המשך תער"ב - חלק ראשון - בס"ד. ש"פ בלק, תער"ב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/8/index.htm">בס"ד. ש"פ בלק, תער"ב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ בלק, תער"ב</h3><div class=pageno>מז</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>מי</span> מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל, וצ"ל פי' ומספר את רובע אם הכוונה שיש מספר או שקאי על מ"ש מי מנה דהיינו שלא יש מספר. וגם הלא ישראל הוא למעלה ממדרי' יעקב כידוע ולמה גבי יעקב נא' מי מנה דפשט הפשוט הוא שלא יש מספר וגבי ישראל כתי' ומספר כו'. ולהבין כ"ז יש להקדים משנת"ל דהמשכת האורות דע"ס דאצי' משרשן ומקורן שהן הע"ס הגנוזות באוא"ס הוא ע"י צמצום כו', ונת' שיש בזה ב' צמצומים הא' צמצום האור שבבחי' א"ס שהצמצום בזה הוא בבחי' סילוק כו', והב' הצמצום בשרשי האורות דכמו שכלולים באוא"ס ב"ה הם בבחי' התערבות והתאחדות שגבוהים במעלתן בעצם שאינם בבחי' מציאות ניכרת וגם מאיר בהם אור נעלה שהיא הכוונה העליונה שבענין הע"ס כו', והצמצום הוא שנפרטו להיות נמשך ספי' א' פרטיות שעי"ז נתמעט האור ונעשית בבחי' מציאות ניכרת כו'. </p> <p class=bodytext>כט) <span class=cup>וע"פ</span> הנ"ל יובן ענין התלבשות האורות בכלים, שהרי האורות והכלים הם בבחי' ריחוק הערך זה מזה וכמו הגוף והנפש שרחוק ערכם מאד שהנפש רוחני והגוף הוא חומר וגשמי כו', כמו"כ בדוגמא כזאת הן האורות והכלים וכמא' וכמה גופין תקינת לון כו', ומ"מ הרי האורות באים בבחי' התלבשות בכלים שזהו בבחי' התלבשות ותפיסא ממש כו', והוא מפני שבהאורות גם כמו שהן בשרשן ומקורן באוא"ס ה"ה בבחי' ע"ס (והוא בבחי' עלות הרצון שהו"ע ההשערה להאיר במדה וגבול כו'), דעם היות שהן שם בתכלית ההתאחדות דהיינו שהן בבחי' פשיטות עד שאינם בבחי' ניכרת לעצמן כלל כו' מ"מ ה"ה בבחי' ע"ס עכ"פ. ואופן המשכתם והתגלותם הוא ע"י הצמצום היינו שנמשך ספי' פרטיות בפ"ע שעי"ז נעשית בבחי' מציאות ניכרת ע"כ הוא בערך להתלבש בכלים כו' (והיינו בכלים שהן ג"כ אלקות בעצם כו'), והגם שהצמצום הוא בבחי' מיעוט לבד דענין המיעוט הוא בבחי' גילוי מההעלם (וזהו ההפרש בין מיעוט לסילוק דמיעוט הוא שההמשכה הוא בערך שרשה ומקורה, וסילוק הוא באין ערוך וכמו התחדשות כו'. ובאמת גם בזה אינו בבחי' התחדשות ממש שהרי הוא עכ"פ בבחי' דביקות במקורו כו', והתחדשות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>מח</div></p> <p class=bodytext>ממש שייך רק במציאות דבר כמו בכלים כו') וכל גילוי מההעלם הרי הגילוי מעין ההעלם כו', וכשם שההעלם הוא בבחי' פשיטות כמו"כ הגילוי ג"כ בבחי' פשיטות כו'. הנה באמת הרי הע"ס דאורות הן בבחי' פשיטות לגבי ע"ס דכלים וכמשנת"ל פי"ד, מ"מ מאחר שגם בשרשן ומקורן יש בחי' ע"ס דעם היות שהן בבחי' פשיטות מצד הדביקות ומצד ההתכללות שלהם באוא"ס ב"ה וכמשנת"ל פכ"א, ה"ה מ"מ בבחי' ע"ס כו', וכמו שנמשכו ע"י הצמצום בבחי' ספי' פרטיות בפ"ע הרי נעשה כל אור בבחי' מציאות ניכרת עכ"פ, ה"ה בערך שיתלבש בבחי' הכלים כו' (ולקמן פ' ית' עוד סיבה לזה, והא בהא תליא כו'). וע"י ההתלבשות בהכלים שהוא בבחי' התלבשות ותפיסא נעשה האור בבחי' מציאות דבר בחי' אור החכ' ואור החסד כפי מהות הכלים כו'. והנה בד"כ יש ג' מדרי' באורות מדרי' הא' הן האורות כמו שהן כלולים באוא"ס ב"ה לפני הצמצום והן ע"ס הגנוזות במאצילן שעז"א אנת הוא חד ולא בחושבן כו', דפי' חד הוא בחי' יחיד בעצם שמיוחדים ממש באוא"ס וגם הע"ס עצמן הם בתכלית היחוד כו' (ולעיל פכ"ד נת' דבעלות הרצון</p> <p class=bodytext>הוא בחי' שמות ל' רבים, הנה זהו במדרי' דאוא"ס שלפני הצמצום כו', ועמ"ש בשער היחוד פי"א בענין יחיד אחד וקדמון, דיחיד הוא עצם האור שאינו בבחי' גילוי עדיין, ואחד הוא הגילוי בבחי' כללות ובבחי' פשיטות, וקדמון הוא ההשערה בכח כו'. דאחד וקדמון זהו קודם עלות הרצון ובחי' עלות הרצון (עמש"ל פט"ז) וכמ"ש במ"א, אבל לגבי האורות שנתגלו אחר הצמצום הנה שרשי האורות (שזהו בחי' השערה הנ"ל וכמו שנת"ל פכ"ז) הכלולים בעצמותו ית' שלא נתגלו עדיין, ה"ז בחי' יחיד שעז"נ אנת הוא חד כו'). וכמ"ש במ"א ההפרש בין אחד ליחיד דאחד הוא התאחדות הפרטים והיינו מה שנעשה אחד לאחר שכבר נתגלו והיו פרטים נבדלים וכשחוזרין ונכללין במקורן שהן חוזרין ומתאחדין ה"ז התאחדות הפרטים לבד, וכמו עד"מ התפשטות כח התנועה שביד לעשות איזה מלאכה ואח"כ כשנח ממלאכתו וחוזר התפשטות כח היד לעצמותו נעשה בבחי' אחד והוא רק התאחדות הפרט אחרי שכבר נמשך והי' כח בפ"ע כו'. אבל יחיד הוא שמיוחד בעצם שאין כאן פרט כלל וכמו כח היד קודם שמנענע לעשות איזה דבר, הרי ודאי יש</p> <p class=bodytext>ביד כח הזה לעשות הדבר רק שמיוחד הוא בעצם כח היד שאינו במציאות דבר לעצמו וממילא ה"ה בבחי' יחוד ממש כו'. וכן הוא ביחוד כל הכחות כשהם מיוחדים בעצם הנפש קודם שמתפשטות מעצם הנפש כו' (וכמו היוצא ליהרג ר"ל שיש לו אז שכל ומדות וכלולים בעצם הנפש בבחי' נקודה בלי שום התפשטות כלל כו'). וכמו"כ למעלה הע"ס הגנוזות במאצילן הם כלולים בעצמות המאציל בבחי' יחוד בלי שום מציאות לעצמן כלל כו', וזהו אנת הוא חד בבחי' יחיד בעצם כו', וז"ש ולא בחושבן פי' שהגם שכלולים בו כל הע"ס, אינם בחושבן עשר להיותם בטלים ומיוחדים באוא"ס ב"ה וגם הם בבחי' אחדות ממש זע"ז כו', ואינו שייך לומר שם חשבון ע"ס כו'. והמדרי' הב' הוא המשכת והתגלות האורות לאחר הצמצום שהן הפרשת הארה מאוא"ס המאציל והוא המשכתן בבחי' ספירות פרטיות כו', שעז"א ע"ס בלי מה שהן בלי מהות עדיין, והיינו דקודם התלבשותם בכלים הן בבחי' פשיטות עדיין כו', דמאחר שהצמצום הוא בבחי' מיעוט לבד דהיינו שהן בבחי' גילוי ההעלם משרשם ומקורם והרי מקורם הוא בחי' חד ולא בחושבן כו' כנ"ל, ע"כ גם האורות שבאו בהתגלות יש בהם התגברות מקורם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>מט</div></p> <p class=bodytext>שאינם בבחי' מציאות ובבחי' התחלקות עדיין כו', וכמא' אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא כו', דחכים שייך לומר על האור כשבא בהתגלות דוקא, דכמו שכלול באוא"ס ב"ה הרי אינו בבחי' חכים וכמשנת"ל פי"ט שאינו בבחי' מציאות ניכרת כלל כו', ורק כשהאור בא בהתגלות שייך לומר חכים כו', אבל לא בחכ' ידיעא כמו ח"ע דאצי' כו', כי החכ' היא בבחי' פשיטות עדיין כו', וכמשנת"ל פי"ד בענין ח"ס שזהו למעלה מהחכ' עדיין גם לגבי בחי' ח"ע דאצי' כו', וכן הוא בכל האורות שהן בבחי' פשיטות עדיין כו'. </p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והיות דשרשי האורות הן בבחי' ע"ס, וע"י הצמצום באו האורות בבחי' התחלקות ובבחי' מיעוט, ע"כ ביכולתם שיתלבשו בכלים דאצי' שהן אלקות, ובהתלבשותן ה"ה כאופן הכלים, ויש באורות ג' מדרי', הא' שרשי האורות הכלולים באוא"ס קודם הצמצום שעז"נ אנת הוא חד, דעם היותם עשר ה"ה בבחי' חד ממש (לגבי האורות המתגלים), הב' התגלות האורות משרשם, להיות שהן בבחי' גילוי ההעלם, הגם שהן בבחי' מיעוט, ה"ה בבחי' פשיטות, ועז"נ ע"ס בלי מ"ה, וחכים ולא בחכ' ידיעא. </p></p> <p class=bodytext><span class=cup>למ"ד)</span> ועל ב' מדרי' הנ"ל נא' המלך המרומם לבדו מאז כו' והמתנשא מימות עולם, דפי' המלך המרומם הוא שמרומם ומנושא בעצם שאינו שייך לעולמות כלל, וזהו לבדו בחי' הוא לבדו הוא וכמו ונשגב הוי' לבדו כו', וכמו אתה הוא הוי' לבדיך כו' וכמ"ש במ"א, והיינו בחי' מל' דא"ס כמו שהוא לפני הצמצום שזהו בחי' ההשערה שבאוא"ס הבל"ג להאיר בבחי' גבול והן הע"ס הגנוזות כו' כמשנת"ל פכ"ז, דבחי' ומדרי' זו היא בתכלית היחוד וההתכללות באוא"ס ולא בחושבן ע"ס עדיין כנ"ל פכ"ט, וע"כ ה"ז בבחי' רוממות והתנשאות לגמרי כו', והיינו בבחי' התנשאות עצמי דמאחר שאינו בבחי' מקור עדיין ממילא ה"ז בבחי' התנשאות עצמי כו'. והגם שזהו ההשערה להאיר במדה וגבול כו', מ"מ הרי אינו בבחי' המשכה כלל להיות בגדר מקור כו', ובפרט דכללית השערה הזאת היא השערת האורות לא השערת הכלים הרי אינו שייך לומר בזה התנשאות מהדבר המתהווה כ"א מה שהוא מרומם לבדו כו'. ומש"א והמתנשא מימות עולם הוא בהאור כמו שבא בגילוי להתלבש בכלים, אבל קודם שמתלבש עדיין, דבחי' זו אינו</p> <p class=bodytext>בבחי' המרומם לבדו היינו בבחי' רוממות עצמי מאחר שכבר בא בגילוי להיות בבחי' מקור להאורות דע"ס כו', ומ"מ או' ע"ז והמתנשא מימות עולם להיות שאורות אלו הם ג"כ בלי מה בבחי' פשיטות ה"ה מנושאים עדיין מבחי' ימות עולם שהן יומין דז"א ויומין דע"ס דאצי' בכלל כו'. ובד"כ י"ל דב' בחי' אלו הן בחי' עתיק ואריך וכמשנת"ל פט"ו דהע"ס הגנוזות הן בחי' עתיק דא"ק כו', והאור שבא בגילוי לאחר הצמצום ה"ז בחי' אריך בכלל כו', דעם היותו בחי' מקור לע"ס מ"מ הוא מרומם ומנושא מהם כו'. וכ"ז הוא בהאורות שהן בבחי' פשיטות דגם מדרי' הב' הנ"ל הוא בבחי' פשיטות ובבחי' בלי מ"ה כו' (דעם היותם מדרי' פרטיות ה"ה בבחי' בלי מ"ה מפני שהצמצום הוא בבחי' מיעוט לבד כו' וכנ"ל), וכמו ח"ס שהיא למעלה מהחכ' לגבי חכ' הגלוי' כו', וכמו סברת הרב שהיא סברא אחת עדיין כו' וכמשנת"ל פי"ג. והמדרי' הג' הוא האורות המתלבשים בכלים שבאים בבחי' תפיסא והתלבשות ממש בכלים עד שנעשים כפי מהות הכלים שבאין ערוך כלל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>נ</div></p> <p class=bodytext>לגבי האור כו', וכמו בהשגה דאור השכל שבמוח להשיג השגה גשמיות שאינו בערך השכל וההשגה שבנפש המשכלת כו', וכמו הסברא כשהיא בהשגת שמאי והלל שהן בבחי' חו"ג ממש כו', וכמו"כ האורות כשהן בהכלים ה"ה בבחי' מהות ומציאות דבר בבחי' אור החכ' ואור החסד ואור הגבו' כו', ולא רק מה שנראי' לפי גוון הכלים כ"א שנעשים בבחי' חו"ג ממש בבחי' מציאות עד דבכדי להיות בחי' הביטול וההתכללות בהם להיות אחליפו דוכתיי' כו', זהו דוקא ע"י גילוי אור עליון כו'. וע"ד מ"ש המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים כו' ואינם מכבים זא"ז שזהו ע"י גילוי אור עליון דוקא, דהמלאכים הגם שהן בעולם הבריאה שרשן הוא מאו"כ דאצי' וכמ"ש בסי' שער הק"ש דנפש דמלאכים שרשן מאורות דאצי' כו', והתכללות שלהם הוא ע"י האור עליון שלמעלה משניהם שעי"ז מתבטלים ממציאותם כו'. וכמו"כ באצי' באורות המתלבשים בכלים שהן בבחי' חו"ג כו', בכדי שיהי' הביטול והתכללות שלהם הוא ע"י אור העליון דוקא כו', וכן ההתאחדות וההתקשרות שלהם באוא"ס ב"ה הוא ע"י אור העליון כו'. דהנה</p> <p class=bodytext>שרשי האורות הכלולים באוא"ס ה"ה מיוחדים בעצם באוא"ס ב"ה וגם בבחי' התגלות שלהם קודם שמתלבשים בהכלים שהן בבחי' בלי מ"ה ובלי מהות ה"ה ג"כ בבחי' התאחדות באוא"ס ב"ה כו', וכמו שמתלבשים בכלים הגם שגם אז הן בבחי' אור הדבוק במקורם מצד שהן בבחי' אור בעצם כו' (והוא ג"כ ענין שנת"ל פי"ד שהע"ס דאורות הן בבחי' פשיטות לגבי ע"ס דכלים כו'), מ"מ זהו ע"י גילוי אור עליון שפועל בהם ההתאחדות וההתכללות כו', וכמאמר אנת הוא דקשיר לון ומייחד לון דקאי על האורות המתלבשים בכלים דהתקשרות והתאחדות שלהם באוא"ס ב"ה וכן היחוד וההתכללות שלהם הוא ע"י דאנת הוא דקשיר כו' (ומ"מ הדביקות והיחוד הוא בבחי' איהו וחיוהי חד להיות שזהו בחי' האור כו'), והיינו לפי שנעשים בבחי' מציאות כפי מהות הכלים, וע"כ דוקא ע"י אור עליון נעשה בהם הביטול כו'. </p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והמדרי' הא' הנ"ל היא בחי' המרומם לבדו, בחי' עתיק דא"ק, והמדרי' הב' הוא המתנשא מימות עולם, בחי' אריך, וכ"ז בבחי' בלי מ"ה. והמדרי' הג' הן האורות המתלבשים בכלים, שנעשים כערך מהות הכלים, וזה שאחליפו דוכתייהו וכן ההתקשרות שלהם באוא"ס וההתכללות שלהם הוא ע"י אור עליון המאיר עליהם ובהם. </p></p> <p class=bodytext>לא) <span class=cup>והנה</span> ג' מדרי' אלו הן ג' בחי' נקודה קו שטח, דנקודה הוא בחי' העצמית שלמעלה עדיין מבחי' המשכה וגילוי, וכמו נקודת יו"ד שאין בה עדיין התפשטות אורך ורוחב כו', ועם היות שיש בה ו"ד שהוא האורך ורוחב הכל הוא בהעלם עדיין והכל בבחי' נקודה לבד בבחי' פשיטות עדיין כו'. והקו הוא בחי' המשכה וגילוי רק שהוא בחי' המשכה היולית עדיין כו', והיינו שהקו עם היות שיש בו פרטים בהתגלות מ"מ ה"ה בבחי' פשיטות עדיין ובבחי' התאחדות כו'. דהנה ענין הקו בד"כ הוא בחי' האורך שהוא בחי' הגילוי כו', אמנם יש בזה ב' אופנים הא' הוא מה שפרט א' בא בהמשכה והתגלות ממדרי' למדרי' וכמו בהשפעת השכל מגדול לקטן, שאותו הענין הפרטי שמשפיע לו מתלבש במשל או באיזה ענין שהוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>נא</div></p> <p class=bodytext>בערך המקבל שעי"ז יבין את הענין הפרטי ההוא, וכן מלבישו עוד באיזה ענין שלמטה מזה עד שיובן גם למקבל שהוא נמוך במדרי' כו', ובאופן כזה מורידו ממדרי' למדרי' עד שיהי' הענין מובן גם לבעל שכל קטן כו'. והאופן הב' הוא שהקו הוא רק התגלות הפרטים שבהנקודה לא הבאת הפרט לידי השגה והבנה כ"א רק הבאת והתגלות הפרטים שבהנקודה כו', דממילא גם הפרטים הם בבחי' פשיטות ובבחי' היולית עדיין כו' (וע"ד המשנה שהם ענינים פרטים שאינם בבחי' השגה עדיין עד שמתבארים אח"כ בגמ' בריבוי סברות והשגות שונות כו', רק שהן התגלות הפרטים שבהנקודה דהיינו תושב"כ כו'), ועמ"ש באורך בד"ה כל הנהנה, רנ"ב, בענין הקו שמחיבור נקודות הרבה נעשה קו כו', והוא שהמדרי' פרטיות שבו הן בבחי' נקודות ובבחי' פשיטות כו' (ושם ביאר הענין שזהו כמו עקודים ונקודים דעקודים הוא שהעשר כתרים שהן האורות העצמיים ה"ה בבחי' בלתי מציאות ניכרת וכולם קשורים ומיוחדים יחד כו', ונקודים הוא שבאו בהתגלות כמו שהן בפשיטותן ובעצמיותן כו'. ובדוגמא כזאת הו"ע הקו מה שמחיבור נקודות</p> <p class=bodytext>רבים נעשה הקו דהיינו התגלות האורות בבחי' פשיטות כו', רק דבנקודים ה"ה בבחי' ענפין מתפרדין ובקו הן בבחי' אחדות כו'. והיינו ההפרש כשההתגלות היא להיות בבחי' מציאות שז"ע הנקודים שהוא ההתגלות להיות בבחי' מציאות וכמו אנא אמלוך כו', או שההתגלות היא רק בבחי' גילוי מן העצם לא להיות בבחי' מציאות רק התגלות לבד כו'. וכמו חכם הגדול המגלה אור שכלו כמו שהוא אצלו שכל הפרטים באים בהפשטה ואינו ניכרים עדיין הפרטים והחילוקי' שבהם כו', וכמשנת"ל פי"ט המשל באור שכל מופשט שיוכל להתערב עם אור שכל ההפכי המופשט ג"כ כמוהו כו'). ועם היות דהקו הוא בבחי' מיעוט האור לגבי הנקודה וכמשנת"ל פכ"ב בענין הצמצום בשרשי האורות להיות נמשך ספי' פרטיות שעי"ז נעשה בבחי' מיעוט האור כו', מ"מ ה"ז בבחי' פשיטות עדיין ובבחי' בלי מ"ה לגבי האורות המתלבשי' בכלים כו'. והשטח הוא כמו שהאורות מתלבשים בכלים שנעשים בבחי' אור החכ' ואור החסד כפי מהות הכלים כו', ואינם בבחי' פשיטות כמו האורות מצ"ע עד שפועלים ההתהוות דבי"ע כפי אופן הכלים כו'. והדוגמא</p> <p class=bodytext>בזה י"ל כמו באצי' רוחו של משה על הזקנים, הרי ע"י שנח על הזקנים הי' יכול להיות השפעת הבשר מה שלא הי' אפשר להיות מרוחו של משה עצמו שלא ע"י הזקנים כו', וז"ש ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם שיש בזה ב' דברים אצילות רוחו של משה ומה שנח על הזקנים כו', והיינו דבאצילת רוחו של משה לבד הגם שזהו ירידה ממדריגתו לא הי' אפ"ל עדיין השפעת הבשר כ"א ע"י שנח על הזקנים שהיו באין ערוך לגבי משה, עי"ז נעשה רוחו של משה באופן כזה שיהי' בו וע"י השפעת הבשר כו', וכנודע דכל ההשפעות הי' צ"ל ע"י משה דוקא כו'. וכמו"כ הוא בענין אצי' דהאורות כמו שנאצלו ונתגלו משרשן ומקורן מהע"ס הגנוזות ה"ה בבחי' בלי מ"ה עדיין כו', וממילא אינן בערך עדיין להיות בבחי' מקור לבי"ע כו', וע"י שנתלבשו בכלים עי"ז נתפסו בבחי' מציאות להיות בבחי' מקור לבי"ע, דאיהו וגרמוהי חד לברוא כו'. </p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והו"ע נקודה קו שטח, נקודה היא העצמיות והיא שרשי האורות, קו הוא התגלותן ע"י הצמצום בבחי' ספירות פרטיות, בבחי' נקודות פשוטות</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>נב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>והיוליות</span> (וכמו עולם הנקודים רק שם ההתגלות להיות בבחי' מציאות, ובהקו הוא להיות בחי' גילוי מהעצם), והו"ע שהקו עשוי מנקודות ושטח הוא תפיסת האורות בכלים, שנעשים בבחי' מציאות חכ' וחסד כו'. </p> <p class=bodytext>לב) <span class=cup>אמנם</span> זה שבהתלבשותן בהכלים נתפסו בבחי' מציאות להיות בבחי' אור החכ' וכו' אין זה מחמת הכלים לבד, כ"א מפני שהאור בעצם יש בו ע"ס, דעם היותם בבחי' בלי מ"ה מ"מ ע"י הכלים נעשים בבחי' מציאות כו', וכמשנת"ל פי"ג בענין הלל ושמאי דהסברות אצלם המה בבחי' חו"ג ממש דעם היות שנעשה זאת בהשגתם שזה תופס הסברא להיתר כו', מ"מ הסיבה לזה מפני שסברת הרב כוללת חו"ג בעצמה בהעלם ע"כ באה בהשגתם בבחי' חו"ג במציאות ממש כו', וכמו"כ באור השכל שבא במוח בהשגה כזו שאינה בערך ההשגה דהשכל שבנפש המשכלת הוא מפני שגם בנפש היא בבחי' שכל וחכ' דוקא, דלולא כן לא הי' בא בהתלבשות כלל בחומר המוח ולא הי' בבחי' השגה גשמיות כו'. כן הוא הדוגמא למעלה דמפני שיש בחי' חו"ב וחו"ג בהאור הגם שזהו בהעלם ובפשיטות עדיין כו', זאת היא הסיבה שבא האור בבחי' התלבשות פנימי בהכלים, שנתפס בהכלים ונעשה כמהות הכלים בבחי' מציאות חו"ב וחו"ג, שאינו כלל כמו פשיטת האור מצ"ע ופועל פעולת הכלים שאינו בערך האור מצ"ע כו'. וזהו כמשל בנפש שנת"ל פ"ג שמפני</p> <p class=bodytext>שהכחות הם פנימיים בעצם, דהיינו שאינם הארה מעצם הנפש כ"א מה שהנפש כוללת בעצמה כחות כו', דכמו שהן כלולים בנפש אינם בבחי' מציאות כחות עדיין עד שהן כולם שם בהתערבות כו', אך בהמשכתן מהנפש ע"י צמצום ה"ה בבחי' התלבשות ותפיסא באברי הגוף כו'. וכמו"כ הוא באור הקו דשרשו מהע"ס הגנוזות באוא"ס ב"ה, שאין זה האור א"ס עצמו כ"א מה ששיער הא"ס בעצמו להאיר בבחי' מדה וגבול כו', וכמו שכלולים באוא"ס ה"ה בבחי' פשיטות לגמרי ובבחי' התערבות כו'. אך כמו שנמשכים ע"י הצמצום ספירות פרטיות כל ספי' בפ"ע, הגם שגם בזה הם בבחי' בלי מ"ה כו', מ"מ ה"ה בערך להתלבש בכלים שעל ידן נעשה בבחי' חו"ב וחו"ג כו', והיינו דבסוף המשכתן מתגלה בחי' ההגבלה שבשרשן ומקורן מה שהן בחי' ע"ס כו', להיות דכללות ענין הע"ס הגנוזות הוא ההשערה להאיר בבחי' מדה וגבול כו', ה"ז מתגלה בסוף ההמשכה בהתלבשות האורות בכלים כו' (וכנודע דבכל דבר עיקר ואמיתית ענינו מתגלה בסוף ההמשכה דוקא כו'). דהנה הע"ס הגנוזות עם היותם להאיר בבחי' מדה וגבול ה"ה בבחי' א"ס שה"ה</p> <p class=bodytext>כלולים ומיוחדים באוא"ס עצומ"ה כו' (וה"ה בבחי' א"ס הן מצד עצמן והן מצד ההתכללות בבחי' אוא"ס הבל"ג וכמשנת"ל פכ"ז בענין הכנף מין כנף כו'), ובבחי' התגלות שלהם אחר הצמצום קודם שמתלבשי' בכלים מאיר בהם בחי' הא"ס שבהע"ס הגנוזות כו', והיינו מה שהן בבחי' בלי מ"ה כו'. ובסוף המשכתן היינו בהתלבשותן בכלים מתגלה בחי' המדה והגבול והיינו מה שהן בבחי' חו"ב וחו"ג כו'. ומ"מ מה שנעשים בבחי' מהות ומציאות דבר כפי מהות הכלים הוא ע"י הכלים דוקא, רק שזהו מפני שהאורות עצמן הם בבחי' ע"ס כו'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>וע"פ</span> הנ"ל יובן מ"ש מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. דהנה רובע יש בו ב' פי', הא' מל' ארחי ורבעי זרית דעש"ז נק' מי גשמים בשם רביעה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>נג</div></p> <p class=bodytext>כמו רביעה ראשונה רביעה שני' דמיטרא בעלא דארעא כו', והב' רובע מל' ארבע. והענין דהנה כנס"י נק' בשם ארץ כמ"ש ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה השמים כסאי, ומטרא שהוא בעלא דארעא הוא ההמשכה שע"י תומ"צ שעי"ז נמשך תוס' אורות בנש"י כו', ובד"כ הוא בירידת הנשמה למטה שע"י תומ"צ למטה מגיעים לבחי' האור כו'. דהנה נשמה שנתת בי טהורה היא בחי' הכלים (הו"ע ישראל עלה במח' כו'), וע"י התומ"צ בבחי' אתכפי' ואתהפכא באים לאשתאבא בגופא דמלכא היינו בחי' האורות כו', וזהו רובע ל' ארבע דג' עולמות בי"ע הן מחדו"מ דבעשי' כתי' אף עשיתיו להפסיק הענין כו', ואף מרבה בחי' רביעית בחי' האצי' שזהו בחי' האורות כו', וזהו ומספר את רובע ישראל. דהנה המצות הן בזמן ומקום וכמ"ש לכל זמן ועת לכל חפץ גם בחי' חפצי שמים כו', וע"כ גם ההמשכה שע"י המצות הן באים בבחי' מספר והו"ע תרי"ג מצות תרי"ג ארחין דז"א שהן תרי"ג המשכות מאוא"ס ב"ה, ומספר זה הוא בד"כ ובפרטיות כל מצוה מתחלקת לפרטים רבים לאין קץ ותכלית כו', והכח לזה להיות מספר בבחי'</p> <p class=bodytext>לא מספר הוא ממקור ההמשכה קודם שנתחלק לתרי"ג כו', והו"ע חד ארחא דפלגותא דשערי דגלגלתא שממנה מתפשטין התרי"ג ארחין דז"א כו', ובד"כ זהו ב' מדרי' שבאור שנת"ל שהוא האור כמו שבא בכלים שהוא בבחי' התחלקות כו' והאור כמו שהוא למעלה מכלים שהוא בבחי' בלי מ"ה למעלה מהתחלקות עדיין כו'. וכ"ז הוא בחי' ישראל דהיינו צדיקים המקיימים תומ"צ שהן בבחי' מספר ובבחי' בלי מספר כו', אך מי שפגם והעביר את הדרך ח"ו הרי צריך לתשובה ובע"ת משכין לי' בחילא יתיר היינו שממשיכים מבחי' אנת הוא חד ולא בחושבן שזהו מדרי' הא' שבאור שנת"ל והן בחי' ע"ס הגנוזות שהן בבחי' התאחדות ממש כו'. ועז"א מי מנה עפר יעקב שזהו בבחי' בלי מספר ממש כו'. וגם י"ל שעי"ז ממשיכים בחי' האוא"ס שבבחי' בל"ג ממש כו'. וז"ע עפר יעקב כמו אפר פרה שמטהר את הטמאים ע"י ההמשכה מעצמות אוא"ס בחי' מ"ח כו' וכמשנת"ל בענין פרה אדומה כו', ואו' עפר יעקב דוקא שהו"ע בע"ת כו'. וזהו מי מנה עפר יעקב שע"י התשובה ממשיכים מבחי' ע"ס הגנוזות במאצילן שאינם בבחי' המשכה כלל כו', וגם</p> <p class=bodytext>מבחי' עצמות אוא"ס הבל"ג כו' ומספר את רובע ישראל הוא ההמשכה שע"י תומ"צ שזהו בחי' מספר אשר לא יספר כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> אמנם שרש סיבת הדבר שהאורות באים בבחי' מציאות בהתלבשותן בכלים הוא מפני ששרשי האורות הוא מה שהא"ס שיער להאיר במדה וגבול, דבסוף המשכתן היינו בבחי' השטח מתגלה בחי' ההגבלה שבשרשן, ובאמצען היינו בחי' הקו מתגלה בחי' הא"ס שבשרשן. וע"פ הנ"ל יובן מ"ש מי מנה כו' ומספר את רובע ישראל.</p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>