בס"ד. ש"פ תו"מ, העת"ר
תתקנב
אדם כי יהי' בעור בשרו שאת כו' והובא אל אהרן הכהן כו', וצ"ל מפני מה נא' כאן ש' אדם שזהו המדרי' היותר גבוה, וכידוע שיש ד' שמות אדם איש גבר אנוש ואדם למע' מכולם, ומפני מה נא' כאן דוקא ש' אדם. ומהו בעור בשרו. ומהו"ע שאת ספחת ובהרת. ומפני מה תיקון הנגעים ע"י כהן דוקא וכמ"ש והובא אל אהרן הכהן כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דפעולת הצמצום בהאור השייך לבד מה שכללות האור נבדל מן הפנימי' שעי"ז ירד ממעלתו ולבד מה שבא בדרך דילוג הצמצום שלא בהדרגה שעי"ז בא בהתחלקות כו', דמ"מ הוא בבחי' פשיטות עדיין כו', ה"ה בא ע"י הצמצום בהתעלמות תוך הכלים דכל גילוי שבעולמות הוא ע"י התלבשות דוקא דגם העולמות היותר עליונים אינם מקבלים את האור כמו שהוא בעצם כ"א ע"י התלבשות כו', ובתחלה הוא התעלמות והתלבשות האור בנקודת הרשימו שעי"ז הוא גילוי הקו בעולמות כו', ואח"כ ההתלבשות בכלים דא"ק ודעקודים ועי"ז נמשך האור באצי' שהוא בבחי' אור זרוע לבד והוא הארת הקו כו', ובאצי' גופא תפיסת האור מה שהכלים תופסים הוא רק מציאות האור
כו', ועיקר פעולת הכלים הוא בבי"ע דלמ"ד כלים דאצי' נעשים נר"ן לבי"ע ובתוכם ג"כ האור, אך אינו כמו באצי' כו'. ונת' המשל כמו לחכם גדול מספיק תי' א' שמבין בזה כל השכל ומאיר אור השכל בגילוי והאותי' אינם מורגשים ולחכם קטן ממנו צריכים לו' בהרבה אותי' שהשכל מתחלק בכמה תי' בכאו"א מעט מן השכל ומתעלם האור והאותי' מורגשים כו', ועד"ז באצי' הריבוי הוא בהאור והכלים הם במיעוט, ובבי"ע הריבוי בהכלים והאור במיעוט כו'.
אמנם באמת א"ז רק בחי' מיעוט לבד, דהנה מבו' במ"א על מא' הת"ז וכד אנת תסתלק מינייהו אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא שזהו בבחי' כלים דאצי' כמו שירדו לבי"ע כו', דהנה מ"ש וכד אנת תסתלק קאי על אור הקו שעז"א וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא כו', וידוע דגילוי הקו הוא בחכ' דוקא וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו דראשית המשכתו הוא בחכ' כו', דאין אוא"ס שורה אלא במה שבטל וחכ' היא בחי' ביטול ע"כ השראת אוא"ס הוא בחכ' דוקא, וזהו דחכ' היא נשמת האצי' וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ז דחכ' היא חיוהי ובינה גרמוהי כו' (וכמשנת"ל ד"ה ויהי ביום השמיני), וא"כ החכ' היא בחי' האור והיא בחי' נשמתא ובינה וזו"ן הן בחי' כלים שזהו בחי' גופא כו', אך באצי' דאבא עילאה