המשך תער"ב - חלק שני - בס"ד. ש"ת, העת"ר

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/3/index.htm">בס"ד. ש"ת, העת"ר</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"ת, העת"ר</h3><div class=pageno>תרנג</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup>אנכי</span> אנכי הוא מוחה פשעיך למעני כו', וצ"ל מה"ע ב"פ אנכי, דבמ"ת שהי' התגלות אלקות ועכדו"ד פרחה נשמתן וכמ"ש וכל העם רואים את הקולות כו' נא' אנכי פ"א, וגבי תשובה נא' ב"פ אנכי כו'. ובזהר פ' לך דפ"ז א' אי' דב"פ אנכי הוא אנכי דמ"ת ואנכי דברה"ע וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ, וכ' המק"מ דאנכי דברה"ע הוא למעלה מאנכי דמ"ת כו', וצ"ל מה שייך ב"פ אנכי דתשובה לב' בחי' אנכי הנ"ל, ומה"ע דאנכי דברה"ע למעלה מאנכי דמ"ת כו', ומה"ע הוא באמרו אנכי אנכי הוא כו'. גם צ"ל דמאומרו אנכי אנכי משמע דבזה שמודיעים אנכי אנכי יודעים מי הוא, ובאמת הלא גם לאחר ההודעה אינו יודעים מי הוא בחי' אנכי וא"כ מה"ע אומרו אנכי כו'. גם צ"ל מש"א למעני דע"פ פשוט הוא בשבילי כו', ומה נוגע הענין למעלה הלא אם חטאת מה תפעול בו כו' אם צדקת כו', וארז"ל מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט ואוכל או נוחר כו', וא"כ מה"ע למעני כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל שיש ד' ענינים שהן חלוקים זמ"ז ובכאו"א יש יתרון מעלה זע"ז, והן העלם וגילוי אין ויש עצם והתפשטות כח ופועל,</p> <p class=bodytext>ונת' דהעלם וגילוי הוא שהגילוי נמצא כלול בההעלם, וכמו מוחין ומדות ומח' ודבור אין התחדשות בהתגלות הדבר ולכן הוא בבחי' הגבלה כו', והמעלה שהוא בבחי' קירוב כו'. אמנם אין ויש הרי אין היש כלול בהאין דבלא דבר לא יש מציאות דבר, ולכן הוא בבחי' בל"ג כו', אך הוא בחי' העלם שהיש עצמו הוא בחי' העלם, וכן האין האלקי הוא בבחי' העלם מהנבראים כו', ומה שיודעים ע"י הפרסא הוא שיש אין האלקי אבל מה הוא האין אינו יודעים כלל, וכמו ע"י המשל יודעים רק שיש מה שלמע' מהשגה כו', והמעלה בזה הוא שבא בבחי' התחדשות כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>שכ)</span> והנה המדרי' הממוצעות בין העלם וגילוי ויש מאין הן עצם והתפשטות וכח ופועל, וענין עצם והתפשטות אין הכוונה שהעצם הוא המתפשט</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרנד</div></p> <p class=bodytext>שזהו בחי' שפע, וכידוע ההפרש בין אור ושפע דאור הוא רק הארה לבד לא עצם, ושפע הוא שהעצם מתפשט וכמו שפעת מים שהמים נמשכים ממקום למקום כו' וכמשנת"ל פנ"ג, וכאן הכוונה בהתפשטות מן העצם דההתפשטות היא באין ערוך לגבי העצם, ומ"מ אינו בבחי' התחדשות גמורה וההתפשטות היא כמו העצם כו'. וכמו אור ומאור שהמאור הוא העצם והאור הוא ההתפשטות מן העצם כו', הרי האור מן המאור אינו בא בבחי' העלם וגילוי להיות שהמאור אינו בבחי' אור כלל, וכידוע דכל עצם בלתי מתפשט ובלתי מתגלה כו', וכמו האש היסודי שהוא עצם חשוך והכוונה בזה שאינו בבחי' אור כו', וכמו"כ גוף ועצם השמש אינו בבחי' אור כ"א מאור שממנו נמצא אור לא שהוא בבחי' מקור לאור כו' (ובסש"ב ח"ב פ"ג שהוא מקור האור כו' צ"ל שזהו שהאור נמצא ממנו כו'), ולכן באמת האור הוא באין ערוך כלל לגבי המאור עצמו, דמשו"ז אין אנו יודעין מן האור את המאור כו', ומה שאנו יודעין מן האור, הנה לאחר כל הידיעות וההשערות כמה שאנו יודעים ומשערים מן האור בהמאור הוא רק מציאות המאור לא עצם מהותו, וזהו</p> <p class=bodytext>מפני שהוא באין ערוך כלל לגבי העצם כו'. וכמו"כ האור שבהתגלות הוא באין ערוך לגבי האור כמו שהוא כלול בהעצם, וכמ"ש בסש"ב שם בענין אור וזיו השמש שבודאי הוא נמצא במקורו כו', הרי כמו שהוא בעצם המאור ה"ה ג"כ לא בבחי' אור כלל, וכמש"ש בסש"ב שהוא שם בבחי' אין ואפס ממש, וכמו שהוא חוץ לכדור השמש ה"ה בבחי' יש ממש כו', הרי שהוא באין ערוך כו', רק שזהו בהאור כמו שהוא בהתגלות חוץ לכדור השמש שזהו ע"י הפסק הנרתק, והוא בבחי' יש לגבי האור הכלול בהשמש שאינו עולה בשם אור וזיו כו', שהדוגמא מזה למעלה הוא גילוי אור הקו מן האוא"ס שלפני הצמצום שהוא בבחי' יש מאין כו' כמ"ש בלקו"ת ד"ה תקעו הב' פ"א בהג"ה (ובאמת גילוי הקו הוא בחי' גילוי מההעלם כמשנת"ל פ' שי"ד, רק שזהו כמו יש מאין שבמקורו הוא בבחי' אין ובהתגלות ע"י הצמצום הוא בבחי' יש כו', וכמשנת"ל פ' שט"ו שאינו דומה הסדר והדרגה בהמשכת הקו מהאוא"ס שלפני הצמצום כמו המשכת האורות דאצי' כו' מפני שהצמצום הוא בבחי' סילוק כו', ומ"מ להיות שהצמצום הוא בשביל הגילוי ה"ז ג"כ בבחי'</p> <p class=bodytext>גילוי ההעלם כו' וכמש"נ שם). ולא זה הוא ענין עצם והתפשטות כו', דהכוונה בעצם והתפשטות הוא בכללות ענין גילוי האור מן העצמות (והיינו בהאור שלפני הצמצום ובכללות בבחי' אור הסוכ"ע כו'). דהנה ידוע דענין אור בכלל אין זה בבחי' יציאה והתגלות חוץ להעצם כו', וכמשנת"ל פ' רמ"ג ההפרש בין אור לאצי', שהרי אצי' הוא ג"כ בחי' אור רק שזהו מה שבהתגלות חוץ לעצם ואור הוא הכלול בהעצם כו', ועיקר האור הכלול בהעצם הוא בחי' עצם האור כו', וכידוע דבאור גופא יש בחי' עצם והתפשטות דעצם האור הוא שגם בעצמו אינו בבחי' גילוי כלל כו' (לא רק מצד הביטול כמ"ש בסש"ב בענין האור הכלול בהשמש כו', כ"א מפני שאינו בבחי' אור וגילוי בעצם כו'), וההתפשטות הוא הגילוי בעצמותו כו', והו"ע ב' בחי' סתום, הא' מה שסתום לגבי המקבל והיינו שהוא בחי' אור וגילוי בעצם רק שהגילוי אינו כזה שיהי' בחי' גילוי אל הזולת כו', והב' הוא שהוא סתום בעצם והיינו שבעצם מהותו אינו בבחי' גילוי והוא שאינו בבחי' אור כלל כו' (ועמשנת"ל פ' ר"ה), וזהו בחי' אור הכלול בהעצם היינו עצם האור כו'. וגם י"ל למעלה מזה והוא מה שהעצם נושא בעצמו את</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרנה</div></p> <p class=bodytext>האור שזה רק בבחי' יכולת להאיר לא בבחי' אור כלל כו', והיינו שאינו כלל בבחי' המשכה מן העצמות כו', דעצם הוא רק שאינו בבחי' גילוי בעצם אבל מ"מ הוא בבחי' המשכה מן הנפש (וענין ההמשכה אין זה שהוא בבחי' איזה המשכה בעצמו (דהיינו שנמשך להיות מקור לגילוי כו'), כ"א שזהו דבר שבא מן העצמות, וכמו כח ההיולי העצמי שאינו בבחי' המשכה כלל בעצמו ומ"מ הוא בבחי' כח, והיינו שזהו דבר הבא מן העצמות בבחי' כח כו'), אבל מה שהעצם נושא בעצמו הוא שאינו בבחי' המשכה כלל מן העצמות (והיינו שאינו בא גם לא בבחי' כח עצמי כו') וכמ"ש במ"א (ובאמת י"ל דגם עצם האור הכלול בעצמותו אינו בבחי' המשכה מן העצמות, וכמו כח ההיולי העצמי הכלול בעצם הנפש הרי אינו בבחי' המשכה כלל מעצם הנפש, ולכן הוא בבחי' פשיטות ממש כמו העצם ואינו בבחי' מקור כלל כמו העצם, רק שהוא בבחי' נמצא מן העצם והיינו מה שהנפש ממציא הכחות בעצמותו, אמנם מה שהנפש נושא בעצמו כל הכחות הוא שלא נמצאו כלל מהנפש בבחי' כחות כו', וכמו"כ היא הדוגמא בעצם האור שזהו מה שנמצא עכ"פ מן</p> <p class=bodytext>העצמות, ובחי' היכולת הוא שלא נמצא כלל מן העצמות כו', והו"ע שמו קדמון כקדמותו שנמצא בבחי' בלתי מציאות נמצא כו'), והרי לגבי בחי' האור הכלול בהעצם אין להתפשטות האור ערוך כלל כו', ואין התפשטות האור בבחי' גילוי ההעלם מעצם האור, דגילוי ההעלם הוא שמהות הגילוי נמצא בהעלם רק שהוא בבחי' העלם כו', וכאן אין מהות הגילוי נמצא כלל בהעלם כו' שהרי עצם האור הוא מה שסתום בעצם כנ"ל, ואם נא' דהאור המתפשט נמצא כלול בו הרי אינו סתום בעצם כו', אלא שהאור המתפשט אין זה שנמצא כלול בעצם האור ומתגלה ממנו כו', ולכן נק' התפשטות מן העצם ולא התגלות מן העצם, דהתגלות הוא שנגלה מה שהי' מכוסה ונעלם ואין הענין כן בעצם והתפשטות שזהו כמו דבר חדש כו', וזה דלגבי עצם הוא כמו דבר חדש וכ"ש לגבי בחי' יכולת שזהו אמיתית בחי' אור הכלול בעצמותו שאינו בבחי' אור כלל כו', הרי בחי' התפשטות האור הוא כמו דבר חדש כו'. ובזהר בראשית דט"ז ע"ב אי' ויהי אור אור דכבר הוה כו', מפרש במק"מ שם שזהו בחי' חסד דז"א דשרשו מחסד דעתיק כו', וידוע דז"ת דעתיק</p> <p class=bodytext>הוא מה ששייך אל ההשתל' וכמ"ש ועתיק יומין יתיב כו', וידוע דעתיק יומין הם בחי' ז"ת דעתיק כו', וע"ז שייך לומר שהאור דהשתל' והיינו בחי' ז"א הוא בחי' אור שכבר הוה כו', וכן הוא בשרש הראשון בגילוי הקו מהאוא"ס שלפני הצמצום שהוא בבחי' גילוי ההעלם כו' וכמשנת"ל פ' שי"ד, אבל כללות ענין האור מעצם האור וכ"ש מן העצמות אינו בבחי' גילוי ההעלם כו'. ומ"מ אין זה ג"כ בבחי' התחדשות ממש שהרי אינו מהות אחר מן העצם רק שאינו העצם (היינו לגבי עצם האור) ולא מה שנמצא בהעצם (בחי' היכולת מה שכיכולתו להאיר כו') אבל לא מהות אחר כו'. וגם שהעצם עם היות שאינו אור כלל הרי אינו ג"כ מהות אחר מן האור כו', וכמו האש היסודי שהוא חשוך הרי אינו חשך ההיפך מן אור, רק שאינו אור ועש"ז נק' חשך לשלול ממנו ענין האור אבל אינו לא אור כו', וכמו"כ יובן בעצם האור וגם בבחי' היכולת הגם שאין זה בחי' אור כלל וכלל מ"מ אין זה ענין אחר כו', וכן האור הנמצא מזה אין זה מהות אחר שיפול ע"ז ענין ההתחדשות כו'. ובמ"א מבו' דהאור הוא מחודש כו', הנה הנושא מהמבואר שם הוא שההתגלות היא התחדשות מפני שהוא גילוי רצוני</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרנו</div></p> <p class=bodytext>וכאלו קדמו ההעדר כו' (וזה אינו שולל עדיין ענין גילוי ההעלם, כי גם בגילוי ההעלם הוא גילוי רצוני שאין גילוי מן ההעלם מוכרח ואדרבא הוא בא ע"י הצמצום כו', רק החידוש למעלה הוא שכמו"כ גם באור מן העצם שאינו מוכרח ולא כמו אור השמש מן השמש כו', דגילוי ההעלם ה"ז בכחות כמו בכח השכל והמדות ומחו"ד שהן במציאות כחות והיינו שהן במציאות דבר שאינו העצמית כו', וההתגלות אינו בבחי' התפשטות אור מן הכח (כמו חכמת אדם תאיר פניו כו' ועמשנת"ל פ' רס"ד), כ"א מציאות דבר המתגלה מן הכח (אם מציאת שכל או מציאת מדה כו'), ובזה אין הדבר נפלא שהוא גילוי רצוני כו', והפלא הוא בהתפשטות האור מן העצם להיות גילוי רצוני כו', דכמו"כ הוא גם בגילוי אור מעצם הנפש כו' וכמשנת"ל פ' נ"ו), וכ"ז הוא שההתגלות (והיינו המצאת האור מן העצמות) הוא בבחי' התחדשות, אבל כאשר נמצא האור מן העצמות (ברצונו ית' להאיר כו') אין זה בבחי' התחדשות ממש (והיינו גם לפי המבואר דעצם ענין האור הוא בחי' התחדשות, כי עצם האור וכ"ש בחי' היכולת אינו בבחי' אור כלל כו',</p> <p class=bodytext>והאור המתפשט אין זה שנמצא כלול בהעצם ומתגלה כ"א הוא התפשטות הארה ממנו כו', אין זה בחי' התחדשות ממש כו').</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> והמדרי' הממוצעות הן עצם והתפשטות וכח ופועל, עצם והתפשטות הוא התפשטות מן העצם, וכמו אור השמש מהשמש שבאין ערוך לגבי העצם, והוא בכללות אור הסוכ"ע ובשרשו באוא"ס שלפני הצמצום, שכ"ז הוא אור הכלול בעצמותו, ויש בזה עצם האור שהוא בחי' סתום בעצם שאינו בחי' אור בעצם, ולמעלה מזה בחי' היכולת שאינו גם נמצא מן העצמות, וההתפשטות אינו גילוי מההעלם שהרי אינו נמצא כלול בהעצם (ובזהר אי' אור שכבר הוה היינו בז"ת דעתיק), ומ"מ אינו בבחי' התחדשות שהרי אינו מהות אחר, והוא כמהות העצם בבחי' א"ס, וגם מפני שהעצם אינו לא אור, אין התפשטות בבחי' התחדשות ממש, והוא גילוי רצוני (שכ"ה גם בגילוי מההעלם) ה"ז רק כמו מחודש, וכשנתגלה ברצון העצמות אינו בבחי' התחדשות.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שכא)</span> ולכאו' ענין עצם והתפשטות הוא כמו היולי וגילוי שידוע שכל היולי הוא פשוט ומושלל מן הגילוים שממנו כו', וכמו כח המשכיל שהוא כח היולי על שכל שהוא מושלל ממציאות השכל כו' וכמ"ש במ"א (שמוכרח לומר כן שהוא מושלל כו'), ואין השכליים נמצא כלולים בו, וכמו פרטי השכל שנמצאים כלולים בנקודת ההשכלה דעם היותה נקודה אחת ואין הפרטים נרגשים הרי מ"מ נמצאים כלולים בה בהעלם כו', משא"כ בכח המשכיל ההיולי אין השכליים נמצאים כלולים בו גם בהעלם, שבאם היו נמצאים כלולים בכח המשכיל היו צריכים להרגיש אותם עוד טרם שמשכיל כו', וכמו שהאדם מרגיש תמיד שיש שכל במוחו גם כשאינו משכיל השכלות ה"ה מרגיש שיש שכל השורה במוחו שזהו מפני שהוא בבחי' מציאות שכל (גם שאינו בבחי' שכל פרטי עדיין כו' ועמ"ש מזה לקמן ד"ה בראשית הב'), וכמו"כ אם היו השכליים נמצאים כלולים בכח המשכיל היו צריכים להרגיש אותם כו'. גם אם היו כלולים בכח המשכיל הי' צריך להיות הגבלה בהשכליים המתגלים, וכמו בנקודת ההשכלה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרנז</div></p> <p class=bodytext>שא"א להיות התרחבות הנקודה בריבוי הפרטים יותר ממה שהנקודה כוללת בעצמה כו', וכמו"כ הי' צ"ל הגבלה בהתגלות השכליים מכח המשכיל כפי אופן מה שכלול בו, וכמו בהעלם וגילוי שיש הגבלה בהגילוי כו' וכמשנת"ל פ' שי"ג (ובמ"א מבואר דבגילוי שכליים מכח המשכיל יש בזה הגבלה כמה שיכול להשכיל כו', אך זהו מפני שיש ציור גם בכח המשכיל דלהיות שהוא בבחי' המשכה נעלמת ממילא יש בזה ציור כו', אבל לא שהשכליים כלולים בו כו'), ובפרט בכח ההיולי העצמי שמושלל מענין השכל לגמרי כו', שהרי כח המשכיל הגם שהוא מושלל בעצמו ממציאת שכל מ"מ ה"ה ענין שכלי כו', אבל כח השכל ההיולי העצמי הוא מושלל לגמרי מענין השכל כו' (ומשם הגילוים הם בבחי' בלי גבול ממש כו'), והגילוי הוא בבחי' התחדשות כו', דזהו"ע והחכ' מאין תמצא שהוא כמו יש מאין גם לגבי כח המשכיל (שזהו למעלה בחי' חיצוניות דח"ס כו'), וכ"ש לגבי כח ההיולי העצמי כו'. הרי לכאורה ענין עצם והתפשטות ה"ז כמו היולי וגילוי כו', הנה הגם דהיולי וגילוי אינו בבחי' התחדשות ממש מצד העצם שהרי העצמי הוא כח</p> <p class=bodytext>היולי עכ"פ על שכל כו', מ"מ ה"ז בבחי' התחדשות מצד הגילוי, שהרי השכליים הן בבחי' מציאות שכל וההיולי העצמי מושלל מזה לגמרי כו' ה"ז כמו יש מאין כו', משא"כ בעצם והתפשטות עם היות ששלילת העצם מן ההתפשטות הוא הרבה יותר מערך שלילת ההיולי מן הגילוים שממנו כו', מ"מ להיות שהאור אינו בבחי' מהות ומציאות דבר שהרי זהו בחי' אור הא"ס ובחי' אור הסוכ"ע כנ"ל פ' ש"כ, שגם האור אינו בבחי' מציאות אור, ובכללות הוא אור הכלול בעצמותו וכמשנת"ל פ' רמ"ג, הרי אין זה בבחי' התחדשות כו'. ויובן מזה דהבדלת ההיולי מן הגילוי יותר מהבדלת העצם מההתפשטות, הגם ששלילת העצם מההתפשטות הוא יותר הרבה (ולכן האור באין ערוך לגבי העצם), מ"מ בענין ההבדלה הבדלת ההיולי מן הגילוי הוא ביותר, דמאחר שהגילוי הוא בבחי' מציאות בהכרח שהעצם מובדל מזה (ולא כמו הבדלת האין מן היש, מ"מ בבחי' הבדלה יותר מן העצם מההתפשטות), ולכן הגילוי מן ההיולי אינו בא בדרך ממילא כ"א ע"י יגיעה, וכ"ש לגבי כח ההיולי העצמי כו' כידוע ומבו' במ"א, והיינו מפני שבא כמו התחדשות</p> <p class=bodytext>דבר כו', ואור ומאור הגם שזהו גילוי רצוני מ"מ הרי הגילוי הוא בדרך ממילא כו'. וזהו ג"כ שהגילוי מההיולי הוא רק כפי אופן העצם ולא כמו העצם, וכמו שכל מכח המשכיל הוא רק לפי אופן העצם כו', וההתפשטות מן העצם הוא כמו העצם כו' וכמשנת"ל פנ"ה ועמשית"ל פ'. והדוגמא מהיולי וגילוי למעלה הוא בבחי' האור שבא במדה וגבול שהוא בבחי' יציאה חוץ לעצמותו כבי' להיות בבחי' מציאת אור כו', וכמו למשל כחות הנפש שהן חוץ לעצמות הנפש כו' וכמשנת"ל פמ"ט ההפרש בין רצון לכחות שהרצון הוא התגלות העצמות והכחות הן כחות בפ"ע חוץ להעצמות כו', וכמו"כ הוא למעלה בבחי' האור שבא במדה להאיר את העולמות כו' (והוא בבחי' גילוי מן העצם כו') (ועמשנת"ל פ' שי"ד ושט"ו דגילוי הקו מאוא"ס שלפני הצמצום הגם שהוא גילוי ההעלם אינו בסדר והדרגה כמו בהאורות שאחר הצמצום כו'). אבל עצם והתפשטות הוא בהאור שבבחי' א"ס ובבחי' בל"ג שהוא בבחי' גילוי העצמות כו', דעם היות שהעצמות מובדל לגמרי מן ההתפשטות, מ"מ ההתפשטות הוא בבחי' גילוי העצמות לא בבחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרנח</div></p> <p class=bodytext>מהות דבר כו', וע"כ אינו בבחי' התחדשות כו', ולכן ההתפשטות מן העצם ה"ה כמו העצם שהעצם הוא בבחי' א"ס וכמו"כ גם ההתפשטות הוא בבחי' א"ס כו', ואין זה כמו יש מאין שההתהוות היא בבחי' א"ס כמשנת"ל פ' שי"ז, דשם הוא אדרבא מצד הבדלת הערך שביניהם דלהיות שהאין של היש הוא בבחי' אין ממש שאינו מציאת היש כלל וההתהוות היא בבחי' התחדשות כו' ע"כ ההתהוות היא בבחי' א"ס כו', ולכן ענין הא"ס בזה רק מצד המהווה, אבל המתהווה הוא בבחי' גבול כו' שהרי היש המתהווה הוא יש ומוגבל רק שההתהוות הוא בבחי' א"ס, וגם מה שבהיש נמצא כח א"ס (שקיימין במין ובאיש כו') אבל היש עצמו הוא מוגבל כו', והיינו מפני שבא בבחי' התחדשות שלא כמו מקורו לכן ההתהוות היא בבחי' א"ס והמתהווה הוא בבחי' גבול כו' (וכן הוא גם בגילוי השכליים מן ההיולי העצמי והצמיחה מכח הצומח שמצד המקור יכול להיות בבחי' א"ס והשכליים המתגלים וכן מה שצומח הוא בהגבלה כו' שזהו כמו יש מאין כו'), אבל בעצם והתפשטות הרי ההתפשטות היא בבחי' א"ס כו' והיינו מפני שהוא כמו העצם כו', וה"ז</p> <p class=bodytext>מתדמה לענין גילוי ההעלם שהגילוי הוא כמו ההעלם כו', רק ששם הוא בבחי' הגבול, דלהיות שההעלם הוא בבחי' מציאות ומוגבל בעצם ע"כ הגילוי הוא בהגבלה כו', אמנם בזה הן מתדמין דבגילוי ההעלם מפני שאינו בבחי' התחדשות ה"ה כמו ההעלם כו', וכמו"כ בעצם והתפשטות שהוא כמו העצם אינו בבחי' התחדשות ממש כו', והוא שההתפשטות אינו העצם כלל ומשו"ז הוא באין ערוך לגבי העצם (לא כמו היש שבאין ערוך להאין להיותו מהות אחר, ולא כמו הגילוי שהוא הארה ממש מן ההעלם וה"ה בבחי' ערך כו') רק הוא התפשטות מן העצם שכמו העצם כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ולכאורה עצם והתפשטות הוא היולי וגילוי, דהיולי אינו כח כללי כמו נקודת השכלה כ"א כח עצמי, ובפרט בכח ההיולי העצמי, ולכן הגילוים בבחי' בל"ג, ובאמת א"ד דהרי הגילוי הוא בבחי' מציאת דבר, וממילא העצם מובדל ממנו והגילוי הוא בבחי' התחדשות (ע"ד יש מאין), ולכן הוא רק כאופן העצם, ואינו בא בדרך ממילא. והדוגמא מזה הוא בהאור שבא במדה וגבול, משא"כ בעצם והתפשטות שזהו באור הא"ס. הנה עם היות דשלילת העצם מהאור הוא ביותר, מ"מ מאחר שהאור אינו בבחי' מציאות אין זה בבחי' התחדשות, ולכן הוא בבחי' א"ס וביש מאין הא"ס הוא משום האין ערוך ממש, ולכן ההתהוות היא בבחי' א"ס, והמתהווה בבחי' גבול, ובעצם והתפשטות ההתפשטות היא בבחי' א"ס, וה"ז מתדמה לגילוי מההעלם בזה שאינו בהתחדשות וכמו ההעלם.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שכב)</span> ועתה צ"ל ענין כח ופועל מהו, דהנה כח הוא הכח לפעול איזה פעולה בהתגלות כמו כח התנועה לפעול בתנועה בהתגלות בגשם היד כו' (ובכלל זה הוא ג"כ כח העשי' לעשות איזה דבר כמו עשיית הכלי וכה"ג, ואפשר בכלל זה גם עד"מ כח הראי' שפועל פעולת הראי' בחומר העין כו', וכן כל דבר שבא באיזה פעולה ממשית הכח הוא הפועל אותה הפעולה כו'), ולכאורה זהו כמו העלם וגילוי שהרי הפעולה הנגלית היתה בהעלם כלולה בכח הפועל שבכוחו לפעול כל פעולה גם טרם שפועל מאומה, וא"כ אין כל חדש בגילוי הפעולה רק</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרנט</div></p> <p class=bodytext>מה שיצאה לגילוי מהעלמה בלבד כו'. אך באמת אינו דומין זה לזה שהרי הפעולה הגשמיות לא הי' במציאות כלל בכח הפועל הרוחני, רק מה שהי' בכח הפועל לפעול את הגשם ה"ז כח רוחני, והפעולה היא באה בבחי' התחדשות ממש מהכח הפועל כו'. וזה בעצם הפעולה הממשית שבאה בבחי' התחדשות, אך הכח הפועל הפרטי שפועל פעולה זו לגבי עצמות הכח הפועל, וכנודע דהפעולה אינו מעצמות כח התנועה כ"א מהכחות פרטים הנמשכים מכח התנועה כו', והו"ע האצבעות שמחלקים את כח התנועה לכחות פרטים כו' (ולגבי עצם כח הפועל נק' הכחות פרטים בשם פעולות כו'), הרי הכח הפועל כולל כל הכחות הפרטים, וכמו כח התנועה שביד הרי כולל בעצמו כל התנועות שביכולתו להניע, והתנועות הפרטיות אינן בבחי' התחדשות רק בבחי' גילוי מההעלם כו'. אך ג"ז אינו בבחי' גילוי ההעלם שהרי מה שהכח העצמי כולל כל הכחות הפרטים המתגלים ממנו, אין זה שהן נמצאים בו במציאותם ממש רק שהוא כמו כח היולי להיות ממנו כל תנועה איזה שיהי' כו', וכמו כל היולי שאין בו הגילוים במציאות, כמו"כ הוא בכח התנועה העצמי</p> <p class=bodytext>שאין בו התנועות במציאות כו', וראי' לזה שהרי התנועות יכולים להיות עד אין שיעור בבחי' בל"ג, שיכול להיות כמה מיני פעולות באופנים שונים לגמרי זמ"ז וגם לא יגמור ויגביל פעולותיו גם אם יחי' אלף שנה ויותר, דכמו שעצם כח הפועל לא יכלה כל זמן שהוא חי וקיים כך פעולותיו לא יכלו, והיינו שאינם מוגבלים לא בהאיכות שלהם שיכול להיות בכמה אופנים שונים כו', ולא בהכמות שלהם והיינו מה שלא יכלה הכח כו', ואם היו הפעולות היינו התנועות הפרטיות נמצאים במציאותם בהכח התנועה עצמו הרי בהכרח שיהיו בהגבלה, והיינו שתהי' ההגבלה באופן התנועה שזהו באיכות התנועה והפעולה שתהי' רק באופן כמו שהיא כלולה במקורה, וגם בכמות התנועה שיכלה ויופסק כחו כמו בגילוי מההעלם שנכלה כחו לפי שהוא במציאות בההעלם שגם הוא מוגבל כו', אלא שאינם נמצאים שם כלולים במציאותם כו'. אמנם אינו דומה גם לענין היולי וגילוי שהרי הגילוי מן ההיולי אינו בא בדרך ממילא, וכמו גילוי ההתחכמות מכח המשכיל שצריך יגיעה כו', ולפעמים לא יועיל גם היגיעה שגם אם רוצה להתחכם</p> <p class=bodytext>ומייגע ומטריח עצמו ומ"מ לא ישכיל ויתחכם כו', משא"כ בכח התנועה כשרוצה להניע הרי באה התנועה ממילא. והנה סיבת הדבר מה שהגילוי מן ההיולי הוא ביגיעה נת"ל פ' שכ"א שזהו מפני שהגילוי דהיינו השכליים הם במציאות דבר, וא"כ גם הכחות פרטים של התנועה שהן הפעולות שהמה ג"כ בבחי' מציאות דבר הרי הי' צ"ל בהם ג"כ יגיעה כו'. אך אינו דומה המציאות דכח ופועל להמציאות דהיולי וגילוי, דשם הרי כל גילוי הוא בהגבלה ומציאות מיוחדת, וכמו השכליים הרי כל שכל הוא מציאות מיוחדת בפ"ע שאינו דומה השכליים זל"ז, אבל התנועות הפרטיות עם היותם בבחי' הגבלה ומציאות שהרי הם פעולות שהן במציאות דבר, מ"מ אינם במציאות מיוחדות בפ"ע דכל התנועות שוות הן וה"ה כמו כחות פשוטים כו'. ומ"מ הרי הפעולות הן בבחי' מציאות, ובפרט כמו שבאים בהפעולה שנתפסים בזה הרי באים בבחי' מציאות כו' (ומה שבאים בבחי' פעולה הוא ג"כ מה שמניעים את גשם היד היינו האצבעות גם קודם שפועלים בדבר הנבדל לגמרי כו'), וא"כ הרי לכאו' בהכרח הי' צ"ל בזה יגיעה. ובמ"א מבואר דזה שכח ופועל בא בלי יגיעה זהו בתנועה פשוטה הבאה שלא בכוונה, אבל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרס</div></p> <p class=bodytext>בתנועה בכוונה הרי צ"ל בזה לימוד והרגל, ומ"מ אינו דומה להיולי וגילוי שהרי לאחר שמתרגל א"צ עוד לימוד והרגל ובא בדרך ממילא (וכמו המתעסק ועושה מלאכה מצד הרגילות כו' באמ"ב פכ"ט יעו"ש), אבל בהיולי וגילוי הרי צריך תמיד יגיעה גם כשמתלמד כו'. אלא בהכרח לומר שיש עוד סיבה לזה שא"צ יגיעה בכח ופועל והוא מה שכח התנועה כבר מוכן הוא בטבע הזאת להניע כל תנועה בגילוי דוקא, ועם היות שהתנועות אינם נמצאים בו במציאות כנ"ל, הנה כללות הכח הוא בקירוב אל התנועה בגילוי שכבר הוכן לזה כו', משא"כ בכח היולי שהוא רק היולי להגילוים הנמצאים ממנו ואינו בבחי' קירוב להם להיות מוכן אל הגילוי שיהי' הגילוים בדרך ממילא ממנו כו', ומה שמוכן הוא מה שכבר נמשך מכח המשכיל קודם שבא בבחי' גילוי ממש כו', והוא מה שקודם שבאה נקודת ההשכלה בגילוי נרגש במוחו דיא רעכטקייט או כמו ניצוצי אור שמאירים במוחו כו' וכמ"ש במ"א, והוא בחי' כתר שבחכ', דכח המשכיל הוא בחי' חכ' שבכתר ומה שמוכן הוא בחי' כתר שבחכ' כו', וההכנה דכח המשכיל הוא בכללות המשכתו</p> <p class=bodytext>שנמשך להיות מקור לשכל גלוי, אבל לא שהוא מוכן אל הגילוי אדרבא הוא מושלל מן הגילוי היינו מהשכליים הגלוים וזהו שאינו מוכן כו', וזהו גופא מה שהשכליים באים בהתחדשות ממנו מפני שהכח המשכיל אינו מוכן אל הגילוי היינו שהוא מושלל מהשכליים ע"כ השכליים הם בבחי' התחדשות (שזהו ג"כ טעם על היגיעה כו' כנ"ל פ' שכ"א), משא"כ בכח ופועל שהכח מוכן אל הגילוי וע"כ הגילוי אינו בבחי' יגיעה כו' (ולפ"ז הרי ג"כ אינם בבחי' התחדשות כו', ובאמת אינם בבחי' התחדשות כמו הגילוי מן ההיולי, אבל מ"מ ה"ז בחי' התחדשות יותר מעצם והתפשטות מפני שהתנועות פרטיות באים בבחי' מציאות, ואינם בבחי' התחדשות כ"כ כמו היש מהאין כו' וכמשי"ת בסמוך).</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> וכח ופועל הוא הכח לפעול בהתגלות, כמו כח התנועה להניע, ואינו כמו גילוי מההעלם, שהרי הפעולה גשמיות לא יש בכח הפועל, וגם התנועות פרטיות (שנק' ג"כ פעולות) לא יש במציאותם בכח התנועה, ולכן התנועות הן בל"ג הן באיכות והן בכמות, ואינו מתדמה ג"כ להיולי וגילוי, שהרי הגילוים באים בדרך ממילא, ועם היותם בבחי' מציאות א"ז כמו מציאות השכליים, כ"א מציאות פשוטה, ומ"מ ה"ז בחי' מציאות ולמה הוא בדרך ממילא (וגם תנועות בכוונה שצריכים לימוד ה"ה אח"כ בדרך ממילא (משא"כ בהיולי וגילוי), זהו מפני שכח התנועה מוכן להניע, משא"כ היולי גם כח המשכיל הכנתו רק בכללות להיות בבחי' מקור, אבל אינו מוכן להגילוי אדרבא מושלל ממנו.</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שכג)</span> ויש לדמות זה יותר לעצם והתפשטות שההתפשטות הוא כמו העצם ובא בדרך ממילא, כמו"כ בגילוי התנועות שבאים בדרך ממילא וכמו העצם בבחי' בל"ג כו'. אמנם עם היות שמתדמים בזה שבאים בדרך ממילא אינם מתדמים בסיבת הדבר, דבעצם והתפשטות שבאה ההתפשטות בדרך ממילא הוא מפני שההתפשטות היא כמו העצם ממש שאינו בבחי' מציאות דבר כלל והיינו שהוא אור פשוט כמו העצם כו', משא"כ בגילוי התנועות אינו כן שהרי גילוי התנועות הן לפעול דבר (משא"כ התפשטות מן העצם שאינו לפעול כו'), וא"כ</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרסא</div></p> <p class=bodytext>בהכרח שהוא בבחי' מציאות דבר כו', וגם בא בפעולה ממשית דהיינו שבא בהגשמה כו' (רק שאינו נתפס בבחי' מציאות מוגבל ופרטי כמו השכליים הפרטים, ואין הפרש במהות התנועה שבא בציור מלאכה זו או מלאכה אחרת כו' כנ"ל). וסיבת הדבר שבא ממילא הוא מפני שכח התנועה כבר מוכן לזה להניע בגילוי כו', וא"כ הרי בא בבחי' התחדשות יותר מכמו התחדשות ההתפשטות מן העצם להיות שבא בבחי' מציאות דבר, דהכח התנועה עם היות שהוא מוכן להניע הרי אין בו מציאות התנועות, וגילוי התנועות שבאים בבחי' מציאות ה"ז בבחי' התחדשות יותר כו'. וכמו"כ מה שבאים בבחי' בל"ג כנ"ל אין זה כמו בהתפשטות מן העצם שההתפשטות הוא בבחי' בל"ג, משא"כ בגילוי התנועות הרי כל תנועה הוא מוגבלת כו', וא"כ ה"ז כמו יש מאין שהבל"ג הוא מצד האין המהווה אבל המתהווה הוא בהגבלה כו' כנ"ל פ' שכ"א, רק שביש מאין הרי האין מובדל מהיש וההתהוות הוא בבחי' אין ערוך לגמרי כו' כמשנת"ל פ' שט"ז, ובבחי' כח כמו גילוי התנועות מכח המניע הרי כח התנועה העצמי כבר מוכן להניע בגילוי כנ"ל פ' שכ"ב, וא"כ</p> <p class=bodytext>אין זה בבחי' הבדלת הערך כ"כ כו', ומ"מ הוא בבחי' התחדשות שהגילוים באים בהגבלה ומכ"ש בהפעולה ממשית שנתפסי' ביש כו'. והנה הפעולות בפועל היינו כשהכחות פרטים פועלים בהדבר יש ממש ה"ז בבחי' התחדשות גם לגבי גילוי התנועות שהן כחות רוחניים והפעולה היא גשמיות כו', מ"מ להיות שגילוי התנועות באים ג"כ בהגבלה ובבחי' מציאות אין זה בבחי' ריחוק כ"כ כמו ריחוק האין מהיש כו'. ונמצא דב' הענינים עצם והתפשטות וכח ופועל הנה עצם והתפשטות קרוב יותר לענין העלם וגילוי וכח ופועל קרוב יותר לענין יש ואין והן מדריגות ממוצעות ביניהם כו'. ומובן דעצם והתפשטות ה"ז למעלה במדרי' מהעלם וגילוי, וכח ופועל ה"ז למטה במדרי' מיש ואין כו', רק במידתן וענינם המה מדרי' ממוצעות כו', דהעלם וגילוי הוא בחי' גילוי ממש אבל אינו בבחי' התחדשות ובא בבחי' הגבלה כו' (היינו שיש שיעור וקץ לההמשכה שנכלה כחו כו'), ואין ויש הוא בבחי' התחדשות ממש ובבחי' בל"ג (מצד בחי' האין) כו', אבל הוא בחי' כח נעלם שאינו בבחי' גילוי כלל בהיש אדרבא מובדל ממנו כו', ועצם</p> <p class=bodytext>והתפשטות אינו בבחי' התחדשות ממש ולא בבחי' גילוי מההעלם כו', והוא בבחי' גילוי אור ממש וכמו העצם בבחי' בל"ג כו', וה"ז מתדמה יותר לענין העלם וגילוי במה שהוא כמו העצם ובבחי' גילוי אור כו' (רק שבזה הוא בבחי' גבול ובזה בבחי' בל"ג כו'), וגם ההתחדשות אינו בבחי' התחדשות ממש כו' (ויש הפרש ביניהם שהגילוי מההעלם אינו בבחי' התחדשות מפני שנמצא במציאותו כלול בההעלם, ובעצם והתפשטות הרי אינו נמצא כלול במקורו, וכנ"ל פ' שכ"א דשלילת העצם מההתפשטות יותר גם משלילת ההיולי מהגילוי, ומה שאינו בבחי' התחדשות מפני שאינו בבחי' מציאות, ומ"מ בעצם ענין מה שהוא עכ"פ בחי' אור יתכן בזה ענין ההתחדשות כו'), וכח ופועל מתדמה יותר לאין ויש להיות שזהו לפעול פעולה גשמיות כו', והפעולה היא בבחי' התחדשות לגבי כח הפועל שהוא רוחני, וגילוי הפעולות הפרטיות (היינו הכחות) עם היותן שאינן בבחי' התחדשות ממש, מ"מ להיותן בבחי' הגבלה ובבחי' מציאות ה"ז בבחי' התחדשות ובא בבחי' בל"ג כמו יש מאין כו', והוא ג"כ כח נעלם רק שבכללות הוא בבחי' קירוב אל הפעולה (לא כמו האין שמובדל מן היש כו') וגם נתפס</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרסב</div></p> <p class=bodytext>בהפעולה כו', והיינו שזהו בהתגלות יותר מן האין כו', דעם היותו בבחי' העלם ה"ז מ"מ נראה ונגלה יותר מבחי' האין להיותו בבחי' קירוב כו', ובכללות ד' ענינים הנ"ל למעלה, העלם וגילוי הוא בהאור שבא בבחי' מדה וגבול, עצם והתפשטות הוא בהאור הבל"ג כו', ואין ויש וכח ופועל הן בבחי' מל', רק דאין ויש הוא בבחי' מל' שלמעלה מהפרסא שזהו בבחי' הבדלה מהיש כו', וכח ופועל הוא בבחי' המל' כמו שהיא לאחר הפרסא שזהו בבחי' קירוב יותר אל היש, וע"כ הוא בבחי' גילוי היינו שנראה ונגלה כחו בהפעולה כו' וכמשי"ת.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וע"פ</span> הנ"ל יובן מ"ש אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך, דהנה כל הד' ענינים הנ"ל ישנם בעבודה בנפש האדם, דהנה העלם וגילוי הוא העבודה שע"פ טו"ד בהשגה והתבוננות והתעוררות אהוי"ר כו' שבזה הוא עולה מדרגא לדרגא כו', וגם בזה הוא פועל בנה"ב שגם השכל הטבעי יבין את הענין האלקי וגם הוא יתפעל על אלקות כו', וע"ז הוא כל ענין ירידת הנשמה בגוף לפעול הביטול בהנה"ב שזהו דוקא ע"י העבודה שע"פ טו"ד כו', ועי"ז ממשיך מלמעלה מההעלם השייך אל הגילוי כו'. וענין אין ויש כח ופועל שניהם הם בבחי' מל', דבעבודה הוא קבעומ"ש וקבלת עול מצות, דענין אין ויש שזהו מבחי' רוממות דמל' כמשי"ת הו"ע קבעומ"ש שמקבל עליו עול מלכותו ית' לעבדו בכל מיני עבודת עבד להיות משועבד איליו ית' בנתינה ומסירה (מיט א אוועק געב באמת) ושום דבר לא יהי' כבד עליו כו', וקבלת עול מצות הוא קיום המצות בפו"מ כו', שעי"ז פועל הביטול דנה"ב הן בענין העבדות והן מה שהמצות פועלים הביטול כו'. ועצם והתפשטות הו"ע רעו"ד ביטול הרצון שלמעלה מטו"ד כו'. אך כ"ז הוא כשיש</p> <p class=bodytext>עבודה בהד' ענינים הנ"ל שעי"ז ממשיך בחי' האור והגילוי כו', אבל בהעדד העבודה הרי אינו ממשיך את האור, ובפרט ע"י חטא ועון ר"ל שגורם סילוק האור ע"ז צ"ל תשובה שזה מגיע בבחי' העצמות לתקן את הפגם ולהמשיך את האור כו'. וזהו"ע אנכי אנכי הוא כו', דהנה אנכי מורה על רוממות, וכידוע ההפרש בין אני ואנכי דאני מורה על השפלות ואנכי מורה על הרוממות כו', והוא מבחי' הרוממות דא"ס כו', אמנם יש בזה ב' מדרי', בחי' הרוממות דהשתל' ורוממות העצמות כו', וזהו אנכי אנכי שע"י התשובה ממשיכים בחי' רוממות העצמות דא"ס כו', וזהו ממעמקים קראתיך מעומק לעומק דהיינו בחי' פנימיות ועצמות א"ס להיות סליחת עונות כו'. וזהו דב"פ אנכי הוא אנכי דמ"ת ואנכי דבריה"ע, דאנכי דבריה"ע הוא למע' במדרי' לפי שהתהוות העולמות זהו דוקא מעצמות א"ס דהוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין כו', דמשם דוקא נמשך להיות מוחה פשעיך כו'. ואומרו הוא היינו בחי' העלם האור, וכידוע בענין אתה הוא ה' דאתה הוא בחי' עצמות א"ס, הוא בחי' העלם האור (בחי' סתום הנ"ל), וה' בחי'</p> <p class=bodytext>התפשטות האור כו'. וזהו ג"כ מה שמודיע אנכי אנכי דכאשר מודיע ה"ז ידוע לכל כי שם שמים שגור בפי כל כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי' אדדבא המאור הוא בהתגלות כו', וגם להיות ההתהוות הוא מבחי' העצמות דוקא ע"כ הוא נודע כו'. וענין למעני הוא למען יו"ד, דהנה הפגם מגיע ביו"ד דש' הוי' שזהו התחלת ההשתל' כו', וע"כ הוא מוחה פשעיך למעני להיות התיקון והמשכת האור כו', גם למעני שתושלם הכוונה דנתאווה הקב"ה להיות לו דידה בתחתונים דתכלית הכוונה היא להיות גילוי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>תרסג</div></p> <p class=bodytext>העצמות למטה וזה נעשה ע"י התשובה כו'. וזהו אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך דלהיות סליחת עונות זהו דוקא מבחי' אנכי אנכי בחי' פנימיות ועצמות א"ס כו', והוא כבי' ידוע לכל דש"ש שגור בפי כל וגם להיותו בורא הכל כו', והוא למעני למען יו"ד, וגם למעני להיות נשלם הכוונה דנתאווה הקב"ה לו ית' דירה בתחתונים כו'.</p> <p class=bodytext><p class=kitzur><span class=cup>קיצור.</span> ואינו דומה לעצם והתפשטות שבא בדרך ממילא, שזהו מפני שאינו בבחי' מציאות דבר, אבל התנועות הן בבחי' מציאות, ובאים בפעולה גשמיות, והן בדרך ממילא רק משום הכנת העצם, וגם באים בהגבלה, וה"ז דומה יותר ליש מאין שמצד המהווה בל"ג וההתהוות בהגבלה, רק שם הוא בבחי' ריחוק והתנועות פרטיות אינם בריחוק, וגם הפעולה ממשית אינו בריחוק כ"כ מהתנועות, ונמצא דעצם והתפשטות מתדמה לגילוי מהעלם שהוא בחי' גילוי וכמו העצם ואינו התחדשות, וכח ופועל מתדמה ליש מאין שהוא כח נעלם, וענינו לפעול בגשמי בהתגלות, ובא בבחי' מציאות והפעולה היא בבחי' התחדשות, ולמעלה אין ויש בבחי' מל' למעלה מהפרסא, וכח ופועל הוא כמו שלאחר הפרסא, ובעבודה גילוי ההעלם העבודה שע"פ טו"ד, אין ויש וכח ופועל הו"ע קבעומ"ש, ועצם והתפשטות הו"ע רעו"ד, ובהעדר עבודה צ"ל תשובה. וזהו אנכי אנכי הוא בחי' העלם העצמי שמשם נמשך הסליחה.</p></p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>