חלק שני - בס"ד. ליל ב' דחה"פ, העת"ר - תתקכו

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/33/index.htm">בס"ד. ליל ב' דחה"פ, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/33/926.htm">תתקכו</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/33/927.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ליל ב' דחה"פ, העת"ר</h3><div class=pageno>תתקכו</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>מצה</span> זו שאנו אוכלים ע"ש מה, ע"ש שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם, שנא' ויאפו את הבצק עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים כו', משמע דענין אכילת מצה הוא משום שלא הספיק להחמיץ כי גורשו ממצרים כו', וכן כתי' בפ' ראה שבעת ימים תאכל עליו מצות כו' כי בחפזון יצאת ממצרים שז"ע מה שלא הספיק להחמיץ כו', וה"ז תמוה מאד שהרי אכילת מצה היא מצוה שנצטוו ע"ז, וגם אם הי' מספיק להחמיץ צריכים לשמור מן החימוץ וכמ"ש ושמרתם את המצות וא"כ מהו"ע משום שלא הספיק כו', וגם צ"ל שהרי מה שנגלה עליהם ממה"מ הי' זה אחר חצות וכמ"ש כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא כו', והמצוה דאכילת מצה היא קודם חצות דגבי קרבן פסח כתי' על מצות ומרורים יאכלוהו דהפסח אינו נאכל אלא עד חצות, והמצה שאנו אוכלים לשם מצוה הוא קודם חצות, וא"כ מהו אומרים מצה זו שאנו אוכלים קודם חצות הוא ע"ש שלא הספיק להחמיץ שזה הי' אחר חצות כו', גם מה"ע ממה"מ כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דועבדתם את ה' אלקיכם הוא להמשיך גילוי ש'</p> <p class=bodytext>הוי' בעולם, ונת' דהוי' הוא הי' הוה ויהי' כא' שלמע' מבחי' זמן ומקום דהעולם נתפס במקום וזמן וכן כללות ההשתל' הוא בבחי' מקום וזמן שז"ע מעומ"ט כו', כי תחלה הגבלת האור ע"י הצמצום הוא שנעשה בבחי' מקום וזמן כו', והוא מרכ"ד עד סוכ"ד כו', אבל עצמות אוא"ס הוא למע' ממקום וזמן, וזהו ועבדתם את ה' אלקיכם להמשיך גילוי זה בעולם כו'. ונת' דבעבודה הוא ההשגה פנימי' וההתאמתות איך שעצמות אוא"ס הוא למעלה מבחי' מקום וזמן, ואיך שהמקום וזמן דעולמות הוא בטל במציאות ואינו בבחי' מקום וזמן כלל כו' שזהו בחי' גילוי אלקות בנפש, ועי"ז הוא הגילוי בעולמות שיהי' נראה ונגלה כמו שהוא באמת כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אמנם</span> צ"ל איך אפשר שיהי' גילוי אלקות ממש למטה, והלא הבריאה היא יש מאין ע"י בחי' הצמצום שמסתיר האור האלקי שלא יאיר האור האלקי בגילוי כו', וגם אם נא' שאחר שנתהווה העולם ביכולתו לקבל גילוי אלקות, וע"ד מ"ש בע"ח בענין הקו שהקשה מפני מה הי' הצמצום באופן כזה שנסתלק האור לגמרי ולא נשאר אור הקו, ואם נא' שגם אור הזה אינם יכולים לקבל איך נמשך אח"כ אור הקו, ותי' שבכדי שיתהווה העולם הי' צ"ל סילוק לגמרי ואם הי' נשאר אפי' רק אור הקו לא הי' ההתהוות העולם, ולאחר שנתהווה ביכולתו לקבל אור הקו כו', וכמו"כ נא' שבכדי שיתהווה מציאות היש הוא דוקא ע"י הסתר האור האלקי, ולאחר שנתהווה היש ביכולתו לקבל אור האלקי כו'. אך ה"ז אור מצומצם לבד כו', והעיקר הוא שהרי ידוע דכללות ענין הצמצום הוא הרצון בענין הפכי מכמו קודם הצמצום כו', דקודם הצמצום הי' הרצון בבחי' גילוי אור דוקא שז"ע שהי' אוא"ס ממלא מקום החלל שהי' האור בגילוי ממש כו', והיינו שהי' התגברות בחי' כח הגילוי על כח ההעלם כו', שהרי כח ההעלם הי' גם קודם</p> <p class=bodytext>הצמצום שזהו בחי' כח הגבול שבא"ס כו' רק שהי' בהעלם ובהתגלות הי' בחי' כח הגילוי כו' (והוא בחי' כח הבל"ג שזהו בחי' הגילוי שלפה"צ כו'), ואח"כ הי' הצמצום היינו התגברות כח ההעלם על כח הגילוי והוא שיהי' דוקא העלם האור</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/33/927.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>