חלק שני - בס"ד. ש"פ ויקו"פ, העת"ר - תתקב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/30/index.htm">בס"ד. ש"פ ויקו"פ, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/30/902.htm">תתקב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/30/903.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ ויקו"פ, העת"ר</h3><div class=pageno>תתקב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויקהל</span> משה את כל עדת בנ"י כו' אלה הדברים אשר צוה ה' כו', ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קדש כו', וצ"ל מה"ע ההקהלה דויקהל משה את כל עדת בנ"י, ומה שייכות זה לשבת דציווי מצות שבת נא' בהקהלה כו', ומצינו בשלמה כתי' ג"כ אז יקהיל שלמה, וצ"ל מה"ע הקהלת משה והקהלת שלמה ומהו ההפרש בהם. גם צ"ל מה שייך שבת למלאכת המשכן, דבפ' כי תשא אחר הציווי דמלאכת המשכן נא' אך את שבתותי תשמרו, וכן כאן קודם הציווי דמלאכת המשכן נא' מצות שבת הרי יש להם שייכות זל"ז, וצ"ל מהו השייכות. גם צ"ל השינוי דבציווי הקב"ה נא' מלאכת המשכן קודם ואח"כ מצות שבת, ובציווי משה לישראל מקדים מצות שבת למלאכת המשכן. ועוד צ"ל מ"ש ששת ימים תעשה מלאכה דמשמע בדרך ממילא והול"ל תעשה מלאכה כמו ששת ימים תעבוד. ובמכילתא אי' ששת ימים תעשה מלאכה וכתוב אחד אומר ששת ימים תעבוד כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כו', דכשעושין רצונו של מקום מלאכתן נעשה ע"י אחרים, וצ"ל איך משמע דכאן הוא ערש"מ שנא' תעשה ממילא, ומה"ע מלאכתן נעשה ע"י</p> <p class=bodytext>אחרים כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דכללות ענין ציור אדם למעלה הלא אין לו דמות הגוף ולא גוף, אלא הוא מה שישראל עלו במח', והוא כי ע"י נש"י נשלם הכוונה העליונה דאמיתת הכוונה העליונה הוא להיות לו דירה בתחתונים שיהי' גילוי אלקות למטה, וזהו ע"י המשכת אור עצמי דוקא, דהרי בהמשכת הארה לבד למטה הוא העלם והסתר רק כשנמשך אור עצמי אז הוא גילוי אוא"ס למטה כו', וההמשכה היא ע"י תומ"צ שהן עצמות רצונו וחכמתו ית' והממשיכים הם נש"י שהן ג"כ אור עצמי ולכן ירדו ונתלבשו בגוף ונה"ב גשמי ומ"מ לא נתעלם אורם ואדרבה פועלים הבירור והזיכוך כו', וגם ביכולתם לקבל האור עצמי דתו"מ, וע"כ ע"י עבודתם בבחי' אתכפי' ואתהפכא עושים הדברים התחתונים כלים לאלקו' וממשיכים גילוי אלקות ע"י תו"מ כו', וע"כ ישראל עלו במח' בבחי' הגילוים דאוא"ס לפי שהן תכלית הכוונה כו', וז"ע ציור אדם למעלה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והענין</span> הוא דהנה אי' באו"ת בפסוק נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, עד"מ אדם שיש לו בן אף שהבן עבר מכנגד פניו והלך מאתו נחקקה הצורה של הבן במחשבה של האב, אך מי שלא הי' לו בן מעולם לא יכול לומר שיהא נחקק במחשבתו צורת הבן שיהי' לו אח"כ כי עדיין לא ראה אותו ולא הכיר צורתו, וזהו דרך בני אדם, אבל אצל השי"ת שייך זה לומר אף קודם שנבראו ישראל הי' נחקק צורתם במח' כמשרז"ל ישראל עלו במח', כי אצלו ית' העבר ועתיד אחד כו' עכ"ל. ויש להוסיף שהרי באמת הנשמות מושרשות בעצמות א"ס קודם כל גילוי כנ"ל, וי"ל גם בזה דבידיעת עצמו כבי' יודע את הנשמות גם קודם שעלו במח' כו', דכשם שבידיעת עצמו יודע את התורה כמו"כ בידיעת עצמו יודע את הנשמות כו', וידוע דבחי' ידיעת עצמו הגם שזהו בהעלם בעצמות למעלה מעלה מגדר הגילוי לגמרי כו', ומ"מ מזה נמצאה ענין הידיעה בהשתל' כו' וכמ"ש במ"א ונת' ג"כ לעיל (ד"ה נחמו נחמו עמי), וא"כ אין זה כמו למטה דקודם שנולד</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/30/903.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>