חלק ראשון - בס"ד. ש"פ ויגש, תער"ג - רלד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/31/index.htm">בס"ד. ש"פ ויגש, תער"ג</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/31/234.htm">רלד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/31/235.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ ויגש, תער"ג</h3><div class=pageno>רלד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ולא</span> יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש כו' ולא עמד איש אתו כו', וצ"ל מפני מה לא יכול להתאפק הרי פעמי' כתי' ויתאפק יוסף וכאן לא יכול להתאפק. גם צ"ל מ"ש ולא עמד איש אתו הרי כבר נא' הוציאו כל איש ומהו עוד ולא עמד כו'. ובזהר אי' ולא עמד איש אתו הה"ד ביום השמיני עצרת תהי' לכם וצ"ל מה שייכות שמע"צ לולא עמד איש כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בש' ספירה שהוא ל' ספירו' ובהירות ונת' זה בבחי' הכלים הוא בבחי' פנימי' הכלים שאינם מסתירי' על האור לפי שאינם בבחי' מהות אחר כו', והעיקר הוא בבחי' האור שהוא בבחי' אור עצמי ופשוט ע"כ הוא בבחי' בהירות בעצם וגם שמגלה את האור א"ס שלמע' מאצי' בבחי' גילוי כמו שהוא, והו"ע הגילוי דלעתיד שיהי' גילוי הוי' דלתתא בבחי' אלקים שבו וע"י יהי' גילוי ש' הוי' דלעילא בבחי' גילוי ממש כו'. </p> <p class=bodytext>קכא) <span class=cup>והנה</span> באמת י"ל דעיקר ענין ספי' ובהירות הוא במדרי' שלמע' מאצי' הן מצד בחי' הכלים והן מצד בחי' האורות, דהנה בבחי' הכלים הרי ידוע דכלים דאצי' הן כמשל אותי' הכתב והכלים שבכתר הן כמשל אותי' החקיקה, וההפרש ביניהם ידוע דבאותי' הכתב הרי הדיו הוא דבר בפ"ע מהקלף ומכסה עליו, וע"ה שעי"ז מתגלים האותי' (דגילוי האותי' הוא מהקלף וכמארז"ל כל אות שאין גויל מוקף לה מד' רוחותי' פסולה, הרי מובן מזה שהאות הוא מהקלף דוקא, ולכן צריכים שיהי' גויל מוקף לה כו'), ה"ז ע"י הכיסוי וההסתר דוקא. משא"כ אותי' החקיקה אינן דבר בפ"ע וה"ה מהאב"ט עצמו כו'. דהדוגמא מזה למע' דהכלים שבאצי' הן כמהות אחר מהאור, רק שאינם מהות זר ח"ו כמו הכלים דבי"ע שהם בענין אחר שלא מענין האצי' כו', משא"כ הכלים דאצי' ה"ה ג"כ אצי' כו', אבל מ"מ ה"ה בבחי' מהות אחר לגבי האור כו', וממילא אין עצם האור מתלבש בהם כו', והכלים מכסים ומעלימים על האור ועי"ז הם מגלים כו', שזהו כן בכללו' הכלים גם בבחי' הפנימי' שלהם שנת"ל פקט"ז שזהו מה שהכלי הוא</p> <p class=bodytext>דוגמת האור מ"מ ה"ז כלי ולא אור כו'. וכמו בהירות הזכוכית שהיא בדומה לבהירות אור השמש וכמו בהירות חומר העין שבדומה לאור הראי', הרי מ"מ א"ז בהירות השמש או בהירות אור הראי' כ"א רק בהירות החומר לבד, רק שחומר העין ממש ה"ה כמו כל חומרי' האברי' ובענין הבהירות שבו הוא מובדל מכל האברי' שבזה הוא בהתדמות אל הצורה הרוחני' שהוא אור הראי', אבל כ"ז הוא בהחומר לבד כו'. וכמו"כ יובן למע' דגם מה שהכלי היא בדומה להאור הכל הוא בחי' הכלי שהוא בבחי' נוסף על האור כו', וע"כ בכ"מ שיש נגיעת הכלי אין האור מתגלה כמו שהוא בעצם ממש כו'. אבל בחי' הכלים דכתר שאינן בבחי' מהות בפ"ע מהאור היינו שאינם מהות אחר כלל, הרי אינם מסתירים כלל על האור ומאיר האור כמו שהוא כו', והגם דאותי' החקיקה ג"כ משחירים על האב"ט, ה"ז רק על הבהקת האבן לא על עצם האב"ט, שהרי אין כאן דבר המכסה על האב"ט כ"א שמשחיר את הבהקת האב"ט. דהענין למע' הוא דהנה בענין ההסתר של הכלים יש ב' ענינים, הא' שאין העצמי ממש של האור מתלבש בהכלים כ"א רק חיצוניותו לבד, ובזה לא שהכלי</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/31/235.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>