חלק ראשון - בס"ד. ש"פ פנחס, תער"ג - שא

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/39/index.htm">בס"ד. ש"פ פנחס, תער"ג</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/39/301.htm">שא</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/39/302.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ פנחס, תער"ג</h3><div class=pageno>שא</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וידבר</span> ה' אל משה לאמר פנחס בן אלעזר כו', השיב את חמתי מעל בנ"י כו' לכן הנני נותן לו את בריתי שלום כו', משמעות הענין הוא דהנני נותן לו את בריתי שלום זהו קבלת שכר ע"ז שהשיב את חמתי כו', וצ"ל מהו הקבלת שכר דהנני נותן לו כו', גם מהו"ע ההשבה דהשיב את חמתי מעל בנ"י שע"ז הוא הקבלת שכר דהנני נותן לו את בריתי כו'. ובמד"ר אי' משיב חימה בן של משיב חימה בן של אהרן שהשיב חמה מעל בנ"י בהקרבת הקטרת, וצ"ל שייכות השבת חימה של פנחס להשבת חימה של אהרן ע"י הקטרת ושהשכר ע"ז הוא שנותן לו את בריתי שלום כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל שיש ב' אופני עו"ע, הא' שהעלול הוא מהות נבדל מהעילה וע"ה שנמצא כלול בהעילה ומתגלה ממנו מ"מ ה"ה בבחי' מהות נבדל ממנו כו', והב' שהעלול הוא מהות העילה והוא רק התפשטות העילה ומ"מ הוא מהותו כו'. ונת' המשל כמו שו"מ שהמדות הן בדרך עו"ע מהמוחין ומ"מ ה"ה מהות נבדל מהמוחין כו', ועל כן גם הארת המוחין בהמדות היא הארה נבדלת שאינו ממהות המוחין כו'.</p> <p class=bodytext>קנג) <span class=cup>ולהבין</span> הדוגמא מזה למע', הנה אי' בת"ז איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד, וידוע דקאי על ע"ס דאצי' דאיהו וחיוהי חד בהון ואיהו וגרמוהי חד כו', ומובן מזה שאינו דומה בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי לבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי, וכמו"כ בענין היחוד אינם דומים זל"ז, שהרי אינו או' איהו וחיוהי וגרמוהי חד, אלא או' איהו וחיוהי חד בפ"ע ואיהו וגרמוהי בפ"ע הרי מובן שאינו דומה בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי לבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי כו, וגם בענין היחוד אינם שוים דאינו דומה ענין היחוד עם חיוהי לענין היחוד עם גרמוהי, ומשו"ז חלקם בשני חלוקות כו'. דהנה איהו הוא בחי' א"ס ב"ה וכדאי' באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי דאיהו וגרמוהי חד לברוא בהם וע"י מאין ליש, וידוע דענין ההתהוות הוא בכח ויכולת הא"ס דוקא לא בחיק הנבראים כלל כו', דמבחי' גרמוהי מצ"ע אא"ל ההתהוות כו', איך שנפרש גרמוהי אם ז"ת או כלים דע"ס בכלל כו' אין בהם כח ההתהוות כו', דמשו"ז צ"ל היחוד דאיהו עם גרמוהי לברוא בהם כו', דההתהוות הוא בכח הא"ס דוקא כו',</p> <p class=bodytext>והא"ס ע"ה שהוא פשוט בתה"פ שאין בו התחלקות מדרי' כו', ה"ה מתראה ומתגלה בכמה אופני חילוקי מדרי' כו', ובזה הוא החילוק בין איהו שמתייחד עם חיוהי להאיהו שמתייחד עם גרמוהי, דע"ה שבחי' איהו מתייחד עם גרמוהי לברוא בהם וע"י כו', מ"מ בחי' האיהו שמתייחד עם חיוהי הוא גבוה ונעלה במדרי' הרבה יותר מבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי כו'. ולהבין זה ילהק"ת מהו בחי' חיוהי וגרמוהי, דהנה בע"ח אי' דחיוהי הן ג"ר וגרמוהי ז"ת, אמנם רבינו ז"ל באגה"ק הנ"ל כ' דחיוהי הן האורות וגרמוהי כלים כו', והנה ע"פ פשוט חיוהי וגרמוהי הן עד"מ גוף ונפש דעל עצם מעצמי ת"א גרמא מגרמי הרי גרמא הן העצמות, דעיקר מציאות וישות הגוף הן העצמות, דהבשר הוא לבוש הגוף וכמ"ש עור ובשר תלבישני ועיקר הגוף הן העצמות כו', ובאמת העצמו' הן מדרי' גבוה ונעלה שזהו בחי' העצם שלמע' מהתפשטות כו', וכנודע דהתפשטות ה"ז הארה לבד, והעצמו' מורה על העצם קודם שמתפשט עדיין וכמ"ש בזהר גרמא</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/39/302.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>