בס"ד. ש"ת, העת"ר
תרנג
אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני כו', וצ"ל מה"ע ב"פ אנכי, דבמ"ת שהי' התגלות אלקות ועכדו"ד פרחה נשמתן וכמ"ש וכל העם רואים את הקולות כו' נא' אנכי פ"א, וגבי תשובה נא' ב"פ אנכי כו'. ובזהר פ' לך דפ"ז א' אי' דב"פ אנכי הוא אנכי דמ"ת ואנכי דברה"ע וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ, וכ' המק"מ דאנכי דברה"ע הוא למעלה מאנכי דמ"ת כו', וצ"ל מה שייך ב"פ אנכי דתשובה לב' בחי' אנכי הנ"ל, ומה"ע דאנכי דברה"ע למעלה מאנכי דמ"ת כו', ומה"ע הוא באמרו אנכי אנכי הוא כו'. גם צ"ל דמאומרו אנכי אנכי משמע דבזה שמודיעים אנכי אנכי יודעים מי הוא, ובאמת הלא גם לאחר ההודעה אינו יודעים מי הוא בחי' אנכי וא"כ מה"ע אומרו אנכי כו'. גם צ"ל מש"א למעני דע"פ פשוט הוא בשבילי כו', ומה נוגע הענין למעלה הלא אם חטאת מה תפעול בו כו' אם צדקת כו', וארז"ל מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט ואוכל או נוחר כו', וא"כ מה"ע למעני כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל שיש ד' ענינים שהן חלוקים זמ"ז ובכאו"א יש יתרון מעלה זע"ז, והן העלם וגילוי אין ויש עצם והתפשטות כח ופועל,
ונת' דהעלם וגילוי הוא שהגילוי נמצא כלול בההעלם, וכמו מוחין ומדות ומח' ודבור אין התחדשות בהתגלות הדבר ולכן הוא בבחי' הגבלה כו', והמעלה שהוא בבחי' קירוב כו'. אמנם אין ויש הרי אין היש כלול בהאין דבלא דבר לא יש מציאות דבר, ולכן הוא בבחי' בל"ג כו', אך הוא בחי' העלם שהיש עצמו הוא בחי' העלם, וכן האין האלקי הוא בבחי' העלם מהנבראים כו', ומה שיודעים ע"י הפרסא הוא שיש אין האלקי אבל מה הוא האין אינו יודעים כלל, וכמו ע"י המשל יודעים רק שיש מה שלמע' מהשגה כו', והמעלה בזה הוא שבא בבחי' התחדשות כו'.
שכ) והנה המדרי' הממוצעות בין העלם וגילוי ויש מאין הן עצם והתפשטות וכח ופועל, וענין עצם והתפשטות אין הכוונה שהעצם הוא המתפשט