בס"ד. ש"פ ויצא, תער"ג
ר
והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקי', וצ"ל מהו"ע מצבה דמה נתחדש בזה לגבי מה שהי' בתחלה אבן סתם ועשאה מצבה כו'. גם אינו מובן מ"ש והאבן הזאת כו' יהי' בית אלקי' איך אפ"ל בית מאבן א', הלא בית עשוי מכמה אבנים, וכאן הרי הי' אבן א' דוקא וכמ"ש תחלה ויקח מאבני המקום כו' ואח"כ ויקח את האבן כו' שנעשה אבן א' כו', ואיך מאבן א' יהי' בית כו', וגם דהול"ל תהי' בית אלקי' כמ"ש קודם והאבן הזאת ל' נקבה ומהו אומרו יהי' ל' זכר. ולהבין כ"ז ילהק"ת משנת"ל ב' פי' בש' ספי' ל' מספר ול' סיפור, ונת' דכללו' ענין המספר הוא בכלים דאורות הן למע' מבחי' מספר, ונת' דעיקר ענין הגבלת המספר הוא בבחי' המל', וענין הסיפור הוא מה שהכלים מגלים את האור וזה גם בכלים שלמע' מבחי' המל' וגם מה שכללו' הספי' אורות וכלים מגלים אלקו' היינו שעי"ז יהי' גילוי אלקו' בעולם, ועיקר ענין הסיפור הוא בהאורות שמגלים המחשבות הנעלמו' היינו הע"ס הגנוזו' שרשי האורות וגם מגלים את האוא"ס הבל"ג היינו ההפלאה דאוא"ס ב"ה.
קד) והפי' הג' בספי' הוא מל' אבן ספיר שהוא מורה ענין הבהירו', וזהו לחלק בכלל בין הכלים ללבושי', שהכלים אינם מסתירים על האור כו', דהלבושין הן מעלימי' ומסתירים על האור, והכלים דאצי' הן בבחי' בהירות שהאורות המלובשי' בתוכם אינם מכוסים ומוסתרי' ע"י כ"א הם מאירים ומתנוצצים ע"י שאין הכלי מסתיר על האור. וכמו עד"מ זכוכית בהירה מאד שהאור השמש שעובר דרך בה לבית מאיר ומתגלה אורו מאד ואין הזכוכית מסתרת ומחשכת האור לגודל בהירותה כו'. כמו"כ הכלים דע"ס אינם מסתירים על האור, אדרבה מגלים אותו כו'. והענין הוא דהנה במא' פתח אליהו אי' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן כו', שהע"ס נק' תיקונין ופי' תיקונין הן לבושי' וכמ"ש לא ילבש גבר ות"א לא יתתקן גבר כו', ולכאו' מפני מה נק' לבושי' בש' תיקוני'. אך הענין ידוע דמ"ש לא יתתקן גבר קאי על התכשיטין שלא יתקשט גבר בתכשיטי נשים כו', והתכשיטין עם היותם לבושי' אינם דומים לשארי לבושי' בזה שהאדם מתקשט בהם והיינו שהם מתאחדים עם האדם שמתפעל מהם
ומתייפה על ידן כו'. כי יש שני מיני לבושים הא' לבוש הנפרד שמעלים ומסתיר על האדם, והב' לבוש המיוחד שאינו מעלים עליו אדרבה מגלה אותו כו', וכמו עד"מ הלבושי' שהאדם מתלבש בהם הרי כל ענינם הוא להתכסות בהם ולהסתיר עצמו מן הזולת