המשך תער"ב - חלק ראשון - בס"ד. ליל ב' דחה"ש, תער"ג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/33/index.htm">בס"ד. ליל ב' דחה"ש, תער"ג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ליל ב' דחה"ש, תער"ג</h3><div class=pageno>רנג</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>אנכי</span> ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, וצ"ל מהו"ע שמודיעים ענין יצי"מ במ"ת ע"ה דיצי"מ הי' הכנה למ"ת מ"מ צ"ל מה שייכות יצי"מ למ"ת שמודיעים זאת בדבור הראשון כו'. גם צ"ל מ"ש אנכי ה' הלא ידוע דאנכי והוי' הם ב' עניני' דאנכי זהו בחי' עצמו' אוא"ס ב"ה שלמע' מבחי' גילוי כו', ושם הוי' הוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רנד</div></p> <p class=bodytext>בחי' גילוי אור כו', וא"כ צ"ל איזה גילוי הי' במ"ת אם הי' גילוי העצמו' שז"ע אנכי למה נא' כאן הוי' והול"ל אנכי אלקיך כו', ואם הי' גילוי שם הוי' מהו אומרו אנכי הוי' כו'. ולהבין זה צלה"ק משנת"ל בענין וארא אל אברהם כו' דהגילוי להאבות הי' בש' שדי, ונת' דשם שדי הוא שא' לעולמו די, דהיינו בחי' הגבלת האור כו', ובשרש הראשון הו"ע הצמצום שהי' באוא"ס להעלים ולהגביל את האור כו', ובאצי' הו"ע מיעוט האור שיוכל להתקבל שזהו ג"כ ע"י הצמצום כו', וענין הכלי' שמקבלי' את האור ומגבילי' אותו זהו בחי' שם שדי כו'. </p> <p class=bodytext>קלא) <span class=cup>והנה</span> במד"ר פ' בא פט"ו אי' בא אברהם התחיל להאיר שנא' מי העיר ממזרח כו', בא יצחק אף הוא האיר שנאמר אור זרוע לצדיק כו', ובזח"א מ"ה ע"ב משמע דמ"ש מי העיר הו"ע אור זרוע כו', והיינו שהאבות בכלל המשיכו בחינת אור זרוע כו'. וענין אור זרוע למע', הענין הוא דהנה אי' אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא, וקאי על בחי' חו"ב שלמע' מאצי', דהנה חו"ב דאצי' הן בבחי' ידיעא וכמו שאו' לפני זה חכ' מוחא איהי מח' מלגאו בינה ליבא ובה הלב מבין הרי שהבינה היא שבה הלב מבין בבחי' ידיעא, וכמו"כ בחכ' שאו' דאיהי מח' ה"ז בבחי' ידיעא דבמה שאינה ידיעא או' קודם לית מתב"כ, והיינו בבחי' עילאה על כל עילאין וסתימא עכ"ס שסתום ונעלם אי' דלית מת"ב כו', וכאן שנא' איהי מח' מלגאו ה"ז בבחי' חכ' ידיעא כו'. וידוע דאצי' הוא בבחי' גילוי ההעלם, ולא יש ענין גילוי ההעלם למטה ממדרי' האצי' כו', ובכללו' הרי כל ענין הקו הוא בחי' גילוי ההעלם משרשו ומקורו שהן הע"ס הגנוזות כו' וכמשנת"ל באורך, ובפרטי' הע"ס דאצי' הן בבחי'</p> <p class=bodytext>גילוי ההעלם, וא"כ הרי החכ' היא בבחי' חכ' ידיעא כו'. ומ"ש אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא היינו בחו"ב שלמע' מאצי', והיינו בבחי' חו"ב דעקודים או חכ' דא"ק דלא בחכ' ידיעא עדיין, וכמ"ש בזהר דלאו אינון נהורין כו', דע"ס דאצי' הן בבחי' מציאו' אורות אבל ע"ס הגנוזות לאו אינון נהורין עדיין כו', שהרי הע"ס דעקודי' עם היותם עשר אורות ה"ה עקודי' כולם בכלי א' ובהכרח לו' שהן לא בבחי' מציאו' דבר כו', וכמו בכחות הנפש הכלולי' בעצם הנפש ה"ה בבחי' העדר המציאו', דאל"כ איך ישכנו כולם יחד כו', וכמו"כ הוא בעקודים כו' וכמ"ש במ"א, וכ"ש בע"ס דא"ק שהן בבחי' פשיטו' עדיין, וכמ"ש במ"א שזהו עד"מ כמו שהנפש נושא הכחות בעצמו כו', ולפ"ז צ"ל איך הוא התהוות ע"ס דאצי' מע"ס הגנוזות. הנה מבואר בתו"א ד"ה פתח אליהו (ושם מבו' בהתהוות חכ' דברי' מחכ' דאצי', ובמ"א מבו' די"ל דהכוונה שם על בחי' הכלים דאצי' כו', וכאן הכוונה על התהוות האורות דאצי' מהע"ס הגנוזו' כו', ועמ"ש בתו"א ד"ה ויאמר הן עם אחד) שזהו עד"מ כמו זריעת גרעין של תפוח בארץ וצומח</p> <p class=bodytext>ממנו תפוח ע"י כח הצומח שבארץ, והנה אנ"ר שאותה המתיקות שבתפוח הנרגש לחיך לא הי' כלל בהגרעין שנאמר שממנו נתהווה כו', ורוב זרעוני גינה אינם נאכלים כלל כו', ואם נא' שמכח הצומח נתהווה מתיקו' הזאת הלא אין מציאו' מתיקות כלל בכח הצומח הרוחני כו' (ובמ"א מבו' שגם בכח הצומח יש בו המתיקות, וזהו שפרש"י ע"פ יושבי הארץ שהיו טועמים את העפר כו' רק שהוא מתיקות רוחני כו', ובאגה"ק סי' כ' כ' שמכח הצומח הוא עצם ישות הפרי, והצמיחה שהו"ע החיות, והמתיקו' הוא מהמזל כו'). אך הענין הוא כמארז"ל אין</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רנה</div></p> <p class=bodytext>לך עשב מלמטה שאין לו מזל למע' המכה בו ומגדלו, ובאותו המזל הרוחני יש בו המתיקו', אמנם הוא מתיקו' רוחני מאד וכמו מתיקות שבניגון ומתיקו' שבאור שכל וכה"ג, ואינו מתיקו' גשמי הנרגשת לחיך הגשמי כ"א בבחי' הרגשה לחיך הרוחני כו', וכמו ענין תפוח רוחני שאכל אדה"ר כשלא הי' לו עדיין גוף גשמי וחומרי כו', והמתיקות הרוחני' שבמזל ה"ה מתעבה ומתגשם ע"י הגרעין הנזרע ונעשה מתיקו' גשמי, והוא המתיקו' הגשמי שבתפוח הנרגש לחיך הגשמי כו'. והדוגמא מזה יובן למע' דע"ס הגנוזות הן כמו עד"מ המתיקות שבמזל שהוא בבחי' רוחני' עדיין, והיינו שאינם בבחי' אור החכ' עדיין, וכמשנת"ל פי"ד דבחי' ח"ס הוא למע' מהחכ' עדיין לגבי בחי' החכ' דאצי' וכ"ש בחי' חכ' דא"ק כו', ומ"מ נתהווה משם בחי' אור החכ' דאצי' שזהו כמו הזריעה עד"מ שהמתיקו' נתעבה ונתגשם כו'. והנה המתיקות שבהתפוח א"ז עצמיות ומהות כח הרוחני דהמזל אלא רק הארה המתפשטת מעצמו' ומהות הרוחני דכח המזל המכה בו כו', והארה זו נתעבה ונתגשמה כ"כ עד שנעשה מתיקות גשמי כו', ואין התפשטו' זו כמו</p> <p class=bodytext>התפשטו' המים הנמשכים ממקום למקום, דמהות המים הוא שנמשכו ממקום למקום, וע"כ המים הנמשכים לא נשארו במקום הראשון כלל, משא"כ בכח המזל הרוחני הרי לא נחסר כלל בצמיחת והגדלת הפרי מפני שזהו התפשטות הארה בלבד, והארה היא שמתגשם ונעשה מתיקות גשמי כו'. והדוגמא מזה למע' הוא מה שהע"ס נק' אורות להורות שהן הארה לבד משרשם ומקורם, ואינם עושים שום שינוי ח"ו כו', והיינו כמשנת"ל פנ"ד בענין אור ושפע דענין אור הוא שאינו עושה שינוי ח"ו כו', וזהו אור זרוע שהתהוות הע"ס הוא כמשל אור הזרוע להיותם בחי' הארה לבד כמשל המשכת האור מהמאור כו', אך לא כאור השמש שהאור לא נתגשם כלל כ"א כמו אור זרוע שע"י הגרעין הזרוע ההארה מתעבה ומתגשם כו', כמו"כ האורות דע"ס הן כמו אור זרוע שבא בהגשמה לגבי מקורו עד שנק' בשם אור החכ' כו'. </p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ובמד"ר בא אברהם התחיל להאיר, ובזהר שז"ע אור זרוע, והענין דהנה חכים ולא בחכ' ידיעא זהו בחי' חכ' דא"ק ועקודים, דלאו אינון נהורין, וכמו הכוחות הכלולים בנפש ושהנפש נושא בעצמו, וחכ' דאצי' היא חכ' ידיעא גילוי ההעלם, ואיך הוא התהוותם, הענין הוא ע"ד התהוות מתיקת התפוח מהמזל שע"י אמצעית הגרעין בא לידי הגשמה, והנה מתיקות התפוח היא רק הארה ממתיקות המזל שלא נחסר דבר, ולא כמו אור השמש כ"א שבא בהגשמה ע"י הגרעין, כמו"כ האורות הן הארה ממקורם שאין מזה שום שינוי רק שבאים בבחי' מציאות אור, והו"ע אור זרוע. </p></p> <p class=bodytext>קלב) <span class=cup>והנה</span> בהמשל הרי הגשמת ההארה הוא ע"י הגרעין הנזרע כו', ולמע' י"ל עפמ"ש בע"ח שער מטולמ"ט פ"א שהתהוות הכלים בעקודים הוא ע"י שהמשיך את האור כו', ואחר שנמשך חזר ונסתלק האור ההוא למע' לגבי מקורו, ומניח רושם חותם למטה וזה הרושם נעשה בבחי' כלי ע"י ריחוק האור ממנו כו', וזה הרושם י"ל שזהו כמו עד"מ הגרעין שבו וע"י נצמח הפרי כו', כך ע"י הרושם הנ"ל נצמחו ונתהוו הע"ס משרשן שבא"ק כו'. וי"ל דכמו שהכלים דאצי' מגבילים את האור הרי מבו' במ"א שההגבלה הוא שמגביל חוץ לאצי', דבאצי' ה"ה עדיין בבחי' א"ס להתפשטותן כו', דגם הכלים דאצי' אינם בבחי' גבול</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רנו</div></p> <p class=bodytext>עדיין וכמא' מדתן עשר שאין להם סוף כו', וכמ"ש הפרד"ס וכמבו' במ"א, רק ההגבלה היא שחוץ לאצי' יפעול האור בבחי' גבול דהיינו בהתהוות בי"ע כו', וכמו"כ בחי' הכלי דעקודים פועל בהאור שבהמשכתו באצי' יהי' בבחי' מציאו' כו'. וממ"ש בע"ח הניח רושם חותם י"ל שהכלי דעקודים מאחר שנק' בשם רושם ה"ז מגביל יותר מכלים דאצי' כו', וע"ד המבו' במ"א ההפרש בין כלים דאצי' להפרסא שבין אצי' לברי', דכלים דאצי' ה"ה כלים להאור, וע"כ הגם שמעלימים ומגבילים את האור מ"מ ה"ז מהות אותו האור כו', וכמו אותיות הדבור שמלבישים את השכל ומעלימים עליו מ"מ השכל המתגלה ה"ה אותו השכל רק שהוא חיצוניותו לבד כו', אבל הפרסא שאינו כלי להאור ה"ז מעלים ומגביל לגמרי כו', ועמ"ש בלק"ת שה"ש ד"ה מה יפו פעמיך בנעלים וכמשנת"ל פק"ו, ובדוגמא כזאת י"ל בכלי דעקודים שנק' רושם כו' (ומובן שאינו דומה כמו פרסא רק בדרך דוגמא לבד). ושרש ענין זה למע' יותר י"ל שז"ע הרשימו שנשאר לאחה"צ וסילוק האור הא"ס שזהו כמשל הגרעין כו', ואח"כ המשכת הקו מאוא"ס ה"ז ע"ד המזל המכה בו</p> <p class=bodytext>ואומר גדל כו', וידוע דהקו נק' מזל וכדאי' בזח"ג דקל"ד א' האי חוטא יקירא קדישא כו' איקרי מזלא כו', וכמו המזלות דא"א שמהם נמשך לחו"ב דאבא יונק ממזל הח' כו', והמזלות הן שבאים בבחי' מציאות אור בחו"ב ע"י רושם הכלים דעקודים כו', כמו"כ בחי' הקו ה"ה בבחי' מציאו' אור ובא במדה ומשקל ע"י הרשימו כו', וזשארז"ל ע"פ וכל עשב השדה כו' עמדו דשאים על פתח הקרקע כו', י"ל שהו"ע הרשימו ומזה נמשך הקו בבחי' מציאו' אור כו' וז"ע אור זרוע כו'. וי"ל ג"כ ענין אור זרוע על התהוות הכלים שזהו עד"מ כמו התהוות מהות הפרי מכח הצומח שבארץ שא"ז ממהוע"צ כח הצומח כ"א הארה הנמשכת ממנו ובאה בהגשמה ע"י הגרעין הנזרע עד שנעשית פרי כו', כמו"כ הוא בהתהוות הכלים דאצי' מכלים דא"ק (עמ"ש מזה בד"ה יו"ט של ר"ה, רס"ו), שזהו ע"י הרושם דכלים דעקודים כו', דהרי הכלים דא"ק הן שרש נשמות דגופות כמ"ש בע"ח, והארה שלהם באה בבחי' הגשמה ע"י בחי' הרושם דעקודים עד שנעשית בבחי' מציאות כלי כו' (וי"ל דבכלים סדר ההמשכה וההתהוות הוא מהות ממהות כו', רק שבא"ק</p> <p class=bodytext>הכלים הן מהות א"ס עדיין, דא"ק בכלל נק' א"ס בהשאלה כו' וכמשנת"ל פס"ו, ובאצי' נעשים בבחי' מהות כלים וזהו ע"י הרושם הנ"ל שהוא כמשל הגרעין כו'). וכן י"ל בהתהוות הכלים דעקודים בחי' רושם הנ"ל שנעשה מן האור (והיינו ג"כ מהתעבות האור כו'), שזהו כמו עד"מ התהוות אילנות ופירות מכח הצומח שלא ע"י זריעה שתחלה מתהווה ומתגשם מכח הצומח שרש האילן והפרי ועי"ז צומח מציאו' הפרי כו', וכמו"כ בהתהוות הכלים שהאור מתגשם ע"י ההמשכה והסילוק עד שנעשית כלי כו'. וכ"ז אינו פועל שום שינוי בהמקור כלל, וכמו שהתהוות הפרי אינו עושה שום שינוי בכח הצומח שיכול להצמיח עד אין שיעור, וכמו עד"מ מחשבת האדם שנמשך מכח המח' שבנפש שאינו עושה שום גרעון בכח המח' שיכול לחשוב מח' עד אין קץ כו', וכמו"כ הוא בהתהוות הכלים שאינם עושים שום שינוי וגרעון ח"ו. </p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והענין הוא דהנה הכלי דעקודים היא ע"י שהאור הניח רושם, וזהו בחי' הגרעין שעי"ז בא האור בבחי' מציאות באצי', שע"י הכלי דעקודים</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>רנז</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>מציאות</span> והגבלת האור חוץ לעקודים, וי"ל דרושם הוא כמו פרסא שמעלים ומגביל יותר מכלים, ובשרשו הוא בחי' הרשימו שע"י בא הקו בבחי' מדה וגבול, וכמו"כ כלים דאצי' מכלים דא"ק ע"י הרושם דעקודים, וכמו התהוות הפרי מכח הצומח שמתהווה השרש ועי"ז נעשה צמיחת הפרי, וכ"ז אינו עושה שינוי בהמזל וכח הצומח, וכמו"כ הוא למעלה. </p> <p class=bodytext>קלג) <span class=cup>ועפ"ז</span> יובן מ"ש ויקרא שם אברם בשם הוי' אל עולם, שנא' אל עולם ולא העולם היינו שאין העולם דבר בפ"ע כ"א הוא אלקות, וכמו מהות הפרי שזהו הארה (או מהות) כח הצומח רק שבא בהגשמה כו', כמו"כ הכלים הן הן האור שמזה נעשה הכלים שזהו הרושם הנ"ל (וכן בשרשם הן בחי' הכלים דא"ק ובשרש שרשן הן בחי' אותי' הרשימו שהן אותן האותי' עצמן שהיו לפה"צ שלא נתחדש בהם שום דבר רק שע"י הצמצום וסילוק האור מן האותיות נעשו בבחי' מציאו' דבר כו' וכמ"ש במ"א), רק שזהו כמו שהאור בא בהגשמה כו', וכ"ה בכל הנבראים וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ג שכל הנבראים הן אור וזיו המתפשט מהכח האלקי השופע עליהם ומהווה אותם כו', שההארה אלקי' עצמה באה בהגשמה ונעשה בבחי' מציאות דבר כו', וזהו אל עולם שהעולם הוא אלקו' ממש כו', וזה גילה והמשיך אברהם אע"ה שקרא אל עולם כו'. והענין הוא דהנה כתי' רם על כל גוים ה' על השמים כבודו, והיינו שאומרים שעל השמים כבודו ועזב ה' את הארץ ח"ו, וזהו לפי טעותם שחושבים דהמשכת החיות ממנו ית' להעולמות הוא בדרך עו"ע,</p> <p class=bodytext>והנה בעו"ע יש ב' ענינים הא' שממהות העילה מתלבש בהעלול וכמו שכל ומדות הרי ממהות השכל מתלבש בהמדות רק שזהו חיצוניותו לבד כו', וממילא ה"ז פועל שינוי בהעילה כו', והב' דמהות העלול אינו מהות העילה וכמו שהמדות הן מהות אחר ממהות השכל, וענין ההתהוות בזה הוא רק בחי' התגלות לבד שהמדות מתגלים ע"י השכל, והיינו שיש מציאות המדות קודם ומתגלים ע"י השכל ואם לא הי' מציאות המדות לא היו מתהווים מן השכל כו'. וכ"ה בעו"ע בשכל גופא וכמו ברב ותלמיד שהתלמיד מקבל ההשפעה מהרב ונעשה עי"ז בעל שכל הלא זהו כשהתלמיד הוא בר שכל בעצמו דאם אינו בר שכל הרי לא יתהווה עי"ז שכל אצל תלמיד כ"א כאשר בר שכל פועל בו השפעת הרב התגלות כח שכלו שיהי' בעל שכל כו', ואופן הפעולה וההתגלות הוא ע"י התלבשות מהות העילה שנתפס בזה, וכמו כשמגלה מדה זו לא יגלה מדה אחרת וכ"ש בהשפעת השכל שנתפס בזה כו', ולכן בעו"ע צ"ל שיהי' בערך זל"ז שהמדות הן בערך השכל וכן בהשפעת השכל צריך שיהי' המשפיע ומקבל בערך זל"ז כו'. ולפי טעותם שכ"ה בהמשכת החיות ממנו ית' שבדרך</p> <p class=bodytext>עו"ע אומרים דהשמים הוא בערך והארץ אינו בערך כו', אבל באמת אינו כן דהשמים ג"כ אינו בערך האלקו' כמו הארץ וכמ"ש המשפילי לראות בשמים ובארץ כו', והתהוות העולמות מאתו ית' הוא רק מהארה לבד שאינו פועל שום שינוי ח"ו בו ית', וענין ההתהוות הוא שמהות הנבראים ממש נתהוו מאלקו', והיינו מההארה שמאתו ית' שההארה גופא נעשה מהות נברא כו', וכמו שהארת כח הצומח מתעבה ומתגשם ומתהווה מהות פרי וא"ז פועל שום שינוי בכח הצומח כו', כמו"כ הוא למע' שההארה אלקי' עצמה מתגשם ונעשה מציאות נברא כו'. וזהו שגילה אברהם והודיע בעולם וקרא אל עולם שהעולם הוא אלקו' כו'. וזהו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רנח</div></p> <p class=bodytext>שאמרז"ל עד אברהם לא הוה זקנה, ופי' הה"מ ז"ל דהכוונה שלא הי' התגלות בחי' יגת"ד עד אברהם שקרא אל עולם. והענין הוא דהנה ידוע דהשערות הן ממותרי מוחין לבד שהרי כשחותכין השערות אינו מרגיש כאב, ומ"מ יש בהם קצת חיות מהמוחין שהשערות המה חלולים שבהם מתלבש החיות כו', והנה מהות השערה היא גופא היא מהחיות שבמוח שמתעבה ומתגשם ונעשה שערה, והתהוותה הוא באופן כזה שנעשה כמו דבר נבדל לגמרי מן הגוף עד שאינו מרגיש שום כאב כשחותכין אותה, ובאמת היא מהחיות גופא שנעשה מציאות שערה כו'. וכמו"כ הוא בהתהוות הנבראים שהן אור וזיו המתפשט מכח השופע כו' שהיא ההארה האלקי' ונתהווה מהות נברא כו', וזהו שגילה אברהם אע"ה והודיע זה בעולם ועי"ז המשיך גילוי יגת"ד דשם אל הוא תיקון הראשון מיגת"ד כו', ובאמת התהוות בי"ע הוא מתיקון הראשון דיגת"ד וכמ"ש באד"ר דקל"ב ע"א דתלת עלמין נפקין מתיקונא קדמאה כו' וכמ"ש בתו"א בהבי' דמשה ידבר, וזהו דאברהם שקרא אל עולם כנ"ל המשיך גילוי בחי' יגת"ד כו'. וזהו שאברהם התחיל להאיר שהמשיך בחי' האור והגילוי</p> <p class=bodytext>והוא בחי' אור זרוע כו', והיינו להיות התלבשות האוב"כ שעי"ז יהי' בבחי' מציאות אור ויהי' בחי' גילוי אור כו' וכמשנת"ל פק"ל בענין שא' לעולמו די כו', וגם בד"כ המשכת האור משרשו ומקורו להיות בבחי' מציאות אור כו', והיינו המשכת האורות דע"ס דאצי' ועי"ז גם למטה יהי' גילוי אור אלקי כו'. והיינו דכללות המשכת ההשתל' הוא ע"י האבות כו', כי עד האבות לא הי' עדיין כתיקונו וכמשנת"ל שם דעד האבות הי' בבחי' התהו כו', והאבות המשיכו בחי' התיקון להיות האור באופן כזה שיהי' בבחי' גילוי בעולמות ובבחי' התלבשות אוב"כ כו', ועוד בהתהוות הכלים שהן אלקו' והמשיך הגילוי למטה ענין אל עולם שהעולם הוא אלקו' כו'. וכללות ההמשכה הזאת זהו בחי' אל שדי שא' לעולמו די שזהו ההגבלה להיות מציאות דבר כו', וכן בהאור הוא שבא בהתלבשות והתעלמות וכמו ההגשמה ע"י אמצעי' הגרעין כו', דבאמת זהו תכלית הטוב והחסד לפי שעי"ז דוקא יכולים לקבל את האור שזהו בחי' הגילוי כו'. והנה בשערי אורה להר"י גיקטלייא ז"ל ש"ב אי' דמשארז"ל בגמ' שא' לעולמו די ע"ה שלפי</p> <p class=bodytext>הפשוט הפי' בזה כמו שא' שם שהי' העולם מרחיב עצמו עד שאמר לו די, עיקר הפנימי בזה הוא כי במדת אל שדי הוא נותן מזון לכל ברי' וברי' ומשלח ברכותיו לאד' עד שיבלו שפתותיהם מלומר די כו', וכל הברכות והטובות הנשפעות באד' למלאות צורך כל ברי' ע"י אל שדי הוא כאמרו ואל שדי יברך אתכם כו', והיינו דאל שדי הוא ריבוי ההשפעה ע"ד מ"ש והריקותי לכם ברכה עד בלי די שארז"ל ע"ז עד שיבלו שפתותיכם מלומר די כו'. ולכאורה נראה שזהו בלתי הגבלה שהרי זהו מה שיבלו כו', אמנם באמת לא כן הוא שהרי זהו מה שהמוגבל יבלה שפתותיו מלומר די שהוא השפעה בשפע וריבוי כו', אבל א"א לקרות זה בשם בל"ג דא"כ לא הי' הנברא המוגבל משיגו כלל כו', גם ממה שקורין זה בשם ברכה וכמ"ש והריקותי לכם ברכה כו', מובן ג"כ שזהו בהגבלה, שהרי ענין הברכה ידוע שזהו מה שכבר ישנו במקורו, וכידוע ההפרש בין ברכה לתפלה כו', ומה שכבר יש בשרש ומקור ה"ז בבחי' הגבלה במדה וקצבה לפי אופן מה שיכולים לקבל כו', ומה שנשפע ונמשך מזה ה"ז בבחי' מיעוט ובבחי' הגבלה ממש (והיינו מפני שגם</p> <p class=bodytext>המקור מוגבל ע"כ ההמשכה הוא בבחי' מיעוט כו', דהאור שהוא בל"ג בעצם אינו שייך בו מיעוט כו' וכמ"ש במ"א), והברכה הוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רנט</div></p> <p class=bodytext>שנמשך כמו שהוא במקורו שזהו ריבוי השפעה וכמו ויזרע יצחק כו' וימצא מאה שערים ויברכהו הוי' שהברכה היא שהי' הצמיחה בריבוי ומ"מ ג"ז הוא בהגבלה כו', וזהו ל' והריקותי לכם מל' שמריקין מכלי אל כלי והיינו שמה שישנו במקורו יומשך למטה א"כ ה"ז הגבלה כו', והגם שהל' בלי די לכאורה מורה על בל"ג, הנה רז"ל שדרשו מ"ש בלי די עד שיבלו כו' הוציאו זה מל' בל"ג רק שאינו בבחי' הגבלה כמו די סתם שפי' עד פה תבא ולא יותר, ובלי די היינו יותר מדי (בל"א אזוי פיל ויפיל גינוג) וכמו די והותר שבמלאכת המשכן ועוד יותר מזה, אמנם בערך וסוג זה יחשב כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפ"ז</span> יובן מ"ש אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ, דהנה ידוע שיש מצרים בקדושה והו"ע ההגבלה כו' והיינו בחי' הגבלת האור שבא במדה ומשקל ומתלבש בכלים המגבילים את האור כו', וענין מ"ת הוא להיות היציאה מהמיצרים וגבולים והיינו להיות גילוי האור שלא בבחי' הגבלה כו', וז"ש אנכי ה' אלקיך דהוי' הוא בחי' האור ויש בזה ב' מדרי' בחי' האור כמו שהוא בבחי' שייכות אל העולמות וכמו שהוא בערך העצמו' שגם האור הוא לא בבחי' הגבלה כו', וזהו אנכי הוי' דהגילוי דמ"ת הי' גילוי ש' הוי' וכמו תורת ה' ומצות ה' כו', והוא בחי' ש' הוי' כמו שהוא מצד אנכי בחי' עצמו' אוא"ס כו', ואו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים, דכל ענין התו' הוא להיות יצי"מ והיינו היציאה מהמיצרים וגבולים דקדושה כו', ולא נז' כאן בריאת שו"א מפני שזהו בחי' די סתם שא' לעולמו די להיות בבחי' גבול רק הודיע כאן ענין יצי"מ שז"ע מ"ת כו', וזהו אנכי ה' אלקיך להיות גילוי ש' הוי' כמו שהוא מצד בחי' אנכי ועי"ז הוצאתיך מאמ"צ מבחי' מיצרים וגבולים כו'</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וז"ע אל עולם, כמו הפרי שהיא הארת כח הצומח שנתגשם ואין שום שינוי, כן העולם הוא הארת אלקות שבא בהגשמה, ואין שום שינוי כלל, דהנה רם על כל גוים שהן או' שזהו בבחי' עו"ע שהעלול פועל שינוי בהעילה והעלול אינו מהות העילה, וכמו בשכל ומדות וכן במשפיע ומקבל, ובאמת אינו כן כ"א כנ"ל, וזהו עד אברהם לא הווה זקנה ופי' הה"מ ז"ל שהמשיך יגת"ד, וכמו עד"מ השערות הן עצמן מהחיות שבמוח רק שנתגשמו, כמו"כ העולם הוא אלקות ושרשם מתיקון הראשון דיגת"ד, וזהו שהתחיל להאיר שהמשיך אור זרוע שיהי' בבחי' מציאות אור, וגילה שהעולם הוא אלקות כמו בכלים למעלה וכן בהעולם למטה, ובש"א דש' שדי הוא עד בלי די, והוא ג"כ המשכה שבבחי' מדה וגבול אך הוא בחי' ריבוי ההשפעה עד בלי די. </p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>