המשך תער"ב - חלק שני - בס"ד. ש"פ תולדות, העת"ר

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/13/index.htm">בס"ד. ש"פ תולדות, העת"ר</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ תולדות, העת"ר</h3><div class=pageno>תשמ</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויגדלו</span> הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים, וצ"ל מה"ע איש יודע ציד כו' ואיש תם כו' דצ"ל שזהו זה לעומת זה, שהרי יעקב ועשו היו הפכים זמ"ז לגמרי והן זה לעו"ז, וא"כ צ"ל דענינים הכתוב עליהם בתורה הן הזה לעו"ז שבהם, וצ"ל מהו הענינים האלו שהן זלעו"ז כו'. ובזח"א דרכ"ב רע"א אי' ויעקב איש תם שלים, שלים הוה ולא שלים בדרגא עילאה כישראל כו', וצ"ל והלא נא' איש תם שזהו בחי' השלימות ואיך אפשר לומר ולא שלים כו', וגם מאחר דשלים הוה איך או' ולא שלים, הלא בענין השלימות אינו שייך מיעוט וריבוי ואם אינו שלם לא יש כאן שלימות כלל, ומאחר דשלים הוה איך שייך לומר ולא שלים כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דחכ' היא בחי' עצמי והיינו דכללות החכ' היא בבחי' עצמי, ולהיות שהיא בחי' עצמי יש בה הכל היינו כל המדרי' דאוא"ס שלמעלה מעלה ממדרי' החכ' כו', וכל מה שיש בה הכל הוא בחי' העצמות כו', אמנם הכוונה בבחי' החכ' הוא הגילוי דז"ע אצי' החכ' להיות בחי' הגילוי, דלמעלה מהחכ' הכל הוא בבחי' סתימות ואצי'</p> <p class=bodytext>החכ' הוא להיות בחי' הגילוי כו', וע"כ גם התלבשות העצמות שבחכ' הכוונה בזה הוא להיות המשכת וגילוי העצמות כו'. וז"ע הברכות שתקנו חכמים עיני העדה, דברכה הו"ע המשכה וגילוי, וההמשכה דברכה הוא המשכת העצמות כו', וז"ע חייב אדם לברך מאה ברכות בכי"ו להיות המשכת העצמות דחכ' בבחי' גילוי כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שסא)</span> אמנם עיקר המשכת והתגלות העצמות הוא בתורה, דהנה התורה היא בחי' גילוי אור וכמ"ש ותורה אור שהתורה היא בחי' אור וגילוי כו', והגילוי דתורה הוא בחי' או"פ כו'. וזהו ההפרש בין תורה ומצות שהמצות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשמא</div></p> <p class=bodytext>אינן בבחי' גילוי או"פ, וכמא' מצות לאו ליהנות ניתנו מפני שאין בהם השגה וגילוי אור כו', והגם דבמצות יש כוונת המצות שהו"ע השגה לידע כל מצוה בשרשה ומקורה בע"ס דאצי' ואיך שע"י המצות נמשך האור בכל פרט דע"ס כו', הלא אין זה עיקר ענין המצוה כו', דהלא עיקר ענין המצות הוא העשי' בפועל בקעומ"ש לקיים רצה"ע וזהו כוונת המצות כו', אבל הכוונה פרטיות אין זה עיקר המצוה כו', ועוד דבאמת הכוונה שבמצות אין זה ענין ההשגה כ"א כוונת הלב והביטל באופן המדרי' הפרטיות כו', וכמ"ש בסש"ב פ"מ בענין כוונת המצוות כמו במצות תפלין דאוא"ס ע"י הד"פ שהן הד' מוחין קדש והי' כי יביאך כו' מאיר על נפשו להיות ביטול חב"ד שבנפשו באוא"ס ב"ה כו', וכן בכל מצוה שצריכים לידע פרטי ההמשכה של המצוה, אבל ענינה הוא כוונת הלב להיות ביטול נפשו באופן המדרי' הזאת כו', ולכן מכוונת המצות נעשה לבושים אל הנפש, וכידוע דממעשה המצוה נעשה לבושים אל הנפש בגעה"ת ומכוונת המצות נעשים לבושים בגעה"ע כו', והיינו לפי שהוא או"מ כו'. אבל התורה היא או"פ דעיקר מצות</p> <p class=bodytext>התורה היא ידיעת התורה דוקא, והתורה היא בחי' מזון וכמ"ש ותורתך בתוך מעי כו', והגילוי דתורה הוא גילוי בחי' העצמות כו'. דהנה כתי' קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת ואין אמת אלא תורה כו', דאמת הוא דבר שאינו נפסק והיינו שבסוף הוא כמו בהתחלה ממש בלי שום שינוי כלל כו', וכמו חותמו של הקב"ה אמת שהחותם והסוף הוא כמו התחלה ממש וזהו אמת כו', וזה בבחי' המשכת העצמות דוקא, דבאורות וגילוים מן העצמות יש בהם ראש וסוף כו', דהרי האור פנימי שבא ע"י הצמצום ה"ה מתמעט ממדרי' למדרי' שיש בו מעלה ומטה כו', שכן הוא בכללות המשכת הקו שיש בו מעלה ומטה, וכמ"ש בע"ח דכל ענין המשכת הקו הוא לעשות מעומ"ט, דבקרוב לגבי מקורו הוא בבחי' גילוי אור עליון יותר וכל מה שמתרחק ממקורו הוא בבחי' מטה ותחתון כו', וכמשנת"ל פל"ח דמעומ"ט הוא שמחולקין במעלתן ובמדריגתן כו', שבמדרי' העליונה האור והגילוי יותר וגם מחולקין בעצם מדריגתן כו', וכמו בחכ' ובינה ומוחין ומדות, הנה לבד זאת שבחכ' האור בריבוי יותר מבבינה, הרי האור בעצם מדריגתו הוא</p> <p class=bodytext>במדרי' אחרת כו' וכן במוחין ומדות כו'. וכמו"כ בכללות המשכת הקו שיש בו התחלקות מדרי' כו', דלמעלה מאצי' מאיר עצמות הקו ובאצי' רק הארת הקו שזהו התחלקות בעצם המדרי' דבחי' עצמות והארה כו', וכן אינו דומה בחי' גילוי הקו שבא"ק ושבעקודים כו', הרי דבאו"פ יש בו התחלקות דראש וסוף כו'. וגם בבחי' או"מ ג"כ אין הגילוי בסוף המשכתו כמו שהוא בבחי' קירוב לגבי מקורו כו', וכמו האבוקה גדולה עם היות שמאירה למרחוק מ"מ אינו דומה כמו שהוא בקירוב כו', וכמו"כ הוא בבחי' או"מ דעם היותו בבחי' א"ס ונמשך בכ"מ כו', וכמשנת"ל ההפרש בין התפשטות אור האצי' לההתפשטות דאוא"ס שלמעלה מהאצי' שנמשך בכ"מ ובכ"מ הוא בבחי' א"ס כו', מ"מ אינו דומה בסוף המשכתו כמו שהוא בהתחלה כו', וכמ"ש בע"ח שבכל עיגול יש בו הפרש בין חצי עיגול העליון ובין חצי עיגול התחתון כו', ויש הפרש בפעולתן כו' וכמשנת"ל פ' פ' בענין ב' הענינים שבתיקון עונות שזהו מב' מדרי' שבהעיגול כו' יעו"ש, הרי יש בזה מעלה ומטה כו'. ועם היות שאין בהם מעומ"ט בעצם מדריגתן, מ"מ יש בהם מעומ"ט בבחי' מיעוט האור וריבוי האור כו' וכמש"ש. ויש שהוא בהעלם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשמב</div></p> <p class=bodytext>וכמו שהרצון מתפשט ונמצא בכל האברים ברגל כמו בראש שהרי פועל ברגל בלי שום שהיות זמן, ומ"מ ברגל הוא בהעלם ובראש בגילוי כו', וכמו"כ בבחי' אוא"ס דאת השמים ואת הארץ אני מלא בשוה וה"ז בהעלם כו', וכמו שלמטה נמצא אוא"ס הסוכ"ע ולכן למטה דוקא שייך ענין התשובה להפוך מרע לטוב כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה את קרבני לחמי כו', וה"ז בהעלם למטה כו', ולהיות שבכללותן הוא בחי' אור ולא עצמי (וכמשנת"ל פנ"ג), א"כ מה שהוא בבחי' מיעוט האור הרי אינו שוה כמו שהוא בבחי' ריבוי האור כו'. דהנה דבר שהוא עצמי הרי העיקר הוא מה שהוא עצמי, וע"כ גם כשאין האור והגילוי כ"כ אין זה שינוי ומיעוט כלל שהרי העצם הוא העיקר וזה אינו מתמעט כו', דהרי דכשאתה תופס גם במקצת מן העצם אתה תופס בכולו כו', ונת"ל פ' ער"ב דענין מקצת העצם היינו כמו שהעצם מתעלם כו' ומ"מ ה"ה תופס בכולו כו', והיינו מפני שהעצם אינו מתמעט כו', אבל דבר שבכללותו הוא בחי' אור, כאשר הוא בבחי' מיעוט אינו כמו שהוא בבחי' ריבוי אור כו', וכמשנת"ל פע"ט שגם בהרצון דעשי' יכול להיות תוקף</p> <p class=bodytext>הרצון כמו הרצון בענין שכלי, ואינו דומה כמו בשכל דשכל המעשה אינו כמו השכלי ממש, וזהו שחלוקין במדריגתן, אבל הרצון גם בעשי' הוא רצון ממש ויכול להיות תוקף הרצון כו', מ"מ מאחר שהוא במעשה לבד אין בו גילוי אור כ"כ כו'. ומובן מכ"ז שגם בהאו"מ יש בו ראש וסוף כו', וע"כ עיקר האמיתית שיהי' בסוף כמו בראש הוא בבחי' העצמות דוקא כו', וזהו שהתורה נק' אמת שנמשך בזה אמיתית העצמות שההמשכה היא בכ"מ בשוה למטה כמו שהוא למעלה ממש כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והנה עיקר גילוי העצמות הוא בתורה, ותו"א, מצות הן או"מ, והעיקר בהם לא הכוונה כ"א המעשה בקבעומ"ש, גם הכוונה היא כוונת הלב, ולכן נעשה מזה לבושים אל הנשמה, ותורה או"פ, והענין דכתי' קרוב ה' כו' לכל אשר יקראהו באמת אין אמת אלא תורה, אמת הוא שהסוף כמו הראש, והנה בגילוים האו"פ מתמעט בהמשכתו ומתחלקים בעצם מדריגתן, והאו"מ ג"כ בסוף הוא בבחי' מיעוט ובהעלם, כמו אוא"ס הסוכ"ע שבעוה"ז, ולהיותו בכללות הארה המיעוט אינו כמו הריבוי, משא"כ בעצמות גם מקצת העצם היינו ההעלם הוא כל העצם, וע"כ אמת הוא המשכת העצמות, וזהו המשכת התורה.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שסב)</span> ולכן התורה היא בקו האמצעי, וידוע דקו האמצעי חלוק בזה מהב' קוין במה שמתחלת המשכתו עד סוף סיומו הוא כדבר א' ממש כו', וכידוע דהג' קוין הן חח"ן בג"ה דת"י, הרי החכ' עם החסד הן ב' דברים וכן הבינה עם הגבו' כו', וכמו בגשמיות הרי הראש והיד והרגל הן אברים מחולקים זמ"ז הן בעצמן והן בפעולתן כו', משא"כ קו האמצעי דגוף אינו ניכר בו התחלקות אברים כו', והמוח שבראש נמשך בכל השדרה בכל אורך הגוף שהכל הוא דבר א' כו', וכן הטפה זרעיות נמשך ממוח שבראש מעצמות המוח עד היסוד כו', ואין קישוי אלא לדעת כו', וכן בפנימיות הכחות הרי הרחמים הוא ע"י הדעת וההרגש כו', ואינו דומה כמו במדת החסד שאפשר להיות גם בלא בחי' החכ', וכמו איש הטוב והחסד בעצם שאינו מצד השכל והטעם כו', אבל רחמים א"א להיות בלא דעת</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשמג</div></p> <p class=bodytext>והרגש, ואינו שייך איש הרחמים בעצם, וכאשר אנו אומרים איש הרחמים היינו שיהי' בו הרגש שמרגיש את זולתו וע"כ הוא מתרחם כו', וכל שאין בו דעה אסור לרחם כו'. וכמו"כ הוא הדוגמא למעלה דקו האמצעי דת"י כל החלקים שבו ה"ה מיוחדים שהן כמו דבר א' כו'. ועוד זאת יתרון מעלה בקו האמצעי דשרש המשכתו הוא למעלה מהב' קוין דת"ת עולה עד הכתר היינו פנימיות הכתר כו', וזהו הסיבה מה שהוא בשוה בכל הקו לפי ששרש המשכתו הוא מבחי' פנימיות הכתר שזהו בחי' עצמות א"ס ע"כ הוא בכ"מ בשוה כו', וכנ"ל פ' שס"א דעצמות הוא בסוף כמו בהראש ממש כו', וז"ע בריח התכון המבריח מן הקצה אל הקצה דהיינו מהקצה היותר עליון עד הקצה היותר התחתון כו', והא בהא תליא דמפני שמבריח מקצה העליון ביותר ע"כ נמשך עד קצה התחתון ביותר כו', ומה שנק' בריח היינו שהוא בכ"מ בשוה מתחלת המשכתו עד סוף סיומו כו' וכמ"ש כ"ז במ"א באורך. וזהו שהתורה היא בקו האמצעי להיות שהמשכת התורה היא באופן כזה דכמו שהיא למעלה כן היא גם בסוכ"ד עד למטה מטה כו', וכמו במ"ת ששמעו העה"ד מפי</p> <p class=bodytext>הקב"ה הרי שמעו רק אותיות דבור העליון (ומה שנאמר בעה"ד הכל הן דברים פשוטים כמו לא תרצח כו', דשייכות ענינים אלו הוא בעולם הגשמי דוקא כו', וכמו"כ גם מצות האמונה דאנכי ה"א שייכה דוקא למטה בנשמות בגופים, דלמעלה הלא רואין ממש אמיתית הדבר וכמו מזלייהו חזי כו' שרואה מהות אלקות ואחדות ה' וענין בריאה יש מאין כו', כ"ז הנשמה למעלה רואה הכל בבחי' ראי' ממש כו', ורק בירידתה למטה שייך ענין האמונה כו', ובפרט הציווי דלא יהי' לך כו' ושמירת שבת מחללו וכבוד או"א כו', דכל אלה שייכים דוקא בעוה"ז הגשמי כו'), ובזה הי' גילוי בחי' פנימיות ועצמות א"ס ממש, דז"ע אנכי ה' אלקיך אנכי ממש בחי' סדכ"ס דלית מח' תב"כ כו', וכמ"ש באור פניך נתת לנו תו"ח כו' ואנכי ולא יהי' לך מפי הגבו' שמענו בבחי' תגבורת העצמות כו', וגם עכשיו כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו כו', וכל הקורא בתורה כאלו קורא בשמותיו של הקב"ה, דגם כשקורא רק אותיות התורה ה"ה כאלו קורא בשמותיו כו' דהיינו שמות עצמיים כו', וכידוע דשמות התורה אינם שמות שבבחי' התפשטות האור כ"א שמות עצמיים כו' וכמ"ש במ"א.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וזהו שהתורה היא בקו האמצעי, דהב' קוין מחולקים, וכמו שיכול להיות חו"ג, וקו האמצעי דת"י הכל א' דא"א להיות רחמים בלא דעת והרגש. ושרש המשכתו מפנימיות הכתר, ונמשך למטה יותר, והכל הא בהא תליא, וכ"ה בתורה דבמ"ת שמעו אותיות התורה ודברים פשוטים (וגם מצות האחדות והאמונה שייך בהנשמה כשהיא בגוף) ובזה הי' גילוי בחי' פנימיות ועצמות א"ס, וכל הקורא בתו' כאלו קורא בשמותיו העצמיים.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שסג)</span> ויש יתרון מעלה בקריאה דתורה על העיון דתורה, דעם היות שהעיון דתורה יש בו מעלה גדולה שזהו העיקר במצות התורה שהיא ידיעת התורה דוקא, לידע ולהשיג עומק טעמי ההלכות וטעמי המקראות שבכתב ושבע"פ להשיגם על בורים גם בענינים שאינם נוגעים למעשה כו', וכמו בטעמי המקראות במדרשי חז"ל בידיעת והשגת הסוד והכוונה הפנימיות שבהם כו',</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשדמ</div></p> <p class=bodytext>ובד"כ זהו בחי' ידיעת והשגת אלקות כו', וכן בכמה הלכות שהן הלכתא למשיחא ואינם נוהגים עכשיו כלל כו', הרי הידיעה והעיון בהם היא מצות ידיעת התורה וכמ"ש בהל' ת"ת, ויש בזה מעלה גדולה מאד שיודע ומשיג אמיתית חכמתו ית' כו', ובפרט בטעמי המצות ובענינים הנוגעים לדינא לידע אמיתית הדין וההלכה, שהיא נקודת רצה"ע שבמצות בכל פרטיהם לענין מעשה דוקא, שיש בזה בד"פ ג' ענינים, הא' ידיעת אמיתית חכמתו ית', והב' שבא אל אמיתית נקודת רצה"ע שבכל מצוה, והג' ענין המעשה לקיים רצה"ע האמיתי כמו שהוא כו' (דכאשר כוונתו הוא שיהיו מעשיו רצוים הרי הידיעה וההשגה היא בטוב ביותר כו', ויש בזה ביטול כל עצם נפשו שנוגע לו מאד ידיעת אמיתית נקודת רצה"ע כו', והו"ע עסק התורה בקבעומ"ש שמדייק מאד בכל דבר מפני היראה אולי לא יבוא אל אמתתו ונותן כל נפשו לעיין ולדייק ביותר לבוא על אמיתית הענין, שז"ע מאן דדייק במילין דחוכמתא כו' וכמ"ש מזה באורך בדרוש יו"ט של ר"ה, רס"ו), וע"כ בתושבע"פ עיקר גילוי רצה"ע. וכן עיקר העסק דתורה הוא בתושבע"פ דוקא,</p> <p class=bodytext>והעסק במקרא מדה ואינה מדה כו' ובגמ' אין לך מדה גדולה מזו כו', מפני שבגמ' עיקר גילוי חכמתו ורצונו ית' כו', דבתושב"כ לא ידע ממנה דיני התורה בכל פרטי' ולא טעמי הדינים לאמיתתן, רק מצות קריאה בלבד שקורא לאותיות וצירופים שבתושב"כ בדבור בפה שלא נודע מהם כלל אמיתת רצה"ע כו', וגם הקורא בתושבע"פ דברים כהווייתן בלי דיוק ועיון לא ישיג לעומק הטעם ולא ידע אמיתית רצה"ע כו'. אך עכ"ז יש מעלה יתירה במצות קריאה בתושב"כ ושבע"פ, במה שבקריאה זו הוא ממשיך לדבר ה' שיוצא מפיו כמו שהוא למעלה מפי ה' ממש כו', שהן הן ממש הדברים שיצאו מפי הקב"ה, וכמ"ש ואשים דברי בפיך דברי ממש כו', וכמו במ"ת שיצא לגילוי דבר ה' בעה"ד ודבריו חיים וקיימים לעד שגם עכשיו כשקורא את הדברים האלה ה"ה קורא ומגלה את הדבר ה' כו', שאין זה דברי עצמו כ"א דבר ה' שיצא מפי הקב"ה כו', וכמו תען לשוני אמרתך כעונה אחר קורא כו'. וכבר נת' דבהדבור דעה"ד הרי הי' בזה כל הפנימיות והעצמיות כו', וכן הוא בכל הדבורים שאמר הקב"ה למשה ה"ז דבר ה' שיש בזה כל פנימיות</p> <p class=bodytext>ועצמות דא"ס, וכמו אותי אתם לוקחים שבהדבור דתורה אתם לוקחים אותי ממש, להיות שזה דבר ה' שיש בזה כל העצמות כו', וכן הוא בהלכות דתורה דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נאמר למשה מסיני כו', הרי בקריאה זו הוא ממשיך גילוי עצמות א"ס ב"ה, וכמו דבר מלך כאשר נקרא גם ע"י פקידים היותר קטנים ה"ז דבר מלך שיצא מפי המלך, וכמו"כ הוא בקריאת התורה הרי קורא הדברים שיצאו מפי הקב"ה שיש בדברים אלו בחי' העצמיות כו'. ובזה יתרון בקריאת התורה על העיון דתורה שזהו השגה שלו, ועם היות שההשגה היא אמיתית מ"מ ה"ז כמו שהוא משיג, ובקריאת התורה הרי קורא ממש אותן הדברים שיצאו מפי הקב"ה כו', ובאמת גם עכשיו הקב"ה מדבר אותיות ודבורים אלו ע"י הקריאה בתורה למטה דכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו כו', הרי ע"י קריאה זו יוצאים גם עתה הדברים האלה מפי הקב"ה כמו במ"ת ממש כו'. וזהו מ"ש למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך ואין שלום אלא תורה כו', שהנשמות הן אחים ורעים להקב"ה ע"י הדבור דתורה כו', דאורייתא היא היכלא עילאה דקוב"ה כו', שהתורה היא בחי' היכל שעצמות א"ס דר בו כו', וכמו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשמה</div></p> <p class=bodytext>בהיכלות המלך יש היכלות חיצוניות שהן לתשמישי המלך כמו למאכל שולחנו וכה"ג ואין המלך עצמו בא שם לעולם כו', ויש היכלות פנימיות שעצמות המלך דר שם בקביעות כו'. וכמו"כ היא הדוגמא למעלה שיש היכלות חיצוניות שאין עצמות אוא"ס שורה ומתגלה שם רק בהעברה לבד כו', וכמו בלילא מה עביד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שהן היכלות דאצי', דגילוי האוא"ס בהם הוא רק בבחי' שיטה והעברה והיא בחי' הארה לבד כו', אבל חכ' היא בחי' היכל פנימי דעצמות א"ס שורה ומתגלה שם בקביעות כו', וכמשנת"ל פ' שנ"ח דהכל יש בבחי' החכ' והכל בחי' העצמות דוקא כו'. וזהו דאורייתא היא היכלא עילאה דקוב"ה דעצמות א"ס דר בה כו', ונש"י בעסקם בתורה בדבור נק' אחים ורעים שיושבים עמו בהיכל א' במקום דירת קבע שלו וקורים שונים יחד כו'. ובזח"ג דק"ס ע"ב אי' זכאה חולקהון דאינון דמשתדלין באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקוב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הה"ד למען אחי ורעי כו', והיינו בעיון התורה שמקשרים שכלם וחכמתם בחכמת התורה, דעצמות א"ס מתלבש בזה כו', וכמו</p> <p class=bodytext>עד"מ בנפש האדם הרי עצמות הנפש שורה ומתאחד בכח החכ' עד שהנפש נק' נפש המשכלת כו', וכמו"כ עצמות א"ס מתאחד בבחי' חכ' דאצי' כו', ומהות חכ' דאצי' ע"י אור הנשמה דברי' ויצי' מתלבשת בהלכות הערוכות לפנינו שהם מדברים מענינים גשמיים דעשי' כו' וכמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח, וע"י התקשרות שכל האדם בחכמת התורה ה"ה מתאחדת ומתקשרת בחכ' דאצי' ובבחי' עצמות א"ס שבה כו'. ואע"פ שהאדם אינו מרגיש כלל התכללות זו בשעת עסקו בתורה ועיקר עסקו וטרדתו הוא בהחכ' להשיגה, ולא עוד אלא שאפשר שיתערב מקצת ישות באמצע אם השכיל בטוב כו', מ"מ מאחר שעיקר כוונתו לשמה ובתורת ה' חפצו, לכן עצמות נשמתו נכללת באוא"ס ב"ה כו' וכמ"ש בלק"ת בהבי' דלא תשבית. וש' נת' דמה שהתורה נתלבשה בענינים גשמיים דוקא הוא בכדי שאח"כ בתחה"מ שהוא תכלית הבריאה יהי' גילוי זה לנשמות בגופים דוקא, והיינו ע"י ביטול הנפש והתכללותה באוא"ס ב"ה עכשיו ע"י עסק התורה (שגם השכל הטבעי מתכלל ומתאחד כו' וכמ"ש בסש"ב פל"ז), וכן הוא בקריאת התורה באותיות וצירופים</p> <p class=bodytext>שבתורה, כמו לקרות בתנ"ך וגם במשנה בהלכות דברים כהוויתן בלא דיוק, שיש בזה עוד יתרון שקורא הדברים ממש שנאמרו מפי הקב"ה כו', וממשיכים גילוי אור העצמות דא"ס ב"ה ממש באותיות הללו שקורא ושונה כו', שהוא ית' קורא ושונה אותיות הללו ממש כמו במ"ת שאומר וידבר אלקים כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ועם היות דמצות לימוד התורה הוא העיון לידע אמיתית חכמתו ית', ואמיתית רצונו ית', ולידע המעשה בפו"מ, ולכן העיקר העסק בתושבע"פ, ובטעמי המקרא ידיעת והשגת אלקות, ויש בזה ביטול גדול ומ"מ הרי כ"ז הוא ידיעתו והשגתו, ויש יתרון בקריאת התורה שזה הדבור שיצא מפי הקב"ה, וכן כל הלכה נאמרה למשה מסיני, וכן עכשיו הוא קורא, ויש בזה כל העצמות דאותי אתם לוקחים, וע"י הקריאה מתבטל במציאותו, וזהו למען אחי ורעי אדברה נא שע"י הדבור דתורה נעשים בבחי' אחים ורעים, דאורייתא היכלא עילאה דקוב"ה, יש היכלות דקוב"ה בהם בבחי' שיטה הארה לבד, ותורה היא</p></p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשמו</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>היכל</span> פנימי דעצמות א"ס דר בו בקביעות, ובזהר דאחים ורעים הוא ע"י עיון התורה, דעצמות א"ס מתאחד בחכ', וכשמקשר חב"ד שבנפשו בתורה בכוונה לשמה (גם שיש קצת ישות מההשגה) ה"ה מתאחד בחכ' ובעצמות א"ס, ועי"ז יהי' לעתיד הגילוי לנשמות בגופים.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שסד)</span> והענין הוא דהנה תלת קשרים מתקשראין דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה וכולהו דרגין על דרגין סתום וגליא, וכמו עד"מ בקשרים גשמיים שקושרים ג' חבלים עד"מ שקושרים ראש החבל התחתון בסוף האמצעי וראש האמצעי בסוף העליון כו', וכמו"כ הוא לכאו' בתלת קשרין דישראל ואורייתא וקוב"ה, דראש ופנימיות דנש"י והיינו בחי' סתום שלהם קשור בסוף מדרי' התורה והן אותיות התורה כו', וכידוע דס"ר נשמות מושרשים בס"ר אותיות התורה כו', והיינו דשרש הנשמה שלמעלה מהתלבשות בגוף מתקשרת באותיות התורה, וכידוע דאותיות התורה הן אותיות המח' (דלא נמצא ס"ר אותיות בתורה כ"א ע"י שמצטרפים אותיות הנקודות שהן אותיות דמח' כו'), ונשמות כמו שהן בגופים ה"ה בבחי' נבראים דעדאת"ג, רק כמו שהן בשרשם דעלו במח' היינו בחי' אותיות המח' דתורה ה"ה נבראים דעדאת"כ כו' וכמ"ש במ"א, וא"כ זהו דראש דנשמות מקושרים בסוף מדרי' התורה כו', וכמ"ש וזאת לפנים בישראל דבחי' זאת שהן אותיות התורה הן בחי' פנימיות דישראל כו'. וכן אורייתא בקוב"ה הוא שראש</p> <p class=bodytext>ופנימיות התורה שזהו פנימיות ח"ע מתקשראה בגליא דקוב"ה, דהיינו בחי' חיצוניות הכתר וכמו והחכ' מאין תמצא כו', דכן הוא בסדר השתל' שהחיצוניות שבעליון נעשה פנימיות אל התחתון כו'. אבל באמת נתינת התורה לישראל לא הי' בדרך סדר השתל' מעליון לתחתון, שרק חיצוניות שבעליון נמשך אל התחתון שזהו המשכה שע"י צמצום ודילוג כו', וכמשנת"ל פ' שט"ו דהמשכה שע"י צמצום הוא שנמשך רק מבחי' ההעלם השייך אל הגילוי, וההמשכה היא רק הארה לבד מהעליון שנמשך אל התחתון כו', וזהו מפני שכללות ההמשכה היא רק הארה לבד לא עצמי כו', אבל המשכה דתורה לא הי' באופן כזה בבחי' צמצום ודילוג כ"א שנמשך כל הפנימיות והעצמיות, וכמ"ש פנים בפנים דבר ה' עמכם דפנימיות ועצמות א"ס ופנימיות ועצמות דח"ע שהיא פנימיות התורה האיר בגילוי ממש בפנימיות ועצמות נש"י כו', וכמ"ש וכל העם רואים את הקולות רואין את הנשמע כו' שזהו מצד עצמות הנשמה כו', וכמא' על כל דבור ודבור פרחה נשמתן והחזירן בטל תחי' טל תורה כו', וכ"ז שמעו באותיות הדבור, דהיינו דבאותיות שבתורה הי'</p> <p class=bodytext>גילוי בחי' עצמות א"ס ועצמות התורה כו', וכן בנש"י הרי שמעו את הדברות בגופם כו' (והגם שפרחה נשמתן שזהו התגלות עצם הנשמה הרי החזירן כו', דהיינו שגם עצם הנשמה הי' בהתגלות בנשמה המלובשת בגוף כו'). וגם עכשיו בעסק התורה גם בחיצוניות וגלי' דתורה נמשך בזה בחי' עצמות א"ס, דאין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה כו', דבהד' אמות אלו שורה בחי' העצמות מה שבכללות הוא רק התפשטות הארה מזה כו', ועמ"ש הרמב"ם בהקדמה לפי' המשניות דהד"א של הלכה עם היותן מקום מועט ה"ז תכלית הכוונה של כל העולם כו', והיינו שבמקום המועט הוא התכלית והעצמות כו', וכנ"ל פ' שס"ג בענין אורייתא היכלא עילאה כו', וכן גם בקריאת</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשמז</div></p> <p class=bodytext>אותיות התורה נמשך בזה העצמית כו'. ובודאי דבעסק סתום ופנימיות התורה מאיר בזה העצמות בגילוי יותר כו', דבגלי' אין הגילוי כ"כ כמו בסתום כו', וי"ל דכשם שבנתינת התורה הרי במ"ת הי' מאיר גילוי אוא"ס ממש ואח"כ אין הגילוי כ"כ כו', כמו"כ בעסק התורה בבחי' סתום דתורה מאיר האוא"ס בבחי' גילוי כו', ומ"מ גם בגלי' דתורה ובקריאת אותיות התורה נמשך בזה העצמות. ונת"ל פ' שס"א דבהמשכת העצמות אינו נוגע הגילוי דהרי העצמות נמשך בכ"מ כו', וכמו שיש הפרש בין תורת אצי' לתורת הבריאה, דכ"ז הוא בבחי' הגילוי, אבל בהמשכת העצמות אין בזה הפרש כלל כו', ואדרבא יש מעלה בהמשכת התורה למטה בכלל ובגלי' דתורה בפרט, שעי"ז יהי' לעתיד הגילוי לנשמות בגופים כו' כנ"ל פ' שס"ג, וכאשר מאיר בחי' סתום דנשמה אז גם בגלי' דתורה מאיר גילוי בחי' הפנימיות והעצמיות כו', וכמ"ש במ"א שהרשב"י ע"ה ראה בכל הלכה נגלית את הסוד הפנימי והתגלות העצמות שבזה כו' (וזהו שא' בזהר וכולהו דרגין כו' סתום וגליא כו', דלכאו' מאי הנ"מ בזה מאחר שההמשכה דתורה אינה בסדר</p> <p class=bodytext>והדרגה דפנימיות וחיצוניות כו', אך הענין דזהו בבחי' גילוי העצמות דבבחי' סתום דתורה, וכשמאיר בחי' סתום דנשמה גם בבחי' גלי' דתורה מאיר גילוי העצמיות כו'). אבל באמת המשכת העצמות היא גם בחיצוניות התורה וגם בקריאת התורה כו', והרי לימוד התורה צ"ל בדבור דוקא דחיים הם למוצאיהם בפה כו', דבחי' עה"ח דתורה הוא שנמשך בדבור דוקא כו', וגם ע"י קריאת אותיות התורה מתקשראין בעצמות א"ס ממש כו'. והענין הוא דהאמצעי דתורה אינו כמו ענין הממוצע בהשתל' שהממוצע מפסיק ביניהם ונמשך רק החיצוניות כו', אבל הממוצע דתורה הוא שמחבר וממשיך בחי' העצמות כו', וכמו שנים מתכסים בטלית א' כו' וכמ"ש במ"א. וזהו קרוב ה' לכל קוראיו היינו גם בעסק חיצוניות התורה וגם בקריאת האותיות דתורה כו', לכל אשר יקראהו באמת דתורה, דלפי שהתורה היא בחי' אמת דהיינו אמיתית ועצמות א"ס ה"ז נמשך גם בבחי' חיצוניות בבחי' עצם המהות שאין לזה הפסק כלל כו'. וזהו ג"כ מ"ש תתן אמת ליעקב דלכאו' א"מ מה"ע נתינת אמת ליעקב, שהרי יעקב הוא מדת האמת, וכתי' בו ויעקב איש תם</p> <p class=bodytext>כו', אך הענין הוא דיעקב הוא יוד עקב והיינו נשמה המלובשת בגוף כו', ובפרטי מדרי' דנשמות הן עובדי ה' בגופם כו', דבעסק התורה הוא העסק בחיצוניות ואותיות התורה כו', וזהו תתן אמת ליעקב דבחי' אמת דתורה נמשך בכ"מ גם בנשמות המלובשים בגופים בבחי' חיצוניות שלהם כו', רק שהעסק דתורה צ"ל בבחי' ביטול שיודע שזהו חכמתו ורצונו ית' ויהי' בטל לזה כו', וכמ"ש לא בשמים היא שלא תמצא בגסה"ר ובמי שמרחיב לבו כים כו' דאז אין זה תורה כלל כו', רק צ"ל בחי' ביטול דוקא כו', והביטול הוא בחי' ביטול עצמי שזהו הביטול דבחי' חכ' כו', ועי"ז דוקא נמשך בחי' העצמות בעסק התורה. וכ"ז הוא לפי שהתורה היא בחי' חכ' דבחכ' יש בה כל העצמות והכוונה בזה הוא להיות המשכת והתגלות העצמות כו' כמשנת"ל פ' שנ"ח, וע"ז הוא שניתן תורה לישראל להיות בזה המשכת והתגלות אמיתית העצמות כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפ"ז</span> יובן מ"ש ויעקב איש תם דתמימות הו"ע הביטול, וזהו הביטול שמבחי' החכ', דהרי הביטול דתמימות אין שע"י השגה כ"א בחי' ביטול עצמי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשמח</div></p> <p class=bodytext>כו', וזהו ויעקב איש תם בבחי' ביטול עצמי ועי"ז הי' כלי לבחי' אמת דתורה שהו"ע תתן אמת ליעקב כו'. וזהו שא' בזהר איש תם שלים היינו שלימות הביטול להיות דהביטול דחכ' הוא בחי' מהות ביטול כו' וכמשנת"ל ד"ה חיי שרה, ומש"א שלים הוה ולא שלים בדרגא עילאה דישראל הוא, דהנה כתי' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל דישראל הוא בחי' התורה שזהו בחי' אמיתת העצמית כו', ובחי' איש תם זהו בחי' הביטול שזהו רק בחי' כלי לאמת דתורה זהו ולא שלים במדרי' ישראל כו', ואין זה סותר למש"א שלים הוה שזהו שלימות הכלי דבבחי' הכלי הי' בבחי' שלימות היינו תכלית הביטול דבחי' החכ', ועי"ז הי' כלי לבחי' אמיתית העצמות שבתורה כו'. וההיפך מזה הוא איש יודע ציד שהו"ע צידה ומרמה היפך האמת כו', דהנה אי' במד"ר עשו הא שוא שבראתי בעולם שהוא שקר בעצם וכן התפשטותו שקר, והיינו שהוא שקר בעצם, שה"ה העדר בעצם מהותו כו', דשרש התהוותו הוא מבחי' העדר הרצון דין לא אהני' לי' כו', ובעצם מהותו הוא העדר כו' והפרידן מאחדותו ית' כו', וכמו"כ הוא שקר בהתפשטות שז"ע</p> <p class=bodytext>רוח שטות המכסה על האמת והוא רוח התאוה המכסה שנדמה לו שעודנו ביהדותו כו', ובכלל מה שמעלים ומסתיר על אלקות ה"ז בחי' השקר המכסה על האמת כו', וה"ז לעו"ז דבחי' איש תם כו'. וזהו איש יודע ציד צידה ומרמה כו', איש שדה הוא בחי' התפשטותו בשדה דלעו"ז, וכדאי' בזהר פ' חיי שרה דקכ"ב ע"א אית שדה דכל ברכאין וקדושין בי' שריין כמד"א כריח שדה אשר ברכו ה', ואית שדה דכל חירוב ומסאבו כו' בי' שריין, והיינו לפי שהוא העדר בעצם וע"כ התפשטותו הוא חירוב ומסאבו ר"ל. אמנם יעקב איש תם בבחי' תמימות אמיתית הביטול והוא כלי לבחי' האמת דתורה כו', ויושב אהלים ב' אהלים אהלי של שם ועבר והו"ע תושב"כ ותושבע"פ שזהו בחי' האמת דתורה כו', ובזהר דקס"ז ע"ב דאהלים הן בינה ומל' והיינו שהמשיך האור בבחי' מל' שזהו תכלית הכוונה להיות המשכת האור בבחי' מל' דוקא, וז"ע ארוממך אלקי המלך דבבחי' אלקי המלך שזהו בחי' מל' כמו שהיא בבחי' כח הפועל בנפעל יהי' המשכת הרוממות כו' וכמשי"ת, וזהו יושב אהלים שהמשיך בחי' העצמיות בבחי' מל' כו'. וזהו ויגדלו</p> <p class=bodytext>הנערים ויהי עשו הא שוא שבראתי כו', איש יודע ציד בחי' שקר איש שדה דלעו"ז כו', ויעקב איש תם שלימות הביטול שעי"ז תתן אמת ליעקב כו', יושב אהלים שהמשיך בחי' אמיתית העצמיות בבחי' מל' כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> דהנה תלת קשרין הן ישראל אורייתא וקוב"ה. ולכאו' פנימיות דנשמות מתקשרין בחיצוניות היינו אותיות התורה, ופנימיות ח"ע בחיצוניות אוא"ס, שזהו ההתקשרות דהשתל' שנמשך רק הארה, ובאמת בתורה הסתום הוא מפנימיות דא"ס נמשך באותיות התורה, ובנשמות בגופים דוקא, ובסתום דתורה הגילוי וכמו בעת מ"ת, אך כמו"כ גם בגלי' המשכת העצמיות שלא יש בזה חילוקים, ובהתגלות סתום דנשמה הגילוי' בגלי' כמו בסתום, וכן בקריאת האותיות מתקשר בעצמות, דאמצעות התורה הוא שמקשר העצמות. וזהו תתן אמת ליעקב גילוי האמת גם לנשמה בגוף, וצ"ל לימוד התורה בביטול. וזהו ויעקב איש תם ביטול דחכ' והוא כלי להעצמות שבתורה, יושב אהלים שהמשיך הגילוי בבחי' מל'.</p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>