בס"ד. ש"פ בשלח, העת"ר
תתמב
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר, וצ"ל מה"ע אז ישיר והול"ל וישירו משה ובנ"י מהו אומרו אז ישיר, גם מה"ע ישיר דהול"ל שרו משה ובנ"י. ובגמ' סנהדרין צ"א ב' אמרו מכאן לתחה"מ מן התורה, וצ"ל מהו שייכות תחה"מ לקי"ס דגבי שירת הים מרמז ענין תחה"מ. גם מהו כל האריכות דאת השירה הזאת ויאמרו לאמר כו'. ובמד"ר פ' כ"ג אי' ההד"ת נכון כסאך מאז א"ר ברכי' בשם ר"א אע"פ שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה, משל למלך שעשה מלחמה ונצח ועשו אותו אגוסטוס כו', מה יש כבוד בין מלך לאגוסטוס מלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב, כך אמרו ישראל להקב"ה באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה ומשבראת עולמך אתה הוא אלא כבי' עומד שנא' עמד וימודד ארץ, אבל משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך נתיישבה מלכותך וכסאך נכון הוי נכון כסאך מאז באז ישיר, וצ"ל מה"ע דבאז ישיר נתיישבה מלכותך, ומה"ע נתיישבה מלכותך וכסאך נכון כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בהמא' דאו"ת והקב"ה עשה כמה צמצומים שיהי' אחדות עם האדם
כו', והאדם צריך לפרוש א"ע מכל גשמי' עד שיעלה דרך כל העולמות ושיהי' אחדות עם הקב"ה עד שיבוטל במציאות, ונת' שזהו אופן התחברות האדם עם האלקות שזהו ע"י שהאלקות נתצמצם דרך כל העולמות דוקא היינו דרך הכלים שעי"ז מתעלם האור ממדרי' למדרי' בהשתל' דעקודים נקודים וברודים שהן כלים דתיקון וכלים דאצי' ובהשתל' דבי"ע עד שיהי' בערך האדם כו'. והאדם בכדי שיהי' כלי צריך לפרוש א"ע מכל גשמיות שיהי' בבחי' קירוב לאלקות כו', עד שיעלה דרך כל העולמות בהעבודה דאהבת עולם כו', ושיהי' אחדות עם הקב"ה בהאהבה דרשפי אש שהוא אהבה פנימי' ובהסרת כל דבר המפריד כו'. ונת' שיש ב' בחי' אש ה' ואש י' שזהו בחי' גבורות דאבא שהוא בחי' ביטול במציאות ממש שבזה מתאחד ממש באוא"ס כו', ואז הוא בבחי' אדם בשלמות דכמו שאדה"ע אדמה לעליון כמו"כ האדם הוא בדוגמא שלמעלה כו', ואח"ז אומר באו"ת).
תט) וזהו ועל דמות הכסא שהוא ית' מכוסה שם (הנה בזה בא לבאר מ"ש ועל דמות הכסא דוקא דמות כמראה אדם דבחי' דמות כמראה אדם הוא על דמות הכסא דוקא. דהנה ענין מראה אדם הוא שנתצמצם אוא"ס בבחי' ציור