בס"ד. שש"פ, העת"ר
תתקלד
ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כו', ופרש"י הענן והחשך הי' למצרים ויאר לישראל, ומחלק את הפסוק דמ"ש ויהי הענן והחשך זהו למצרים ומ"ש ויאר את הלילה הוא עמוד האש שהאיר לישראל, והנה משמעות הפסוק אינו כן שהרי או' ויהי הענן והחשך ויאר משמע שהענן והחשך האירו את הלילה והעיקר קאי על החשך שהרי נא' ויאר לא ויאירו וקאי אדסמיך לי' דהיינו החשך, וצ"ל איך החשך מאיר הרי חשך הוא העדר האור והגילוי כו'. גם מהו"ע הענן דממ"ש ויהי הענן משמע שזהו התחדשות דבר, דלכאו' הענן הוא עמוד הענן שאו' קודם ויסע עמוד הענן מפניהם כו', אך ממ"ש ויהי הענן משמע שזהו התחדשות דבר שהי' בקי"ס ואין זה הענן הקודם וא"כ צ"ל מהו הענן ומהו החשך ושהחשך האיר כו'. גם צ"ל מ"ש ולא קרב זה אל זה כל הלילה דמשמע שע"י ויאר את הלילה עי"ז ולא קרב זא"ז וצ"ל מהו שייכות הענינים זא"ז, ולכאורה כשהי' אור הי' אפשר להיות הקירוב דאם הי' חשך ניחא שלא קרב זא"ז כי לא ראו זא"ז אבל כאשר הי' אור הי' אפ"ל הקירוב, ומהפסוק משמע דדוקא ע"י שהאיר
הלילה עי"ז ולא קרב זא"ז כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דבכדי שיהי' גילוי אוא"ס בעולם הוא ההתהפכא של הצמצום שלא יעלים ויסתיר כו', דלכאו' א"מ איך יכול להיות גילוי אוא"ס בעולם הרי כל ענין הצמצום הוא להעלים את האוא"ס שלא יאיר בגילוי ומה שנמשך אור בעולמו' הוא רק אור מצומצם וגם האור הזה מתצמצם ממדרי' למדרי' באופן שבעולם למטה אינו מאיר גילוי אור, ואיך אפשר שיהי' גילוי אוא"ס שזה היפך כל ענין הצמצום ואם יהי' גילוי אוא"ס הרי צריך שיתבטל ענין הצמצום לגמרי כו', ומצד עצמו' א"ס אין שום מניעה ועיכוב דגם שיש צמצום ומ"מ יכול להיות גילוי אוא"ס וגם כשמאיר האוא"ס בגילוי לא יתבטל הצמצום כו' (דבאופן כזה הי' במ"ת), אבל צ"ל איך הוא בהדרגה באופן דכפי שהוסדר העולם בס' והדרגה הרי מחמת הצמצום אא"ל גילוי אוא"ס ואם יהי' גילוי אוא"ס יתבטל הצמצום, והכוונה היא שיהי' גילוי אוא"ס ומ"מ המציאות תהי' בבחי' מציאות כו', אך זהו ע"י שמהפכין את הצמצום שלא יעלים ויסתיר ואז מאיר גילוי אוא"ס והוא בבחי' או"פ כו'.
והנה ענין היפוך הצמצום שלא יצמצם ויעלים הו"ע אתהפכא חשול"נ לפי שבחי' הצמצום דש' אלקי' המסתיר על ש' הוי' נק' חשך העליון כו' והיפך הצמצום שלא יסתיר הו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא כו'. וצ"ל תחלה ענין חשך והעלם הצמצום, דהנה ממשנת"ל (ד"ה מצה זו) מובן דהעלם הצמצום הוא בב' ענינים הא' סילוק האוא"ס הבל"ג והב' צמצום והעלם האור שבא במדה וגבול כו', והנה סילוק האור הבל"ג הוא שע"י הצמצום נתעלם האוא"ס ונכלל במקורו כו', וענינו הוא שאינו נרגש אוא"ס במקום החלל כו', דבתחלה כאשר הי' אוא"ס ממלא מקום החלל הי' אוא"ס נרגש במקום החלל כו', והיינו דכאשר מאיר גילוי אוא"ס הרי ההרגש אלקו' בכלל הוא בפשיטות בנפש והרגש המציאות הוא בדרך התחדשו' כו', דכן צ"ל מצד הגילוי כאשר האלקו' נראה ונגלה הרי בפשיטות הוא ההרגש האלקי כו' והרגש המציאות אינו בפשיטות כ"א בדרך שמתחדש אצלו