בס"ד. ש"פ ואתחנן, תער"ג
שמג
ואתחנן אל הוי' כו' אתה החלות להראות את עבדך את גדלך כו' אעברה נא ואראה כו', וצ"ל מהו"ע ואראה את הארץ שע"ז היו כל הבקשות של משה, וכידוע שלא בקש לישב בארץ כ"א לראות את הארץ, ומהו"ע ראיית הארץ שהרבה כ"כ בקשות ע"ז דתקט"ו תפלות התפלל משה כו', ומהו"ע אעברה נא כו'. גם מהו"ע שמקדים לזה את גדלך כו' מהו אריכות ההקדמה כו', ומהו"ע אתה החלות כו'. גם מש"א להראות את עבדך צ"ל דלא מצינו כן בשארי תפלות של משה שיהיו בדרך שפלות כ"כ, והגם שהי' ענו מאד כו' מ"מ התפלות שלו היו בדרך תביעה כו', וכאן או' בדרך שפלות כו'. גם מ"ש ואתחנן ולא א' ואתפלל כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דא"ק הוא בחי' ממוצע בין אוא"ס להעולמות כו', וענין הממוצע הוא בשני דברים, הא' שהוא ממוצע בב' מדרי' שבו בחי' פנימי' א"ק וחיצוני' א"ק, דבחי' פנימי' שבו הוא ראשית הקו שכדוגמת עתיק כו', דע"ה שזהו בחי' או"פ מ"מ ה"ה בבחי' הבדלה לגמרי מן העולמות כו', ובחי' חיצוני' א"ק הוא בבחי' כלל אל העולמות כו', הב' שהוא ממוצע בענין ההתהוות כו', דהתהוות
העולמות הוא בבחי' כלל ופרט כו' ובחי' א"ק הוא בחי' הכלל של העולמות כו', והיינו שאינו רק ראשית ההתהוות שהוא ראשית המציאות כו', כ"א הוא בחי' כלל שכולל כל מה שיתהווה אח"כ כו', אך הכל כלול בו שלא בבחי' מציאות כלל כו', ובזה הוא בבחי' ממוצע כו'. ונת' בענין הזמן דכל מה שנתהווה הכל הוא תחת הזמן כו', ובא"ק לא יש בחי' הזמן מאחר שאינם בו בבחי' מציאות כו', ומ"מ אינו למע' מהזמן לגמרי שה"ה עכ"פ בחי' מח' א' כו', ונמצא שהוא בבחי' זמן ולא בבחי' זמן כו', ע"כ הוא בחי' ממוצע בין האוא"ס שלמע' מגדר זמן לגמרי ובין התהוות העולמות בבחי' ס' זמנים וזמן כו'.
קע) ועפ"ז יובן מ"ש בזהר קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, אורייתא היא בחי' חכ' דא"ק כו', דעל התו' כתי' כאשר יאמר משל הקדמוני שהיא