המשך תער"ב - חלק שני - בס"ד. ש"פ תשא, העת"ר

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/29/index.htm">בס"ד. ש"פ תשא, העת"ר</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ תשא, העת"ר</h3><div class=pageno>תתצג</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>כי</span> תשא את ראש בנ"י לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה', זה יתנו כו' מחצית השקל כו' עשרים גרה השקל כו', וצ"ל מה"ע כי תשא למה לא נא' כי תפקוד. גם מהו לפקודיהם דלכאו' הוא מיותר אחרי שכבר כי תשא את ראש כו'. גם צ"ל מ"ש ונתנו איש כופר נפשו איזה חטא יש כאן שצריכים כופר לנפשו כו'. גם מהו אומרו עשרים גרה השקל, מאחר שצריכים ליתן מחצית השקל מה נצרך להודיע כמה הוא שקל שלם. ורש"י פי' על כי תשא ל' קבלה וכמו שת"א ארי תקבל חושבן בנ"י, וצ"ל מה"ע קבלת ראש בנ"י כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין לבושי' כתלג חיוור שזהו הפרסא שבין ח"ס לחכ' דאצי' דכשם שיש פרסא בין מוחין למדות דהיינו בין בינה לז"א כמו"כ יש פרסא בין ח"ס לח"ע, וזהו לבושי' כתלג חיוור שהיא כדוגמת השלג שהוא דבר הנקפא ונגלד רק שגילודו קל דקרח גילודו קשה ושלג גילודו קל, והיינו שאינו העלם כ"כ כו', והו"ע מים ורקיע, וכמ"ש בזהר פ' תרומה בענין התהוות או"א דמרזא דאור קדמאה בחי' ח"ס שריאו לאתגלפא ולאצטיירא ואזדרע האי גו משחתא בחי' דיקנא דאריך, וכד מטא</p> <p class=bodytext>גו משחתא אתהדר למיא שזהו הגשמת בחי' האור והו"ע השלג כו', גו מיא אתפשט רקיע ציורא דאדם בחי' אדם עילאה חכ' דאצי' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> י"ל דכוונת הזהר הוא דבחי' רקיע זהו ג"כ בחי' ממוצע בין ח"ס לח"ע כו', דמש"א גו מיא אתפשט רקיע אין הכוונה דרקיע הוא בחי' אדם עילאה, כ"א דבחי' מיא ורקיע זהו הכל בחי' ממוצע להיות הגילוי מבחי' ח"ס בח"ע דאצי' כו'. דהנה אי' בזהר שם דהתהוות או"א הוא תחות עלמא דאתי, ופי' המק"מ עלמא דאתי בחי' בינה דאריך דמגרון דאריך שזהו בינה שבו נעשו כתרים דאו"א, ובע"ח שט"ו פ"א שזהו מיחוד חיך וגרון דהיינו חו"ב דאריך כו', וענין חו"ב דאריך הוא הרצון להשכיל והרצון להשיג כו', דהרי יש כל ע"ס כמו שהן כלולים בכתר שהוא מקור האצי' כו', וידוע דכתר הוא בחי' הרצון כו', ואנו רואין דכל הכחות תלוים ברצון וכמו כאשר רוצה להתחכם או שרוצה באיזה ענין לייגע ולהעמיק בו ישכיל ויתחכם בו, אבל כאשר אינו רוצה להתחכם בכלל או שאינו רוצה בהענין הזה לא ישכיל ויתחכם מאומה, וכן בכח הבינה כאשר רוצה להשיג ישיג וכשאינו להשיג לא ישיג כלום כו', וכן הדבור תלוי ברצון דכשרוצה להרחיב הדבור ירחיב אותו וכשרוצה למעט ולקצר ימעט ויקצר כו',</p> <p class=bodytext>ונמצא דחו"ב שבכתר זהו מה שרוצה להשכיל ולהשיג כו'. והרי יש בחי' חו"ב ממש בכתר לא רק הרצון להשכיל ולהשיג, זהו כי הרצון למעלה הרי ע"י הרצון נתהווה ממש אותו הדבר דלא מחשבותי מחשבותיכם כו', וע"י הרצון בחו"ב נעשה ממש בחי' חו"ב ברצון כו', ומבחי' בינה דאריך ע"י יחוד חיך וגרון נעשו כתרים דאו"א כו'. וענין כתר דחכ' זהו מה שנמשך מח"ס להיות בחי' מקור לחכ' כו', והוא בחי' האין של גילוי היש דחכ' שזהו המשכה מבחי' ח"ס כו', דח"ס היא מקור החכ' אבל אינו בבחי' המשכה עדיין והוא המשכה נעלמת מבחי' כח היולי העצמי דהיינו בחי' חכ' דעקודים או חכ' דא"ק כו', אבל אינו נמשך עדיין להיות מקור ממש לחכ' הגלוי' כו', ובחי' כתר שבחכ' הוא מה שכבר נמשך מבחי' ח"ס בבחי' מקור ממש לחכ' הגלוי' כו', והוא בחי' גילוי רק שזהו העלם עדיין לגבי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תתצד</div></p> <p class=bodytext>החכ' כו', ובשכליים פרטי' הוא מה שמאיר הענין בשכלו קודם שבא ההשכלה בגילוי כו'. וכמו המייגע באיזה ענין הרי שיודע הענין הנה העדר ההשגה הוא בחי' חשך, ואח"כ מתחיל להאיר במוחו אף שאינו משיג עדיין (עס ווערט עם ליכטיג במוחו דער שכל הייבט אן צוא לייכטין כו'), ויותר מזה הוא שנרגש במוחו הבנת הענין קודם שמבין הענין (עס הערט זעך רעכטקייט במוחו דמתחלה הוא שהענין מוקשה אצלו ואח"כ מתחיל להרגיש רעכטקייט בהענין אף שאינו יודע עדיין איך ומה כו'), ויותר מזה הוא בחי' ניצוצי אור שמאירים במוח קודם שבא ההשכלה בגילוי ממש כו' וכמ"ש במ"א. וכמו"כ בחי' כתר דחכ' בכלל הוא בחי' גילוי אור שמאיר בחכ' בבחי' העלם ובבחי' מקיף כו', ומזה נעשה בחי' הרקיע דחכ' כו'. והענין הוא דכשם שהרקיע שע"ג חיוון עילאין הוא מבחי' בינה וכמ"ש מבטן מי יצא הקרח הנורא כו', וביאור הענין מובן ע"פ משנת"ל (ד"ה ואתה תצוה) דאור המוחין מאירים בלב ע"י דעת המתפשט כו', דההתפעלות שכלי מאיר בלב ע"י הדעת כו', שזהו ג"כ בהעלם עדיין בלב כי לא יש כאן התפעלות המדות</p> <p class=bodytext>שבלב כו', ומזה נעשה הרקיע דהיינו ביטול המדות כו', כמו"כ מבחי' גרון דאריך דהיינו בחי' בינה שבו (שממנו נעשה כתר דחכ') נעשה בחי' רקיע דחכ' שזהו בחי' הביטול דחכ' שעי"ז נעשה כלי לקבל הגילוי מבחי' ח"ס כו', והו"ע ההשתוממות וכמו אשתומם כשעה אחד דלהיות שהענין למעלה מערך חכמתו וצריך להמשיך אור חדש ממקור השכל כו', ע"כ אשתומם שזהו העלאת וביטול כלי שכלו למקור לקבלו גילוי אור חדש ממקור השכל כו'. וכמו המייגע א"ע בענין עמוק שלא יוכל להשיגו מפני עומקו כו', ומעמיק א"ע בהשגה זו איך ומה הוא כו', הנה לאחר ההעמקה משתומם לגמרי, שזהו כמו הפסק השכל לגמרי, דכאשר מעמיק א"ע ומייגע בהענין הרי נמצא אור שכל במוחו, וכאשר משתומם הוא הפסק האור שלא יש כלל אור שכל במוחו כו' והוא ביטול ההשגה שלו לגמרי, והשתוממות זאת היא ממוצע שעי"ז בא על ההשגה הנפלאה כו', וכנראה בחוש שאחר ההשתוממות נופל בדעתו השכלה והמצאה חדשה שהענין הוא באופן כך וכך והוא בא על עומק הענין כו', ובאמת ההשתוממות הוא מפני שמאיר ממקור השכל כו', דבתחלה כאשר</p> <p class=bodytext>מעמיק ומעיין בהענין שאז יש אור שכל במוחו הוא שהענין הזה הוא רחוק עדיין ממנו, וכאשר האור שכל נמשך ממקור השכל (קודם שבא לידי גילוי ממש) זהו סבת ההשתוממות שמשתומם לגמרי והוא ביטול ההשגה שלו, ועי"ז דוקא נעשה כלי שמאיר האור ממקור השכל כו', וכמו"כ הוא בחכ' בחי' ביטול החכ' ועי"ז נעשה בבחי' כלי לקבל האור מבחי' ח"ס כו'. והענין הוא דבכדי לקבל גילוי אור עליון צ"ל ביטול הכלי דוקא כו', וע"ד דר"ז צם מאה תעניתא בכדי לישכח תלמוד בבלי, דלכאו' אינו מובן מה הוצרך לשכוח דוקא ולמה לא יהיו שניהם. אך הענין הוא דהרי אין תורה כתורת א"י כו', דכל רב מבבל וכל רבי מא"י שנתוסף אות יו"ד שהוא בחי' החכ' כו', ולכן על תלמוד בבלי אמרו במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי, שמתלבש בבחי' החשך לברר כו', שזהו אריכות הפלפול דת"ב בריבוי הקושיות ותירוצים שזה"ע הבירור כו' כנודע, וזהו מפני שת"ב הוא בחי' מוחין דאימא וע"י הארת החכ' במוחין דבינה עי"ז הוא הבירור כו', אבל הוא ע"י ההתלבשות במקום החשך לתקנו ולבררו כו', משא"כ בת"י אין בו אריכות הפלפול רק בקיצור נמרץ, וע"פ הרוב הוא הלכות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תתצה</div></p> <p class=bodytext>פסוקות והיינו שזהו בחי' החכ' שאינו מתלבש בבחי' חשך כו', אבל האור בזה הוא נעלה ביותר כו' והבירור הוא בדרך ממילא כו', והוא בחי' בירור שני דש' מ"ה המברר כו' וכמ"ש במ"א, וזהו דר"ז צם כו' בכדי לישכח תלמוד בבלי היינו בחי' הביטול בת"ב בכדי לקבל האור דת"י כו'. וכן הוא בעליית הנשמות מגעה"ת לגעה"ע שהעלי' היא דרך העמוד שזהו ביטול הנשמה בכדי לקבל ההשגה העליונה דגעה"ע כו', והיינו שע"י העמוד מאיר הארה מגעה"ע בבחי' העלם ומקיף על הנשמה והוא בבחי' רוממות והפלאה כו', וזהו פועל בהנשמה בחי' הפשטה וביטול התענוג שלה דגעה"ת ועי"ז נעשית כלי לקבל ההשגה דגעה"ע כו', וכ"ה בבחי' החכ' שצ"ל ביטול החכ' בכדי לקבל האור דבחי' ח"ס כו'. וז"ע הרקיע שהוא כעין הקרח דקרח אותי' חרק והוא בחי' הביטול של המקבל שעי"ז דוקא נעשה כלי לקבל את האור כו'. ונמצא דיש ב' בחי' רקיע, הא' בחי' השגה דבינה דאגלידו מיא דחכ' כו', והב' בחי' רקיע שהוא ביטול ההשגה כו', והוא בבחי' החכ' דבכדי להיות גילוי החכ' ממקורו זהו ע"י הביטול דחכ', שזהו כענין</p> <p class=bodytext>ההשתוממות שעי"ז נופל לו השכלה החדשה ממקורה כו', והוא בחי' הרקיע שלמעלה מבחי' מים דחכ' כו', ולפ"ז י"ל דשלג זהו הגשמת האור שבמשפיע בכדי שיוכל להתקבל כו', ורקיע הוא ביטול המקבל בכדי שיהי' כלי לקבל כו'. וידוע דאור מים ורקיע יש עד רום המעלות, דבחי' כח"ב דאריך זהו ג"כ בחי' אמ"ר דכתר דאריך בחי' אור וחכ' דאריך בחי' מים ובינה רקיע כו', וכן בעתיק בחי' ג"ר דעתיק שהו"ע ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה כו' ה"ז ג' בחי' אור מים רקיע כו', או י"ל שהן בחי' ג' ראשין לראשין בחי' אור צח אור מצוחצח אור קדמון, רק ששם הכל הוא בבחי' אור כו', ובכל המדרי' הנ"ל יש בחי' הרקיע שלמטה מהמים ורקיע שלמעלה מבחי' המים כו', והיינו דבחי' מים ורקיע זהו ממוצע להיות גילוי בבחי' החכ' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והיוצא</span> מזה דכל ההמשכות דסדר השתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד הנה בכדי שיהי' בחי' ציור אדם זהו ע"י מסכים ופרסאות כו' דגם בחי' אדם עילאה (בחי' חכ' דאצי' כו') הוא ע"י הפרסא כו', ובמדריגה העליונה יותר אין המסך בבחי' העלם כ"כ כו', וכמו שאמר רע"ק לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים דהפרסא היא בחי' אבני שיש היינו שהן מאירים והן כמו מים כו', אבל מ"מ ה"ז בחי' העלם יותר מבחי' צמצום וגם מבחי' ההעלם דרך הכלים להיות שזהו בחי' התעלמות שנפסק האור כו', והיינו שיש כאן דבר המפסיק שעי"ז הוא ההתעלמות יותר כו'. אך הנה הפרסאות שבאצי' ושלמעלה מאצי' זהו להיות בחי' אדם שאדמה לעליון כו', אבל להיות בחי' ציור אדם דבי"ע בבחי' מציאות ממש כו', זהו ע"י הפרסא שבין אצי' לבי"ע שהיא בבחי' מסך המסתיר לגמרי על האורות דאצי', וכמו הנעל של עור שנת"ל שמעלים לגמרי כו'. וזהו ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, דהנה מראה אדם זהו בחי' אדה"ע דאצי' שהוא בבחי' אדמה לעליון כו', וי"ל דמראה אדם זהו בחי' מל' דאצי' שהיא רק בחי'</p> <p class=bodytext>מראה ודמיון דאדה"ע וכמשנת"ל דמל' היא בחי' כה כו', ומ"מ גם היא בחי' אדם שלמעלה מבי"ע וכמשנת"ל (סד"ה בא) בשם הרמ"ז דבחי' מל' היא בחי' דכר לגבי בי"ע כו', אבל דמות כמראה אדם זהו בחי' אדם דברי' וכמ"ש בכס"מ בת"ז ד"ד דממעל לרקיע דיצי' ראה יחזקאל דמות אדם שהיא בחי' מל' דברי' כו'. והענין הוא כמשנת"ל דאדם א' דם הוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תתצו</div></p> <p class=bodytext>התאחדות האדם עם אלקות ע"י העבודה בבחי' רוח רעש ואש כו', ונת' דג' מדרי' הנ"ל הן בבי"ע דלא ברוח ה' כו' להיותן בבחי' התפעלות מורגשת בבחי' יש כו', וה"ה בבחי' דמות בלבד לגבי בחי' רוח רעש ואש דאצי' שהן בבחי' אחדות ממש כו', וכמו יחו"ת דעם היותו ג"כ יחוד ה"ז בבחי' כדמותינו לגבי בחי' יחו"ע כו', וזהו בחי' דמות אדם דאדם בגימט' מ"ה והוא הביטול דיחו"ע כו', אבל הביטול דיחו"ת ה"ז בחי' דמות אדם לבד כו', וכמא' כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד אוף הכי איהי אתייחדת לתתא ברזא דאחד והוא בחי' מרכבתא תתאה דד' מחנה שכינה בעולם הברי' שזהו רק ברזא דאחד כו', וכ"ז הוא על דמות הכסא דוקא שע"י הכסא שהיא בחי' הפרסא המסתרת אורות דאצי' עי"ז הוא בחי' דמות מראה אדם דברי' כו'. וז"ש באו"ת ועל דמות הכסא שהוא ית' מכוסה שם, דמ"ש קודם והקב"ה עשה כמה צמצומים כו' בכדי להיות אחדות כו', והאדם כו' עד שיהי' אחדות עם הקב"ה ושיבוטל כו', זהו שמבאר בחי' אדה"ע דאצי' שהוא בבחי' אדמה לעליון כו', וכמו"כ בנשמות הו"ע נשמות דאצי' שהן בדוגמא של</p> <p class=bodytext>מעלה כו' כמשנת"ל (ד"ה בא), וכאן מבאר בחי' דמות אדם דברי' שזהו על כסא שהוא ית' מכוסה שם בבחי' פרסא כו', ובאמת בכללות ההשתל' בכדי שיהי' בחי' אדם זהו ע"י פרסאות רק שבמדרי' העליונות אינם בבחי' העלם כ"כ כו'. אך הפרסא שבין אצי' לבי"ע היא פרסא המעלמת ועי"ז הוא בחי' דמות כמראה אדם דעולם הברי' כו') ע"ד וענן ואש מתלקחת (ענין וענן למע' הוא בחי' פרסא הנ"ל וכידוע בענין את קשתי נתתי בענן שזהו ע"י הכאת אור השמש בענן שנעשה אור חוזר וזהו הקשת כו', וכל אור חוזר ה"ה בדבר המסתיר דוקא שאינו עובר האור בדרך או"י ונעשה או"ח כו' וכמ"ש במ"א, ומזה נמשך ואש מתלקחת שזהו בחי' אש דשרפים שבעולם הברי' כו', שזהו המדרי' היותר עליונה בהג' מדרי' רוח ורעש ואש דבי"ע והוא ע"י הענן דוקא כו'. ואח"כ מבאר באו"ת הענין הנ"ל באדם למטה כו', ואומר) וענן פי' מקודם החשכות שורה באדם שאינו יכול להתפלל בהתלהבות ואח"כ ואש מתלקחת שבא להתלהבות (הכוונה בזה ג"כ על נשמות דבי"ע, ועז"א שמקודם כו' שאינו יכול להתפלל בהתלהבות וזה אינו מצד העלמה יתירה</p> <p class=bodytext>(שמחמת הגוף ונה"ב כאשר מעלים ביותר כו'), כ"א כן הוא בסדר הבריאה בהתהוות נשמות דבי"ע שא"א להיות תחלת העבודה בהתלהבות ורק בנשמות דאצי' יכול להיות שתהי' תחלת העבודה בעבודה פנימי', אבל בנשמות דבי"ע א"א להיות כן, וזהו שבתחלה א"א לו להתפלל בהתלהבות ואח"כ בא לידי התלהבות כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> זה ילה"ק תחלה דכללות ענין ציור אדם למעלה הוא מה שישראל עלו במח' דהלא אין לו דמות הגוף ואין לו גוף ואינו שייך כלל ציור אדם למעלה רק זהו מה שישראל עלו במח' כו', וכדאי' במד"ר בראשית ר"פ כ"ז גדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה, ר"ל שכמו שהצורה הוא אדם כך קורין ליוצרה אדם כו'. והענין הוא דהנה תכלית הכוונה בהשתל' העולמות הוא בשביל להיות לו ית' דירה בתחתונים וכמארז"ל נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כו', ופי' תחתונים אין זה במקום שהרי הוא ית' אינו בגדר מקום וכמ"ש הנה מקום אתי כו', רק פי' עליונים ותחתונים היינו במעלה ומדרי', שהעוה"ז השפל הוא היותר תחתון ושפל במדרי' שהוא סוף ותכלית כל המדרי' בהשתל' המדרי' מלמעלמ"ט שנתהווה ע"י ריבוי צמצומים וע"י ריבוי העלמות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תתצז</div></p> <p class=bodytext>והסתרים ביותר, שלכך השגת אלקו' הוא בו בהסתר וצמצום גדול והחשך יכסה ארץ שאינו נראה בו אור אלקי כלל אדרבה גשמי' העולם מעלים ומסתיר על אלקו', וכל מי שרוצה להתקרב לאלקות צריך יגיעה רבה יגיעת נפש ויגיעת בשר עד שיהי' בבחי' קירוב ועד שישיג איזה השגה אלקי' כו', ועל כל פסיעה ופסיעה בבחי' קירוב לאלקו' יש כמה מניעות ועכובים וכמ"ש כי מנסה ה' אלקיכם אתכם כו', וע"ז גופא צריכים הרגש אלקי לידע שזהו רק בדרך נסיון שהכוונה היא שיעמוד נגד המונע ואז לא יהי' כלל הדבר המונע כו', וכאשר אין ההרגש אלקי בנפשו ה"ה תופס זה למונע ומעכב ממש שנעשה לו זה למניעה בבחי' הקירוב כו', וזהו מפני שהאור מתעלם ביותר בנפשו ע"כ אין הרגש האלקי בנפשו כדבעי כו', וכאשר יש הרגש אלקי בנפשו ה"ה יודע שזהו רק נסיון לבד ועומד נגד המונע כו', אבל אין זה עבודה קלה כלל לעמוד נגד המניעות ועכובים כו', וצריכים לזה תוקף גדול בנפש כו', וצריכים יגיעה רבה עד שיתקרב כו'. וכאשר מתקרב לאלקו' ומשיג השגה אלקית הנה לבד זאת שאינו בערך כלל לגבי השגה העליונה</p> <p class=bodytext>כו', הרי ג"ז הוא שבא בהסתר והוא שההשגה האלקי' היא בריבוי לבושים ובריבוי ענינים ומושג בשכל טבעי דנה"ט שאינו נתפס בזה עצם אור האלקי כו', דבד"כ בהשגה אינו נתפס עצם האור כ"א בנקודת המושכל, ובהשגה נתפס רק הענין האלקי ובריבוי הלבושים ובשכל הטבעי אינו נתפס עצם הענין האלקי כו' וכמשנת"ל באורך. ונתאווה הקב"ה להיות בו דוקא דירה כו', וכמ"ש בסש"ב פל"ו שאין הכוונה בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו ית' שהרי עולמות העליונים עולם האצי' ולמע' מאצי' הרי התהוותם הוא בבחי' גילוי ההעלם (שגם לאחר כל הצמצומים והפרסאות שנת"ל ה"ה מ"מ בבחי' גילוי ההעלם כו'), שהיו כלולים תחלה במקורם והתהוות שלהם הוא שנתגלה מההעלם אל הגילוי כו', וכמו שהיו כלולים במקורם היו במעלה ומדריגה גבוה הרבה יותר כנודע, ובהתהוות שלהם ירדו ממעלתם ומדריגתם העצמית כו', וז"ע אצי' דכתי' וירדתי ואצלתי אוריד ואמשיך בחי' שלך למטה ממדריגתך כו', וכל הירידה הזאת היא בכדי שיהי' התהוות העולמות בבחי' יש שזהו בבחי' התחדשות דבר כו', והיינו</p> <p class=bodytext>שיהי' התהוות עולמות בי"ע כו', ובעולמות בי"ע גופא הכוונה הוא העולם התחתון שבו הוא עיקר היש, ומאחר שהרצון הוא בהתהוות היש הרי עיקר היש הוא בעולם התחתון כו', ומזה שהוא העולם היותר תחתון מובן שזהו תכלית הכוונה כו', דעולמות בי"ע הרוחני' מאחר שנברא אחריהם עוד עולם מובן שאין זה תכלית הכוונה דבאם שזה הוא התכלית לא הי' נצרך לברוא עוד עולם, ומאחר שנברא עוד עולם למטה ממנו מובן שלא זה הוא התכלית כ"א העולם היותר תחתון שנברא לבסוף הכל זהו תכלית הכוונה דסוף מעשה עלה במח' תחלה כו' (וכ"ה בבריאת העולם שהאדם נברא לבסוף דגם בעצם מציאות גופו הוא סוף הכל שהוא במדרי' הדומם דלא נמצא גוף דומם רק גופו של האדם כנודע, והוא תכלית הכוונה וכמ"ש כי זה כל האדם שכל העולם הוא רק לצוות לזה כו') (ועוד שהרי העולמות העליונים גם בי"ע הרוחני' נתבררו בדרך מלמעלמ"ט רק שלא נתבררו כמו האצי' שנתברר בבירור היותר מעולה שהוא אלקו' ממש, ועולמות בי"ע לא נתבררו באופן כזה להיות אלקו' ממש, אבל מ"מ הי' הבירור שלהם מלמעלה כו', והכוונה בהבירור בדרך מלמטלמ"ע הוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תתצח</div></p> <p class=bodytext>בעולם התחתון דוקא כו' וכמ"ש במ"א, וגם גמר הבירור בעולמות בי"ע הרוחני' הוא ע"י הבירורים למטה שעי"ז מתבררים ומתעלים גם עולמות בי"ע העליונים כו', וזהו דכל העלאה מלמטלמ"ע מתחיל מעולם התחתון דוקא וכמו בעליות דשבת נא' הבו לה' בני אלים וכבוד ועוז וכבוד שמו שהן ג' עולמות בי"ע, ובני אלים הוא עולם העשי' כו' שתחלת העלי' הוא מעולם העשי' שעולה ביצי' ויצי' בברי' וברי' באצי' שז"ע השתחוו לה' כו', והיינו מפני שהעלי' הוא ע"י העבודה למטה בהבירורים מלמטלמ"ע כו'). ותכלית הכוונה היא להיות גילוי אלקותו ית' להאיר את החשך דוקא, ואין הכוונה בהמשכת הארה לבד שהרי מלא כל הארץ כבודו זיו יקרי' דהארת אלקו' הרי ישנה בכל העולמות העליונים והתחתונים כו', דבסדר השתל' העולמות הרי כבר נמשכה ההארה האלקי' בכל העולמות גם בעולם התחתון שיש בו אור וחיות אלקי כו', רק להיותה הארה שבא ע"י הצמצומים והעלמות אין גילוי אור למטה להיות שהאור הוא ע"י ריבוי העלמות כ"כ עד שאינו נראה ונגלה כלל כו', וע"כ תכלית הכוונה היא שיהי' המשכת וגילוי אור</p> <p class=bodytext>עצמי שיאיר בגילוי למטה כו'. והגם דאור העצמי ג"כ יש בכל העולמות גם למטה וכמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא דעצמות אוא"ס הוא למטה כמו למעלה שהרי לגבי עצמות אין שום דבר מעלים ומסתיר כלל וה"ה למטה כו', הנה זהו בידיעתו ית' שכן הוא באמת שנמצא למטה ממש כמו שהוא למעלה, היינו שהאוא"ס מאיר בגילוי ממש למטה כו', ורק הן הן גבורותיו שאינו נרגש בנבראים, דעם היות שהאוא"ס הוא בגילוי ממש למטה ומ"מ אינו נרגש בהנבראים כו', דהפלאת הצמצום בזה הוא הרבה יותר מבהצמצום בההארה האלקי' שהרי ההארה מקבלת צמצומים והעלמות, אבל העצמי אינו מקבל צמצומים והעלמות ומ"מ אינו נרגש בנבראים כו', אבל בידיעתו ית' מאיר בגילוי ממש למטה כו', ובידיעתו ית' גם עולם התחתון אינו בבחי' מקום וזמן כלל שז"ע הנה מקום אתי הוא מקומו ש"ע כו' וכולא קמי' כל"ח כו' וכמשנת"ל (ד"ה בא), אבל הכוונה היא שגם בידיעה שלנו יהי' כמו בידיעתו ית' דכולא קמי' כלא כו', והיינו שיהי' גילוי עצמות אוא"ס למטה ויהי' נראה ונגלה האלקו' ויהי' נגלה כמו שהוא באמת כו'. וזהו</p> <p class=bodytext>שממשיכים ע"י התומ"צ שהן עצמות רצונו וחכמתו ית', ודוקא כמו שירדו למטה שנתלבשו בגשמי' תורה בהלכות גשמי' ומצות בעניני' גשמי' דנוגה דעשי' ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף ובזה דוקא נתלבש עצמות רצונו וחכמתו ית', דברוחני' המדרי' א"א להיות המשכת העצמות כי שם הכל הוא בבחי' אור וכלי, ובעצמות אוא"ס אינו שייך ענין אור וכלי כו', כ"א דוקא בדברים הגשמי' שאינם בבחי' כלי בזה הוא דוקא המשכת העצמי' כו', וע"כ בהם וע"י נמשך גילוי אלקו' למטה וכמ"ש כי נר מצוה ותורה אור שע"י תומ"צ נמשך האור והגילוי למטה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וכל</span> ההמשכה הזאת הוא ע"י הנשמות דוקא, דנשמות ג"כ ירדו למטה ונתלבשו בעולם הגשמי כו', וכידוע ההפרש בין נשמות למלאכים דמלאכים א"א להם להתלבש רק בגוף רוחני לא בגוף גשמי, ואם יתלבשו בגוף גשמי לא יפעלו בו שום זיכוך ובירור כלל כי יתעלם ויסתתר ממש בהגוף כו', שהרי גם ההארה האלקי' שירדה ונתלבשה בדברי' הגשמי' ה"ה מתעלמת בהם כו' (ומ"מ בחי' המל' בירידתה למטה ה"ה מבררת בירורים וכמ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף כו', וי"ל שזהו ג"כ ע"י עבודת הנשמות שמבררים בירורים למטה ועי"ז</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תתצט</div></p> <p class=bodytext>בחי' המל' מבררת הבירורים למעלה כו', וגם אפשר יש לחלק בין ההארה שבאה בבחי' חיות, ובין מה שהמל' יורדת לברר, שזהו יותר מבחי' העצמות דמל', ולא בחי' פנימי' המל' דכבודי לאחר לא אתן כתי', רק דבחיצוני' המל' גופא הוא מבחי' העצמות יותר מכמו ההארה שלהחיות כו', ובמ"א מבואר דהבירור דשם ב"ן זהו ג"כ ע"י הארת ש' מ"ה דז"א כו', ואיך דהוא הרי ההארה האלקי' מתעלמת בהדברים הגשמי' שאינה מבררת בעצמה כו'), וכ"ש מלאכים בהתלבשותם בגופים גשמי' מתעלם בהם האור כו' (ומה שהם פועלים בעולם בגופים וכמו המלאכים דאברהם כו' זהו בדרך שליחות לבד לא בבחירה שלהם, וא"כ אין זה שהן הפועלים כ"א הכח עליון כו', וגם בעת השליחות הרי יש בהם כח המשלח וכמ"ש באגה"ק סי' כ"ד דאז מתלבש ש' הוי', והיינו אור עצמי שאינו מתעלם כו'). והנשמות ירדו ונתלבשו בגופים גשמי' ומקבלים חיות מדברים גשמי', ומ"מ לא נתעלם בהם עצם אורם וה"ה פועלים בעולם בבחירה ורצון כו', וזהו לפי שנשמות הן בחי' אור עצמי לכן ביכולתם לירד למטה להתלבש בלבושים גשמי' ואינם מתעלמים</p> <p class=bodytext>אדרבה פועלים בהם הזיכוך כו', וביכולתם לקבל תומ"צ להמשיך בהם גילוי אלקו' למטה כו', והכלי לגילוי אלקו' למטה הן הנשמות וכמ"ש מכון לשבתך פעלת וקאי על הנשמות וכמ"ש היכל ה' המה שהן בחי' היכל המלך כו' (וכתי' ג"פ היכל ה' בירמי' ז' ד' שהן בחי' מחדו"מ וג"פ קדוש שממשיכים בחי' אוא"ס שקדוש ומובדל במחדו"מ והוא ע"י תורה ועבודה וגמ"ח כו' וכמ"ש בלק"ת סד"ה טובה הארץ כו'), והם ממשיכים הגילוי גם בעולם כו', שזהו מה שבנוסח הברכות אומרים אלקינו מלך העולם שע"י שהוא אלקינו שהוא ההמשכה בנש"י עי"ז הוא מלך העולם כו' שע"י נמשך הגילוי בעולם כו', וע"י העבודה שלהם באתכפי' ואתהפכא שפועלים את הביטול בנה"ב ובכל חומרי' העולם נעשה עי"ז דירה אליו ית', וגם ההמשכה דתומ"צ הוא ג"כ ע"י אתכפי' ואתהפכא דכד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין שנמשך עי"ז גילוי אוא"ס כו', וגם יש עבודה בבחי' אתכפי' ואתהפכא שעי"ז הוא המשכת האור והו"ע יחו"ע ויחו"ת כו' וכמשי"ת. אמנם עי"ז נעשים גם הדברים התחתונים כלים לאלקו' שיהיו ראוים לדירה כו',</p> <p class=bodytext>וכמו עד"מ דירת המלך צ"ל נקי מכל לכלוך וצואה, וגם צריכים לסדר שם כלים נאים כו', וכן הוא עבודת האדם לברר ולבער כל לכלוך ופסולת שבנפשו ולהסיר בגדים הצואים כו', שעי"ז פועל הזיכוך גם בהעולם ובפרט בדברים הגשמי' שנהנה מהם כשהם בבחי' אתכפי' הרי נעשים כלים לאלקו' כו', וסידור כלים נאים הוא ע"י המצות וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה לעבדה רמ"ח ולשמרה שס"ה מל"ת, דמל"ת הן לבער את הרע ומ"ע הו"ע הכלים הנאים כו'. וכ"ז הוא ע"י הנשמות שבהם דוקא הוא הכח לברר ולתקן את העולם ולהמשיך גילוי אלקו' כו', וגם מפני שנש"י מושרשים בעצמות א"ס ויודעים אמיתית חפצו ורצונו ית' באופן דירתו ית' בתחתונים כו', והיינו שיודעים אמיתית רצונו ית' באופן ההמשכה דתורה ועבודה וגמ"ח, שהן קיום המצות בכלל כו'. וזהו במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים דבתחלת התעוררות הרצון נמלך כבי' בנשמותיהן ש"צ שבהם וע"י יהי' המשכת אלקו' למטה כו', והיינו מפני שהנשמות מושרשים בעצמות ויודעים אמיתית רצונו ע"כ נמלך בהם דוקא כו', וע"כ גם בירידתם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תתק</div></p> <p class=bodytext>למטה הם יודעים איך לתקן ולקשט את הדירה בכלים דמצות אע"פ שהן מלובשים בגשמיות כמו קלף דתפילין כו'. וזהו עד"מ מי שראה את המלך ויודע ובקי ורגיל באופן רצונו לדור בדירה נאה ובכלים מקושטים הוא יכול לתקנם ולעשותם גם שהן בדברים פשוטים מאד שיהיו כפי אופן רצון המלך כו', אבל מי שאינו יודע ומכיר בטבע רצון וכבוד המלך איזה דירה וכלים יעשו לו לא ידע ולא יוכל לעשותם ולתקנם כלל כו'. וכמו"כ הוא בנשמות שיודעים אמיתי' רצונו ית' הן הם דוקא יודעים לתקן לו ית' דירה בתחתונים כו', וע"כ לא ניתנה התורה רק לישראל דוקא, ואמיתי' רצונו ית' בקיום המצות גילו תנאים ואמוראים דוקא מפני שהן יודעים איך הוא רצון העליון מצד עצם נשמתם המושרשת בעצמות א"ס ב"ה, וע"י המס"נ שלהם בעסק התורה בכח עצם נשמתם שהו"ע עסק התורה בקבעומ"ש כו' גילו אמיתת רצונו ית' כו' וכמ"ש במ"א, וי"ל דז"ע שאין משגיחין בב"ק כי אמיתית רצה"ע ידוע רק לנשמות דוקא כו', והן מכון לשבתו ית' ע"י עבודתם באתכפי' ואתהפכא וע"י נעשים הדברים התחתונים כלים לגילוי אוא"ס ב"ה</p> <p class=bodytext>כו'. וז"ע ישראל עלו במח' להיות שתכלית הכוונה בכללות ההשתל' והתהוות העולמות הוא להיות לו ית' דירה בתחתונים וכוונה זו נשלמת ע"י נש"י דוקא ע"כ ישראל עלו במח' בראשית הגילוים דהשתל' (ובאמת הן כלולים בעצמות קודם שהי' איזה גילוי מן העצמות מאחר שהן הכוונה הפנימי' שבשבילם היו כל הגילוים וכמא' בראשית בשביל ישראל ובשביל התורה כו', ובמי נמלך כו' כנ"ל, אמנם גם בתחלת הגילוים הרי ישנה לכוונה זו שבשביל זה הוא הגילוי כו'), וזהו עלו במח' דהיינו מחה"ק דא"ק שזהו ראשית הגילוי שלאחר הצמצום כו', וגם למעלה מזה בבחי' מח' ורצון דאנא אמלוך שזהו בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום שזהו הגילוי בעצמותו ית' בבחי' רצון בהשתל' העולמות כו' וכמשנת"ל (ד"ה נ"ח מצוה להניחה), שזהו בחי' האור השייך אל העולמות שעלו במח' זו כל העולמות וההשתל' שיהי' אחר הצמצום והו"ע שיער בעצמו בכח כל מה שיהי' בפועל כו', ואחר הצמצום הוא בחי' מחה"ק דא"ק שכוללת הכל כו', ואח"כ בהגילוים דא"ק שהן בחי' עולמות הא"ס שלמעלה מאצי' ועולם האצי' כו', דכ"ז הוא בחי'</p> <p class=bodytext>מחשבה כו', וכמ"ש בזהר דכמה מחשבתין למחשבתין אינון כו', דבד"כ כל הגילוים שלמעלה מאצי' וגם הגילוים דאצי' נק' בש' מח' דכמו שהמח' הוא שמגלה העלם העצמי לגבי עצמו ולא לזולתו כו', כמו"כ כל הגילוים שלמעלה מבי"ע ה"ה בבחי' לעצמו עדיין כו', וכנודע דמחה"ק דא"ק הוא בבחי' הסכם והחלט לבד כו' וכמשנת"ל (ד"ה אתם נצבים הא'), והגילוים שלמעלה מאצי' הגם שהן בחי' גילוי הרצון, הרי כ"ז הוא בבחי' העלם וסתימות כו', וגם בעולם האצי' הגילוי הוא לעצמו עדיין וכידוע בענין אתה הוא ה' לבדך דגם בחי' הוי' שזהו הגילוי באצי' ה"ז לבדך כו', וע"כ כל המדרי' האלו הכל הוא בחי' מח' כו' (ובפרטי' המדרי' הן בחי' כח המח' כו' וכמשי"ת), ובכל אלו המדרי' עלו נש"י דכ"ז הוא בשביל הנשמות דהיינו שהן ימשיכו הגילוי והאור למטה כו', וז"ע ציור אדם למעלה מה שישראל עלו במח' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפ"ז</span> יובן מ"ש כי תשא את ראש בנ"י, דהנה כתי' החכם עיניו בראשו ואי' בזהר בלק דקפ"ז ע"א דשכינתא שרי' על רישי' דב"נ וכל חכים עינו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תתקא</div></p> <p class=bodytext>ומלוי בההוא דשרי' על רישי' כו', והיינו למלאות החסרון בבחי' מל' שהיא בחי' שכינה כו', כי עיקר חסרון האור הוא בבחי' מל', וזהו סבת הסתר האור למטה משום דכללות המשכת האור בעולם הוא ע"י הצמצום שנחסר ונסתלק האור ונשאר רק בחי' מל' שבמל' כו', וע"כ המשכת האור באופן כזה שלמטה הוא בחי' העלם והסתר כו', וגם התהוות עולמות בי"ע מבחי' המל' הוא מבחי' חסרון האור כו' וכמו שנת"ל (ד"ה וידבר כו' פנחס ובכ"ד), וצריכים למלאות החסרון והוא ע"י תומ"צ שעי"ז ממשיכים גילוי אלקו' במל', ועי"ז הוא הגילוי בעולם כו', והו"ע שמן על ראשך לא יחסר כו' וכמ"ש בזהר שם. וזהו ג"כ שארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ואי' באו"ת שהתפלה צ"ל על הכובד שבראש דהיינו במאן דשרי' על רישי' כו', דכשהאדם חסר איזה דבר החסרון הוא בשכינה וזהו הסבה דחסרון שלו, וכאשר יתמלא החסרון בשכינה ימלא ג"כ החסרון למטה, וע"כ לא יתפלל על חסרון שלו כ"א על חסרון שבשכינה כו', וזהו שאמרו בזמן שהאדם מצטער הקב"ה מה הוא אומר כבי' קלני מראשי כו', שז"ע החסרון למעלה</p> <p class=bodytext>כבי' וכאשר נשלם החסרון למעלה ממילא נשלם החסרון למטה כו', ובתפלה זהו בדרך מלמטלמ"ע ובתורה הוא בבחי' המשכה מלמעלמ"ט כו'. וזהו כי תשא את ראש בנ"י, ראש הוא בחי' מל' שנק' כנס"י מקור נש"י, וצ"ל נשיאת ראש למלאות החסרון כו', והוא ע"ד וירם קרן לעמו המשכה עצמי' כו', דהודו על ארץ ושמים הוא רק הארה לבד, וירם קרן הוא המשכת אור עצמי ועי"ז נשלם ומתמלא כל חסרון כו', וזהו כי תשא את ראש הגבהת ורוממות בחי' הראש שז"ע וירם קרן כו', והוא לפקודיהם ל' חסרון מל' לא נפקד ממנו איש, והיינו דלהיות שיש בחי' חסרון בבחי' מל' ע"כ צ"ל כי תשא את ראש למלאות החסרון כו', וע"י מה הוא המשכת האור העצמי עז"א ונתנו איש כופר נפשו פי' טהרת נפשו לבער כל פסולת שבנפשו דכד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה שעי"ז ממשיכים גילוי אוא"ס כו'. וזהו ג"כ ענין מחצית שקל, דהנה ידוע דמחצית השקל הו"ע עשר כחות דנה"ב וגם עשר כחות דנה"א המלובשים בנה"ב, והעבודה היא בבירור וזיכוך הנה"ב כו', ועי"ז נשלם הכוונה דנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שנמשך גילוי</p> <p class=bodytext>אוא"ס למטה כו'. וזהו עשרים גרה השקל דבנה"א יש עשר כחות הגלוים ועשר כחות בשרש ומקור הנשמה וזהו הגילוי דאוא"ס דבנשמה הוא גילוי שרש הנשמה כו', וזהו שמודיע דעשרים גרה השקל והיינו שההמשכה היא להמשיך גילוי עצמות אוא"ס ובנפש הוא שיהי' גילוי שרש הנשמה, אך מה שמבקשים הוא העבודה דגילוי הנשמה בזיכוך הנה"ב ועי"ז הוא הגילוי דשרש הנשמה כו'. וזהו כי תשא את ראש בנ"י שצריכים להגבי' בחי' המל' להמשיך גילוי אוא"ס במל' וזהו ע"י ונתנו איש כפר נפשו שזהו בד"כ העבודה בבחי' אתכפי' ואתהפכא כו', ואח"כ מבאר זה יתנו כו', מחצית השקל שזהו עבודת הנה"א לתקן את הנה"ב כו', ועי"ז עשרים גרה השקל הוא גילוי שרש ומקור הנשמה כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>