המשך תער"ב - חלק שני - בס"ד, ש"פ וישב, העת"ר

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/17/index.htm">בס"ד, ש"פ וישב, העת"ר</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד, ש"פ וישב, העת"ר</h3><div class=pageno>תשעו</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>וישב</span> יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, וצ"ל והלא כבר נא' ויבא יעקב אל יצחק אביו כו', ומהו אומרו עוד וישב יעקב בארץ כו', ומה"ע ב"פ ארץ, גם אחרי אומרו בארץ מגורי אביו הרי אנו יודעים שזהו בארץ כנען, מהו או' עוד בארץ כנען. גם צ"ל דמ"ש מגורי אביו ה"ז ל' גירות וכמו אשר גר שם אברהם ויצחק ומהו או' וישב שהו"ע התיישבות היפך הגירות, ובמד"ר אי' בקש יעקב לישב בשלוה, וג"ז אינו מובן שהרי בפ' נא' וישב יעקב וא"כ מהו שרק בקש לישב כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין ארוממך אלקי המלך דאלקי הוא בחי' אחרונה שבמל' בחי' כח הפועל בנפעל כו', וארוממך אלקי המלך הוא בחי' רוממו' הא"ס במל' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שעח)</span> ומעתה צ"ל בהב' פי' הנ"ל דארוממך הלא גם לפי' הא' דארוממך מלמטלמ"ע לרומם בחי' אלקי המלך הרי עי"ז נמשך מבחי' רוממות הא"ס במל', וכמשנת"ל פשמ"ו בענין שמו"ע שנק' צלותא דמעומד שהו"ע ועמדו רגליו דהיינו ההמשכה מעצמות אוא"ס בנה"י ומל' כו', וא"כ מה"ע המשכת הרוממות דא"ס לפי' הב' דארוממך מלמעלמ"ט, ומהו ההפרש ביניהם. אך הענין הוא דהנה ידוע כללות ההפרש בין ההמשכה שע"י העלאה מלמטלמ"ע ובין ההמשכה דמלמעלמ"ט בעצם, דמלמטלמ"ע ההמשכה היא רק לפ"ע ההעלאת מ"ן להיות דכל ענין ההמשכה הזאת הוא רק ע"י הכנת כלי המקבל וע"כ לפ"ע הכנת הכלי שלו כן היא ההמשכה כו', אבל מלמעלמ"ט ההמשכה היא מצ"ע ואינה לפ"ע הכנת כלי המקבל כו'. והמשכת האור הנה כללות ההמשכה דמלמטלמ"ע הוא באור שבא בבחי' צמצום שיהי' בערך אל התחתון שיוכל להמשיך כו', וע"כ ההמשכה היא דוקא ע"י העלאת מ"ן של התחתון שאינו נמשך מעצמו לפי שהאור כבר נתצמצם להיות לפ"ע הנבראים שימשיכו את האור הזה ע"כ אינו נמשך מעצמו רק ע"י העלאת מ"ן של התחתון וכפי אופן ההכנה</p> <p class=bodytext>שלו כו', ומלמעלמ"ט כללות האור הוא שאינו בערך התחתון כלל שיוכל להמשיך כו', ומ"מ צ"ל כלי לזה רק שההמשכה היא שלא לפ"ע הכלי, ולא לפ"ע ההעלאת מ"ן כו'. והנה המשל בזה ידוע כמו שני בנ"א משפיע ומקבל שהמשפיע עומד למע' עד"מ על הר והמקבל עומד למטה ויש דרכים ונתיבות נעלמות ונסתרות מן העליון אל התחתון, הרי יש ביחודם ב' אופנים או שהתחתון יעלה בהר דרך הדרכים והנתיבות אל העליון או שהעליון ירד למטה כו', והנה בכדי שהתחתון יעלה למעלה הרי צ"ל בעל כח שיוכל לעלות בהר וצריך לידע הדרכים והנתיבות הנסתרות לעלות בהם שאם נעלמו ממנו הדרכים הרי א"א לו לעלות ואדרבה יתעה בדרכו כו', וגם צריך לבושים כאלו שיהי' באפשרו לעלות ואם הלבושים אינם מכוונים א"י לעלות כו', וכמה ובאיזה אופן שהוא עולה בההר ה"ה מקבל פני העליון המתגלה אליו כו', אבל שהעליון ירד למטה הרי לא יש שום מניעה ועיכוב כלל כי לפניו נגלו כל הדרכים והנתיבות כו', וכמו שהוא בעצמו למעלה כן הוא יורד למטה כו'. והדוגמא מזה בהילוך האדם לעלות ולהדבק באלקים חיים שצ"ל בעל כח בעצם מצד נשמתו בעבודה תמה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשעז</div></p> <p class=bodytext>בעבודה שבלב באהוי"ר שהן בחי' גדפין לעלות למעלה כו', וכמו עוף הפורח ע"י הכנפים שמנענעת אנה ואנה, כמו"כ בעבודה העלי' הוא אהוי"ר והו"ע רצוא ושוב וכמו הלוך</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשעח</div></p> <p class=bodytext>ונסוע ברצו"ש שעי"ז הוא העלי' ממדרי' למדרי' כו', וא"א להיות אהוי"ר בלי ידיעת והשגת אלקות כו', שע"ז צריכים הרבה יגיעה יגיעת נפש ויגיעת בשר לידע ולהשיג היטב ושיוקלט במוחו ויתעורר באהוי"ר כו' (וגם יש בזה חילוקי מדרי' בנשמות בשרשן ומקורן למעלה דלפי אופן כזה הוא עבודתה בהשגה אלקית ובאהוי"ר שלה כו'), וגם צריכים לידע הדרכים והנתיבות והן דרכי העבודה איך לעבוד את ה' כו' והוא אמיתי' רצה"ע באופן העבודה שלא יטעה בזה, ובדוגמא כמו שאול גבי צאן עמלק שהי' כוונתו לטוב וחשב שיהי' בזה בירור גדול והמשכת אור נעלה כו' וטעה בזה כו', וכמו"כ הוא בעבודה שצריכים לידע את הדרך האמיתי שעי"ז יכולים להתקרב אל אלקות, וכאשר טועה בזה ולוקח לו דרכים שאינם אמיתי' ה"ה תועה בדרכו ואדרבה מתרחק יותר כו', ובפרט שצ"ל בירור וזיכוך החומריות דגוף ונה"ב והלבושים דמחדו"מ כו', שבאם אינו מזוכך בכחותיו הטבעים ולבוש בלבושים צואים כו' הרי א"א כלל לעלות ואינו כלי כלל לאלקות כו', וע"י זיכוך החומריות ותיקון הלבושים עי"ז דוקא נעשה כלי לגילוי</p> <p class=bodytext>אור אלקי כו', והיינו שהן לבושים שבהם וע"י עולים בהר ה' כו', ואחר כ"ז כשישנם התנאים הנ"ל הרי הנברא בכח עצמו אינו יכול לעלות רק עד שרשו ומקורו והיינו בבחי' הארת אוא"ס שצמצם עצמו להיות מקור לעולמות כו'. וכידוע ההפרש בין קיום המצות של האבות להמצות שניתנו לנו במ"ת, דהנה קיים אאע"ה כל התו' כולה עד שלא ניתנה וכן כל האבות, והרי לא הי' להם מצות מעשיות בפועל, וכמה מצות שלא הי' אפשר להיות כלל בימי האבות וכמו מצות תפילין שכ' בהם יצי"מ והרי לא הי' עדיין שעבוד מצרים כו', וכמו סוכה זכר לענני כבוד כו' וכה"ג, רק שהי' קיום המצות שלהם ברוחני' בעבודה שלהם בבחי' רצו"ש כו', דכללות התומ"צ הו"ע רצו"ש וכמו בתו' דכתיב מימינו אש דת כו', וכן המצות הן בבחי' רצו"ש דמ"ע הן בחי' רצוא, וכמו שאנו מברכים על המצות אשר קדשנו במצותיו קדשנו הוא ל' הבדלה והו"ע הדבקות בבחי' רצוא שהרי העושה את המצות הרי בשעה שהוא עושה את המצוה ה"ה רץ לעשות רצון קונו כו', ומקור מ"ע הוא האה' דהמקיימן באמת הוא האוהב את ש' הוי' וחפץ לדבקה בו כו',</p> <p class=bodytext>ומל"ת הן בחי' שוב דמקורן הוא בחי' היראה והביטול בנפש שירא לעלות רק להיות בבחי' שוב כו', וידוע דמל"ת גבוהים ממ"ע והוא במדרי' שא"א להגיע לבחי' זו כ"א בבחי' לא דוקא כו', כך בבחי' השוב הוא שא"א להגיע לבחי' זו בבחי' רצוא כ"א בהביטול דשוב כו', וזה הי' קיום המצות דהאבות בהעבודה דרצו"ש כו'. ועיקר ענין רצו"ש הוא בבחי' סוכ"ע והיינו במקום שא"א לידבק שם בהשגה גמורה ודביקה כ"א בבחי' רצו"ש כו', וכמ"ש בס"י בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ לבך שוב למקום כו' שזהו רק בבחי' נוגע ואינו נוגע כו', ובשכל הו"ע שיעור השכל שאין זה השגה כ"א בדרך השערה לבד כו', והיינו בבחי' סוכ"ע שהרי בחי' ממכ"ע הו"ע עו"ע שהעלול דבוק בעילתו ויש יכולת נפש האדם לידבק בזה בהשגה ובאהוי"ר כו', אבל בבחי' סוכ"ע א"א להיות בבחי' השגה כ"א ע"ד רצו"ש דוקא ועי"ז נמשך האור מלמעלה ג"כ בבחי' מטי ולא מטי כו'. וזהו הי' עבודת האבות בבחי' רצו"ש הלוך ונסוע כו' שעי"ז המשיכו את האור, והו"ע קיום המצות שלהם כו'. ומ"מ ארז"ל ע"פ לריח שמניך טובים כל המצות</p> <p class=bodytext>שעשו האבות ריחות היו בחי' הארה לבד אבל אנו שמן תורק שמך בחי' המשכה עצמי' כו', וזהו שניתן במ"ת מלמעלה שניתן להם בחי' העצמות כו', אבל האבות בכח עצמן המשיכו רק בחי' הארה כו', והיינו מפני שהנברא בעצמו אינו יכול להגיע רק עד שרשו ומקורו כו' (והגם דשרש הנשמות הוא בבחי' עצמי' וכמ"ש בנים אתם כו', מ"מ הרי הנשמה כמו שירדה למטה הרי נעשית בבחי' נברא וכמא' אתה בראתה כו', וגם הרי לא ירד עצם שרשה ומקורה למטה גם בנשמות דאצי', וכמ"ש בסש"ב פל"ז וז"ל כי גם שיהי' צדיק גמור עובד ה' ביראה ובאה"ר בתענוגים לא יגיע למעלת דבקותו בה' בדו"ר בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי לא מינה ולא מקצתה ואין ערך ודמיון ביניהם כלל כו' עכ"ל, והיינו שרק הארה ומקצת מהנשמה הוא שירדה למטה כו', וי"ל דזהו משארז"ל ב"ר פי"ד בעוה"ז בנפיחה ולעתיד בנתינה כמ"ש ונתתי רוחי בכם כו', דלעתיד תהי' המשכת הנשמה בבחי' נתינה מלמעלה שיומשך מהות ועצמות הנשמה ממש, ועכשיו בנפיחה ה"ז בחי' הארה לבד כו', והעבודה בבחי' הארת הנשמה מגיע רק בשרש ומקור הנבראים היינו</p> <p class=bodytext>בההארה אלקית שבאה בבחי' התלבשות בעולמות כו', ומ"מ יש בנשמה גם עכשיו בחי' ומדרי' זו דנתינה וכמו נשמה שנתת בי כו', ובכח התשובה האמיתית דוהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה כו' להמשיך בחי' עצמות א"ס כו', וי"ל דלהיות שהנשמה בעצם היא בבחי' נתינה והיינו דשרשה מבחי' העצמיות ע"כ יש בה כח לקבל את התורה בבחי' נתינה כו', אבל מה שהוא בהתגלות בנשמה הוא בחי' הארה לבד ויכולה להגיע בכח עצמה רק לשרשה ומקורה היינו ההארה שבאה בבחי' צמצום להיות בבחי' שרש ומקור כו'), וג"ז הוא דוקא ע"י הזדככות גדולה הן בגופו והן בנשמתו שיהי' בבחי' כלי לגילוי האור כו', וכפי הכנת הכלי דהיינו הזיכוך כו' וכפי אופן העבודה בפרטי המדרי' דנר"ן כו' כן הוא המשכת האור כו'. אמנם ההמשכה מלמעלמ"ט זהו מעצמות א"ס ב"ה שאינו בערך ובגדר העולמות כלל ולא נתצמצם כבי' שהנבראים ימשיכו זאת, רק שנמשך ומתגלה בחפץ ורצון עצמי מצד עצמו כו', וזהו כללות הענין דאלפים שנה קדמה תורה כו' והן בחי' המוחין בכלל שאינם בבחי' שייכות אל העולמות כו', דבחי' המדות הן שייכים</p> <p class=bodytext>אל העולמות וזה שנתצמצם בערך העולמות שהנבראים ימשיכו זאת בעבודתם, אבל המוחין בכלל היו גם אם לא היו העולמות ואינן לצורך העולמות כו'. והנה לעיל נת' שגם המוחין שייכים אל העולמות (עמשנת"ל פמ"ז ומ"ח) דבד"כ זהו מה שנתצמצם כבי' בבחי' מראה אדם הוא לצורך העולמות והנבראים שבעבודתם ימשיכו התגלות בחי' ומדרי' זו כו' (וכמשי"ת), וגם האור שלמעלה מבחי' מראה אדם ומ"מ הוא בבחי' שייכות אל העולמות ומגיע שם העלאת מ"ן דנבראים כו', אבל בחי' עצמות א"ס אינו בגדר שייכות אל העולמות כלל וכלל וההמשכה היא רק מצד עצמו כו'. וי"ל דזהו ג"כ מ"ש בע"ח בענין סבת התהוות העולמות בכדי שיכירו גדולתו ויזכו להיות מרכבה כו', וכן בכדי שיתגלו שלמות כחותיו ופעולותיו כו', וכן מ"ש בזהר בגין דישתמודעון בי' דהיינו שיהי' ידיעת אלקות בעולם כו', כ"ז הוא בהאור השייך אל העולמות כו', אבל בעצמות אינו שייך זה וכל המשכת העצמות הוא רק מצד חפץ העצמות להשפיע ולגלות עצמו כבי' כו',</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשעט</div></p> <p class=bodytext>וע"כ אין זה תלוי בההעלאת מ"ן של המקבל ואינו לפ"ע כלי המקבל כלל כו', ובאופן כזה הי' במ"ת שהי' גילוי עצמות א"ס ב"ה למטה שהי' זה שלא ע"י העלאת מ"ן (אדרבה הכריח את ישראל ע"ז וכמא' כפה עליהם כו' ואו' מכאן מודעא רבא לאורייתא כו'), והי' הגילוי שלא לפ"ע המקבל כלל שהרי המטה לא נזדכך כלל וגם נש"י לא היו אז בערך בחי' כלים לקבל אור וגילוי כזה כו', רק שהי' הגילוי מצ"ע ובעצמות א"ס לא יש מניעות ועיכובים ויכול להיות הגילוי גם במה שאינו בבחי' כלי כו' (ומ"מ הי' צ"ל קודם גלות מצרים בכדי להסיר ההעלם וההסתר ויהי' התגלות אור הנשמה כו', וגם צ"ל מ"מ ראוי אל האור והגילוי כו', וכמו דבכדי לקבל אור התורה צ"ל עסק התורה בבחי' ביטול ודוקא ביטול עצמי כו', אבל ההמשכה אינו בערך הכלי כו').</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ומעתה צ"ל והלא גם כשמרוממים בחי' המל' מלמטלמ"ע נמשך בחי' רוממות הא"ס במל' ומהו ההפרש, הנה ידוע כללות ההפרש בין מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, דמלמטלמ"ע הוא ע"י הכנת כלי המקבל ונמשך אור שבא ע"י צמצום שתלוי בהכנת הכלי, ומלמעלמ"ט הוא המשכת אור עצמי ושלא לפ"ע הכנת כלי המקבל, והמשל ידוע כמו א' עומד בהר וא' בבקעה הנה בכדי שהתחתון יעלה צ"ל בעל כח בעצם בעבודה תמה באהוי"ר שהן רצו"ש, ולידע הדרכים ונתיבות הן דרכי העבודה האמיתים, ובירור וזיכוך החומריות דנה"ב ולבושים דמחדו"מ שעי"ז הוא עולה, ואחכ"ז מגיע רק לשרשו ומקורו, וכמו קיום המצות דהאבות שהי' ברוחניות ברצו"ש, דעיקר רו"ש הוא בסוכ"ע שלמעלה מהשגה ממש, וז"ע המצות מ"ע רצוא ומל"ת שוב, ומ"מ רק ריחות היו הארה לבד (והגם דהנשמה היא עצמי, מ"מ נעשית בבחי' נברא, ועצם אינה יורדת למטה, וזהו בעוה"ז בנפיחה ולעתיד בנתינה עצם הנשמה וגם עכשיו נשמה שנתת בי, ולכן ביכולתה לקבל התורה, ומגיע לזה ע"י התשובה). וכפי העבודה והזיכוך כך הוא ההמשכה, אבל מלמעלמ"ט הוא</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>המשכת</span> עצמות אוא"ס ובד"כ הוא בחי' המוחין, אך ג"ז שייך לעולמות, ואפי' מה שלמעלה ממראה אדם שייך אל העולמות, וע"ז הוא דאי' בע"ח שיתגלו שלימות כחותיו, ובזהר בגין דישתמודען בי', אך עצמות א"ס אינו בבחי' העלאת מ"ן רק בחפץ העצמות ושלא לפ"ע הכלי וזהו ההמשכה דמ"ת (ומ"מ הי' צ"ל תחלה שעבוד מצרים ושיהי' ראוי אל הגילוי והוא עסק התורה בבחי' ביטול עצמי).</p> <p class=bodytext><span class=cup>שעט)</span> והנה ב' אופני ההמשכה הנ"ל דבדרך מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט יובן ע"ד ההפרש בין ג"ע לתחה"מ, שהרי נודע שיש בג"ע בד"כ ב' בחי' ג"ע ג"ע התחתון וג"ע העליון, ולא כל אדם זוכה לגעה"ע וכנודע שהרבה אינם באים כלל לגעה"ע וכמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב כו', שחשיב שם הרבה תנאים שצריך להיות עד שיוכל לעלות בהר ה' הוא בחי' געה"ע כו', ובד"כ געה"ע הוא תשלום שכר לנשמות הגבוהות כו', ועמ"ש בלק"ת ד"ה במד"ס בפי' מאין באת ולאן אתה הולך דעליית הנשמות לאחר ירידתן בעוה"ז הוא בגעה"ת כו'. ואמנם בתחה"מ יהי' הגילוי לכל ישראל וכמארז"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כו', ולכאורה יפלא הלא תחה"מ הוא גילוי היותר גבוה שהרי האבות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשפ</div></p> <p class=bodytext>ומשה שיושבין בגעה"ע יותר מג"א שנה יבאו להתלבש בגופים בכדי להתענג על ה' בהגילוי שיהי' בתחה"מ, שמזה מוכח שהגילוי שבתחה"מ הוא יותר נעלה הרבה מהגילוי שמאיר בג"ע אפי' בגעה"ע, ומדוע בתחה"מ יהי' הגילוי לכל ישראל וגעה"ע שהוא יותר נמוך במדרי' אין הגילוי רק למי שהוא נקי כפים ובר לבב כו'. וגם נודע כי בין געה"ת לגעה"ע (וכן בין כל מדרי' ומדרי' שבג"ע) צ"ל טבילה בנה"ד בכדי שישכח על ההשגה שהשיג בג"ע שלמטה במדרי', וע"ד ר"ז שצם מאה תעניתא בכדי לישכח תלמוד בבלי שלא יבלבל לו כו', מה שא"צ לכ"ז לגילוי שיהי' בתחה"מ כו'. והגם שקודם התחי' יהי' דין ומשפט וכמ"ש אלה לחרפות כו' ואלה לחיי עולם כו', זהו רק מי שראוי לעמוד בתחי' כו', אבל לא מצינו שיהי' טבילה בנה"ד כמו קודם עליית ג"ע כו'. וידוע שגם בתחה"מ יהי' הגילוי בבחי' או"פ וכמ"ש וביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו בבחי' חיות פנימי כו', וכתי' ומלאה הארץ דיעה את ה' כו' כולם ידעו אותי כו', ולכאורה הי' צ"ל בזה חילוק מי שיוכל לקבל את הגילוי כו'. אך הענין הוא דהנה כללות</p> <p class=bodytext>הגילוי דג"ע הוא מבחי' ממכ"ע כו', והיתרון דג"ע על העולמות הוא שבג"ע מאירים הג"ר ובעולמות הוא בחי' ז"ת בלבד כו', ועי"ז יש בזה עוד יתרון גדול שבג"ע מאיר בחי' מהות האור (והוא בחי' מהות הזיו כו'), דבעולמות להיות שרשן רק מז"ת ה"ז בבחי' התעלמות לפי שבז"ת שייך התלבשות כו', ובג"ע שהגילוי הוא ג"ר ע"כ הוא בחי' גילוי המהות דג"ר אינן בבחי' התלבשות כו' וכמ"ש במ"א, ולכן התענוג דג"ע הוא תענוג נפלא דמוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי מפני שהוא גילוי המהות דגילוי כזה לא יש בעולם כו' (ובד"כ זהו בחי' ג"ר דמל' דאצי' כו', ובזה גופא יש כמה חילוקי מדרי' ויש בזה גילוים נעלים יותר, דבאד"ר דקל"ח ע"ב כ' דשם מלא שנא' בג"ע הוא בחי' עתיק וז"א והוא הגילוי דגעה"ע כו', ומבו' במ"א שזהו בחי' התגלות עתיק שבבינה דאימא עילאה מקננא בכורסיא כו'). אבל כללות הגילוי הוא בחי' ממכ"ע כו', וממילא הגילוי הוא בדרך מלמטלמ"ע היינו שיהי' בבחי' כלי אל האור שע"י ההזדככות שנעשה בבחי' כלי עי"ז נמשך לו הגילוי בג"ע כו', וזהו מי יעלה בהר ה' שנק' הר</p> <p class=bodytext>שהוא בבחי' העלאה מלמטלמ"ע כו', ומתנה כמה תנאים נקי כפים ובר לבב כו' שעי"ז הוא עולה בהר ה' דג"ע כו', ולפ"ע עבודתו וכשרון מעשיו בעוה"ז בתפלה ותומ"צ ה"ה נהנה בזיו תורתו ועבודתו בגעה"ת או בגעה"ע כו'. ובג"ע גופא יש ג"כ עליות ממדרי' למדרי', וכידוע דבכל יום יש ג' עליות נגד הג' תפלות שבכל יום כו', ובכל עלי' צ"ל תחלה הטבילה בנה"ד כו' כנ"ל והעלי' הוא דרך העמוד שבין כל מדרי' ומדרי' שבג"ע כו', וענין העמוד הוא בחי' הביטול והיינו שנעשה הביטול בהנשמה בערך המדרי' העליונה שנעשה בזה בבחי' כלי לקבל האור והגילוי דמדרי' העליונה כו', וכידוע דבכל עלי' ממדרי' למדרי' צ"ל ב' בחי' ביטול, הא' הביטול ממדריגתו ומציאותו הראשונה, והב' הביטול לפ"ע המדרי' העליונה כו' וכמ"ש מזה באורך בתו"ח בד"ה ותלד עדה, וזהו שבעליות דג"ע צ"ל טבילה בנה"ד שזהו הביטול ממציאת הראשונה והעלי' דרך העמוד שזהו הביטול לפי אופן המדרי' העליונה כו', וכ"ז הוא מפני שצ"ל כלי אל האור והגילוי כו' (וי"ל שכל העליות דג"ע אפי' במדרי' היותר עליונות הכל הוא ע"י העבודה למטה בהיותו בעוה"ז, והיינו שלפ"ע העליות שלו בעבודתו בעוה"ז ממדרי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשפא</div></p> <p class=bodytext>למדרי' בידיעת והשגת אלקות ובהתעוררות אהוי"ר כו', ובד"כ העליות ממדרי' למדרי' בבחי' קירוב ודבקות נפשו באלקות כו' בסדר והדרגה הזאת הוא עליית נשמתו ממדרי' למדרי' בג"ע כו', דהרי העליות בעבודה למטה הן בס' והדרגה דתחלה הוא במדרי' תחתונה ועולה מדרגא לדרגא כו', כמו"כ אח"כ בג"ע מתחיל העליות במדרי' תחתונה (היינו בערך אותה המדרי' שהי' תחלת עבודתו) ועולה ממדרי' למדרי' כפי אופן העליות שלו בעבודתו למטה כו', ולהיות שכל העבודה למטה גם כשהוא בבחי' קירוב ודבקות בתכלית הכל רק בבחי' מציאות דאלקות כו', וכנ"ל דמה שמתלבש בעולמות הוא בחי' ז"ת לבד כו', ובג"ע בא לבחי' גילוי המהות דאלקות ה"ז עלי' גדולה מאד כו', והיינו שגם המדרי' התחתונה דג"ע ה"ז עלי' גדולה לגבי העבודה בעוה"ז כו', ובזה הוא הסדר והדרגה בעליות דג"ע הכל בבחי' גילוי מהות הזיו כו', והעליות הן בסדר והדרגה כמו שהיו בעבודתו למטה כו', וכמש"א בתפלת מענ"ל וכאשר במלאכתך עמלת בעוה"ז בד"ת כנגד זה מחיל אל חיל תלך ומישיבה לישיבה כו'), וכ"ז הוא בבחי' העלאה מלמטלמ"ע.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ויובן זה ע"ד ההפרש בין ג"ע ותחה"מ, דבג"ע כתי' מי יעלה בהר ה' שיש כמה תנאים, ובין כל עלי' טבילה בנה"ד, ותחה"מ יהי' לכולם, ורק דין ומשפט כללי, והלא בתחה"מ יהי' גילוי עליון הרבה יותר ויהי' ג"כ בבחי' או"פ, אך הענין דגילוי דג"ע הוא בחי' ממכ"ע, ג"ר ומהות האור וזיו, וע"כ הוא לפ"ע כלי המקבל, וצ"ל טבילה בנה"ד ביטול מציאות הראשון ועלי' בהעמוד הביטול לפ"ע מדרי' העליונה, והעליות דג"ע י"ל שהן בסדר והדרגה כמו שהעבודה היא בסדר והדרגה והוא דהתחלת הגילוי הוא כערך התחלת העבודה רק שהוא בבחי' המהות דאלקות.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שפ)</span> אבל תחה"מ יהי' בבחי' המשכה מלמעלמ"ט והיינו שיהי' הגילוי מבחי' עצמות א"ס שאינו כלל ביכולת הנבראים לעורר ולהמשיך בבחי' העלאת מ"ן כו', וכמו ואין דומה לך לתחה"מ גילוי בחי' עצמות כו', דאין זולתך מלכנו לחיי עוה"ב היינו בעולם הנשמות בג"ע שמאיר שם האור כמו שהוא בבחי' דבקות במקורו כו' (וכמ"ש במ"א שז"ע את קשתי נתתי בענן דבר המוקש לי והוא הארת הקו שמאיר בג"ע כו'), וע"כ שם הביטול בבחי' אין זולתך דהוא לבדו הוא ואין זולתו כו' (וי"ל שזהו הגילוי בגעה"ע ונק' עליון ע"ש הגילוי דבחי' ד"ע כו'), ונת"ל פרל"ה שזהו מ"מ בהאור שבא בבחי' המשכה בעולמות כו' (והוא בחי' אלקים הכלול ומיוחד בש' הוי' להיות עכ"פ בבחי' המשכה דשייך לומר שנותן ערך אל העולמות וההשתל' כו'). אפס בלתך לימוהמ"ש והוא בחי' האור הכלול בעצמותו שהוא בבחי' אפס ממש כו', והגילוי דימוהמ"ש יהי' ג"כ למטה בעולם השפל וכמו עתידה הארץ שתוצא גלוסקאות כו' והנער בן מאה שנה כו', ויהי' קיום המצות בגשמי' וכמו ושם נעשה רצונך כו', והיינו לפי שיהי'</p> <p class=bodytext>הגילוי דאוא"ס הבל"ג (שזהו האור הכלול בעצמותו כו') שאין בזה מעלה ומטה כו', וגם עכשיו הרי את השמים ואת הארץ אני מלא רק שהגילוים דעולמות הוא בחי' ממכ"ע שבזה יש חילוקי מדרי' כו', ובימוהמ"ש יהי' גילוי בחי' אוא"ס הסוכ"ע וע"כ יהי' הגילוי גם למטה ולא יהי' בזה חילוקי מדרי' כו', ומבו' במ"א דאז לא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשפב</div></p> <p class=bodytext>יהיו עליות כמו בג"ע היינו עליות מדרגא לדרגא כו', להיות דבג"ע הוא גילוי בחי' ממכ"ע כנ"ל ובהשתל' הרי כל מדרי' גבוה ממדרי' האחרת ומחי' את המדרי' התחתונה בהשפעתה אלי' והיא מקבלת מהמדרי' העליונה כו', ויש בזה ב' ענינים הא' מפני שמשתלשלים זמ"ז לכן כל מדרי' רוצה לעלות אל מקורו וכידוע שכל עלול רוצה להדבק בעילתו כו', והב' שלהיותם משתלשלים זמ"ז ה"ה בבחי' התחלקות דעליון ותחתון שהתחתון חפץ ומשתוקק לעלות אל העליון כו' (וכידוע בענין סדר ההשתל' שזהו עד"מ כחות הגלוים שמשתלשלים זמ"ז ומקבלים זמ"ז, כמו חו"ב שהבינה מקבלת מהחכ' וכן המדות מן המוחין כו', אבל כחות הנעלמים אינם משתלשלים זמ"ז רק כולם מקבלים בשוה מעצם הנפש כו', ועם היות שזה בבחי' כח החכ' וזה כח הבינה וכן במוחין ומדות בכולם האור בשוה מעצם הנפש כו', ובהאו"מ אינם במדרי' חלוקות כו' ועמשנת"ל פקכ"ה), וגבוה מעל גבוה שומר כו', וכל אחד בראותו את הגבוה ממנו כלתה נפשו אליו ובטל במציאות נגדו, וכמארז"ל ב"ב דע"ה סע"א מלמד שכאו"א נכוה מחופתו של חברו ר"ל מתבייש</p> <p class=bodytext>ומתבטל כו', ולכן כלתה נפשו אליו עד שיוצא ממקומו כו', וכמו כלות הנפש שבאדם התחתון שהוא היציאה מגדר כלי והתכללות בהמדרי' שאליו תכלה נפשו כן בג"ע כל אחד נגד הגבוה ממנו כו', וכ"ז שייך במדרי' דהשתל' שהן בבחי' התחלקות דעליון ותחתון ע"כ שייך עלי' ממדרי' למדרי' מן התחתון אל העליון כו'. אבל לימוהמ"ש שיהי' גילוי אלקות למטה לא בדרך סדר השתל' ממדרי' למדרי' שלא יהי' בבחי' עליון ותחתון כו', ע"כ לא יהיו אז עליות באופן הנ"ל לעלות ממדרי' למדרי' כו', ומ"מ בכללות המדרי' דימוהמ"ש יהי' ג"כ עליות שז"ע עבודת הקרבנות שיהי' לימוהמ"ש ואנו או' ע"ז ושם נעשה לפניך כמצות רצונך הרי עיקר העלי' דקרבנות יהי' לימוהמ"ש כו', והיינו בעליית הגשמי בהתכללותו באלקות יהיו האמיתית מזה לימוהמ"ש, וכמ"ש אדם כי יקריב שצ"ל אדם בשלמות וזה יהי' לימוהמ"ש כו' וכמ"ש במ"א, והן בהעלי' באוא"ס ב"ה שיהיו עליות גם לימוהמ"ש כו', וכמ"ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא כו' ה' עליות שיהיו לימוהמ"ש כו', רק שלא יהי' עליות ע"ד העליות דג"ע בהילוך ממדרי' למדרי'</p> <p class=bodytext>כמו ילכו מחיל אל חיל כו', אבל בכללות האור יהיו עליות כו'. ויובן זה כמו ההפרש בין עליות בסדר עבודה ובין העליות שבמצות, דהעליות שבסדר עבודה ה"ז עליות מדרגא לדרגא, דהתחלת העבודה הוא במדרי' תחתונה הן בההשגה האלקית והן בהאוי"ר ובהביטול, ואח"כ עולה במדרי' בהשגות גדולות יותר ובמדרי' עליונה יותר באהוי"ר וביטול נפשו כו' (וכמו בהעלי' בסולם דתפלה דסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כו', וכן הוא בכללות העבודה כו'), ועלי' כזו היא העלי' מדרגא לדרגא כו', והנה המצות הן ג"כ עליות אבל אינן בבחי' עלי' ממדרי' למדרי' כ"א העלי' בבחי' אוא"ס ב"ה שזהו הרצה"ע שבמצות כו'. וכמו"כ הוא ההפרש בין עליות דג"ע לעליות דימוהמ"ש כו', אבל מ"מ יהיו עליות בימוהמ"ש ג"כ כמו בעליות דמצות עכשיו כו', וגם תהי' העבודה בבחי' העלאה מלמטלמ"ע כמו בעבודה דעכשיו וכמו הקרבנות דלימוהמ"ש כו', ויהיו העליות בבחי' עצמות אוא"ס ויהי' גילוי האור בכללות העולם עוד יותר מכמו שהי' בזה"ב בביהמק"ד כו', ועוד זאת שלא יהי' הגילוי לכללות הנשמות שהיו בעולם כ"א להנשמות שיהיו בעת ההיא בעולם (שאין זה שכר הנשמות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשפג</div></p> <p class=bodytext>האמיתי שיהי' בהתחי' כו'), ויהי' קיבוץ גליות שיאספו נדחי ישראל, שע"י הגילוי דמשיח יהי' קיבוץ ואסיפת כל נדחי ישראל כו' (וכמ"ש אשרקה להם ואקבצם כו', וכמארז"ל חולין דס"ג ע"א) ויהי' אור גדול כו' (וברוחניות ענין קיבוץ גליות הו"ע קיבוץ הניצוצות שיתעלו אז בעצמות אוא"ס ב"ה כו' וכמ"ש בסי' בפסוד"ז ע"פ בונה כו' נדחי ישראל יכנס). אבל תחה"מ הוא הגילוי דבחי' עצמות א"ס ב"ה שעז"א ואין דומה לך כו', ויהי' הגילוי לכל הנשמות שיעמדו בתחי' וכמא' כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב (רק אותן הפרטים שחשיב שם שאין להם חלק כו' ר"ל) שיהי' הגילוי לכל ישראל ממש כו', ולא יהיו עליות עוד וגם העבודה תהי' לא בבחי' העלאה מלמטלמ"ע רק עטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה כו', ויהי' בגילוי בנשמות בגופים דוקא כו', והיינו שאז יהי' בחי' המשכה מלמעלמ"ט מצ"ע שזהו המשכה דעצמות א"ס כו', ומשו"ז יהי' הגילוי לכל ישראל ובגופים שלהם הגם שאינם בגדר כלי כו', ובאמת יהי' לעתיד הזדככות הגשמיות שיהי' העשי' כמו אצי' כו', ומ"מ אינו בגדר כלי לגילוי העצמות</p> <p class=bodytext>כו', וכמו שהכלים דאצי' אינם כלים לעצמות דעם היותם אלקות ה"ה כלים רק לגבי האור והגילוי דאוא"ס שבא בבחי' מדה וגבול דהיינו אור הקו כו', ומה שמאיר באצי' הוא רק הארת הקו כנודע, אבל אינם כלים לבחי' עצמות א"ס כו', וכמו"כ לעתיד שעשי' יהי' כמו אצי' לא יהי' כלי לבחי' עצמות כו', אך מצד הא"ס אין מניעה ועיכוב כו', ולא יהי' בבחי' אור וכלי כמו עכשיו שהן בערך זל"ז ועושין ציור ותמונה ופועלים זב"ז כו', והיינו דמה שהאור הוא בבחי' התלבשות בהכלי שנרגש בהכלי זהו ע"י שהכלי תופס בהאור ועושה בו ציור ותמונה כפי מהות הכלי ועי"ז הוא נרגש בהכלי כו', אבל בהאור העצמי לא יהי' באופן כזה והוא שיהי' בבחי' או"פ ויהי' נרגש בהכלי שיהי' בבחי' חיות פנימי גם שאינו בערך ובגדר כלל כו', וי"ל דכמו עכשיו בהשגת התורה הרי תופס ומשיג בכלי מוחו מהות חכ' ית' שאינו בגדר תפיסא בכלים כו' וכמשי"ת, רק דעכשיו אין זה בגילוי ממש ולעתיד יהי' בגילוי ממש מהות חכ' ית' וגם בחי' העצמות שבחכ' כו' (וכמ"ש בפע"ח שער ק"ש פט"ו דבחי' פנימי' אבא שהוא פנימי'</p> <p class=bodytext>עתיק אינו מאיר עכשיו רק בחי' חיצוני' עתיק ולעתיד יתגלה בחי' פנימי' עתיק כו' ועמ"ש בד"ה כי כאשר השמים החדשים שבסוף לקו"ת), ויהי' נתפס בכלים בבחי' או"פ מה שאינו בגדר תפיסא בכלים כלל כו' וכמשי"ת.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וע"פ</span> הנ"ל יובן מ"ש וישב יעקב בארץ כו', דהנה כתי' אתהלך לפני ה' בארצות החיים ארצות ל' רבים הן ב' ארצות ג"ע ותחה"מ, דג"ע נק' ארץ כמ"ש באדר"נ ספל"ד ותחה"מ נק' ארץ שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ כו', וזהו בארץ מגורי אביו בארץ כנען, דמגורי הוא ל' אוצר והיינו דבר הסתום והנעלם והוא בחי' עצמות א"ס שסתום מצ"ע שיתגלה לעתיד והוא בחי' עדן סתימאה כו', ונק' מגורי אביו דלעתיד יאמרו ליצחק כי אתה אבינו כו', וארץ כנען בחי' מל' שזהו הגילוי דג"ע כו', ופי' וישב יעקב הוא בחי' התיישבות שהרי הגילוי דתחה"מ יהי' בבחי' או"פ ובבחי' התיישבות שלא יהי' עליות כו', דבג"ע הרי ת"ח אין להם מנוחה כו' שנא' ילכו מחיל אל חיל בעליות ממדרי' למדרי' כו', אבל בתחה"מ לא יהיו עליות ויהי' בבחי' מנוחה כו', וזהו וישב יעקב בבחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תשפד</div></p> <p class=bodytext>התיישבות ומנוחה כו'. ומ"ש במד"ר בקש יעקב לישב כו', הענין הוא שהרי הטעימן מעין עוה"ב כו', ה"ז מעין עוה"ב לבד לא מהות הגילוי דעוה"ב כו', ז"ע שרק בקש לישב כו', ולפ"ז י"ל ג"כ מגורי ל' גירות והיינו שאין זה עדיין אמיתי' הגילוי שזה יהי' לעתיד דוקא כו'. וזהו אומרו וישב יעקב דאע"פ שכבר אמר ויבא יעקב כו' הנה זהו עצם באו ליצחק וכאן מבאר הענין ברוחניות דוישב יעקב בארץ מגורי אביו בבחי' הגילוי דלעתיד דהיינו גילוי בחי' עצמות א"ס כו', ומ"מ זהו רק בקש לישב בשלוה כי אמיתית הגילוי הזה יהי' לעתיד כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וזהו אין זולתך מלכנו לחיי עוה"ב גילוי דג"ע בחי' גילוי הקו, אפס בלתך לימוהמ"ש אור הכלול בעצמותו בחי' אוא"ס הבל"ג, ולכן יהי' הגילוי למטה וע"י ריבוי האור והגילוי יהי' קבוץ גליות ולא יהי' עליות כמו בג"ע מדרגא לדרגא, וכמו בהשתל' דמפני שמשתלשלות זמ"ז שהן בבחי' עו"ע ועליון ותחתון שהתחתון משתוקק לעלות להעליון ובימוהמ"ש שיהי' גילוי בחי' אוא"ס הבל"ג לא יהי' עליות ממדרי' למדרי', ומ"מ יהי' עליות דכללות האור, וכמו בעבודה העלי' בהדרגה ובמצות לא בהדרגה, וז"ע עבודת הקרבנות שיהי' לעתיד וכתי' הנה ישכיל עבדי ירום ונשא כו' ה' עליות, והגילוי יהי' רק להנשמות שיהיו אז בעולם, ואין דומה לך לתחה"מ הוא המשכת עצמות א"ס ולא יהי' עליות כלל, ויהי' הגילוי לכל ישראל בנשמות בגופים, דהגם שיהי' הזדככות הגשמי מ"מ אינו כלי לעצמות, וכמו כלים דאצי' שהן כלים לאור לא אל העצמות, ויהי' בבחי' או"פ אבל לא בבחי' או"כ שהכלי עושה תמונה בהאור, וי"ל כמו תפיסת והשגת התורה שהיא מהות חכמתו ית'. ובזה יובן מ"ש וישב יעקב</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>בארץ</span> מגורי אביו תחה"מ נק' ארץ, וזהו מגורי ל' אוצר סתום ונעלם ולעתיד יאמרו ליצחק כי אתה אבינו, וענין וישב היינו או"פ ובקש לישב מפני שרק הטעימן מעין עוה"ב.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>