המשך תער"ב - חלק שני - בס"ד. ליל ב' דר"ה, העת"ר

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/1/index.htm">בס"ד. ליל ב' דר"ה, העת"ר</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ליל ב' דר"ה, העת"ר</h3><div class=pageno>תרלז</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>תקעו</span> בחדש שופר בכסא ליום חגינו ואמרז"ל ע"ז איזה חג שהחדש מתכסה בו זה ר"ה, וצ"ל מפני מה אומר תחלה בחדש סתם ואח"כ נותן סימן בכסא שהחדש מתכסה בו, הול"ל בתחלה תקעו בחדש תשרי כו'. גם צ"ל מה שאמרז"ל אמרו לפני מלכיות שתמלכוני עליכם זכרונות שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר, וצ"ל מה שייך שופר למלכיות כו', דהנה מש"א אמרו לפני שהן פסוקי מלכיות שבתורה זה ניחא דהיינו שמביאין ראי' מן התורה שצ"ל ענין המלוכה כו', אבל מה"ע שופרות להמשכת המלוכה כו'. גם צ"ל מה שמקדימים מלכיות לזכרונות דלכאו' אחר שממשיכים בחי' המלוכה הרי המלך זוכר את עמו וא"כ מהו עוד ענין זכרונות כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין ארוממך אלקי המלך דאלקי הוא ל' כח ול' אלקות, דלכאו' הן ב' ענינים מובדלים דאלקות הוא בחי' גילוי אור וכח הוא בחי' כח נעלם כו'. ונת' שיש יתרון מעלה בכח על אור, דעם היות שאור הוא למעלה מבחי' כח דאור הוא בחי' גילוי אור הדבוק בהעצם כו', ומ"מ יש יתרון בכח שהוא פועל בבחי' התחדשות כו', דפעולת האור אינו</p> <p class=bodytext>בבחי' התחדשות והפעולה היא כמהות הפועל כו', ובחי' כח הוא שפועל בבחי' התחדשות והפעולה אינו כמהות הפועל שהפועל הוא רוחני והפעולה היא גשמיות כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שיב)</span> וביאור הענין ילה"ק דהנה יש ד' ענינים שהן חלוקים זמ"ז ויש בכ"א יתרון על זולתו, והן העלם וגילוי, יש מאין, עצם והתפשטות, וכח ופועל. דהנה העלם וגילוי הרי אין הגילוי מן ההעלם דבר חדש במציאות כלל דהיינו שאותו דבר הנגלה כבר הי' כמו שהוא במציאותו ממש בההעלם, וכמו עו"ע הרי מציאות העלול כבר נמצא בהעילה רק שהוא בו בהעלם וממילא הוא בבחי' דקות ורוחניות יותר, וכשמתגלה נעשה יותר בבחי' מציאות כו', אבל מ"מ עצם מהותו כבר הי' בהעילה ואין בזה התחדשות כו'. וכמו במח' ודבור הרי אותיות הדבור כבר ישנם במח' תחלה והו"ע דבור שבמח' כו', וכידוע דמח' שבמח' הו"ע מחשבת שכל דהיינו מה שחושב את השכל לעצמו שמאיר שם אור השכל ואין האותיות מורגשים כ"כ כו', ודבור שבמח' הוא שמסדר במח' איך לדבר, וכמו אמרה ד"פ בינו לבין עצמו שזהו הדבור כמו שהוא לעצמו והוא דבור שבמח' כו', שכאן מורגשים האותיות, ובא אח"כ במח' שבדבור, שזהו מה שחושב בעת שמדבר שהאותיות מורגשים כאן יותר מבדבור שבמח' כו', ובא מזה הדבור שהן אותיות</p> <p class=bodytext>המורגשים אל הזולת כו', והם מוכרחים זל"ז דא"א להיות דבור בלי מח' שבדבור שיחשב מה שהוא מדבר, ומח' שבדבור א"א להיות בלי דבור שבמח' כו' (שז"ע מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל כו', וכמ"ש בזהר כלל ופרט אצטריך זל"ז כו'), הרי אין זה התחדשות כלל שכבר היו האותיות קודם רק יצאו מהעלם אל הגילוי כו'. וכמו"כ הוא במדות הנולדים מן השכל הרי המדות נמצאים כלולים תחלה בשכל והוא ההתפעלות שכלי, וכשבאים אח"כ בגילוי בלב אין בזה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרלח</div></p> <p class=bodytext>התחדשות רק מהעלם אל הגילוי לבד, דכאשר מבין בשכלו טוב הדבר מתפעל בשכלו ע"ז ובאה אח"כ ההתפעלות בלב כו', וכמו שהן בהעלם ה"ה בדקות יותר ובלב ה"ה באים במורגש כו', מ"מ אין זה התחדשות כו', ובמדות יובן איך שגם בלב אינו בבחי' התחדשות, שהרי המדות ישנם בלב קודם ג"כ רק שהן בהעלם ומתעוררים בבחי' גילוי ע"י השכל וההתפעלות שכלי כו'. ולכן בהעלם וגילוי יש שיעור ומדה להגילוי ונכלה ונפסק ההשפעה, מפני שגם במקורו הוא בבחי' מציאות והוא בבחי' מדה וגבול כו', וכמו שהוא במקורו כן הוא בא בגילוי כו', וכאשר כלה כח עצם מציאותו ממילא יכלה גם הגילוי כו', וכמו באותיות הדבור שיכלו כשיכלה קצבת אותיות המח', וכן המדות הן כפי אופן המדות שבשכל כו' דלפי אופן שנתפעל בשכלו בהענין כן הוא התפעלות הלב כו', וגם המדות בכלל הן כפי אופן השכל המחייב את המדה כו', כי גם השכל הוא בבחי' מציאות דבר ובבחי' הגבלה כו', ולפי אופן חיוב השכל בהמדה אם באהבה ביותר או בפחות וכן ביראה כו' לפי אופן זה הוא התפעלות השכל וכן הוא התפעלות הלב כו', וכ"ז הוא</p> <p class=bodytext>מפני שבא שלא בבחי' התחדשות והיינו דגם במקורו הוא בבחי' מציאות דבר ובאופן כזה הוא בא בגילוי כו'. ויש מעלה בהעלם וגילוי מה שהגילוי הוא בקירוב אל ההעלם והוא מעין ההעלם (והיינו שבא בבחי' מציאות רוחני) כו', והגרעון בזה הוא מה שבא לא בבחי' התחדשות כו', והגרעון בזה הוא בכמה ענינים, הא' בהפלאת הענין, דהרי התחדשות דבר מה שלא הי' קודם ה"ז הפלאה, ובגילוי מההעלם אין בזה הפלאה כו', הב' שהגילוי הוא בבחי' מציאות שהרי גילוי ההעלם הוא שהגילוי הי' כלול כמו שהוא במציאותו במקורו וההתגלות שלו הוא יש מיש ע"כ הגילוי הוא בבחי' מציאות, משא"כ בהתחדשות שנתחדש דבר שלא הי' כלול במקורו דבמקורו הוא בבחי' אין, ע"כ עם היות שנתחדש בבחי' מציאות דבר הנה באמת אינו בבחי' מציאות כלל דגם כמו שנתהווה הוא בבחי' אין באמת כו', וכידוע דהביטול דאין עוד הוא בהיש דוקא, וזהו שיתגלה לעתיד שהיש יהי' אלקות ממש כו', משא"כ באצי' עם היות שזהו בבחי' ביטול ה"ז רק בבחי' כלא כו' וכמ"ש במ"א. והג' מה שכללות ההמשכה בשרשה היא מהעלם השייך אל הגילוי</p> <p class=bodytext>וגם התוס' אורות שיהי' בזה הכל הוא מבחי' ההעלם של הגילוי שאין זה אור חדש כו', וכמו כשיתוסף ההשפעה בדבור בריבוי השפע ה"ז בא מהעלם המח' שאין זה אור חדש כו' (אך מה שיתוסף בהדבור מצ"ע מה שלא הי' תחלה במח' כלל, וגם בדבור שבמח' דהיינו כאשר מסדר את הענין איך לדבר מתוסף לפעמים ענינים שלא הי' בהשגתו תחלה זהו בבחי' אור חדש כו'), וכמו"כ במדות כשיהי' בהם ההתפשטות ביותר הכל הוא מן השכל ומההתפעלות השכל כו' (ומה שיכול להיות במדות תוקף ההתפעלות יותר משכל המולידן זהו באמת מעצם הנפש שלמעלה מהשכל כו' וכמשנת"ל פ' רנ"ב דהמדות בעצם הן התגלות ההשרשה טבעית כו').</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ויקדים שיש ד' ענינים, העלם וגילוי, יש מאין, עצם והתפשטות, כח ופועל. העלם וגילוי הוא שהגילוי כלול במציאותו בההעלם, וכמו אותיות המח' ואותיות הדבור, וכמו מדות שבשכל ומדות שבלב, והגילוי אינו התחדשות, ולכן יש להגילוי שיעור כפי מדת מציאותו במקורו, והמעלה בזה</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרלט</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>הדביקות</span> ומעין ההעלם, והגירעון הא' שאינו דבר חידוש, הב' שהוא במציאות דבר (משא"כ ביש מאין לפי האמיתית), הג' שההמשכה וגם התוס' בזה הכל מההעלם השייך אל הגילוי.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שיג)</span> והדוגמא מזה יובן למעלה מ"ש בס"י ע"ס בלי מה כשלהבת הקשורה בגחלת, שיש בזה השלהבת כמו שהיא בתוך הגחלת עדיין שהיא טמונה וגנוזה בתוך הגחלת ואינה יוצאה חוץ לגחלת כו', ובעצם מציאותה אינה בבחי' שלהבת עדיין ואין בה ציור וגוון עדיין כו', והשלהבת כמו שהיא בגילוי שיוצאה חוץ להגחלת ה"ה במציאות שלהבת ויש בה גוונים כו', ועם היות שנעלה ערך השלהבת שבתוך הגחלת מהשלהבת שמחוץ לגחלת, מ"מ הרי גם היא במציאות אש רק שאינה עדיין בבחי' להב במציאות ניכרת כו', וגילוי השלהבת אין זה התחדשות כלל רק שבההתגלות נעשה בבחי' מציאות ובבחי' גוון כו' (והוא שמתגלה בה הגוונים שהי' בה בהעלם גם קודם שנתגלה כו'). והדמיון בזה הוא בע"ס דאצי' שהן התגלות כח הכמוס והחתום במאציל עליון, וכמ"ש הפרד"ס שער אבי"ע פ"א דאצי' הוא שהי' נעלם במקורו וכשעלה ברצונו ית' באו בבחי' התגלות כו', וקודם שנתגלו היו במהותם כלולים באוא"ס המאציל, והן בד"כ ע"ס שבכתר שנק' ע"ס הגנוזות שהן גנוזים וטמונים באוא"ס ב"ה, היינו שאינם בבחי' מציאות אורות</p> <p class=bodytext>עדיין ואינו נק' עדיין בשם אור החכ' ואור הבינה כו', וכמו השלהבת שבתוך הגחלת שאינו עדיין במציאות להב ואין בו גוון עדיין כו', ונק' ע"ס בלי מה בלי מהות ומציאות עדיין כו' (עמשנת"ל פ' כ"ט) ומ"מ ה"ה בבחי' ע"ס כו', ואצי' הע"ס בהתגלות אין זה חידוש דבר כי כבר ישנם במקורם כו', רק כמו שנתגלו נעשו בבחי' מציאות אור וכמו השלהבת בהתגלות ויש בהם גוונים כו'. די"ל דהגוונים הן בחי' הספי' שבהאור בחי' אור החכ' ואור הבינה כו', ולפי המבו' בדרוש זה דגם שרשי האורות הן בבחי' ע"ס, י"ל דז"ע הגוונים שהן בהעלם גם בהשלהבת שבתוך הגחלת כו', או שהגוונים הן בחי' הכלים שנק' גווני האור כו' וכמשנת"ל פ' רפ"ו וכמ"ש במ"א באורך כו', הרי גם הכלים דאצי' אינם בבחי' התחדשות מפני שכבר נמצאים הכלים במקורם ג"כ כו', ועם היות דבחי' כלים שבכתר הן רק כמו עד"מ אותיות החקיקה כו', ה"ה ג"כ בבחי' מציאות כלים, וכידוע במשל אותיות החקיקה שהן מ"מ משחירים על האב"ט כו', והדוגמא מזה בכלים דכתר עם היותם מיני' ובי' ה"ה בבחי' כלים עכ"פ כו' (רק שההסתר</p> <p class=bodytext>אינו כמו בכלים דאצי' שמסתירים על האור המתלבש בתוכם כו' וכלים שבכתר מסתירים על האור שלמעלה מהכלים כו', והיינו שהן רק כמו גורמים אל ההסתר והוא שאין עצמות האור מתגלה כמו שהוא בעצם כו', והיינו דכלים דאצי' מעלימים על האו"פ המתלבש בתוכם, משא"כ כלים דכתר אינם מעלימים על האור המתלבש בתוכם ומגלים את האור כמו שהוא, רק מחמת הכלים יש בחי' אור שאינו מתלבש בהם, וע"י הכלים נעשה ניכר האור השייך שיתלבש בכלים והאור עצמי שאינו מתלבש כו' וכמ"ש בדרוש יו"ט של ר"ה, רס"ו), וממילא הכלים דאצי' אינם בבחי' התחדשות כו', וכמ"ש בדרוש הנ"ל ונז' ג"כ לעיל פ' רצ"ד שהכלים דאצי' הן בבחי' גילוי ההעלם גם לגבי בחי' הכלים דא"ק שהן ג"כ בבחי' מציאות כו', דהעדר המציאות שלהם אינו מצ"ע כ"א מצד האור כו', ע"כ</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרמ</div></p> <p class=bodytext>הכלים דאצי' שהן ג"כ רק יש נאצל דהיינו שהן אלקות ממש כו' ה"ה רק בבחי' גילוי ההעלם לבד כו' (ולגבי בחי' אותיות הרשימו כמו שהן קודם הצמצום שהן עד"מ אותיות החקוקים מעבר לעבר כו' כמ"ש בדרוש הנ"ל ה"ז בבחי' התחדשות כו'). והנה נת"ל במשל שהגילוי יש לו שיעור ומדה שכלה כח השפעתו כו', וי"ל כמו"כ בע"ס דאצי' עפמ"ש במ"א בענין שהאצי' א"ס להתפשטותו ה"ז מ"מ רק במדרי' האצי' לבד, ולא כמו הא"ס הבל"ג שהוא בבחי' גילוי העצמות שנמשך גם לחוץ האצי' וגם שם הוא בבחי' א"ס כו', וזה"ע הרצון פשוט שיש בנש"י וכח דמס"נ שיש בכאו"א מישראל שזהו מבחי' אוא"ס שלמעלה מאצי' כו', דנעשה אדם בצלמינו כדמותינו דעשר כחות הנפש הן מע"ס דאצי', והכח דמס"נ והרצון פשוט שהן בלתי מוגבלים הן מהאוא"ס שלמעלה מאצי' כו', הרי שהאוא"ס נמשך עד למטה מטה דבכ"מ הוא בבחי' א"ס כו', משא"כ האצי' התפשטותו הוא הכל במדרי' האצי' והפרסה שבין אצי' לבי"ע מפסקת את אור האצי' כו', וגם מה שנמשך מאצי' לבי"ע והוא בחי' אור הנשמה דבי"ע אין זה כמו באצי' ממש כו' וכמשנת"ל פ'</p> <p class=bodytext>ר"צ ועמשית"ל פ'. והנה יש יתרון גדול בגילוי ההעלם שהגילוי הוא בבחי' דביקות בההעלם והוא מעין ההעלם כו', והיינו בע"ס דאצי' שהן בבחי' דביקות במקורן שז"ע כשלהבת הקשורה בגחלת שמורה על היחוד שהן מיוחדים וכמא' איהו וחיוהי חד כו' (והיחוד הוא בשרשן ומקורן היינו בהע"ס הכלולים בכתר וגם בבחי' הא"ס הבל"ג כו', שז"ע קישור השלהבת בהגחלת דהיינו בהאש שבגחלת וגם בהגחלת עצמה כו' כמ"ש במ"א, והיינו מה שיש בהאורות מבחי' א"ס הבל"ג והן מין כנף כו' וכמשנת"ל בכ"ד), וגם איהו וגרמוהי חד שמיוחדים בהאור כו', וגם מיוחדים במקורם שהן אלקות ממש וכנ"ל שאינן בבחי' התחדשות כו', ומה שמבו' בכ"מ שהכלים אינם בבחי' דביקות, היינו שאינם בבחי' דביקות ניכרת כמו האור ולכן לא יש בהם הענינים שיש בהאור כו', אבל מ"מ הן ג"כ מיוחדים כו', ולכן האורות דאצי' הן מעין מקורם כו', וכמו באצי' רוחו של משה על הזקנים שהיו במדרי' משה (וכידוע דההשפעה הי' צ"ל ע"י משה דוקא כו') רק שהיו למטה במדרי' ממנו כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי' אוריד ואמשיך בחי' שלך</p> <p class=bodytext>למטה ממדריגתך כו', ולכן כל בחי' גילוי אלקות בעולמות הוא מן האצי' דוקא, דלולא ענין האצי' לא הי' כלל גילוי אלקות בעולם לפי שהמדרי' שלמעלה מאצי' אינן בערך העולמות שיהי' בבחי' גילוי אל העולמות כו', ובד"כ הן בבחי' סתימות והעלם כו', רק ע"י האצי' שהוא בחי' גילוי (היינו התגלות שבבחי' ירידה וצמצום שהוא מיעוט האור שלפ"ע העולמות כו') והוא מ"מ מעין מקורו כו', עי"ז הוא דוקא הגילוי אלקות בעולם כו', וז"ע התהוות האצי' בגין דישתמודעון בי' כו'. אמנם כללות הגילוי הזה הוא רק מבחי' ההעלם השייך אל הגילוי והיינו מבחי' האור השייך אל העולמות כו', וגם מה שנמשך בזה תוס' אורות דלהיות שזהו בבחי' גילוי ההעלם שזהו ההמשכה שבחי' ערך כו', ע"כ מבחי' האור והגילוי יכולים לעלות ולהגיע לגילוי אור עליון יותר כו', וכידוע בענין עד ועד בכלל ועד ולא עד כו', דעו"ע הוא בחי' עד ועד בכלל וע"כ מהגילוי יכולים לבוא למדרי' עליונה שג"ז יבוא בבחי' גילוי כו', וכמו בהשגה שמהשגה תחתונה באים להשגה עליונה מפני שיש להם שייכות זל"ז כו' וכמ"ש במ"א, הנה גם התוס' אור אין זה אור חדש רק מבחי' ההעלם של הגילוי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרמא</div></p> <p class=bodytext>לבד כו', והיינו דתחלת המשכתן אינו בבחי' התחדשות וגם מה שממשיכים עי"ז תוס' אורות אין זה בחי' אור חדש כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והדוגמא מזה בע"ס דאצי' כשלהבת הקשורה בגחלת שישנה גם בהגחלת, וגם הגוונים ישנם בהעלם, ונתגלו בבחי' מציאות, והגוונים שבהעלם י"ל שרשי הכלים שבכתר (וההעלם הוא שאין עצמות האור מתגלה) שגם הכלים הם גילוי ההעלם, ויש לזה שיעור, שהא"ס הוא בכ"מ בבחי' א"ס, ואצי' א"ס רק באצי', והמעלה שהוא בבחי' דביקות בהעצם ומעין העצם.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שיד)</span> והנה כשם שהוא באור האצי' מבחי' המאציל ב"ה, כמו"כ הוא בכללות האורות והגילוים בעולמות והיינו בחי' אור הקו הנמשך מאוא"ס שלפני הצמצום שזהו ג"כ בבחי' גילוי מההעלם כו' (ועם היות שזהו ע"י הצמצום שהוא בבחי' סילוק האור כו' ה"ז בכללות בבחי' גילוי מההעלם כו'). והענין הוא דהנה ידוע דהאוא"ס שהי' ממלא מקום החלל לפני הצמצום הוא בחי' אור השייך אל העולמות כו', והיינו שאין זה בחי' עצם האור שמובדל לגמרי מן העולמות רק בחי' התפשטות האור שיש לו שייכות אל העולמות, רק שלא הי' אפשר להיות מזה התהוות העולמות מפני שהעולמות אינם יכולים לקבל אור כזה כו', וכידוע בענין קדש וקדוש דקדש הוא שמובדל בעצם מצ"ע וקדוש הוא שמובדל מן המקבלים כו' (וכמשנת"ל פ' ר"ה בענין ב' בחי' סתום כו'), ושיש ב' המדרי' דקדש וקדוש גם באוא"ס שלפני הצמצום כו' וכמ"ש מזה באורך בד"ה שמח תשמח, רנ"ז, וע"כ בחי' האור הזה הוא בחי' ההעלם של הגילוי כו', דמאחר שהוא בבחי' שייכות אל העולמות רק שאינם יכולים לקבלו ה"ז עכ"פ בחי' ההעלם של הגילוי</p> <p class=bodytext>כו', ובכדי שיהי' הגילוי בעולמות הי' צ"ל הצמצום באוא"ס ב"ה כנודע. והנה הצמצום הגם שהי' בבחי' סילוק לגמרי לא בבחי' מיעוט לבד כו', וכמ"ש בע"ח שאם הי' נשאר אור הקו לא היו העולמות יכולים לקבל את האור רק הי' הצמצום באופן כזה שנתעלם האור לגמרי ונשאר מקום פנוי כו', מ"מ הרי גם הצמצום הראשון הוא צמצום שבשביל הגילוי (ועמשית"ל פ'), שבזה הוא משתווה לכל הצמצומים דסדר השתל' שהן בשביל הגילוי כו', רק שבהאוא"ס שלפני הצמצום מצד מעלת האור שעם היות שהוא בבחי' שייכות אל העולמות, מ"מ אינו דומה כמו בהאורות שאחר הצמצום, שהאור שהוא בבחי' שייכות אל המדרי' התחתונה יש לו ערך אל המדרי' התחתונה והאור שלפני הצמצום הגם שיש לו שייכות אל העולמות אין לו ערך אל העולמות כו', ע"כ הי' הצמצום בבחי' סילוק לא בבחי' מיעוט לבד (והיינו דהצמצומים דסדר השתל' הוא שמתעלם רק הפנימיות ונשאר החיצוניות כו' והצמצום הראשון הוא שנתעלם כללות האור כו'), אבל מ"מ הצמצום הוא בשביל הגילוי כו', ולכן ע"י הצמצום נמצא בחי' חיצוניות האור השייך אל</p> <p class=bodytext>העולמות כו', דלולא הצמצום לא הי' נמצא כלל האור שלצורך העולמות (כי לא הי' ניכר בפ"ע) וע"י הצמצום דוקא נמצא האור הזה כו', וכמו במשפיע ומקבל הרי דוקא ע"י שמשפיע מעלים אור שכלו נמצא בו חיצוניות האור השייך אל המקבל כו' וכמשנת"ל, וכ"ז הוא מפני שהצמצום הוא בשביל שיהי' הגילוי כו' (וכמשי"ת), וע"כ עם היות שהצמצום</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרמב</div></p> <p class=bodytext>הוא בבחי' סילוק (מטעם הנ"ל) מ"מ הגילוי הוא גילוי הארה ממש מן האור הראשון כו'. וידוע דאחר הצמצום חזר והאיר האור, והיינו שהאיר כללות האור הראשון רק שהאיר בחי' חיצוניות האור ולא בגילוי כ"כ כו', וכידוע בהמשל דהשפעת השכל שהמשפיע מעלים אור שכלו בעצמו, דענין ההעלם הוא שמתעלם לגמרי כאלו לא השכיל כלל, ואח"כ חוזר ומאיר אור השכל בעצמו והיינו שבא בעצמו לידי שכל, וגם שמאיר בו האור השכל הקודם (וכאלו נזכר על השכל שהשכיל תחלה), רק שפנימיות ועצמות השכל נשאר בהעלם ומה שמאיר הוא חיצוניות השכל, היינו כללות האור שכל השייך אל המקבל, וג"ז הוא בהעלם בבחי' מקיף כמו מרחף, ונמצא אז הנקודה מה שיכול להתגלות אל המקבל ע"י שיבוא בפרטים כו'. והדוגמא מזה דאחר שנתעלם האור לגמרי חזר והאיר אח"כ בחי' חיצוניות האור דא"ס שהי' ממלא מתחלה מקום החלל (וי"ל שז"ע זכרון ליום ראשון כו'), והוא שע"י הצמצום נבדל החיצוניות מהפנימיות כו', וגם חיצוניות הוא בבחי' מקיף לבד והוא בחי' העיגול הגדול כו', ונמצא הנקודה היינו בחי' רושם הא"ס כו',</p> <p class=bodytext>הרי שאחר הצמצום חזר והאיר בחי' האוא"ס שהי' ממלא מקום החלל קודם הצמצום (ועמשנת"ל פ' רע"ג), וגילוי הקו ה"ז הארה מאור זה כו'. וגם שנת"ל פ' כ"ח שהצמצום הי' ב' ענינים בחי' סילוק אור הא"ס ומיעוט לגבי שרשי האורות, והרי לגבי שרשי האורות הקו הוא בחי' גילוי ההעלם כמשנ"ת שם, וגם לגבי אוא"ס הרי מ"מ יש בו רושם הא"ס כו', וגם דשרשי האורות זהו מה שאוא"ס הבל"ג שיער בעצמו להאיר בגבול כו' וכמשנת"ל פט"ז, והיינו שכללות גילוי הקו ה"ז הארה מאור הראשון כו', והיינו שההמשכה שאחר הצמצום אינו בחי' אור אחר כ"א הארה ממש מהאור הראשון והוא בבחי' גילוי בעולמות בבחי' או"פ כו'. והוא שהעלם הצמצום אינו כמו העלם הפרסא שהאור מתעלם לגמרי בהפרסא ומה שנמשך ע"י הפרסא הוא אור של תולדה לבד (הגם שעצם האור מתעלם בהפרסא מ"מ ה"ה מתעלם לגמרי ומה שנמשך ומאיר הוא רק אור של תולדה והיינו אור אחר כו'), אבל ענין הצמצום אינו כן כ"א מה שמאיר ע"י הצמצום הוא אותו האור ממש רק שנמשך הארה לבד כו', וכמ"ש בע"ח שער הנקודים פ"ב בענין א"ק שהי' בו צמצום וגם הניח פרסא כו', שהצמצום הוא בשביל האצי' והפרסא בשביל הברי' כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וכן גילוי הקו הוא גילוי ההעלם, דאוא"ס שהי' ממלא מה"ח הוא האור השייך אל העולמות רק שאינו בערך העולמות, ולכן הי' צ"ל הצמצום בבחי' סילוק, אמנם כוונת הצמצום בשביל הגילוי, וגם חזר והאיר כללות האור, וע"כ אור הקו הוא הארה מאור הראשון בבחי' גילוי מההעלם.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שטו)</span> וכ"ז הוא לפי שכללות האור הוא בבחי' שייכות אל העולמות ע"כ אופן ההמשכה שלו הוא ע"י שמתעלם תחלה ומתגלה אח"כ כו' (שבאם הי' גילוי העצמות הי' אפ"ל בבחי' או"פ גם בלתי הצמצום כו', ואם הי' הכוונה שיהי' בבחי' העלם לא הי' צריכים לענין הצמצום כו', אך להיות שכללות ההמשכה היא בחי' הארה והכוונה היא שיהי' בבחי' גילוי היינו בבחי' או"פ כו', ע"כ צ"ל שיתעלם תחלה ויתגלה אח"כ כו'), והיינו שבתחלה הוא מגילוי אל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרמג</div></p> <p class=bodytext>ההעלם שהאור והגילוי מתעלם ואח"כ מהעלם אל הגילוי כו'. והענין הוא דהנה ההמשכה שהוא בבחי' גילוי מההעלם ה"ה המשכה שבסדר והדרגה, והיינו שיהי' גילוי אור והגילוי יהי' הארה לבד כו', שאם יהי' הגילוי כמו שהוא בעצם הרי לא יהי' בבחי' גילוי כלל היינו שלא יהי' בבחי' או"פ ולא יתקבל בעולמות כו' (וכמשנת"ל פ' רע"א באורות דתהו שהיו שלא ע"י הפסק כו'), אך כאשר נמשך הארה לבד ה"ה בבחי' גילוי כו', וע"כ צ"ל ע"י צמצום שיתצמצם ויתעלם האור והגילוי ועי"ז נמשך אח"כ גילוי הארה להיות בבחי' גילוי ממש כו', וזהו ג"כ ענין צמצום הראשון שהוא התעלמות האור בכדי שיהי' גילוי הארה מאור הראשון להיות בחי' הגילוי בעולמות כו' (וכמו באצי' שהכוונה בזה להיות גילוי אלקות בעולמות כנ"ל כמו"כ הוא בהמשכת הקו בכלל כו'), וצריך להיות אופן ההמשכה בבחי' העלם וגילוי היינו שיתעלם האור ויתגלה אח"כ כו' (והיינו שזהו המשכה שבסדר והדרגה כו', ומובן שאינו דומה הסדר והדרגה דאוא"ס שלפני הצמצום לגבי אחר הצמצום כמו הסדר והדרגה בהאורות שאחר הצמצום כו' וכנ"ל,</p> <p class=bodytext>אבל בכללות ה"ז המשכה שבסדר והדרגה כו', והיינו שזהו מההעלם השייכות אל הגילוי, ואופן ההמשכה היא בבחי' העלם וגילוי שההמשכה היא רק הארה ולהיות בבחי' גילוי ממש שלפ"ע העולמות והמקבלים כו'). וע"כ גם התוס' אורות שממשיכים בזה שהן מבחי' האור שנסתלק כו', אין זה אור חדש כ"א מההעלם של הגילוי כו', ואופן ההמשכה היא בבחי' העלם וגילוי שההמשכה היא בחי' הארה לבד כו', והוא להיות שהתוס' אור הוא שנמשך ע"י העבודה בבחי' האור והגילוי כו', וכמו בעבודה דתפלה שנק' עבודה שבלב כו', וכמו הלב הוא שבו עיקר החיות ומשלח חיות לכל האברים כו', והוא החיות שבא מאור הנפש להחיות אברי הגוף בסדר והדרגה כו', וכמו"כ הוא בתפלה שהו"ע ההתבוננות באור וחיות האלקי שבא בבחי' התלבשות בעולמות באופן האור והחיות האלקי שבעולמות בכלל ובכל עולם בפרט בהמדרי' הפרטיות שבו כו' (כמבו' בשעה"י בפרטי ההתבוננות כו') ובאופן ההתלבשות דהאור כו', שע"י כ"ז מאיר האור האלקי בנפשו ומתעורר באהוי"ר אמיתים כו' שהן הן החיים האמיתים שהאדם חי בהם באור וחיות אלקי כו',</p> <p class=bodytext>וזהו שהתפלה נק' לב שהוא עיקר החיות כו', והלב שולח חיות בכל האברים הן רמ"ח פקודין כו' וכמ"ש בסש"ב והמקיימן באמת הוא האוהב כו', וע"י העבודה הזאת נמשך תוס' אור בכללות ההשתל' להיות בחי' גילוי האור גם למטה בנפשו ובחלקו בעולם כו', ולהיות שהעבודה היא באור המאיר בעולמות כו', והיא עבודה שבסדר והדרגה כו', והיינו שהעבודה היא בבחי' הגילוי בנפשו והיינו בהידיעה אלקית שבו ובהתבוננות אלקי כו', והתעוררות האהבה היא בהאור המורגש בנפשו ע"י ההתבוננות כו', ע"כ התוס' אור שנמשך עי"ז ה"ז מבחי' ההעלם השייך אל הגילוי כו', ובשרשו הוא בחי' האור שהי' ממלא מקום החלל לפני הצמצום כו', דעם היות שזהו תוס' אור אין זה אור חדש ואופן ההמשכה הוא בדרך העלם וגילוי כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כ"ז הוא העבודה דכל השנה אבל בר"ה צריכים להמשיך אור חדש מעצמות א"ס כו', שהרי בר"ה צריכים להמשיך חיות חדש על כללות השנה, והגם שהוא רק פרט א' מאלף שנה מ"מ להיות דהמשכה דר"ה הוא ע"י המשכת הרצון למלוכה, שהרי בר"ה הוא עליית המל' שעולה בשרשה העצמי בעצמות א"ס וצריכים להמשיך</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרמד</div></p> <p class=bodytext>בחי' המלוכה שז"ע בנין המל' דבר"ה כו', ע"כ ההמשכה היא בחי' אור חדש ממש מבחי' עצמות א"ס כו'. וזהו שממשיכים ע"י הט' ברכות וט' תקיעות כו', דהברכות הן פסוקי התורה שהיא בחי' אור עצמי מעצמות א"ס כו', והט' תקיעות הו"ע התשובה שמגיע בעצמות כו', וכן הוא כללות העבודה דר"ה בעצמות הנשמה דוקא, והו"ע הקבעומ"ש דר"ה שהוא בבחי' התגלות עצמי דוקא וכן התשובה דר"ה היא בהתגלות עצמות הנשמה כו', וכמ"ש לך אמר לבי בקשו פני בחי' פנימיות ועצמות א"ס והוא ע"י את פניך ה' אבקש בבחי' פנימיות ועצמות הנשמה כו', ועי"ז ממשיכים בחי' אור וחיות חדש כו', ועז"א אומר תקעו בחדש שופר בחדש הוא ל' התחדשות והיינו להמשיך אור חדש כו'. ואח"כ מבאר מאיזה מדרי' היא ההמשכה ואו' בכסא היינו מבחי' עצמות א"ס המכוסה ונעלם כו', גם בכסא הוא בחי' מל' והיינו כמו שהמל' היא מכוסה ונעלמה בשרשה כו', שזהו הסיבה שצריכים להמשיך מבחי' העצמות דוקא מפני שהמל' עולה ונכסית בשרשה העצמי כו', וזהו חג שהחדש מתכסה בו כו', וצריכים להמשיך הגילוי שז"ע ליום חגינו כו',</p> <p class=bodytext>וע"י מה היא ההמשכה זהו ע"י אמרו לפני מלכיות כו' שהן הברכות כו', ובמה בשופר שהו"ע התשובה כו', וזהו"ע התקיעה שהיא צעקה פשוטה מעומקא דליבא ובפרט שברים תרועה שהן גנוחי גניח וילולי יליל שהו"ע צעק לבם כו' וכנודע, ועי"ז ממשיכים בחי' המלוכה כו', וע"י אמרו לפני כו' ממשיכים ג"כ אור עצמי שז"ע התורה כו', אך ע"י השופר שהו"ע התשובה ממשיכים מבחי' עצמות יותר וזהו ובמה בשופר כו', ומה שמקדימים מלכיות לזכרונות הוא מפני שיש מדרי' בזכרונות שהן למעלה מבחי' מלכיות כו' וכמשי"ת. וזהו תקעו בחדש שופר בחדש סתם שזהו בחי' התחדשות והוא להמשיך בחי' אור חדש כו', וז"ע בכסא דשרש ההמשכה היא מבחי' עצמות א"ס המכוסה ונעלם בעצם כו' (בחי' קדש שלמעלה מקדוש כו'), ואו' בחדש שופר שההמשכה היא ע"י השופר שהו"ע התשובה שעי"ז ממשיכים מבחי' עצמות א"ס ב"ה להיות גילוי המלוכה כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ולהיות דכללות האור הוא השייך אל העולמות ע"כ צ"ל ע"י צמצום, והגילוי הוא בסדר והדרגה שיתעלם עצם האור ויתגלה הארה לבד, והיינו שההמשכה היא רק מההעלם של הגילוי, והכוונה היא שיהי' גילוי או"פ, ע"כ אופן ההמשכה הוא בדרך העלם וגילוי, וגם התוס' אור אינו התחדשות, וג"כ בדרך העלם וגילוי, וזהו דההמשכה היא ע"י עבודה שבסדר והדרגה, אמנם בר"ה ההמשכה מבחי' עצמות א"ס. וזהו תקעו בחדש אור חדש, בכסא העלם העצמי, וההמשכה ע"י ט' תקיעות וט' ברכות.</p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>