חלק שני - בס"ד. ש"פ אחו"ק, העת"ר - תתקס

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/index.htm">המשך תער"ב</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/index.htm">חלק שני</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/37/index.htm">בס"ד. ש"פ אחו"ק, העת"ר</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/37/960.htm">תתקס</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/37/961.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>בס"ד. ש"פ אחו"ק, העת"ר</h3><div class=pageno>תתקס</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וידבר</span> ה' אל משה אחרי מות כו' בקרבתם לפני ה' וימותו, וצ"ל דלכאו' תי' וימותו מיותר שהרי או' קודם אחרי מות שני בני אהרן מהו עוד אומרו וימותו. ומהו"ע בקרבתם לפני ה' הלא הקירוב הוא ענין גדול וצ"ל קירוב לאלקו', וכאן משמע שהי' זה נחשב לחטא. ובפ' שמיני נא' בהקריבם אש זרה, וכאן משמע שהקירוב הוא החטא כו'. וגם מה שייך זה לפרשת יוה"כ, דבפ' זו מבאר ס' עבודת יוהכ"פ ומה שייך לזה ההקדמה דאחרי מות כו' בקרבתם כו'. ובמד"ר אי' על הקריבה מתו שנכנסו לפני ולפנים, שתויי יין נכנסו, מחוסרי בגדים נכנסו כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין לבושי' כתלג חיוור ושער רישי' כעמר נקי דלבושי' כתלג חיוור הוא הפרסא דיגת"ד שמבדיל בין ח"ס לחכ' דאצי' כו', ושער רישי' היא הפרסא דשתי פאות שמבדיל בין ע"ס דגולגלתא ויגת"ד, דיגת"ד מקבלים מע"ס דרישא ע"י השתי פאות שהן ב' הויות שקודם יגמה"ר שהן מקור יגמה"ר ובאים בשמות החילוף מצפ"ץ. ונת' ההפרש ביניהם דהפאות נק' שערות ויגת"ד נק' בפסוק בשם לבושים, שהשערות יונקים מעצמו' האדם והן בחי'</p> <p class=bodytext>צומח, והלבושים נפרדים מן האדם והן בחי' דומם, והיינו דבגולגלתא מלובש חסד דעתיק שזהו גילוי בחי' עתיק, וע"כ הן בבחי' צומח דהיינו גילוי הארה מבחי' עתיק כו', ובמו"ס מלובש גבו' דעתיק, וע"כ היגת"ד הגם שהן ג"כ שערות ה"ז לגבי ח"ס אבל לגבי עתיק ה"ה בבחי' דומם כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בלק"ת ד"ה כי ביום הזה יכפר דרוה"ב מבו' דלבושי' כתלג חיוור זהו בחי' התו' והן ההלכות ששרשן מבחי' ושער רישי' כו', אמנם י"ל לפמשנת"ל (ד"ה ויקחו לי תרומה) בענין יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים שזהו בין ח"ע שהיא חכ' דתו' ובין ח"ת שהיא חכ' דמע"ב כו', ושרש ההבדלה היא בח"ע גופא בין חכ' דתו' לחכ' דמע"ב כו', דמ"ש כולם בחכ' עשית קאי ג"כ על חכ' דאצי' רק שהוא כמו פסולת לגבי חכ' דתו' כו', וי"ל דהבדלה זו היא ע"י הפרסא דיגת"ד. דהנה ידוע דביגת"ד יש ב' מדרי' עצם השערות ומה שנמשך בהם כו', וכמ"ש בבי' האד"ר מהאריז"ל הוא בס' קול ברמה על מא' האד"ר דקל"א רע"א דנגדין בי' י"ג מבועין דמשח רבות טבא דהשערות הם נעשים ממותרי מוחין, ובחי' משח רבות טבא זהו ממו"ס עצמה ולא ממותרי מוחין ובחי' זו יוצא ומכוסה בשערות כו' (ובמ"א מבו' דמשח רבות טבא הוא בחי' שמן הטוב שזהו פנימי' התו' כו', וזה מתאים למ"ש בלקו"ת שם והוא דעצם ההלכה היא השערה עצמה והוא הנגלה והפנימי' הוא בחי' הסתום כו'), וי"ל דחכ' דמע"ב זהו מגוף</p> <p class=bodytext>השערה עצמה וחכ' דתו' זהו מבחי' משח רבות כו', וזהו"ע ההבדלה דע"י יגת"ד שנבדל חכ' דמע"ב מחכ' דתו', דהכל נמשך מח"ס, כי כל מדרי' חכ' הכל הוא מבחי' ח"ס כו', אך חכ' דמע"ב נמשך מח"ס דרך דילוג גוף השערה עצמה והיינו שזהו באין ערוך לגבי בחי' ח"ס כו', וחכ' התו' נמשך מח"ס דרך חלל השערה שג"כ האור מתעלם בהשערה וכמ"ש בקול ברמה שם ובס' רוח דוד דשפע זו יוצא ומכוסה בהשערות ועש"ז נק' תיקוני' שהוא המעטת האור כו', וי"ל שנק' המעטת האור לגבי השערות עצמן אבל מ"מ ה"ז ג"כ העלם שהרי נובלות חכ'</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/maharshab/terav/2/37/961.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>