חלק שני - בס"ד, ש"פ וישב, העת"ר - תשעו

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/17/index.htm">בס"ד, ש"פ וישב, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/17/776.htm">תשעו</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/17/777.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד, ש"פ וישב, העת"ר</h3><div class=pageno>תשעו</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וישב</span> יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, וצ"ל והלא כבר נא' ויבא יעקב אל יצחק אביו כו', ומהו אומרו עוד וישב יעקב בארץ כו', ומה"ע ב"פ ארץ, גם אחרי אומרו בארץ מגורי אביו הרי אנו יודעים שזהו בארץ כנען, מהו או' עוד בארץ כנען. גם צ"ל דמ"ש מגורי אביו ה"ז ל' גירות וכמו אשר גר שם אברהם ויצחק ומהו או' וישב שהו"ע התיישבות היפך הגירות, ובמד"ר אי' בקש יעקב לישב בשלוה, וג"ז אינו מובן שהרי בפ' נא' וישב יעקב וא"כ מהו שרק בקש לישב כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין ארוממך אלקי המלך דאלקי הוא בחי' אחרונה שבמל' בחי' כח הפועל בנפעל כו', וארוממך אלקי המלך הוא בחי' רוממו' הא"ס במל' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שעח)</span> ומעתה צ"ל בהב' פי' הנ"ל דארוממך הלא גם לפי' הא' דארוממך מלמטלמ"ע לרומם בחי' אלקי המלך הרי עי"ז נמשך מבחי' רוממות הא"ס במל', וכמשנת"ל פשמ"ו בענין שמו"ע שנק' צלותא דמעומד שהו"ע ועמדו רגליו דהיינו ההמשכה מעצמות אוא"ס בנה"י ומל' כו', וא"כ מה"ע המשכת הרוממות דא"ס לפי' הב' דארוממך מלמעלמ"ט, ומהו ההפרש ביניהם. אך הענין הוא דהנה ידוע כללות ההפרש בין ההמשכה שע"י העלאה מלמטלמ"ע ובין ההמשכה דמלמעלמ"ט בעצם, דמלמטלמ"ע ההמשכה היא רק לפ"ע ההעלאת מ"ן להיות דכל ענין ההמשכה הזאת הוא רק ע"י הכנת כלי המקבל וע"כ לפ"ע הכנת הכלי שלו כן היא ההמשכה כו', אבל מלמעלמ"ט ההמשכה היא מצ"ע ואינה לפ"ע הכנת כלי המקבל כו'. והמשכת האור הנה כללות ההמשכה דמלמטלמ"ע הוא באור שבא בבחי' צמצום שיהי' בערך אל התחתון שיוכל להמשיך כו', וע"כ ההמשכה היא דוקא ע"י העלאת מ"ן של התחתון שאינו נמשך מעצמו לפי שהאור כבר נתצמצם להיות לפ"ע הנבראים שימשיכו את האור הזה ע"כ אינו נמשך מעצמו רק ע"י העלאת מ"ן של התחתון וכפי אופן ההכנה</p> <p class=bodytext>שלו כו', ומלמעלמ"ט כללות האור הוא שאינו בערך התחתון כלל שיוכל להמשיך כו', ומ"מ צ"ל כלי לזה רק שההמשכה היא שלא לפ"ע הכלי, ולא לפ"ע ההעלאת מ"ן כו'. והנה המשל בזה ידוע כמו שני בנ"א משפיע ומקבל שהמשפיע עומד למע' עד"מ על הר והמקבל עומד למטה ויש דרכים ונתיבות נעלמות ונסתרות מן העליון אל התחתון, הרי יש ביחודם ב' אופנים או שהתחתון יעלה בהר דרך הדרכים והנתיבות אל העליון או שהעליון ירד למטה כו', והנה בכדי שהתחתון יעלה למעלה הרי צ"ל בעל כח שיוכל לעלות בהר וצריך לידע הדרכים והנתיבות הנסתרות לעלות בהם שאם נעלמו ממנו הדרכים הרי א"א לו לעלות ואדרבה יתעה בדרכו כו', וגם צריך לבושים כאלו שיהי' באפשרו לעלות ואם הלבושים אינם מכוונים א"י לעלות כו', וכמה ובאיזה אופן שהוא עולה בההר ה"ה מקבל פני העליון המתגלה אליו כו', אבל שהעליון ירד למטה הרי לא יש שום מניעה ועיכוב כלל כי לפניו נגלו כל הדרכים והנתיבות כו', וכמו שהוא בעצמו למעלה כן הוא יורד למטה כו'. והדוגמא מזה בהילוך האדם לעלות ולהדבק באלקים חיים שצ"ל בעל כח בעצם מצד נשמתו בעבודה תמה</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/17/777.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>