בס"ד. ש"פ בלק, תער"ב
מז
מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל, וצ"ל פי' ומספר את רובע אם הכוונה שיש מספר או שקאי על מ"ש מי מנה דהיינו שלא יש מספר. וגם הלא ישראל הוא למעלה ממדרי' יעקב כידוע ולמה גבי יעקב נא' מי מנה דפשט הפשוט הוא שלא יש מספר וגבי ישראל כתי' ומספר כו'. ולהבין כ"ז יש להקדים משנת"ל דהמשכת האורות דע"ס דאצי' משרשן ומקורן שהן הע"ס הגנוזות באוא"ס הוא ע"י צמצום כו', ונת' שיש בזה ב' צמצומים הא' צמצום האור שבבחי' א"ס שהצמצום בזה הוא בבחי' סילוק כו', והב' הצמצום בשרשי האורות דכמו שכלולים באוא"ס ב"ה הם בבחי' התערבות והתאחדות שגבוהים במעלתן בעצם שאינם בבחי' מציאות ניכרת וגם מאיר בהם אור נעלה שהיא הכוונה העליונה שבענין הע"ס כו', והצמצום הוא שנפרטו להיות נמשך ספי' א' פרטיות שעי"ז נתמעט האור ונעשית בבחי' מציאות ניכרת כו'.
כט) וע"פ הנ"ל יובן ענין התלבשות האורות בכלים, שהרי האורות והכלים הם בבחי' ריחוק הערך זה מזה וכמו הגוף והנפש שרחוק ערכם מאד שהנפש רוחני והגוף הוא חומר וגשמי כו', כמו"כ בדוגמא כזאת הן האורות והכלים וכמא' וכמה גופין תקינת לון כו', ומ"מ הרי האורות באים בבחי' התלבשות בכלים שזהו בבחי' התלבשות ותפיסא ממש כו', והוא מפני שבהאורות גם כמו שהן בשרשן ומקורן באוא"ס ה"ה בבחי' ע"ס (והוא בבחי' עלות הרצון שהו"ע ההשערה להאיר במדה וגבול כו'), דעם היות שהן שם בתכלית ההתאחדות דהיינו שהן בבחי' פשיטות עד שאינם בבחי' ניכרת לעצמן כלל כו' מ"מ ה"ה בבחי' ע"ס עכ"פ. ואופן המשכתם והתגלותם הוא ע"י הצמצום היינו שנמשך ספי' פרטיות בפ"ע שעי"ז נעשית בבחי' מציאות ניכרת ע"כ הוא בערך להתלבש בכלים כו' (והיינו בכלים שהן ג"כ אלקות בעצם כו'), והגם שהצמצום הוא בבחי' מיעוט לבד דענין המיעוט הוא בבחי' גילוי מההעלם (וזהו ההפרש בין מיעוט לסילוק דמיעוט הוא שההמשכה הוא בערך שרשה ומקורה, וסילוק הוא באין ערוך וכמו התחדשות כו'. ובאמת גם בזה אינו בבחי' התחדשות ממש שהרי הוא עכ"פ בבחי' דביקות במקורו כו', והתחדשות