חלק ראשון - בס"ד. ש"פ קרח, תער"ג - ערב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/36/index.htm">בס"ד. ש"פ קרח, תער"ג</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/36/272.htm">ערב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/36/273.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ קרח, תער"ג</h3><div class=pageno>ערב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויקח</span> קרח בן יצהר בן קהת כו', וארז"ל בגמ' סנהדרין דק"ט ע"ב קרח שנעשה קרחה בישראל, בן יצהר בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהרים, וצ"ל מהו"ע מחלוקת קרח שעי"ז נעשה קרחה בישראל, ומהו"ע שנעשה קרחה כו', גם מהו"ע שהרתיח עליו כו' כצהרים. והנה ברש"י הביא בשם המדרש לא הזכיר בן יעקב שבקש רחמים על עצמו שלא יהי' נזכר במחלקותם, וכמ"ש בסודם כו' ובקהלם אל תחד כבודי, והיכן נזכר על בני קרח בהתייחסם על הדוכן כו', משמעות הענין הוא דהתייחסות על הדוכן ומחלוקת קרח הן ענין א' בעצם רק שהן הפכים זמ"ז, ולכן מדמין הענינים זל"ז דבהמחלוקת לא נזכר והיכן נזכר בהתייחסם כו', וצ"ל מה שייכות הענינים זל"ז כו', גם צ"ל מפני מה הי' צריך יעקב לבקש רחמים ע"ז שלא יהי' נזכר במחלקותם כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דישסו"ת הן מדות דחו"ב ואין זה בחי' מדות שבשכל שהן בבחי' התפעלות שכלי שזהו מה ששייך למדות, כ"א הן בחי' המדות שבפרצוף המוחין עצמן וענינם הוא התפשטות והתגלות המוחין, דמוחין בעצם הן בבחי' הבדלה לא בבחי' ירידה והמשכה,</p> <p class=bodytext>והמדות הן הטיית והמשכת המוחין כו', ובפרטי' הן בחי' נה"י דאו"א שזהו להביא את המוחין לידי מציאות נבדל מהם שהן המדות כו', ונת' שהן בחי' הארה לבד מן המוחין מאחר שהן רק הטיית והמשכת המוחין לא המוחין עצמן ממש כו', וא"כ ה"ה באות ה' דשם הוי' כמ"ש בע"ח דבד"כ הן בחי' בינה שהיא רק הארה לבד דכל השגה הוא בריחוק מן העצם כו', וע"כ הבינה עיקר מקור ההשתל' להיותה בחי' הארה לבד כו', ובחי' ישסו"ת שהן בחינת הארה ה"ז בחי' בינה בד"כ כו', אבל או"א הן בחי' עצמות המוחין והו"ע בחי' פנימי' אבא פנימי' עתיק וכן פנימי' בינה פנימי' עתיק כו'. </p> <p class=bodytext>קמא) <span class=cup>וע"פ</span> הנ"ל יובן ההמשכה שהמשיכו האבות וההפרש בין המשכת האבות לההמשכה דמ"ת, דגבי האבות כתי' וארא אל אברהם כו' באל שדי שכל הגילוים שלהם היו בחי' אל שדי, שגם שם הוי' שנא' כמה פעמים אצל האבות ה"ז הכל המשכת בחי' אל שדי, והיינו דהאבות המשיכו מבחי' או"א תתאין בחי' ישסו"ת שזהו בחי' בינה שהיא מקור ההשתל' כו', וז"ע אל שדי, וידוע דשם אל שדי הוא בבריאה והוא בחי' בינה המקננת בבריאה כו', וידוע דהפרסא שבין אצי' לבריאה הוא מחיצוני' בינה שז"ס לבוש החשמל דשרשו מחיצוני' בינה ומלביש לזו"נ מצדדיהן ומתחת רגליהן כו' וכמ"ש בע"ח, וכמ"ש מזה בתו"א ד"ה והבדילה הפרוכת כו'. וזהו שם שדי שאמר לעולמו די, פי' לעולמו קאי על עולם האצי' וכמשנת"ל פק"ל דמשארז"ל שהי' העולם מרחיב עצמו כו' אין הכוונה על העולם ממש היינו על מציאות העולם, דכל מציאות יש ומוגבל א"א שיהי' בבחי' בל"ג, כ"א הכוונה על ההארה האלקי' המהווה את העולם והוא בחי' חסד דאצי', וכמ"ש בסש"ב ח"ב בפי' הגדול הגבור דמדת החסד הוא בחי' התפשטות החיות להוות</p> <p class=bodytext>ולהחיות עולמות ונבראים עד אין שיעור כו', ובזה יכול להיות ההתפשטות בבחי' בל"ג וממילא גם הנבראים היו לא בבחי' מציאות יש כו' וכמשנ"ת שם, ועז"א שאמר לעולמו היינו עולם האצי' די מלהתפשט ולהתגלות בבחי' אור האצי'</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/36/273.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>