חלק שני - בס"ד. ש"פ תשא, העת"ר - תתצג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/29/index.htm">בס"ד. ש"פ תשא, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/29/893.htm">תתצג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/29/894.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ תשא, העת"ר</h3><div class=pageno>תתצג</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>כי</span> תשא את ראש בנ"י לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה', זה יתנו כו' מחצית השקל כו' עשרים גרה השקל כו', וצ"ל מה"ע כי תשא למה לא נא' כי תפקוד. גם מהו לפקודיהם דלכאו' הוא מיותר אחרי שכבר כי תשא את ראש כו'. גם צ"ל מ"ש ונתנו איש כופר נפשו איזה חטא יש כאן שצריכים כופר לנפשו כו'. גם מהו אומרו עשרים גרה השקל, מאחר שצריכים ליתן מחצית השקל מה נצרך להודיע כמה הוא שקל שלם. ורש"י פי' על כי תשא ל' קבלה וכמו שת"א ארי תקבל חושבן בנ"י, וצ"ל מה"ע קבלת ראש בנ"י כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין לבושי' כתלג חיוור שזהו הפרסא שבין ח"ס לחכ' דאצי' דכשם שיש פרסא בין מוחין למדות דהיינו בין בינה לז"א כמו"כ יש פרסא בין ח"ס לח"ע, וזהו לבושי' כתלג חיוור שהיא כדוגמת השלג שהוא דבר הנקפא ונגלד רק שגילודו קל דקרח גילודו קשה ושלג גילודו קל, והיינו שאינו העלם כ"כ כו', והו"ע מים ורקיע, וכמ"ש בזהר פ' תרומה בענין התהוות או"א דמרזא דאור קדמאה בחי' ח"ס שריאו לאתגלפא ולאצטיירא ואזדרע האי גו משחתא בחי' דיקנא דאריך, וכד מטא</p> <p class=bodytext>גו משחתא אתהדר למיא שזהו הגשמת בחי' האור והו"ע השלג כו', גו מיא אתפשט רקיע ציורא דאדם בחי' אדם עילאה חכ' דאצי' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> י"ל דכוונת הזהר הוא דבחי' רקיע זהו ג"כ בחי' ממוצע בין ח"ס לח"ע כו', דמש"א גו מיא אתפשט רקיע אין הכוונה דרקיע הוא בחי' אדם עילאה, כ"א דבחי' מיא ורקיע זהו הכל בחי' ממוצע להיות הגילוי מבחי' ח"ס בח"ע דאצי' כו'. דהנה אי' בזהר שם דהתהוות או"א הוא תחות עלמא דאתי, ופי' המק"מ עלמא דאתי בחי' בינה דאריך דמגרון דאריך שזהו בינה שבו נעשו כתרים דאו"א, ובע"ח שט"ו פ"א שזהו מיחוד חיך וגרון דהיינו חו"ב דאריך כו', וענין חו"ב דאריך הוא הרצון להשכיל והרצון להשיג כו', דהרי יש כל ע"ס כמו שהן כלולים בכתר שהוא מקור האצי' כו', וידוע דכתר הוא בחי' הרצון כו', ואנו רואין דכל הכחות תלוים ברצון וכמו כאשר רוצה להתחכם או שרוצה באיזה ענין לייגע ולהעמיק בו ישכיל ויתחכם בו, אבל כאשר אינו רוצה להתחכם בכלל או שאינו רוצה בהענין הזה לא ישכיל ויתחכם מאומה, וכן בכח הבינה כאשר רוצה להשיג ישיג וכשאינו להשיג לא ישיג כלום כו', וכן הדבור תלוי ברצון דכשרוצה להרחיב הדבור ירחיב אותו וכשרוצה למעט ולקצר ימעט ויקצר כו',</p> <p class=bodytext>ונמצא דחו"ב שבכתר זהו מה שרוצה להשכיל ולהשיג כו'. והרי יש בחי' חו"ב ממש בכתר לא רק הרצון להשכיל ולהשיג, זהו כי הרצון למעלה הרי ע"י הרצון נתהווה ממש אותו הדבר דלא מחשבותי מחשבותיכם כו', וע"י הרצון בחו"ב נעשה ממש בחי' חו"ב ברצון כו', ומבחי' בינה דאריך ע"י יחוד חיך וגרון נעשו כתרים דאו"א כו'. וענין כתר דחכ' זהו מה שנמשך מח"ס להיות בחי' מקור לחכ' כו', והוא בחי' האין של גילוי היש דחכ' שזהו המשכה מבחי' ח"ס כו', דח"ס היא מקור החכ' אבל אינו בבחי' המשכה עדיין והוא המשכה נעלמת מבחי' כח היולי העצמי דהיינו בחי' חכ' דעקודים או חכ' דא"ק כו', אבל אינו נמשך עדיין להיות מקור ממש לחכ' הגלוי' כו', ובחי' כתר שבחכ' הוא מה שכבר נמשך מבחי' ח"ס בבחי' מקור ממש לחכ' הגלוי' כו', והוא בחי' גילוי רק שזהו העלם עדיין לגבי</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/29/894.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>