בס"ד. ליל ב' דחה"ס, העת"ר
תרעא
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל כו', וצ"ל למה נבחרו אלו הד' מינים דוקא דמכללות מין הצומח אלו הד' מינים דוקא נבחרו למצוה שבהם דוקא יהי' הרצה"ע כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל מאה"ז ע"פ כשושנה בין החוחים מאן שושנה דא כנס"י כו', דשושנה הוא בחי' חיצוניות המל' וכנס"י היא בחי' פנימיות המל' כו'.
שכז) והנה בהקדמת הזהר שם מה שושנה אית בה סומק וחוור אוף הכי כנס"י אית בה דיני ורחמי, סומק וחוור זהו חו"ג דכשם שבחיצוניות המל' יש חו"ג כמו"כ בפנימיות המל' יש ג"כ חו"ג כו', וכ' בזהר"ק דשושנה החיצונה נראין בה הגוונין ויצדק בה לומר חוור וסומק, ואמנם בפנימיות לא ימצא הגוונין כי היא נעלמת מעין כל חי, ואמנם יצדק בה דין ורחמים. והענין הוא דהנה חיצוניות המל' להיות שזהו גילוי מדת מלכותו ית' להנהגת בי"ע והו"ע מלכותו בכל משלה כו', ע"כ שייך לקרות בחי' חו"ג שבהנהגת המלוכה בשם גוונין חיוור וסומק, וכמו עד"מ מלך שמכה ומייסר את עבדו או מרחיקו בפו"מ הרי הגבו' היא בהתגלות בפו"מ, וכן להיפך כשעושה חסד עמו הנה החסד הוא בהתגלות בפו"מ, ונק' זה בשם גוונין שהגוון הוא גילוי הדבר שבא בבחי' פעולה כו', דגוון חיוור הוא גילוי בחי' החסד כשבא לידי פעולה וגוון סומק גילוי בחי' הגבו' כו', וכמ"ש הפרד"ס שער הגוונים פ"ה שהגוונים הם הפעולות של כל הספירות, והביא בשם הזהר שכל הגוונים הם בבחי' מל' להיות שהיא הפועלת בבי"ע כו', והיינו דוקא