בס"ד. ש"פ חקת, תער"ב
מא
וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר, וצ"ל מה"ע אשר צוה ה', דלכאו' הול"ל אשר אנכי מצוה שהרי כבר נא' וידבר ה' ומהו עוד אשר צוה ה' כו'. גם צ"ל מה שפרה אדומה חלוקה מכל הקרבנות שכולם מעשיהם בפנים דוקא ופרה אדומה מעשי' דוקא בחוץ רק שהזאת הדם צ"ל נוכח פני אוהל מועד, גם מפני מה כל מעשי' דוקא ע"י אלעזר הכהן כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דהע"ס הגלוים הנמשכים מהע"ס הגנוזות במאצילן דהיינו שרשי האורות הכלולים באוא"ס שלפני הצמצום המשכתם הוא ע"י הצמצום, ונת' ענין הצמצום הזה הוא דבאוא"ס שלפני הצמצום הרי כל הע"ס הן בבחי' התאחדות והתערבות והיו אז במדרי' גבוה ונעלה ביותר בעצם שלא היו בבחי' מהות ומציאות ניכרת לעצמן, וגם בהתאחדות הי' מאיר בהם אור נעלה שלמעלה מהאורות עצמן כו', וענין הצמצום הוא שנמשכה ספירה פרטיות כמו ספי' החכ' בפ"ע שעי"ז ירדה ממדרי' שנעשית בבחי' מציאות ניכרת (שזהו בחי' מיעוט והעלם האור בעצמה כו') וגם שנתמעט האור הנעלה שהי' בה בהתאחדות כולם כו'. ונת' המשל מתי'
ברוך שיש בו השכלה וכשמפרידין אות אחת עם היות שזהו אותו האות ממש מ"מ הרי אין בו ההשכלה כו'. ונת' עוד משל כמו ענין שכלי שבא בריבוי פרטים הרי פרט הוא שכל פרטי, ומכל הפרטים יחד מובן הענין השכלי שמתבאר ומובן מהפרטים האלו, ובהשפעה בא כל ענין פרטי בפ"ע דלבד זאת שאותו הענין כמו שבא בהשפעה והתגלות אינו כמו שהוא אצל המשפיע, הנה מה שיש בו מהענין השכלי המתבאר ומובן מכל הענינים הוא בבחי' מיעוט לבד בכל ענין פרטי אף שנמצא בו גם כמו שהוא ענין פרטי בפ"ע כו', וגם לאחר שהמקבל יודע כל הפרטי' אין הענין מאיר אצלו בגילוי ממש כמו אצל המשפיע כו'.
כו) והנה בסש"ב ח"ב פי"ב כ' וז"ל כי כל אות הוא המשכת חיות וכח מיוחד פרטי וכשנצטרפו אותיות הרבה להיות תיבה אזי מלבד ריבוי מיני כחות וחיות כו' עוד זאת העולה על כולנה המשכת כח עליון וחיות כללית הכוללת ושקולה כנגד כל מיני הכחות והחיות פרטית של האותיות ועולה על גביהן והיא