חלק שני - בס"ד. ש"פ ויחי, העת"ר - תתג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/20/index.htm">בס"ד. ש"פ ויחי, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/20/803.htm">תתג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/20/804.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ ויחי, העת"ר</h3><div class=pageno>תתג</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>יהודה</span> אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך, הנה יודוך הוא ל' הודאה ול' הילול ושבח, וצ"ל מהו"ע שהאחים מודים לו ומהללים ומשבחים אותו כו', ומה"ע ידך בעורף אויביך, ומשמעות הענין הוא שזה שייך למ"ש יודוך אחיך דלפי שיודוך אחיך עי"ז ידך בעורף אויביך וצ"ל מהו שייכות הענינים זל"ז. ובמד"ר אי' יודוך אחיך אמר רשב"י יהיו אחיך נקראים על שמך אין אדם אומר ראובני אנא שמעוני אנא אלא יהודי אנא, וג"ז צ"ל מה"ע שכל ישראל נק' ע"ש יהודה. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין שלומי אמוני ישראל דמל' משלמת לישראל דלעילא דבכדי להיות הגילוי בבי"ע זהו ע"י שנתצמצם האוא"ס בבחי' מראה אדה"ע דאצי' כו', אך אדם אדמה לעליון דהע"ס דאצי' הן בבחי' ביטול בתכלית באוא"ס ובבחי' פשיטות ובטבע העלי' ודבקות דאיידי דטריד למבלע דהטרדא למבלע זהו גופא הו"ע הביטול וע"כ לא פליט בבחי' המשכה וגילוי בבי"ע כו', רק ע"י המל' דוקא הוא ההמשכה והגילוי בבי"ע כו', ובמל' גופא יש בחי' המל' שבכל ספי' וכמו שהוא בבחי' פרצוף בפ"ע שהוא בחי' הגילוי בבי"ע כו', ובזה נשלם אמיתית הכוונה העליונה באצי' הז"א כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שצא)</span> והנה כשם שבחי' מל' משלמת לבחי' ישראל דלעילא כמו"כ נש"י למטה נק' תמתי שמשלימים כבי' להקב"ה, וז"ע שתי חצאי צורות שמשלימים זא"ז כו', וביאר הה"מ נ"ע) ע"ד על דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה כי האדם הוא רק ד' מ' דבור מלכות, וכשמתדבק בהקב"ה שהוא אלופו ש"ע נק' אדם (ר"ל כי אדם פירושו א' דם והאדם עצמו הוא דם והא' זהו בחי' האלקות שבאדם, וכאשר האלקות מאיר בו בגילוי והוא מתאחד באלקות אז הוא אדם כו'. והענין הוא דהנה בכללות א' דם הוא הנה"א והנפש החיונית כו', דהנפש החיונית הוא המתלבש בדם האדם וזהו כי הדם הוא הנפש כו', והנה"א הוא בחי' א', והוא כידוע דהנשמות הן מבחי' ש' מ"ה שהוא הוי' במילוי אלפי"ן, והיינו שכל הנשמות מושרשין בבחי' ז"א וכמ"ש במ"ח בכוונת עבדים היינו אנו בני ז"א כו', וכדאי' בזהר דכל נשמתא קיימא בדיוקנאה קמי' מלכא קדישא דהיינו בחי' ז"א דאצי' שהו"ע ש' מ"ה כו'. גם ענין א' על הנה"א הו"ע מופלא סמוך לאיש (י"ל הכוונה על שרש ומקור הנשמה וכידוע דפלא הוא שלמעלה מבחי' החכ', דבנפש</p> <p class=bodytext>זהו שרש הנשמה הרצון פשוט שלמעלה מטו"ד שנת"ל פ' שס"ה שזהו בחי' א"ס שבאדם וזהו בחי' אלף כו', ולהיות שמ"מ יש לזה שייכות אל החכ' ה"ז בחי' מופלא הסמוך לאיש כו'. גם י"ל דקאי על הנה"א בכלל שהרי באמת הוא מופלא לגמרי מהגוף ונה"ט ואינם בערכו כלל כו', דבסדר המדרי' דדצח"מ הן בחי' מדבר ודומם כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה להבין הטעם שנשתנה יצירת האדם דגופי הבע"ח הן צומח וגוף האדם דומם ונשמתו בחי' מדבר כו', ובאמת הריחוק ביותר שהגוף והנה"ט הן מק"נ משכא דחויא, והנה"א הוא ממדרי' הגבוהות דקדושה כנודע, הרי שהוא מופלא ומובדל מהם לגמרי, ורק בכח המפליא לעשות המקשר רוחני' בגשמי' להיות הנה"א בהתלבשות בגוף ונה"ט כו' וזהו מופלא סמוך לאיש כו'). והנה"א הוא חלק הקב"ה דג' שותפים או"א</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/20/804.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>