"פ</span> הנ"ל יובן מ"ש ואלה תולדות יצחק, דהנה הרמ"א הביא בשם הפסיקתא ע"פ ויצא הראשון אדמוני ששאב את הדם נדות, ואומר דהנה בכדי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצט</div></p> <p class=bodytext>שישראל יקבלו את התו' הי' צ"ל שיפסוק מהם זוהמת הנחה"ק וכמא' ישראל שעמדו כו' פסקה זוהמתן כו', ובתחלה הי' זה בהאבות שהם עשו הכנה למ"ת דאאע"ה ע"י שנתנסה בהנסיונות נמרק חלק רב מזוהמת הנחש, ובכדי להוליד את יצחק הי' צ"ל תחלה ישמעאל שבזה נפרדו מאתו הסיגים והפסולת, וכמא' אברהם יצא ממנו ישמעאל יצא בבחי' הפרדת הפסולת כו' וכמ"ש במ"א, ובשרה הי' צ"ל חדל להיות לה אורח כנשים דדם נדות הוא מזוהמת הנחש כו', וע"כ הי' צ"ל לידת יצחק דוקא לאחר שחדל כו', והקצת סיגים שנשארו בו הי' צ"ל המירוק דעקדה כו', וגם יצא ממנו עשו בבחי' יציאת והפרדת הפסולת כו', וגם שאב את דם הנדות מרבקה כו', ואז יצא יעקב נקי ומזוכך כו'. וזהו ואלה מוסיף על הראשונו' דכמו שבאברהם יצא ממנו ישמעאל בשביל יצחק, כמו"כ ביצחק יצא ממנו עשו בשביל יעקב שיהי' נקי ומזוכך כו'. והענין דלהיות שענין התורה הוא שיהי' עי"ז גילוי ד"ע שזהו הגילוי דבחי' עצמו' אוא"ס ב"ה כנ"ל הי' צ"ל פסקה זוהמתן כו', וע"ד מ"ש בלק"ת ד"ה למנצח על השמינית דבכדי שיהי' גילוי בחי' יסוד</p> <p class=bodytext>דא"ק צ"ל העברת הערלה וגם עור הדק בפריעה כו', וכמ"ש במ"א בענין שכר מצוה בהאי עלמא ליכא מפני שכ"ז שיש מציאו' הנוגה אא"ל הגילוי דעצם אור המצות כ"א כאשר יהי' וחד חרוב כו'. וזהו ואלה מוסיף כו' שצ"ל הפרדת הפסולת בכדי שיהי' הגילוי דתו' כו', וזהו שהוא בשביל יעקב שהוא בחי' התו' וכמ"ש ויקם עדות ביעקב כו', וזהו ואלה תולדות יצחק דתולדותיהן ש"צ הן תו' ומע"ט ובכדי שיהי' התגלו' התו' צ"ל ואלה מוסיף הפרדת הפסולת כו'. והנה במאור עינים פי' ואלה מוסיף שמוסיף ומרחיב מקום הקדושה והיינו ע"י הבירורי' שזהו בבחי' ד"ת דהרי ד"ת הו"ע ביטול היש שזהו"ע הבירור כו', וזהו שפרש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה דעשו הוא שמוסיף על ישמעאל בהפרדת הפסולת שזהו ג"כ בשביל יעקב כו', ויעקב הוא בחי' י' עקב שמברר למטה שבזה מוסיף ומרחיב מקום הקדושה כו'. וזהו ג"כ מ"ש יצחק בן אברהם אברהם כו', דהנה יצחק הוא בחי' היראה וכמ"ש ופחד יצחק כו', וידוע שיש ב' בחי' יראה יר"ת ויר"ע יר"ת בחי' ד"ת ויר"ע בחי' ד"ע, וז"ש יצחק ב"פ הא' בחי' יר"ת והב' בחי' יר"ע</p> <p class=bodytext>כו', ואברהם הוא בחי' אה' ויש באה' ג"כ ב' מדרי' אה"ע ואה"ר, דאה"ע הוא שבא ע"י השגת החיוב שהוא האה' שע"פ טו"ד כו', ואה"ר באה ע"י השגת השלילה וידיעת ההפלאה דאוא"ס כו', והסדר הוא יר"ת ואה"ע ואח"כ אה"ר ויר"ע, וזהו יצחק בן אברהם יר"ת ואה"ע והן ד"ת וידיעת החיוב כו', אברהם הוליד את יצחק אה"ר ויר"ע שהן ידיעת השלילה ובחי' ד"ע כו'. וזהו ואלה תולדות יצחק שבשביל הגילוי דתו' צ"ל הפרדת הרע והפסולת וגם הבירורים שמוסיפים ומרחיבים מקום הקדושה והו"ע יעקב ועשו האמורים בפרשה כו', ויצחק בן אברהם ואברהם הוליד את יצחק הן בחי' ד"ת וד"ע וידיעת החיוב וידיעת השלילה שכ"ז מגלים הספי' דאצי', והגילוי הוא למע' וע"י התו' נמשך הגילוי גם למטה כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ויש גם ידיעה זו דד"ע ובא מהמושג דד"ת שמזה מובן שלגבי עצמות הוא אין, ושניהם אמת דמצד הרצון בהתהוות ה"ז מציאות, ומצד העצמות ה"ז כלא, וכן בהאור מצד הצמצום הוא בבחי' מציאות ומצד הדביקות הוא כלא, ובפרטיות הוא בחיצוניות האור ופנימיות האור, וכן מצד אוא"ס ד"ת מבחי'</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>ר</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>חיצוניות</span>, וד"ע מבחי' הפנימיות, וזהו ברישא חשוכא ד"ת והדר נהורא ד"ע, וזהו כבוד אל ד"ת ומספרים ומגלים בחי' ד"ע, וזהו שמגלים בחי' אוא"ס הבל"ג. ובזה יובן מ"ש ואלה תולדות יצחק, דבשביל התורה ד"ע צ"ל הפרדת הפסולת, ובמ"ע שמרחיב היינו הבירורים דד"ת וזהו ג"כ ב"פ אברהם וב"פ יצחק ד"ת וד"ע.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>