בס"ד. ש"פ אמור, העת"ר
תתקסח
וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. וצ"ל מהו אומרו לכם והול"ל וספרתם ממחרת השבת ותי' לכם לכאורה מיותר. גם מה"ע ממחרת השבת הלא הכוונה היא ממחרת היו"ט ומפני מה או' ממחרת השבת. ולמה נצרך ליתן עוד סימן מיום הביאכם את עומר התנופה אחר שאו' ממחרת השבת שהכוונה הוא ממחרת היו"ט מה צריכים עוד סימן, ומהו"ע עומר התנופה. גם צ"ל מ"ש שבע שבתות תמימות מה מוסיף באומרו תמימות הלא שבע שבתות מובן שיהיו תמימות כו'. ובמד"ר אי' אימתי הן תמימות כשישראל עושין רש"מ, וצ"ל מהו הענין שהן תמימות דוקא כאשר עושין רש"מ כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין כמים הפנים אל הפנים דעד"מ אדם המסתכל במים פניו נראים בהמים, דלהיות שהמים הוא חומר זך וצלול ופשוט מכל גוון נראים בהם פנים המסתכל בהם, והפנים הנראים הן פנים המסתכלים, ומפני שבהמים אין בהם הפנים מצ"ע כ"א הן פנים המסתכלים ע"כ הפנים הנראים הן מהות המים עצמן כו', כמו"כ הוא באוא"ס שלפה"צ הפשוט בתה"פ ואינו שייך שם שום רצון כלל, ומה
שעלה ברצונו לברוא הי' זה ע"י העלאת מ"ן מיני' ובי' שעלה לפניו ית' העונג שיהי' בעבודת נש"י למטה שעי"ז נעשה הרצון כו', והוא הרצון דאנא אמלוך כו', וברצון זה נצטיירו כל הע"ס מפני שבההעלאת מ"ן ישנם כל המדרי' האלו כו', וכ"ז הוא עצמות אוא"ס כו', וע"כ גם ההמשכה שע"י ההעלאה והיינו הקו הנמשך מאוא"ס אינו מהות אחר אלא הוא בחי' א"ס כו'.
והנה יתפרש ג"כ ענין כמים הפנים אל הפנים במדרי' שאחה"צ, והפנים עילאין הן הע"ס הגנוזות שהן ע"ס דא"ק או ע"ס דעתיק, והפנים תתאין הן הע"ס דאצי' כו', שהפנים עילאין נעשים ע"י העלאת מ"ן דפנים תתאין שעז"א בזהר דפ' נח הנ"ל בגוי ההיא פריסא ברדיפו דההיא מח' מטי ולא מטי עד ההיא פרסא, ונת"ל (ד"ה אח"מ) דהפרסא היא בחי' כתר כו', וע"י רדיפו דההיא מח' דהיינו ההעלאת מ"ן דע"ס דאצי' נעשו הע"ס הגנוזות בגו ההיא פרסא כו'. והענין הוא דהנה ידוע דע"ס הגנוזות אינם בחי' ספי' ממש בבחי' מציאות דבר, וכדאי' בזהר לאו אינון נהורין דהע"ס שלמעלה מאצי' אינן בחי' אור רק נק' מאורות כו', ומה שנק' מאורות א"ז שהן מקור האור דהיינו בחי' העלם השייך אל הגילוי כו', כ"א שהן בחי' מקור למקור שיהי' מזה גילוים לא שהן בבחי' מקורים לגילוים כו', והיינו שהן בחי' העלם שאינו במציאות כו', וכידוע שיש העלם שישנו במציאות והעלם שאינו במציאות כו', דהנה בס"י א' ע"ס בלי מה כשלהבת הקשורה בגחלת שזהו כמו שלהבת הטמונה וגנוזה בתוך הגחלת שאינה
במציאות שלהבת כמו חוץ לגחלת שהיא שלהבת בהתגלות ויש בה גוונים, משא"כ בתוך הגחלת הרי לא יש להב בהתגלות כו', ומ"מ יש שם מציאות אש רק שאינו בהתגלות כו', וזהו בחי' העלם שישנו במציאות כו', אבל כח האש שבצור החלמיש הרי אין בו מציאות האש כלל רק כח החום וג"ז לא במורגש כ"כ שזהו העלם שאינו במציאות כו', ובכחות הנפש הוא כמו כח המשכיל שאינו במציאות שכל כלל, וכמ"ש במ"א