חלק ראשון - בס"ד. ש"פ פנחס, תער"ב - נד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/index.htm">חלק ראשון</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/9/index.htm">בס"ד. ש"פ פנחס, תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/9/54.htm">נד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/9/55.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ פנחס, תער"ב</h3><div class=pageno>נד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ובראשי</span> חדשיכם תקריבו עולה לה'. ואי' בזהר וכי כמה ראשין אינון לסיהרא והא לית רישא לסיהרא אלא שמשא דאיהו רישא לגבה כו', וכנודע דסיהרא היא בחי' מל' וההמשכה במל' היא משמש הוי' בחי' ז"א כו', וא"כ מה"ע ראשי ל' רבים כו', אלא ראשי תרין בכל ירחא וירחא דאינון יעקב ויוסף, ופי' המק"מ דיעקב ויוסף זהו ת"ת ויסוד כו'. ולכאו' אינו מובן והלא ההמשכה מת"ת הוא ג"כ ע"י יסוד וכנודע שכל ההמשכות הן מיסוד, וא"כ מה מחשב יסוד לראש בפ"ע ונשארה הקושי' וכי כמה ראשין אינון לסיהרא כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל דהאורות דאצי' ה"ה בבחי' התלבשות פנימי בבחי' הכלים דאצי' שעי"ז נעשים בבחי' מהות ומציאות דבר בבחי' אור החכ' ואור החסד כו'. וסיבת הדבר הוא מפני שהאורות גם בשרשן ומקורן כמו שהן כלולים באוא"ס לפני הצמצום ה"ה בבחי' ע"ס, והיינו שאין זה האור שבבחי' א"ס כ"א מה שאוא"ס שיער בעצמו להאיר בבחי' מדה וגבול כו', והגם דכמו שהם כלולים באוא"ס ב"ה ה"ה בבחי' פשיטות לגמרי שאינן בבחי' מציאות ניכרות כו', מ"מ בבחי' ע"ס וכאשר נמשכו</p> <p class=bodytext>ע"י הצמצום בבחי' ספירות פרטיות ה"ה בבחי' מציאות ניכרת עכ"פ עם היותם בבחי' בלי מ"ה כו', וכמו הקו העשוי מנקודות כו', וה"ה בערך להתלבש בכלים כו', וע"י ההתלבשות בהכלים נעשים כפי מהות הכלים בבחי' מציאות דבר בבחי' אור החכ' ואור החסד כו'.</p> <p class=bodytext>לג) <span class=cup>והנה</span> זהו ג"כ סיבת ההתחלקות דמעלה ומטה שיש בע"ס, שהרי הע"ס דאצי' הן בבחי' מעלה ומטה שהחכ' היא למעלה במדרי' מהבינה והמוחין למעלה מהמדות כו' עד המל' שהיא סודכ"ד דאצי' נק' מטה כו'. דבאוא"ס עצומ"ה לא יש ענין מעומ"ט, וכמ"ש בע"ח בתחלתו טרם שנאצלו הנאצלים הי' אור עליון פשוט כו' ולא הי' בו מעלה ומטה ראש וסוף כו', ובע"ס יש התחלקות מעומ"ט כו'. והוא להיות שהע"ס הן בבחי' התלבשות פנימי אורות בכלים ע"כ לפי אופן הכלים מאיר בהם האור כו', וע"כ הכלי שהיא בבחי' דקות ורוחניות יותר מאיר בה האור בריבוי ביותר ה"ז בחי' מעלה והכלי שהיא בבחי' מציאות יותר שהאור בה בבחי' מיעוט ה"ז בחי' מטה כו'. והרי כלי החכ' היא בבחי' דקות יותר הרבה מכלי הבינה, וכמו עד"מ בהשכלת איזה ענין הרי אין השכלי בא בבחי' הלבשה עדיין, וכמו שנראה בחוש שאינה בא עדיין בריבוי אותיות ולא בענינים רבים כ"א בבחי' נקודה מופשטת עדיין מהשגה כו', והגם שהנקודה כוללת הכל, שהרי כל הפרטים הבאים אח"כ בהשגה הכל בא מהנקודה (עס ווערט אלץ ארויס</p> <p class=bodytext>גיטראגין מהנקודת השכלה), הרי הנקודה כוללת כל הפרטים. מ"מ בהנקודה אינם ניכרים הפרטים כלל רק נקודת הענין לבד כו', וגבי חכם גדול ניכרים אצלו לעצמו הפרטים שבהנקודה, דבעת שנופל לו השכלה חדשה מאירים אצלו הפרטים שבה כו', ומ"מ ה"ז בהעלם ובבחי' מקיף (והיינו שגם לעצמו הוא בבחי' העלם ומקיף לגבי כללות השכלת הענין כו'), ומה שבהתגלות הוא רק נקודת השכלי לבד כו' (וזה ודאי שאין שם כלל ריבוי אותיות במציאות וגם לא הריבוי ענינים שבהם מתלבש הענין שכלי כו'). והו"ע דקות הכלי כו', וע"כ מאיר שם הענין שכלי ביותר בבחי'</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/1/9/55.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>