חלק שני - בס"ד. י"ט כסלו, העת"ר - תשסו

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/16/index.htm">בס"ד. י"ט כסלו, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/16/766.htm">תשסו</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/16/767.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. י"ט כסלו, העת"ר</h3><div class=pageno>תשסו</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>פדה</span> בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, וצריך להבין מהו ענין פדי' בשלום, ומהו אומרו כי ברבים כו' דמשמע שזהו נתינת טעם על זה שפדה בשלום נפשי מפני שברבים היו עמדי, מהו הנתינת טעם על זה. ובגמרא אמרו אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור כאלו פדאני כו', ופרש"י דבתורה כתיב וכל נתיבותי' שלום, וגמ"ח הוא שלום בין אדם לחבירו ומתפלל עם הצבור זהו כי ברבים היו עמדי, וצריך להבין מהו ענין ג' דברים אלו ושעל ידי זה דוקא כאלו פדאני כו'. ולהבין זה יש להקדים מה שנתבאר לעיל דותקם את דברך הוא הקימה בבחינת מלכות, דכאשר ההמשכה היא מבחינת עצמות א"ס בחינת פנימיות הכתר אז נמשך אור עצמי בבחינת מלכות להיות בה בבחינת התעצמות ובבחינת קביעות כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שעג)</span> וביאור הענין הוא דהנה כתיב יודוך ה' כל מעשיך וחסידיך יברכוכה ופי' יברכוכה יברכו כה, דכ"ה הוא בחינת מלכות ויברכו כה הוא להמשיך גילוי אור בבחינת המלכות וזהו בכח בחינת חסידך דוקא כו'. והענין הוא דהנה מבואר במ"א ההפרש בין תפלה לברכה דתפלה יכול כל אחד ואחד להתפלל ולבקש, וברכה היא מי שיש ביכולתו לברך וכמו באברהם דכתיב והי' ברכה הברכות נתונות לך שיהי' ביכולתו לברך כו', כי תפלה היא מלמטה למעלה שהמתפלל הוא למטה מהדבר שמבקש והוא מבקש ומתחנן על דבר על ידי הכנת נפשו לזה והוא על ידי העלאת מ"ן שלו בזיכוך וביטול גופו ונפשו כו', וזה יש בכח בכל אחד ואחד להעלות מ"ן כו', וכמ"ש והארץ נתן לבני אדם שניתן לכל אחד ואחד להתברר ולהזדכך בכח עצמו, ועל כן יש ביכולת כאו"א להעלות מ"ן היינו לתקן ולזכך את עצמו להיות בבחינת כלי כו' (וכפי העלאת מ"ן שלו בהביטול שלו בתפלה לפי אופן זה הוא ההמשכה כו'). אבל המברך הוא שעומד</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/16/767.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>