בס"ד. שחהמ"ס, העת"ר
תרפ
למען דעת כל עמי הארץ כי הוי' הוא האלקים אין עוד, וצ"ל מ"ש למען דעת כל עמי הארץ משמע שהכל יכולים לידע דה' הוא האלקים, ואינו מובן איך הוא שהכל ידעו זאת. גם צ"ל מה"ע אין עוד דלאחר שאומר כי הוי' הוא האלקים מהו עוד אומרו אין עוד כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל בענין אלקי המלך דאלקי הוא ל' כח ול' אלקות, כח הוא בחי' מל' דאצי' כמו שיורדת לבי"ע בבחי' כח הפועל בנפעל להוות הנבראים מאין ליש שהוא בבחי' העלם ועי"ז יוכל להיות התהוות היש כו', דהנה מבחי' גילוי אור א"א להיות מציאות יש ולכן מהמדרי' שלמעלה מאצי' א"א להיות ההתהוות כו', וכמו"כ מבחי' מל' כמו שהיא באצי' שמאיר בה גילוי אור א"א להיות התהוות היש כו', רק מבחי' מל' כמו שירדה בבי"ע בבחי' העלם האור והגילוי יכול להיות התהוות היש כו'. ובזה גופא יש בחי' כח הפועל הכללי ובחי' כחות פרטים שזהו בחי' דבור העליון בכלל ובחי' האותיות וצירופים פרטים דבחי' מל' שמהם התהוות כל נברא בפועל כו'. ונת' יתרון המעלה בבחי' כח שמזה הוא ההתהוות בפו"מ שזהו בבחי' התחדשות
ממש וניכר בזה שיש כח הפועל וגם ניכר בזה גדלות הא"ס לחדש דבר כו', וגם ניכר בזה שהפעולה היא רצונית כו', ויש בזה ריבוי התחלקות דהו"ע ריבוי הנבראים שנתהוו וכמ"ש מה רבו מעשיך ה' כו', והריבוי הוא עד אין שיעור כו', ויש בזה פנימיות וחיצוניות ומצד זה שייך ענין התלבשות הכחות זב"ז כו'. אך בחי' כח למטה הוא כח נבדל ונפרד וכמו בזריקה שנפרד הכח מן כח התנועה שביד וגם עושה שינוי כו', וע"ז הוא דאלקי הוא ל' אלקות שזהו בחי' האור, דענין האור הוא שדבוק במקורו ואינו עושה שינוי כלל כו', וזהו דאלקי הוא ל' כח ול' אלקות דבחי' כח למעלה אינו כמו למטה דעם היותו בחי' העלם ובחי' כח הפועל בהנפעל כו' אינו בבחי' נפרד ח"ו ואינו עושה שום שינוי כלל כו'.
שלא) אמנם עדיין צ"ל מאחר דבחי' כח הוא ג"כ שדבוק במקורו איך הוא בבחי' העלם, דהרי דבר הדבוק הוא בבחי' גילוי כמו אור שהוא דבוק בהמאור ה"ה בבחי' גילוי, וא"כ בחי' כח מאחר שהוא דבוק למה הוא בבחי' העלם כו', ובאמת נת"ל פ' ש"י שהוא בחי' כח נבדל ולכן הוא בבחי' העלם כו', וצ"ל איך הוא ב' הענינים שהוא כח נבדל ומ"מ ה"ה דבוק כו'. אך הענין הוא דהנה לכאורה יש מקום לומר דבחי' כח הוא נפרד ח"ו ממקורו שהרי