חלק שני - בס"ד. ש"פ ויצא, העת"ר - תשמט

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/14/index.htm">בס"ד. ש"פ ויצא, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/14/749.htm">תשמט</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/14/750.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ ויצא, העת"ר</h3><div class=pageno>תשמט</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויצא</span> יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וצ"ל והלא כבר נא' בפ' תולדות וישמע יעקב לאביו ואמו וילך פדנה ארם, ויצחק הי' בבאר שבע, וא"כ מה"ע שחוזר ואומר ויצא יעקב מבאר שבע כו'. והנה השם באר שבע הוא שקרא אותה אברהם וכמ"ש ע"כ קרא שם העיר באר שבע כי שם נשבעו כו', ויצחק קרא אותה באר שבע בסגול, וכ' הספורנו דשבע בסגל הוא ע"ש שבועה וגם ל' שבעה ושבע בקמץ הוא ע"ש השבועה לבד, וזהו שאברהם קראה באר שבע ע"ש השבועה ויצחק קראה באר שבע גם ע"ש שבעה הוא הבאר השביעי, ולפ"ז צ"ל הלא יעקב יצא מבאר שבע דיצחק הרי הול"ל שבע בסגל ולמה באר שבע בקמץ. ובמד"ר אי' מבארה של שבועה הרי הדיוק דוקא על ענין השבועה, וצ"ל מה שייכות ענין השבועה להיציאה דיעקב כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל בענין קרוב ה' כו' באמת דאין אמת אלא תורה, דאמת הוא שאינו נפסק והיינו שבסוף הוא כמו בהתחלה ממש, וזהו בהמשכת העצמות דוקא שלא יש בזה ראש וסוף כו', והיא ההמשכה דתורה שהיא בכ"מ בשוה כו', דכן הי' במ"ת שהי' גילוי העצמות באותיות התורה ובענינים פשוטים כו', וכן</p> <p class=bodytext>הוא גם עכשיו שכל הקורא ושונה גם רק באותיות התורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו כו', וזהו קרוב ה' כו' לכל אשר יקראהו באמת דע"י האמת דתורה נמשך בחי' פנימיות ועצמות א"ס ב"ה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שסה)</span> והנה בזח"ב דנ"ז ע"א אי' קרוב ה' כו' לכל אשר יקראהו באמת מאי באמת דידע ליחדא שמא קדישא בצלותא כדקא יאות כו', מפרש הקריאה באמת על התפלה דבתפלה הוא התגלות נקודת האמת דנש"י כו', ומהו נקודת האמת דנש"י, הענין הוא דהנה כתי' אני ישנה ולבי ער ואי' בזהר אני ישנה בגלותא ולבי ער כו' והוא מאמר כנס"י דהגם שבגלות היא בבחי' שינה והעלם ומ"מ ולבי ער כו' דעצם נקודת לבבי ער לעולם כו', והיינו בחי' האמת שאינו נפסק לעולם כו', ולמעלה בכנס"י דלעילא אני ישינה הוא הסתלקות הט"ס ממנה ולבי ער בחי' כתר מל', וכידוע דבחי' המל' נאצלה בסוד שרש נקודה א' והיא בחי' כתר מל' והט"ס באים בה בסוד תוס' כו', וההפרש בזה דמה שבא בסוד תוס' יכול להסתלק כו' והו"ע המיעוט דבחי' מל' שהי' במיעוט הירח ובחטא עה"ד כו', והוא שנסתלקו הט"ס שבה כו', רק שיש הפרש בזה דבמיעוט הירח עלו הט"ס ונכללו בז"א ובחטא עה"ד ובחורבן ב"ש ירדו למטה במקום הקליפות והו"ע גלות השכינה בע"ש כו' וכמ"ש בע"ח שער מיעוט הירח פ"ב, אבל מה שבסוד שרש אינו מסתלק</p> <p class=bodytext>לעולם כו', והוא בחי' כתר מל' שזהו מה שנאצל עצם ענין ההתנשאות בבחי' התנשאות עצמי כו' וכמשנת"ל פ' של"ו, דבחי' זו נשארה לעולם כו'. וכמו"כ בנשמות הוא בחי' עצם הנשמה שאינו יורדת בבחי' גלות ושבי' כו', דהנה ידוע דהנשמה המלובשת בגוף ונתפסת בעניני הגוף ונה"ט אין זה עצם הנשמה, דעצם הנשמה אינה בגדר התלבשות ותפיסה בעניני הגוף החומרי כי מופשטת ומושללת היא לגמרי ואינה בגדר החומרי כלל כו', והגם דהנשמה בכלל אינה בגדר החומרי דהיינו שכל המדרי' שבנשמות גם המדרי' התחתוניות שבה אינם בגדר חומר הגוף, וכידוע דהתלבשות הנשמה אינו בהדרגה שהן בחי' מדבר</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/14/750.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>