המשך תער"ב - חלק ראשון - בס"ד. ש"פ ויצא, תער"ג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/27/index.htm">בס"ד. ש"פ ויצא, תער"ג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ ויצא, תער"ג</h3><div class=pageno>ר</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>והאבן</span> הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקי', וצ"ל מהו"ע מצבה דמה נתחדש בזה לגבי מה שהי' בתחלה אבן סתם ועשאה מצבה כו'. גם אינו מובן מ"ש והאבן הזאת כו' יהי' בית אלקי' איך אפ"ל בית מאבן א', הלא בית עשוי מכמה אבנים, וכאן הרי הי' אבן א' דוקא וכמ"ש תחלה ויקח מאבני המקום כו' ואח"כ ויקח את האבן כו' שנעשה אבן א' כו', ואיך מאבן א' יהי' בית כו', וגם דהול"ל תהי' בית אלקי' כמ"ש קודם והאבן הזאת ל' נקבה ומהו אומרו יהי' ל' זכר. ולהבין כ"ז ילהק"ת משנת"ל ב' פי' בש' ספי' ל' מספר ול' סיפור, ונת' דכללו' ענין המספר הוא בכלים דאורות הן למע' מבחי' מספר, ונת' דעיקר ענין הגבלת המספר הוא בבחי' המל', וענין הסיפור הוא מה שהכלים מגלים את האור וזה גם בכלים שלמע' מבחי' המל' וגם מה שכללו' הספי' אורות וכלים מגלים אלקו' היינו שעי"ז יהי' גילוי אלקו' בעולם, ועיקר ענין הסיפור הוא בהאורות שמגלים המחשבות הנעלמו' היינו הע"ס הגנוזו' שרשי האורות וגם מגלים את האוא"ס הבל"ג היינו ההפלאה דאוא"ס ב"ה.</p> <p class=bodytext>קד) <span class=cup>והפי'</span> הג' בספי' הוא מל' אבן ספיר שהוא מורה ענין הבהירו', וזהו לחלק בכלל בין הכלים ללבושי', שהכלים אינם מסתירים על האור כו', דהלבושין הן מעלימי' ומסתירים על האור, והכלים דאצי' הן בבחי' בהירות שהאורות המלובשי' בתוכם אינם מכוסים ומוסתרי' ע"י כ"א הם מאירים ומתנוצצים ע"י שאין הכלי מסתיר על האור. וכמו עד"מ זכוכית בהירה מאד שהאור השמש שעובר דרך בה לבית מאיר ומתגלה אורו מאד ואין הזכוכית מסתרת ומחשכת האור לגודל בהירותה כו'. כמו"כ הכלים דע"ס אינם מסתירים על האור, אדרבה מגלים אותו כו'. והענין הוא דהנה במא' פתח אליהו אי' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן כו', שהע"ס נק' תיקונין ופי' תיקונין הן לבושי' וכמ"ש לא ילבש גבר ות"א לא יתתקן גבר כו', ולכאו' מפני מה נק' לבושי' בש' תיקוני'. אך הענין ידוע דמ"ש לא יתתקן גבר קאי על התכשיטין שלא יתקשט גבר בתכשיטי נשים כו', והתכשיטין עם היותם לבושי' אינם דומים לשארי לבושי' בזה שהאדם מתקשט בהם והיינו שהם מתאחדים עם האדם שמתפעל מהם</p> <p class=bodytext>ומתייפה על ידן כו'. כי יש שני מיני לבושים הא' לבוש הנפרד שמעלים ומסתיר על האדם, והב' לבוש המיוחד שאינו מעלים עליו אדרבה מגלה אותו כו', וכמו עד"מ הלבושי' שהאדם מתלבש בהם הרי כל ענינם הוא להתכסות בהם ולהסתיר עצמו מן הזולת</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רא</div></p> <p class=bodytext>כו', וכאשר האדם הוא בפ"ע א"צ ללבוש כ"א לגבי הזולת צריך לכסות א"ע וכן לעצמו מפני הקור וכה"ג, והיינו שלגבי דבר שחוץ ממנו צריך לבוש לכסות ולהגן עליו כו', ויש כמה מיני לבושי' וכמו לבושי הראש ולבושי הגוף ולבושי הרגל העשוי' מעור שהן עבים ביותר כו', והיינו שלפ"ע הדבר שחוץ ממנו כ"ה הלבוש כו'. ובאמת הלבושי' הן ג"כ לפ"ע המתלבש, דע"ה שהן לבושי' נפרדים מ"מ הן לפ"ע המלובש דלפ"ע דקות ועביות המלובש כ"ה הלבוש, וידוע דבג' חלקי הגוף ראש גוף ורגל הרי הראש דק יותר והרגל עב ביותר לפיכך הן מחולקי' בהלבושי', אך ע"פ פשוט הוא לפ"ע הדבר שמבחוץ דברגל הולך גם במקום רפש וטיט ע"כ צריך לבוש עב יותר להגן עליו כו'. וכללו' ענין הלבושי' הוא לכסות ולהסתיר על הגוף כו', ואדה"ר קודם החטא לא הי' צריך ללבושי' המסתירים על הגוף מפני שבעצם לא הי' בבחי' זולת, וגם הי' מרוחק מהדברים שחוץ ממנו והיינו שהי' מרוחק ומובדל מן הרע וע"כ לא הי' צריך ללבושי' המסתירים, כ"א אחר החטא הוצרך ללבושים המסתירים כו'. והנה הגוף הוא ג"כ לבוש וכמ"ש עור</p> <p class=bodytext>ובשר תלבישני, אך אין ענינו להסתיר כ"א שבתוכו יתלבש אור וחיות הנפש ויתגלה ע"י כו', שהרי כל כחות הנפש ההתגלות שלהם הוא ע"י אברי הגוף, כמו כח הראי' בעין וכח השמיעה באזן הרי לולא חומר העין או חומר האזן לא הי' ענין הראי' והשמיעה כו', כי הנפש קודם התלבשותו בגוף הכחות הם בבחי' התכללות והתעלמו' בנפש ואינם מתגלים כלל כו'. והענין הוא כמשנת"ל פצ"א שהאור הוא בבחי' התכללו' במקורו כשאין לו דבר הנאחז כו', כמו"כ הכחות כשאין להם כלי שיתאחזו בהם ה"ה בבחי' התכללו' בנפש ואינו שייך ענין הראי' והשמיעה כלל כו', ומה שמבו' במ"א דהנשמה רואה ושומעת הכרוזים למע', זהו ג"כ ע"י לבוש שעי"ז הוא התגלו' הכחות, כי גם הנשמה למע' יש לה לבוש רק שאינו בבחי' גוף כמו במלאכים שיש להם גופים (והם מהיסודו' הדקים כו'), והנשמות למע' אין להם גוף כו' וכמ"ש במ"א, אבל מ"מ יש להנשמה למע' לבוש והוא לבוש דק ורוחני שאינו מעלים, ולכן בו וע"י הנפש רואה ושומעת כו', וכן ע"י חומר העין והאזן הוא התגלו' הכחות דראי' ושמיעה וגם לראות ולשמוע דברים</p> <p class=bodytext>הגשמיים כו'. וזהו מה שאברי הגוף מגלים את הכחות היינו שיתגלו ויפעלו גם בדבר שחוץ מהם, דהכחות דראי' ושמיעה עד"מ מצ"ע אינם בערך לפעול בדבר הגשמי' והאברי' מביאים ומגלים אותם גם בדברי' הגשמי' כו', וכמו"כ כח השכל להשכיל הוא ע"י חומר המוח דבלעדי זאת ה"ה בהתכללו' בנפש ואינו שייך להשכיל דבר כו', והשגת הנשמו' בג"ע הוא ג"כ ע"י לבוש שיש להנשמה שעי"ז היא מצטיירת בכחות ששייך בה השכלה והשגה כו', וע"י חומר המוח הוא גילוי אור השכל להשכיל השכלו' גם בעניני' החומרי' כו'. הרי כל ענין הגוף הוא להיות התגל' אור הנפש ולפעול ע"י כו', וזהו הלבוש המיוחד שמתייחד עם הנפש ומגלה אותו כו', וכמו בגשמי' הגוף שא"א לפושטו ולהחליפו כמו הלבושי' שפושט ולובש כו', והיינו מפני שהוא הלבוש המיוחד, וכ"ה בפעולתו לגבי הנפש שהגוף הוא לבוש המיוחד שענינו לגלות ולהביא את הכחות לידי פעולה כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> הפי' הג' בספי' ל' אבן ספיר, והוא שהכלים מגלים את האור, ולא כמו לבושים. ויבאר הענין דהנה יש לבוש הנפרד כמו לבושי האדם שענינם</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>רב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>לכסות</span> הגוף ולהסתירו מדבר שחוץ ממנו, ויש לבוש המיוחד כמו הגוף שהאברים מגלים, כי לולא זאת היו בהתכללות בנפש, וגם התגלות כחות הנשמה קודם התלבשותם בגוף הוא ע"י לבוש רוחני.</p> <p class=bodytext>קה) <span class=cup>והנה</span> כמו בגשמיות לבושי הגוף הן לכסות ולהסתיר ולבוש הגוף הוא לגלות, כמו"כ יובן שיש ב' מיני לבושי' הנ"ל ברוחני' הנפש שהן כחות הנפש ולבושי' דמחדו"מ, דהנה ידוע דכחות הנפש שהן שכל ומדות אינן עצמי' הנפש, וראי' לזה הוא מה שיש בהם שינוים דקטנות וגדלות וכמו ימים דברו ורוב שנים יודיעו חכ', שהקטן שכלו ומדותיו קטנים וכשיגדל נתגדל שכלו וגם מדותיו הם בדברים גדולי הערך כו', וה"ז הוראה שאינם עצמי' דכל עצם אינו משתנה כו', והגם שהשינוי הוא מצד הכלים ואברי הגוף דהקטן כלי מוחו קטנים ואינם כלים לקבל אור השכל ע"כ השכל הוא בהעלם (דבהעלם יש בו אור השכל הגדול גם בקטנותו וכמ"ש בוצין בוצין מקטפוהי ידיעא כו' רק כשאין כלים ה"ה בהעלם כו') וכשמתגדלים כלי מוחו מתגלה האור כו', הנה מזה גופא מובן שאינו עצמי כי העצמי אינו נוגע לו הכלי אם היא בקטנו' או בגדלות כו'. וכמו בקישור וחבור עצם הנפש מה שהוא מוגדר בגוף אינו נוגע בזה כלל קטנות וגדלות הגוף כו' (וזהו מפני שאינו בא בבחי' התלבשות בדרך אור וכלי כו', אך הא</p> <p class=bodytext>בהא תליא דמפני שהוא עצמי אינו בא בהתלבשו' ומה שבא בהתלבשו' ה"ז הארה לבד כו'), וכח השכל שיש שינוי בהמשכתו והתגלותו לפי אופן קטנות וגדלות הכלי, ה"ז הוראה שאינו עצמי כו', וה"ה רק כמו לבושי' וכלים אל הנפש שהנפש פועלת בהם וע"י, וכמו שהנפש משכלת ע"י כח השכל ומתחסד ע"י כח החסד כו'. ומ"מ ה"ה לבושי' מיוחדים שה"ה כחות נפשיים והן ממהות הנפש וממילא ה"ה מיוחדים עמו (שבאם לא היו מיוחדים לא היו ממהותו ולא היו נפשי' כו'), ובפרט כח השכל שמתאחד עם הנפש עד שהנפש נק' ע"ש נפש המשכלת כו', וכמו"כ כל הכחות המה מיוחדים כו'. משא"כ לבושי' דמחדו"מ הם לבושי' נפרדים שהרי אינן מסוג הנפש וממהותו וה"ה כמו דבר בפ"ע מהנפש, וממילא אינם מיוחדים עם הנפש, וע"כ הם מסתירים על אור הנפש כו'. והגם דמחדו"מ ג"כ ענינם לגלות אור הנפש כו', מ"מ הרי האותי' בעצם מהותם הם מעלימים, וכמו אותי' הכתב הרי מי שאינו בר שכל וכמו התינוק אינו יודע מאומה מן האותי' הרי שהן מעלימים בעצם כו', וכמ"ש בלק"ת ד"ה והניף ידו כו', וכן אותי' הדבור ה"ה מעלימי'</p> <p class=bodytext>בעצם וכמו כשידבר דבר שכל לפני מי שאינו בר שכל הרי הגם שיודע את הדבור לא ידע את השכל כלל כו', וע"כ הגם שהן מגלים יש בהם התעלמו' ג"כ כו', אבל הכחות הרי אינם מעלימים בעצם מהותם אדרבה מגלים כו' (וכמו גם הגוף שאינו מעלים על החיות שהרי נראה ונגלה שהגוף חי, והיינו שגם בלי תנועה נראה ונגלה בהגוף שהוא חי וזהו מפני שהוא לבוש המיוחד כו'), והיינו מפני שהם בבחי' לבוש המיוחד ה"ה מגלים את הנפש כו' (והנה הכחות הן ג"כ מעלימים על הנפש, והראי' שהרי בהתגלות אין הנפש מאיר בגילוי, וכידוע דכאשר הכחות הן בהעלם אזי העצם הוא מתגלה, וכאשר הכחות הן בגילוי אזי העצם בהעלם כו', וא"כ מובן מזה דהתגלות הכחות הוא ע"י העלם עצם הנפש. אך ענין ההעלם דהכחות על הנפש הוא שאין הפנימיות ועצמיות אור הנפש מתגלה בהם רק בחי' חיצוניות אור הנפש, משא"כ בלבושים דמחדו"מ הוא שמעלימים על</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רג</div></p> <p class=bodytext>האור המתלבש בתוכם. והנה נעריך המשל דכחות הנפש על בחי' הכלים דענין ההעלם שלהם הוא זאת שאין הפנימיות מתגלה בהם, מבו' במ"א שזהו בבחי' כלים שבכתר, אבל כלים דאצי' הוא שמעלימים על האור המתלבש בתוכם וכמשית"ל פקכ"א, וזהו שהאור נעשה כמהות הכלי, אך צ"ל בכללות הוא ההפרש בין בחי' פנימיות הכלים וחיצוניות הכלים, דפנימיות הכלי הוא שהכלי הוא כמו האור וענינה הוא לתאר ולגלות את האור (וכמשי"ת לקמן), וחיצוניות הכלי הוא שמעלים על האור ולפעול כפי מהות הכלי כו', ועמש"ל דחיצוניות הכלים הן בחי' לבושים כו' ועמשנת"ל פצ"ג, ובמ"א מבו' המשל דכחות הנפש על האורות דאצי' כו'). ולכן האותי' דמחו"ד יכולים להחליף דשכל המלובש באותי' אלו יוכל להלבישו באותי' אחרים, משא"כ בשכל ומדות כשהשכל מאיר בהמדות ונמשך ממנו מדות אלו לא שייך לומר כן שכך יכול להלביש שכל זה במדות אחרים, כי השכל המעורר את האה' אינו אותו שכל המעורר את היראה כו'. ונמצא השכל והמדות מתאחדים זע"ז ואין המדות לגבי השכל כלבוש ודבר נפרד כו', וכן כללו' השכל והמדות לגבי</p> <p class=bodytext>עצם הנפש שא"א שישכיל באופן אחר מעצם מהות נפשו כו', וכמו הנשמה האלקי' שכלה ומדותי' הכל באלקו' ואינו שייך בה השכלה אחרת ח"ו. וכנודע בנה"א ונה"ב דנה"א כל ההשכלות וההשגו' שלה הכל באלקו' ואין הנפש מסוגלת כלל לעניני' אחרים, והנה"ב להיפך השכלתה והשגותי' רק בעניני הטבעי' כו', ורק ע"י התלבשו' הנה"א בנה"ב ישכיל הנה"א באלקו' ע"י העניני' הטבעי', וכן פועלת בהנה"ב שגם היא תבין ענין אלקי כו' וכמ"ש במ"א, אבל מצד עצם מהותם ה"ה מחולקי' ומובדלי' זמ"ז לגמרי בכל הכחות שלהם כו', וניכר הדבר ביותר גבי בע"ת שמתחלה ההשגות והמדות הן רק להיפך מאלקו' ר"ל, ואח"כ ע"י התשו' משתנים מהקצה אל הקצה שכל ההשכלו' וההנחות שבנפש וכן כל המדות הכל הוא לטוב כו', והיינו מפני שבתחלה היו הכחות דנה"ב בהתגלו', וע"י התשו' מתגלים הכחות דנה"א כו'. הרי שלפי מהות הנפש כך הם הכחות שאא"ל באו"א כו', וכן כפי מהות נפשו בשרשה מבחי' חו"ג כ"ה שכלו והשגתו וכמו ב"ש וב"ה כו', ובד"כ מה שזה תופס הענין שכלי באופן כך וזה באו"א הוא מצד הנפש כו' (והגם שיש</p> <p class=bodytext>חילוקי' ג"כ באותי' המלבישי' את השכל שזה אומר באותי' אלו דוקא וזה באותי' אלו דוקא שזהו ג"כ מצד הנפש כו' וכמ"ש במ"א, זהו מן עצם מהות הנפש שלמע' מהגילוים דנפש כו' דמ"מ בהגילוי' יכול לומר את השכל גם באותי' אחרים, ויכול להיות שבאותי' אחרים אין אור שכלו מתגלה כ"כ (בא עם ווערט ניט אראפ גיטראגין דער שכל אזוי פיל אין די אותי' כמו שבאם הי' אומר אותם באותי' שלו), והיינו מפני שבהאותי' האחרים אינו מוצא את הענין כ"כ כמו באותי' שלו אבל מ"מ אינו נמנע הדבר ויכול לו' ג"כ השכל באותי' אחרים, משא"כ בשכל הרי א"א שישכיל באו"א שבאם הי' משכיל ג"כ כמו הזולת הרי הי' בדעה א' אתו כו' רק מפני התכללו' הכחות יכול להיות מקולי ב"ש כו'), ודבר זה נראה בחוש איך שהכחות מיוחדים עם הנפש ומגלים את הנפש כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וכמו"כ בנפש לבושי מחדו"מ ה"ה מעלימים על האור המלובש בהם ועי"ז הם מגלים, אמנם הכחות שכל ומדות שהן ג"כ לבושים לגבי עצם הנפש, אבל הם מיוחדים וענינם הוא לגלות, ולכן האותיות יכולים להחליף (ואותיות</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>רד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>כאו"א</span> הן מעצם מהות הנפש לא לפי השכל), משא"כ א"א להחליף, וכמו בשכל הנה"א ונה"ב, ולפי אופן שרש הנפש בחו"ג כן הוא השכל והמדות.</p> <p class=bodytext>קו) <span class=cup>והדוגמא</span> מזה יובן למע' דהכלים דאצי' אין ענינם להעלים ולהסתיר ח"ו, כ"א תכלית ענינם הוא לגלות אוא"ס, ועש"ז נק' ספי' ל' ספירות ובהירות כו' וכמ"ש כמראה אבן ספיר דמות כסא דכמו אבן ספיר הוא אבן טוב המזהיר, כך עד"מ דמות כסא שהיא בחי' המל' דעם היות שהיא בחי' היותר אחרונה שבאצי' והיא שרש ומקור בי"ע שבאצי', ושם הוא עיקר ענין הכלים ובבחי' הגבלת דבר בבחי' מספר כו' וכמשנת"ל פ' פ"ה, ומ"מ אינה מסתרת ומעלמת האורות דאצי' לגמרי כו', ולכן באמת מבחי' המל' לא היו העולמו' מתהווים עדיין בבחי' יש וגבול, וכמ"ש בלק"ת ד"ה מה יפו פעמיך בנעלים דגם מבחי' המל' הי' העולם מתפשט בל"ג וקץ, ושיהי' התהוות בבחי' גבול מהלך ת"ק שנה כו' הוא ע"י המלאך סנד"ל שהוא בחי' נעל החופה את רוב הרגל בחי' מל' כו', והיינו שע"י המל' עדיין מאירים אורות דאצי' ואא"ל מציאו' יש ממש עדיין כו'. וענין הגילוי דבחי' מל' הוא, דהנה נודע דעשרה מאמרות הן ע"ס דמל' שהוא בחי' דבור העליון, ויאמר אלקי' יהי אור הוא בחי' חסד שבמל' כו', אין הכוונה</p> <p class=bodytext>שנראה כאלו המא' נמשך מספי' החסד שבמל' עצמו ממש ח"ו, כ"א עצמו' אוא"ס ב"ה מאיר הארתו ע"י ספי' חסד שבמל' שיהי' התהוות האור, ואין הכלי דבחי' חסד שבמל' מסתרת כלל על אוא"ס ב"ה שיהי' נראה ח"ו שההשפעה נמשך מהספי' ממש, ועש"ז נק' ספירה שאינה מסתרת על האוא"ס ב"ה רק מה שע"י נמשך האור במדרי' שלמטה להוות ולהחיות עולמו' בי"ע כו', וה"ה מחברת אוא"ס ב"ה עם העולמו' כו', אבל ההמשכה וההתגלו' מה שמתגלה ע"י הוא בחי' אוא"ס ב"ה כו'. וע"ה דהמל' הוא בחי' דמות לבד דהיינו שאין העצמי' דאצי' מתגלה ע"י המל', ועש"ז נק' כסא כס א' והיינו שאין גילוי עצמו' האור ע"י הכלים דמל' רק בחי' דמות לבד, ומ"מ מתגלה ע"י גילוי אוא"ס והיינו שנראה ונגלה שההשפעה היא מאוא"ס ב"ה, וכ"ש במדרי' שלמע' מהמל' שע"י מאיר גילוי אוא"ס ממש להיותם בחי' עצמי' האצי' כו'. וכמו בתחלת הבריאה שהי' גילוי אוא"ס למטה וכמ"ש אלה תולדות השמים והארץ מלא ו', שהי' גילוי בחי' ו' דש' הוי' ולכן הי' גילוי אוא"ס למטה כו' (וגם אז הי' הגילוי ע"י המל' רק שבחי' המל' הי' ג"כ</p> <p class=bodytext>בבחי' מאה"ג, והיינו שהיתה בבחי' אספה"מ והי' ע"י המל' גילוי בחי' האור העצמי דאצי' כו', ומבו' במ"א די"ל שכמו בהתהוות הנשמו' עכשיו דגם בהיותם בחי' נברא ה"ה אלקו' ממש, כמו"כ הי' ההתהוות ע"י המל' בכללו' העולם קודם הקטרוג שהי' הכל בבחי' אלקו' כו', וגם קודם החטא דעה"ד הי' גילוי אוא"ס וכמא' שהי' אדם מביט מסוף העולם ועד סופו, דהיינו בגילוי בחי' האור שנברא ביום הראשון דהיינו גילוי אור הכתר דביום הראשון בגימט' כתר כו', ובמד"ר ע"פ אלה תולדות הנ"ל שהוי"ו דברים נחסרו ע"י חטא עה"ד הרי שקודם החטא הי' גילוי בחי' ו' כו', ובלק"ת מהאריז"ל אי' דקודם החטא הי' כללו' ההשתל' במדרי' עליונה יותר והיו אז ז"א ומל' במקום או"א שהיו ו"ה במדרי' י"ה וכן יהי' לעתי' וכמ"ש ביום ההוא יהי' כו', ומאחר שהמל' הי' במדרי' הבינה י"ל שע"י המל' הי' גילוי בחי' הוי"ו בגילוי ממש כו', וזהו שאדה"ר קודם החטא לא הי' צריך ללבושי' המסתירים כי הי' אז גילוי אוא"ס בעולם, ובפרט לאדה"ר הי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רה</div></p> <p class=bodytext>האור בגילוי כו' וז"ע כתנות אור שאינו מעלים כלל כ"א רק מגלה כו'). וכמו במ"ת שהי' גילוי אוא"ס למטה והיינו שהי' גילוי האצי' למטה, וכדאי' בגמ' פ"ק דסוכה ד"ה ע"א ע"פ וירד ה' על ה"ס למע' מעשרה טפחים והן ע"ס דאצי' כו', והוא כמו שארז"ל במכילתא הרכין הקב"ה השמים כו' וכמ"ש במ"א, והיינו שהי' ירידת והמשכת הע"ס דאצי' למטה והי' עי"ז גילוי אוא"ס ממש למטה כו'. וזהו שהכלים דאצי' הן בחי' ספי' ובהירות שמאיר ע"י גילוי אוא"ס ב"ה כו', ועש"ז נק' תיקונין לפי שבהם וע"י מאיר גילוי אוא"ס בעולם שזהו תכלית כוונת המאציל להיות גילוי אוא"ס בעולמו' כו'. משא"כ הלבושי' שאמר לקמן לבושין תקינת לון הם מסתירים על האורות והכלים ולכן אינן נקראו ספי' כו', וכמו עד"מ הלבושי' באדם שענינם הוא להסתיר ולכסות על הגוף, כמו"כ ענין הלבושי' למע' הוא להעלים ולהסתיר על האור, דגם לבושי' דאצי' וכמו לבוש החשמל שמקיף ומלביש לזו"נ מצדדיהם ותחת רגליהם עם היות שזהו קדושה גמורה (ובע"ח שמ"ג פ"א שהלבושי' דאצי' נק' אלקו' וקדושה כו'), והם מבחי' חיצוני'</p> <p class=bodytext>בינה וכמ"ש מזה בתו"א בד"ה והבדילה הפרוכת, ה"ה מלבישי' את הכלים ומעלימים ומסתירים עליהם לפי שאינן בחי' ספי' ובהירות כמו הכלים וממילא אינם מתייחדים כ"כ עם הע"ס וע"כ הם מסתירים עליהם כו' (והנה ידוע דשרש הלבושי' הם מהאו"מ ולכן המקיף שורה על הלבושי' כו', ולהיות שהמקיף הוא בבחי' העלם כמו"כ הלבושי' המתהווים מהאו"מ הן בבחי' לבוש המעלים כו', והגם שהכלים ג"כ שרשם מהמקיף הנה באמת הכלים הם ג"כ בחי' העלם בעצם והם בבחי' כיסוי והעלם על האורות כו', מ"מ להיות דהתהוותם בסדר והדרגה הוא מן האורות דמהתעבות נעשה הכלי, ה"ה בערך האור שמגלים את האור כו', והתהוות הלבושי' בסדר והדרגה י"ל שהוא מהכלים (דכל השתל' ההעלמות הן מהכלים והגילוים מהאורות כו'), ולהיות דכללות ס' השתל' הכלים הוא שלא בבחי' דבקו' כו', לכן ההתהוות הוא בדרך אין ערוך ונעשי' בבחי' לבושי' המעלימי' גם לבושים דאצי' עם היותם אלקו' וקדושה גמורה כו'). ובריבוי השתל' הלבושי' יש בהם טו"ר בלבושי' דיצי' ועשי' והן מעלימים ומסתירים לגמרי, וכמו המזלות שהן</p> <p class=bodytext>מסתירים לגמרי על אלקו' עד שנראה שההשפעה היא מהם בכח עצמן, דמשו"ז יש שעובדים לשמש ולירח כו' ובאמת הן רק כגרזן ביד החוצב בהם כו' כנודע, רק זהו מפני שמעלימים ומסתירים מאד כו', משא"כ הכלים גם בעשי' הן קדושה גמורה כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והדוגמא מזה למע' באצי' דהכלים מגלים האור, גם הכלים דמל' מגלים, וכמו בהתהוות נראה ונגלה שזהו מאוא"ס ב"ה, ומהמל' עצמה לא הי' ההתהוות בבחי' יש ממש, וכ"ש מדרי' שלמע' מהמל', דמבחי' תולדות מלא ו' הי' גילוי אוא"ס, וג"ז ע"י המל' דקודם החטא היו הע"ס במקומם האמיתי, ובמ"ת הי' גילוי אצי' למטה, וזהו שהספירות נק' תיקונין, אבל לבושים דאצי' כמו לבוש החשמל מעלימים על הע"ס (ושרשם מהמקיף ובהשתל' מהכלים, והתהוות הכלים בס' השתל' הוא מהאור), ולכן בהשתל' נעשים לבושים המעלימים לגמרי, משא"כ בכלים דהכל קדושה.</p></p> <p class=bodytext>קז) <span class=cup>וזהו</span> מ"ש גבי יעקב ולבן לאחר שיעקב בירר צאן לבן ועשה מהם עקודים נקודים וברודים שהן כללו' עולמו' בי"ע הכללי' כו' כתי' ויקח יעקב אבן</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רו</div></p> <p class=bodytext>וירימה מצבה ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים וילקטו אבנים ויעשו גל כו', ואמר לבן אח"כ עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבור כו' ואם אתה כו', וכ' הבחיי שיעקב עשה מצבה לא גל, ואמר לאחיו לקטו אבנים היינו אחיו של לבן והי' כוונתו שיעשו ג"כ מצבה והם עשו גל כו' (ושם דהכוונה שלהם הי' על גלגל החמה שזה הי' עבודתם). והענין הוא דהנה ידוע שיש ב' פי' בענין הגל שעשה לבן בינו לבין יעקב, הא' דלבן הוא בחי' לובן העליון שלמע' מעולם האצי' ויעקב הוא בחי' עולם האצי' כו', והגל שעשה לובן העליון הוא בחי' הפרסא שבין אוא"ס המאציל אל הנאצלי', וכנודע דכשם שיש פרסא בין אצי' לבי"ע, כמו"כ יש פרסא בין הכתר אל החכ' בכדי שיהיו המשכת האורות באצי' בבחי' שיעור ומדה כו'. דהנה ענין הפרסא ידוע שנעשית מאותי' רק שהן בלתי מסודרים, דאותי' מסודרים ה"ה כלים שבהם וע"י נמשך ומתגלה האור וכמו אותי' הדבור כו', אבל אותי' הבלתי מסודרים הם להעלים האור וכמו החידות וכמו אותי' דקמיעות שהן להעלים הסוד שבהם כו', וכמו"כ הוא בבחי' הפרסא שבין המאציל</p> <p class=bodytext>לנאצלי' שהיא ג"כ מאותי' הבלתי מסודרים כו'. אמנם ידוע דהאותי' וכלים דכתר הן בחי' אותי' החקיקה שאינם בבחי' מציאות דבר, וע"כ גם האותי' הבלתי מסודרים אינם מעלימים לגמרי, דגם ע"י הפרסא אופן המשכת האור הוא שאינו בבחי' מהות אחר ח"ו (ולא כמו הפרסא שבין אצי' לבי"ע שהאור שע"י הפרסא הוא אור של תולדה שאינו כמהות האור דאצי', והיינו לפי שהאותי' דאצי' הן בחי' אותי' הכתיבה שהן בבחי' מציאו' דבר, וע"כ האותי' הבלתי מסודרים הן בבחי' העלם לגמרי כו' וכמשנת"ל דס' ההשתל' דכלים אינו בהדרגה כו'), רק להיות שהאורות דאצי' הן בבחי' מדה ושיעור דבזה הן באין ערוך לגבי אורות המאציל שהן בבחי' בל"ג כו', ע"ז הוא הפרסא שבין המאציל לנאצלים שלא יהי' המשכת אור המאציל כמו שהוא בבחי' בל"ג כ"א ע"י בקיעת הפרסא, וכמו אבא יונק ממזלא בחי' השערות שיוצאין בדרך בקיעה כו', וכמו יעקב אותי' יבקע בחי' בקיעת האור דרך הפרסא להיות בבחי' מדה ושיעור בס' והדרגה כו' (ובתחלה המשיך יעקב מבחי' לובן העליון גילוים אורות עצמי' שלא בבחי' צמצום כלל כו',</p> <p class=bodytext>וכידוע דענין צאן לבן הוא בחי' היציאה מעצם התענוג הפשוט כו' והמשיך משם אורות עצמי' כו', והוא המשכת האור דתומ"צ שנמשך בזה מבחי' עצמו' א"ס ב"ה כו', וענין הגל והפרסא שנעשה זהו על המשכת בחי' האור דס' השתל' שהוא במדה ושיעור כו', ובאמת המשיך יעקב מבחי' לובן העליון כל האורות וההמשכות דבחי' פנימי' ובחי' חיצוני' והכל בבחי' ריבוי אור לא בהגבלה כו', וי"ל שזהו ע"ד עולם על מלואו נברא דבתחלת ההתהוות הי' גם למטה גילוי אוא"ס והוא בכדי שיוכל להיות אח"כ ההמשכה ע"י עבודה כו', וכמו"כ המשיך יעקב בתחלה גילוי אוא"ס גם בבחי' חיצוני' ההמשכה ואח"כ נעשה גל ופרסא להיות ההמשכה בס' והדרגה כו'). והפי' הב' הוא דלבן הוא למטה הרבה מבחי' יעקב שהוא בחי' האצי', ולבן הוא בחי' ק"נ דברי' שנק' לבן למטה והוא בחי' חכ' דקלי' ארמי אובד אבי לנגד בחי' חכ' דקדושה כו', ונודע דחכ' דקלי' הוא בחי' יש שאינו רוצה להבטל ולהכלל בקדושה העליונה דבחי' יעקב דאצי' בחי' ש' מ"ה כו', וע"כ עשה מחיצה להפסיק ביניהם שלא יאיר בו אור הקדושה לפעול בו הביטול</p> <p class=bodytext>כו' וע"ד פן בעיניו יראה כו'. וי"ל דז"ע מה דאי' בזהר דכאשר מכריזין למע' מאן בעי למחמי אפי שכינתא הסט"א בורחת שאינו רוצה לראות איזה גילוי אלקו' שיפעול בהם הביטול כו' (ולכן</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רז</div></p> <p class=bodytext>מ"ת הי' דוקא ע"י שהודה יתרו וכידוע שהי' בחי' חכ' דקלי' שנק' כהן און כו', וע"י שהודה ונתבטל אל הקדושה הי' עי"ז יתרון אור כו', והודאה שלו הי' ע"י ששמע מהאותות ומופתים דיצי"מ וקי"ס וכמ"ש וישמע יתרו כו' את כל אשר עשה אלקי' כו', וזה המשיך משה להיות גילוי האור האלקי גם בחכ' דקלי' לפעול שם הביטול כו', והתחלת ההמשכה הי' ע"י יעקב כו').</p> <p class=bodytext><span class=cup>וע"פ</span> הנ"ל יובן מ"ש והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, דהנה ענין מצבה הוא הקמת המל' להיות בה גילוי אור כו', דהנה אבן הוא בחי' נקודה לבד שאין בה אור ומצבה הוא בחי' פרצוף שיש בה גילוי אור כו' וכמשי"ת, וזהו מה שחידש בעשיית המצבה כו', ועי"ז יהי' מבחי' המל' גילוי אלקו' בעולמו' ג"כ היפך בחי' הגל דלבן כו', וענין בית אלקי' הוא שיהי' במל' גילוי בחי' פנימי' ועצמו' אוא"ס ב"ה מה שלא ע"פ ס' והדרגה דס' השתל' (והו"ע קיימא סיהרא באשלמותא שית' לקמן), ושעי"ז גילוי אוא"ס ממש בעולמו' וכמשי"ת. ובכדי שיהי' תוס' אור זה במל' צ"ל תחלה עליית המל' להיות בבחי' נקודה לבד כו', וזהו והאבן הזאת כו' יהי' בית אלקים דע"י ההעלאה להיות בבחי' אבן נקודה נעשית בבחי' בית אלקי' כו'. וז"ש יהי' בית אלקים ל' זכר להיות שבמל' מאיר גילוי או"פ ועצמי והיא משפעת בבי"ע ע"כ נא' יהי' ל' זכר, וכמשנת"ל (ד"ה שובה ישראל) בענין אדון עוזנו דכד סלקין מילין לעילא מכנס"י כולהו דכר אינון, וכן המל' כשמקבלת מהבינה נק' אדון וכמו"כ כשמאיר בה בחי' אור</p> <p class=bodytext>עצמי נא' בה יהי' ל' דכר. וגם י"ל יהי' הוא שו"ה יהי' במדרי' י"ה וכנ"ל בש' הלק"ת מהאריז"ל שקודם החטא הי' באופן כזה וכן יהי' לעתיד כו' וז"ש יהי' בית אלקים כו'. וזהו והאבן הזאת בחי' מל' שהיתה בבחי' נקודה, אשר שמתי מצבה בבחי' פרצוף כו', יהי' בית אלקי' בבחי' תוס' אור פנימי ועצמי כו', וזהו יהי' שהמל' תהי' בבחי' דכר ומשפיע, ומדרי' המל' יהי' כמו או"א כו' ויהי' הגילוי ע"י המל' למטה בבי"ע כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וז"ש עד הגל ועדה המצבה, יבאר ב' פי' בענין הגל שעשה לבן, הא' שזהו הפרסא שבין המאציל לנאצלים והיא מבחי' אותיות החקיקה, וע"כ ההעלם הוא רק להיות בבחי' מדה וגבול (ובתחלה המשיך יעקב אור עצמי והוא האור דתומ"צ, גם חיצוניות האור בבחי' גילוי), הב' שזהו הפרסא שבין אצי' לק"נ ועשה לבן שלא יאיר בו האור להיות בבחי' ביטול, ומשה המשיך הביטול גם בנוגה, וההתחלה הי' ע"י יעקב. ובזה יובן מ"ש והאבן הזאת.</p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>