בס"ד. ש"פ משפטים, פ"ש, העת"ר
תתסג
זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל כו' עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה', וצ"ל מהו אומרו זה יתנו והול"ל ונתנו כל העובר כו'. גם מהו שאומר זה יתנו כו' מחצית השקל קודם שהודיע כמה הוא השקל, דאח"כ אומר עשרים גרה וקודם אין יודעים כמה הוא השקל, וא"כ מהו אומר סתם מחצית השקל והול"ל שיתנו עשר גרה כו'. גם אחר שמודיע כמה הוא השקל אומר עוד מחצית השקל תרומה לה' הלא כבר אמר שיתנו מחצית השקל כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל ההפרש בין כלים ולבושים דכלים הוא שמקבלים את האור ומתאחדים עם האור וע"כ עושים ציור ותמונה בהאור דהתגלות האור הוא לפי אופן הכלי כו', וכמו בחומר וצורה דמוח החכ' קר ולח ומוח הבינה חם ויבש דלפי אופן זה הוא כח החכ' והבינה זה בבחי' נקודה כללית וזה בבחי' התפשטות כו', וכן בבחי' חו"ג שבהם הכל הוא לפי אופן הכלי מפני שהכלי מקבלת ומתאחדת בו כו', אבל לבושים הם נפרדים מן העצם וכמו אותיות המח' ואותי' הדבור שהן נפרדים מן האור וביכולת להחליפם דכלבוש תחליפם כו' וע"כ הם מעלימים על האור כו'.
ונת' דבכללות זהו באצי' ובבי"ע דבאצי' הוא בחי' הכלים בבחי' אחדות ובי"ע הם לבושים נפרדים דומשם יפרד כו', אך בבי"ע יש ג"כ הפרש בין לבושי הברי' ולבושי היצי' שזהו עד"מ לבוש המח' ולבוש הדבור דלבוש המח' הוא לבוש המיוחד ואינו מעלים על האור, דהתגלות השכל מאיר בגילוי במח' כו', ולבוש ביכולתו להעלים על השכל וא"כ גם מה שמגלה זהו ע"י ההעלם כו', ולבושי העשי' הם עד"מ לבוש המנעל העשוי מעור גס של בהמה שמסתיר לגמרי, כמו לבושי העשי' הם פרסאות ומסכים המעלימים ומסתירים לגמרי כו'.
תיז) וביאור הענין הנה לפעמים נק' אותיות בשם כלים ולפעמים בשם לבושים, דהנה בזהר פ' תרומה דקס"ז ע"ב בענין התהוות כלים דאו"א אומר אינון אתוון אגלימו גו משחתא, ופי' המק"מ שהן האותיות שמהם נתהוו פרצוף או"א, אוכ"ל מספר"ת פנים דאו"א בד"ק חי"ה אחור דאו"א, וכן הוא בע"ח שער הנקודים פ"ו דאותיות אלו הן כלים דאו"א, ואותי' שעטנז גץ הן כלים