בס"ד. ש"פ קרח, תער"ב.
לג
כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים ושאינה לש"ש אין סופה להתקיים, איזה מחלוקת שהיא לש"ש כגון מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לש"ש זו מחלוקת קרח ועדתו. וצ"ל מהו המעלה דסופה להתקיים דלכאו' ענין המחלוקת אין זה מעלה, וא"כ מה"ע מחלוקת שלש"ש שהמעלה בזה שסופה להתקיים. גם צ"ל שבמחלוקת שלש"ש חושב הלל ושמאי היינו שני צדדים המחלקים, ובמחלוקת שאינה לש"ש חושב רק קרח ועדתו ואינו מזכיר את משה, וע"פ פשוט הוא שהרי משה לא חלק עמהם ורק הם עשו מחלוקת, וגם שגבי משה הי' זה לש"ש, מ"מ צ"ל מהו הענין דבמחלוקת שלש"ש יש שני צדדים ובמחלוקת שאינה לש"ש רק צד אחד כו'. ולהבין כ"ז יש להקדים משנת"ל דבשרש ומקור הקו כמו שהוא באוא"ס שלפני הצמצום יש ג"כ ע"ס והן ע"ס הגנוזות במאצילן. ונת' שהע"ס הגנוזות הן בבחי' התערבות והתאחדות שאין הספי' במדרי' פרטיות אלא כולם הם בבחי' התערבות יחד, והיינו מצד העדר מציאותם שאינם במציאות ניכרת וה"ה בבחי' פשיטות ע"כ הם בבחי' התערבות והתאחדות כו'.
כא) אמנם עדיין צ"ל איך נא' שהע"ס הגנוזות הן בבחי' פשיטות שה"ה ע"ס עכ"פ. דהנה זה שישכנו כולם יחד ניחא כמשנת"ל דענין ההפכיות הוא בהתפשטות וציור הדבר, אבל העצמיות שאינן בהתגלות בעצמותן אינו בבחי' הפכיות, וע"כ עצמיות הספי' כמו שהן שלא בבחי' המשכה אינם במדרי' הפכיים